1)

THE TORAH WAS BURNED AND AN IDOL WAS SET UP IN THE HEICHAL (Yerushalmi Halachah 5 Daf 23b)

ושרף אפוסטומוס את התורה.

(a)

(Mishnah): Apostomus burned the Torah.

איכן שרפה

(b)

Question: Where did he burn it?

רבי אחא אמר במעברתא דלוד

(c)

Answer #1 (R. Acha): It was at the bridge of Lud.

ורבנן אמרי במעברתא דטרלוסה:

(d)

Answer #2 (R. Acha): It was at the bridge of Tarlusa.

והעמיד צלם בהיכל.

(e)

(Mishnah): And he set up an idol in the Heichal.

ואית תנייא תני הועמד

(f)

Alternative text: Some teach "[an idol] was set up [in the Heichal]."

מאן דאמר הועמד צלמו של מנשה מאן דאמר העמיד צלמו של אפוסטומוס

(g)

Consequence: The one who teaches "was set up" holds that it refers to Menasheh's idol. The one who teaches "he set up" holds that it refers to Apostomus' idol.

מפני מה לא קבעו (אינו) [צ"ל אותו - קרבן העדה] תענית

(h)

Question: When didn't they fix [the 17th of Tamuz] to be a Ta'anis [like Tish'ah b'Av, to forbid also the night, and even when the Mikdash stands]?

חיננא (אביי) [צ"ל אבוי - דפוס ויניציה] דבר ינטה בשם רבי בנייה שלא קבלו רוב ציבור עליהם.

(i)

Answer #1 (Chinena, the father of Bar Yanatah, citing R. Banyei): The majority of the Tzibur did not accept it on themselves.

א"ר יהושע בן לוי כל מה שנעשה בזה חזר וכל מה שנעשה בזה לא חזר.

(j)

Answer #2 (R. Yehoshua ben Levi): Everything that happened on this returned, and everything that happened on this did not return.

1.

Note: It is difficult to explain "everything." KORBAN HA'EDAH - the Churban occurred twice on Tish'ah b'Av; no tragedy happened twice on the 17th of Tamuz. This is unlike we said above, that both times there were 17 days between the breach and the Churban! One could explain oppositely (like ALEI TAMAR), that the tragedies of Tish'ah b'Av did not return, i.e. they persist. (Even though Bayis Sheni was built, the Shechinah did not rest there, like in Bayis Rishon. However, also the second Luchos were unlike the first Luchos!)

אמר ר' לוי כתיב [ויקרא יח ה] אשר יעשה אותם האדם וחי בהם ואין מאור עיניו של אדם חוזר אלא לאחר ארבעים יום

(k)

Answer #3 (R. Levi): It is written "Asher Ya'aseh Osam ha'Adam v'Chai Bahem", and a person's sight returns [after a full day fast] only after 40 days. (Therefore, they did not decree two full day fasts within 40 days of each other.)

2)

THE AVEIRAH OF HEEDING THE MERAGLIM

הדא הוא דכתיב [במדבר י יא] ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש וגו' וכתיב [שם לג] ויסעו מהר ה' דרך שלשת ימים.

(a)

Source: (Our Mishnah said that on Tish'ah b'Av it was decreed on our ancestors that they will not enter Eretz Yisrael.) It says "va'Yhi b'Shanah ha'Shenis ba'Chodesh ha'Sheni b'Esrim ba'Chodesh...", and it says "va'Yis'u mi'Har Hash-m Derech Sheloshes Yamim." (This ended on Iyar 23);

ר' זכריה חתניה דר' לוי לאילין טלייא דמיתפניי מן סיפרא ונפקין לון בכפריי

1.

(R. Zecharyah, the father-in-law (or son-in-law) of R. Levi): [Bnei Yisrael were anxious to leave Har Sinai, like] these children who flee school and go out to the villages.

בו ביום נתאוו תאוה [שם יא כ] עד חדש ימים עד אשר יצא מאפכם ובשבעת ימי מרים [שם יב טו] ותסגר מרים מחוץ למחנה.

