תענית דף כט. א

התאריכים הנחוצים להבנת הסוגיא [לשיטת רש"י].

התאריך המאורע
א. א' ניסן בשנה השנית הקמת המשכן [1]
ב. כ' אייר שנה שנית נעלה הענן מעל המשכן
ג. כ"ב אייר שנה שנית היה היום השלישי לנסיעתם מהר ה',
ובו ביום סרו מאחרי ה' - שהתאוו תאוות בשר
ד. כ"ב סיון שנה שנית בו ביום נשלמו שלשים יום שירד להם בשר - שהתחילו בכ"ג אייר
ה. כ"ג סיון שנה שנית בו נסתגרה מרים לשבעה ימים
ו. כ"ט סיון שנה שנית בגמר הסגר מרים נשתלחו המרגלים
ז. ח' באב שנה שנית אחר ארבעים יום שבו המרגלים [2]
ח. ט' באב שנה שנית בכו בליל תשעה באב בכייה של חינם ונקבעה לדורות

תענית דף כט: א

האם מותר לכבס באופנים דלהלן?

בשבוע שחל בו תשעה באב ביום חמישי של שבוע זה
לכבס
וללבוש
לכבס
ולהניח
כשיש לו שני חלוקים:
לכבס וללבוש
כשיש לו שני חלוקים:
לכבס ולהניח [3]
כשיש לו חלוק אחד
שמכבסו ולובשו
לרב נחמן אסור מותר אסור מותר מותר [4]
לרב ששת אסור אסור אסור מותר מותר

לתנאים ולאמוראים דלהלן, באיזה זמנים אסורים לספר ולכבס בחודש אב?

מאימתי עד אימתי האם מותר לכבס ולספר אחר ת"ב
לר' מאיר מר"ח עד התענית מותר
לר' יהודה כל החודש כולו אסור אסור
לרשב"ג, ולשמואל אסור כל אותו שבוע אסור
לרב, ולרבא אסור באותו שבוע עד התענית מותר

-------------------------------------------------

[1] וכן מצינו ברייתא שאומרת "שנה ראשונה עשה משה את המשכן שניה הקים משה את המשכן", דהיינו שעשיית המשכן והכלים - היתה בשנה הראשונה לצאתם ממצרים, אולם הקמתו היתה בתחילת השנה השניה דהיינו בא' ניסן שהוא היום הראשון של שנה שניה.

[2] והסיקה הגמ' שתמוז דאותה שנה עשו אותו חודש מלא, דהרי מכ"ט סיון יש שני ימים (דסיון הוא חודש מלא), ועוד שלשים של תמוז, ועוד שמונה של אב הרי ארבעים יום.

[3] דהיינו להניח את החלוק לשבת, וזה מלבד החלוק שהוא לובש עתה.

[4] ומשום דאין לו אלא חלוק אחד אם לא יכבסנו נמצא שלובש חלוק מלוכלך בשבת. ולא חשו בזה למראית עין משום שאזורו מוכיח עליו, דכיון שיש לו רק חלוק אחד הרי הוא מכבס את החלוק עם האזור, דרק מי שיש לו שני חלוקים כשהוא מכבס אחד הוא מוציא ממנו את האזור ונותן אותו בחלוק שלובש עתה. (רש"י חולין קח., פירוש אחר ברש"י מו"ק יד.).

עוד חומר לימוד על הדף