2.

That same day (Iyar 23) they lusted [to eat meat]. They ate there "Ad Chodesh Yamim Ad Asher Yetzei me'Apchem", and seven days [during which Yisrael waited] for Miryam "va'Tisager mi'Chutz la'Machaneh" (and after that they sent the Meraglim on Sivan 30);

ובארבעים יום של מרגלים [שם יג כה כו] וישבו מתור הארץ מקץ ארבעים יום וילכו ויבאו אל משה ואל אהרן וגו' אתון

3.

There were 40 days of the Meraglim [in Eretz Yisrael] - "va'Yashuvu mi'Tur ha'Aretz mi'Ketz Arba'im Yom va'Yelchu va'Yavo'u El Moshe v'El Aharon..."

אשכחינון עסיקין בהלכות חלה וערלה אמרו להן לארץ אין אתם נכנסין ואתם עסוקין בהלכות חלה וערלה

4.

They found them engaging in laws of Chalah and Orlah. They said to them, you will not enter the land, and you engage in laws of Chalah and Orlah?!

מיד [שם יד א] ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה (הוא) [צ"ל ההוא] אמר להן אתם בכיתם לפני בכייה של תפלות היו עתידין אתם לבכות בכייה של ממש [איכה א ב] בכה תבכה בלילה.

5.

Immediately, "va'Tisa Kol ha'Edah va'Yitnu Es Kolam va'Yivku ha'Am ba'Laylah Hu." [Hash-m] said [about] them, you cried in front of Me a vain crying - in the future, you will cry a real crying - "Bacho Sivcheh ba'Laylah."

תני ר' שמעון בן יוחי כתיב [במדבר יא י] וישמע משה את העם בכה למשפחתיו וגו' על שש עריות שאסר להן משה

i.

(R. Shimon ben Yochai): It says "va'Yishma Moshe Es ha'Am Bocheh l'Mishpechosav..." - due to six Arayos (forbidden relatives) that Moshe forbade to them.

אמר לון אפילו כן מה חמיתון אמרין ליה [שם יג לב] ארץ אכלת ישביה הוא כל קירייא דהוינן עלין תמן הוינן משכחין מתין.

(b)

Moshe said to [the Meraglim] "even if [it is like you said], what did you see?" They told him "Eretz Ocheles Yoshveha Hi" - every city that we entered, we found dead people.

אמר להן הקדוש ברוך הוא בטובה שעשיתי לכם אמרתם ארץ אוכלת יושביה היא. כל קירייא דהוון עלן בה הוה טב קרתא מיית עד דהוון מיטפלין ביה הוון מיללין קרתא ונפקין לון ובר נש לא ידע בהון.

1.

[Hash-m] said [about] them, with the good that I did for you, you said "Eretz Ocheles Yoshveha Hi"?! Every city that they entered, the greatest of the city died. While they were engaged with him, the city wailed him, and [the Meraglim] left, and no one knew about them.

ולא עוד אלא דאמרתון [שם לג] ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם [דף כד עמוד א] ידעין הויתון מה דהוינא עבד לכון באפיהון

2.

And not only this, rather, [also] you said "va'Nehi b'Eineinu ka'Chagavim v'Chen Hayinu b'Eineihem" - do you know how I made you in their eyes?! (Surely you do not! You merely intended to speak bad about Eretz Yisrael.)

א"ר שמעון בן לקיש דיברו דברים כלפי למעלן [במדבר יג לא] כי חזק הוא ממנו אמרו כביכול לא יכול להון.

(c)

(Reish Lakish): They spoke against Hash-m - "Ki Chazak Hu Mimenu" - they said, it is as if He cannot [overcome] them.

ר' לוי (בשם ר' לוי) בשם ר' חמא בר חנינא [ירמי' יא טז] לקול המולה גדלה לקול המולה הגדולה שאמרת' הצית אש עליה ורעו דליותיו.

(d)

(R. Levi citing R. Chama bar Chanina): "L'Kol ha'Mulah Gadlah" - due to the great voice that you said (heeding the evil Meraglim), you lit [the Mikdash] it on fire, and caused its branches (your children) to wander (in the Midbar for 40 years).

3)

THE TIMING OF THE CHURBAN (Yerushalmi Halachah 5 Daf 24a)

תני ר' יוסי אומר יום שחרב הבית היה מוצאי שבת ומוצאי שמיטה ומשמרתו של יהויריב בט' באב וכן בשני

(a)

(R. Yosi - Beraisa): The day that the Mikdash was destroyed, it was Motza'ei Shabbos (Sunday), it was Motza'ei (the year after) Shemitah, and the Mishmar of Yehoyariv was serving on Tish'ah b'Av, and similarly in [Churban of Bayis] Sheni.

בזה ובזה היו הלוים עומדין על הדוכן ואומרין [תהילים צד כג] וישב עליהם את אונם וברעתם יצמיתם יצמיתם ה' אלהינו.

1.

In both [Mikdashos at the time of the Churban] the Leviyim were standing on the Duchan and saying "va'Yashev Aleihem Es Onam uv'Ra'asam Yatzmisem Yatzmisem Hash-m Elokeinu." (Even though this is the Shir for Wednesday, Hash-m caused that they said it at the time.)

ר' שמעון בן לקיש בעא קומי ר' יוחנן מהו לומר שיר (בלא נסכים) [צ"ל בנסכים - נועם ירושלים]

(b)

Version #1 - Question (Reish Lakish, to R. Yochanan): Do we sing Shirah with Nesachim?

א"ל נישמעינה מן הדא דתני בזה ובזה היו הלוים עומדין על הדוכן ואומרים וישב עליהם את אונם וגו'.

(c)

Answer (R. Yochanan): We learn from this [Beraisa, that we do] - in both, the Leviyim were standing on the Duchan and saying "va'Yashev Aleihem Es Onam..."

ר' אבהו אמר איתפלגון ר' יוחנן ורשב"ל ר' יוחנן אמר אומרים שיר (בלא נסכים) [צ"ל בנסכים - נועם ירושלים] רשב"ל אמר אין אומרים שיר (בלא נסכים) [צ"ל בנסכים - נועם ירושלים].

(d)

Version #2 (R. Avahu): R. Yochanan and Reish Lakish argued about this. R. Yochanan said that we sing Shirah with Nesachim, and Reish Lakish said that we do not sing Shirah with Nesachim.

התיב ר' יוחנן לרשב"ל והתני בזה ובזה היו הלוים עומדים על הדוכן ואומרים וישב עליהם את אונם

(e)

Question (R. Yochanan, against Reish Lakish): It was taught that in both, the Leviyim were standing on the Duchan and saying "va'Yashev Aleihem Es Onam..."

א"ל רשב"ל מה את שמע מינה

1.

Question (Reish Lakish): How do you learn from there?

א"ל מאחר שאלו נסכים היו זמנו של שיר היה

2.

Answer (R. Yochanan): Since these [that they offered now] were Nesachim [from last Wednesday's Korban, which they were not able to bring until now], this is the [proper] time for the Shir [of Wednesday].

ר' יוחנן אמר שירו של יום רשב"ל אמר שירו של אתמול.

(f)

Answer (for Reish Lakish): R. Yochanan says that [they sang] the Shir for the [correct] day. Reish Lakish says [that they sang] the Shir of yesterday (i.e. Hash-m caused that they sang the wrong song, so we cannot learn from there. We explained according to NO'AM YERUSHALMI.)

א"ר לוי יהויריב גברה מירון קרתה מסרביי מסר בייתא לשנאייא.

(g)

Opinion #1 (R. Levi): (The Mishmar Yehoyariv was nicknamed Yehoyariv Meiron Mesarbeyei. What is the reason?) Yehoyariv - overpowered; Meiron - [over] the city; Mesarbeyei - [Hash-m] was Moser (handed over) His house to the haters.

א"ר ברכיה יהויריב יה הריב עם בניו על שמרו וסרבו בו.

(h)

Opinion #2 (R. Berachyah): Yehoyariv - Kah Heriv (Hash-m quarreled) with His children, for they Maru and SaRVu (rebelled against and disobeyed) Him.

ידעיה עמוק ציפורים ידע יה עצה עמוקה שבלבם והגלם (לציפורין) [צ"ל כציפורים - עלי תמר]

(i)

[Yedayah was nicknamed] Yedayah Amok Tziporim - Yada Kah (Hash-m knew) a deep counsel in their hearts, and exiled them like birds. (We explained this according to Ra'avan's Perush on Kinah 10/11 of Tish'ah b'Av "Eichah Yashvah Chavatzeles...", written by R. Eliezer ha'Kalir - SHA'AREI TORAS ERETZ YISRAEL.)

נלכדה ביתר.

(j)

(Mishnah): Beitar was captured.

ר' הוה דרש עשרין וארבעה עבדין [איכה ב ב] בלע ה' ולא חמל ור' יוחנן דרש אשיתין

(k)

Rebbi used to expound 24 tragedies at the time of the Churban. "Bala Hash-m v'Lo Chamal" [alludes to them]. R. Yochanan used to expound 60.

ור' יוחנן יתיר על ר'

(l)

Question: Does R. Yochanan [expound] more than Rebbi?!

אלא ע"י דרבי הוה סמיך לחרבן בית מקדשא הוה תמן סבין נהירין והוה דרש ואינין בכין ומשתתקין וקיימין לון.

(m)

Answer: Rebbi was closer to Churban Beis ha'Mikdash, and there were elders who remembered the Churban when he expounded they cried, [so Rebbi ceased expounding] and they became silent and ceased crying (PNEI MOSHE).

תני א"ר יהודה בן ר' אלעאי ברוך ר' היה דורש [בראשית כז כב] הקול קול יעקב והידים ידי עשו קולו של יעקב צווח ממה שעשו לו ידי עשו בביתר.

(n)

(R. Yehudah ben R. Ila'i): My Rebbi Baruch used to expound "ha'Kol Kol Yakov veha'Yadayim Yedei Esav" - the voice of Yakov (Bnei Yisrael) screamed due to what the hands of Esav (Romi) did to him in Beitar.

תני ר' שמעון בן יוחי עקיבה ר' היה דורש [במדבר כד יז] דרך כוכב מיעקב דרך כוזבא מיעקב.

1.

(R. Shimon ben Yochai): Akiva, my Rebbi, used to expound "Darach Kochav mi'Yakov" - Darach Koziva mi'Yakov (he thought that Ben Koziva (Bar Kochva) was Mashi'ach).

ר' עקיבה כד הוה חמי בר כוזבה הוה אמר דין הוא מלכא משיחא א"ל ר' יוחנן בן תורתא עקיבה יעלו עשבים בלחייך ועדיין בן דוד לא יבא.

2.

When R. Akiva saw Bar Koziva, he would say "this is Melech ha'Mashi'ach"! R. Yochanan ben Tursa told him "Akiva - your jaws will be filled with grass (many years after your death), and Mashi'ach will not come yet!"

i.

Note: One of the Rambam's 13 principals of Emunah is that Mashi'ach can come any day! Sanhedrin 98a says that there is a time before which Mashi'ach must come. If Yisrael merit, he can come earlier, and he will have extra qualities. Seder Mishnah Al ha'Rambam (Hilchos Sanhedrin 11:3) - one such quality is ability to judge via Ru'ach ha'Kodesh, without witnesses. R. Akiva expounded that the Ketz had come, so Mashi'ach need not have this ability. R. Yochanan ben Tursa expounded that the Ketz is much later. Even if you (R. Akiva) will live to 120 (like he did); we cannot accept a Mashi'ach without this ability until many years later.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF