רכוש הספר באמזון
מקום העולם
המילה העברית לאלוקים היא "אֵ-ל". זוהי המילה העיקרית המציינת "אלוהות" בעברית, וממנה נגזר השם אֱ-לֹהִים. השם אֵ-ל מבטא כוח כל-יכול — שזהו למעשה מהות האלוקות: הכוח הכל-יכול שמאחורי כל דבר ביקום. אֵ-ל הוא בורא העולם ושליטו העליון.בבראשית כ"א, ל"ג נאמר: "וַיִּקְרָא שָׁם [אברהם] בְּשֵׁם יְ-הוָה אֵ-ל עוֹלָם".
כאן אנו רואים את הביטוי "אֵ-ל עוֹלָם" כפירוש ל"שֵׁם י-הוה" . כי "אֵ-ל" פירושו "האלוהות" בעברית.
|
| |||||||||||||||||||||||||||
שים לב ששלושת השמות הנפוצים ביותר של השם בתורה: א-לוהים, י-הוה, וא-דני — סכומם בגימטריה הוא "אל עולם" (177). זה מלמד שיש כוח אחד שעומד מאחורי הכל. השמות השונים של השם, הספירות, וכו' — אינם אלא שמות ומידות שונות של הא-ל האחד, א-ל עולם.
בראשית...
לפי הקבלה, העולם התחיל כ"נקודה אמצעית" שהתרחבה לעיגול מושלם. הא-ל כביכול "צימצם" את אורו האין סופי כדי ליצור "מקום פנוי", ולאפשר מקום לבריאה (עץ חיים א').כמו קודם, המילה "נקודה" בגימטריה רגילה היא 165 ובגימטריה קטנה 21. שים לב שגורמי הראשוניים של המילה "בראשית" הם בדיוק הנקודות האמצעיות של 165 ו־21.
| גימטריה של נקודה | ||||
| גימטריה רגילה של "נקודה" | = | 165 | נקודה אמצעית: | 83 |
| גימטריה קטנה של "נקודה" | = | 21 | נקודה אמצעית: | 11 |
| בראשית | = | 913 | =11×83 | |
165 + 21 = 186, הגימטריה המפורסמת של "מקום" – אחד משמות ה'. שם זה מרמז על כך שה' הוא "המקום" של העולם, שכן ה' אינו נמצא בתוך העולם, אלא העולם נמצא בתוך ה' כביכול.
מעניין לציין שמגן דוד ה-177 = 186,913 נקודות (177=א-ל עולם, כמו קודם).במספר הזה מופיעות שתי גימטריות חשובות 186 (מקום) ו-913 (בראשית).
הערה: "א-ל עולם" (177) + מילים (2) + אותיות (6) + כולֵל (1) = 186
בואו נציץ במספר הבריאה – פאי – ונראה האם המספר 186,913 מספר סיפור.
| מופע ראשון של 186913 בפאי | |
| 37532094758565668626186913 | 77693236555385533736 |
| ^ <-- 193,510 ספרה | |
ראה שמיד לאחר 186,913 מופיע 776="נקודה אמצעית". המיקום בפאי הוא = 193,510 = 193+510=703 (סכום האלפים).
הראיתי את הרצף הזה לאורן עברון, ותגובתו היתה (ראה סעיף "שישה ימים ושבת" למידע רקע):
זה נפלא!.
לא רק שזה מתאים לבריאת "מקום פנוי" באמצעות 186 (מקום) ו-913 (בראשית), אלא שסכום האלפים של ה"מיקום" הראשון שלו הוא בעצמו 703, כאשר הטטרהדרון המהפך 2,701 לתלת מימד נראה כ-703 מכל צד (2,594 נקודות) ובפנים מה יש? ה"מקום פנוי"?! הטטרהדרון הזה "ריק", ריק מכל דבר, אין בתוכו אפילו נקודה אחת, למרות שיכולה להיות שם תבנית של הנקודה האמצעית. והמספר הבא או ה"קודם" (תלוי איך מסתכלים על זה) בפאי, כפי שאמרת, הוא 776 = נקודה אמצעית, ו-26 מהצד השני.
אשריך!
טוב, אז התחלתי להסתכל על זה, ו-26 נמצא לפני הרצף, וזה חשוב גם בגלל שם ה' הברור וגם כי זה השורש של נקודת המרכז של נקודת המרכז של 2,701 ו-776 מרמז על כך, לא כמו 676 אבל עדיין מרמז על כך. 776 מרמז יותר על 457, שכן 457 היא נקודת המרכז של 913, ו-776 הזה נמצא מיד אחרי או מיד לפני 913 (ו-186).
תראה את זה! 186913 = 409 × 457 !! כלומר, זה קורה פעם ב-457 מספרים... ו-776 מרמז על נקודת המרכז של 913 = 457!
סכום הספרות של 186913 הוא 28 – כמספר האותיות בפסוק הראשון.
"מקום בראשית" בגימטריה קטנה = 28 ויש בו 10 אותיות. (8 + 2 = 10 וגם 3 + 0 + 7 = 10)
המיקום של המספר הזה – 193510 = 703 סכום האלפים = משולש 37 (וגם סכום האלפים של 2701 וכו')
סכום הספרות = 19 = הנקודה האמצעית של 37.
באופן מדהים: החילוף אותיות "לפני" של "מקום בראשית" הן: "לצהמ אקארטש" = 776 !!!
האותיות שלפני "מקום" הן: לצהמ = 165 = נקודה!!
והאותיות שלפני "בראשית" הן: אקארטש = 611 = אמצעית!!!
אז ה־776 הזה (בפאי) – שהוא "האותיות לפני" – בנוי מ־611 ו־165, מה שמראה שהכוונה שלנו ב־776 = "נקודה אמצעית" – הוא באמת מה שאנחנו רואים כאן !
לפני שיכול להיות "מקום" ו/או "מרחב" – שהם שניהם מאפיינים של המושג "מקום" – חייבת להיות תחילה ה"נקודה" הראשונה. ולפני שתוכל לברוא את הכול, צריך להשתמש בחכמת התורה.
אז לפני "מקום" = 165 = נקודה.
ולפני "בראשית" = 611 = תורה / אמצעית.
זה כל כך, כל כך עמוק!
שורש נקודה
בעברית, לרוב המילים יש שורש בן 3 אותיות.השורש בן 3 האותיות של המילה "נקודה" הוא "נקד".
הגימטריות של "נקד" הן:
| גימטריה רגילה | = | 154 |
| גימטריה סדרית | = | 37 |
| גימטריה קטנה | = | 10 |
כפי שראינו בפרק "פאי ובראשית", היחס 22/7 = 3.14285 הוא 99.96 אחוז מפאי. היחס הבא שמתקרב יותר לפאי הוא 333/106. ראינו גם שהגימטריה של הראשי תיבות של בראשית א:א = 22, ומספר המילים בפסוק = 7.
שימו לב כיצד השורש בן 3 האותיות של "נקודה" = נקד = 154 = 22 × 7
כפי שראינו ב"פאי ובראשית", 611 (תורה) הספרות הראשונות של פאי מסתכמות ל־2701. 611 הספרות הללו מתפצלות ל:
| 611 = 154 + 457 | ||
| סכום 154 הספרות הראשונות של פאי | = | 703 |
| סכום 457 הספרות הבאות של פאי | = | 1998 |
| סה"כ = 703 + 1998 = 2701 | ||
כאשר 154 הוא שורש "נקודה", ו־457 הוא נקודת האמצע של המילה "בראשית". שלמות טהורה! (נשמע מפי אורן עברון)
154 היא גם הגימטריה של "עולם הבא". שכן זוהי מטרת השורש של הבריאה – להעניק לאדם את הטוב הגדול ביותר שיכול להמצא.
מקום העיגולים (הספירות)
כפי שראינו בפרק "האות הראשונה", המספר 54285=165×329
מופיע החל מהספרה ה־2701 של פאי (π).
54285 הוא נקודה (165) המשמשת כנקודת המרכז בעצמה ומוכפלת ב־329 שהוא הערך הסידורי של פסוק בראשית א:א. מספר זה מרמז על התפשטות הנקודה לעיגול מושלם.
בואו נראה היכן 776-54285 מופיע לראשונה בפאי:
| מופע ראשון של 776-54285 בפאי | |
| 49762190154315241 | 7765428570575142445296424 |
| ^ <-- 109,737,186 ספרה | |
109,737,186 = מקום (186), אשר ה' הגדיר באמירתו "דַי" — שֶאָמַר לְעוֹלָמוֹ דַי (737), הוא עגול (109) !!! מדהים לחלוטין ב"ה!!!
נראה שפאי הוא מבנה עמוק ויסודי ביותר של המציאות — הוא קשור לאירועים, לצורות, למרחב־זמן, לתהליכים, לסטטיסטיקה, לחוקי הטבע — כלומר לדרכו של ה' להזיז ולשנות דברים, גם כשַ־דַי וגם כאלוקים (אורן עברון).
פאי × בראשית
העיגול הוא הצורה הסימטרית המושלמת ביותר, שכן כל הנקודות שבו נמצאות במרחק שווה מנקודה מרכזית אחת.המרכז הזה הוא ה"נקודה" — הנקודה המוסתרת עד אינסוף היוצרת ומקיימת את היקום בכל שנייה. כל מה שיש ביקום הוא כביכול "שווה מרחק" מן הא-ל, כלומר שהשגחתו חלה על כל אדם וכל אלקטרון ביקום בו זמנית, כפי שכותב רבנו בחיי ב"חובות הלבבות" (שער הביטחון, פרק ג').
הוּא מַשְׁגִּיחַ עַל הַנְהָגַת בְּנֵי אָדָם כֻּלָּם, לֹא יַנִּיחֵם וְלֹא יִתְעַלֵּם מֵהֶם, וְלֹא יִסָּתֵר מִמֶּנּוּ דָּבָר מֵהֶם מִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם, וְלֹא יַשְׁכִּיחֵהוּ דָּבָר אֶת דָּבָר. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו מ:כז) "לָמָּה תֹאמַר יַעֲקֹב וּתְדַבֵּר יִשְׂרָאֵל, נִסְתְּרָה דַרְכִּי מֵה' וּמֵאֱלֹהַי מִשְׁפָּטִי יַעֲבֹר." "הֲלוֹא יָדַעְתָּ אִם לֹא שָׁמַעְתָּ אֱלֹהֵי עוֹלָם ה', בּוֹרֵא קְצוֹת הָאָרֶץ, לֹא יִיעַף וְלֹא יִיגַע, אֵין חֵקֶר לִתְבוּנָתוֹ." (ישעיהו מ:כח)
פאי מגדיר את צורת העיגול ונרמז בשם הקדוש "ש-די" (314), שהוא הספירה של יסוד. מיסוד מגיע השפע האלוקי לברואים לפי מה שהם מסוגלים לקבל.
שני השמות הקדושים "א-ל ש-די" מופיעים יחד בתורה. שהרי מלבד המובן המילולי של "א-ל" לא-לוהות, הוא גם שם קדוש בפני עצמו — השם הרחום ביותר, חסד גמור ובלתי מוגבל. השם "א-ל" מקושר לספירת דעת, כהשתקפות של כתר.
ובשערי אורה (שער ז): "אֵ-ל הוּא סוֹד הַמִּדָּה הָאֱ-לֹהִית שֶׁהִיא כֻּלָּהּ חֶסֶד גָּמוּר... לִפְנֵי הַשֵּׁם הַזֶּה כָּל הַדִּינִים נִכְנָעִים וְאֵינָם יְכוֹלִים לַעֲמֹד בְּפָנָיו. אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הִשְׁתַּדֵּל כָּל יָמָיו אַחֲרֵי הַמִּדָּה הַזֹּאת שֶׁכֻּלָּהּ חֶסֶד וְרַחֲמִים וַחֲנִינָה, וְקִבֵּל עָלָיו כַּמָּה מִינֵי יִסּוּרִים וְכַמָּה מִינֵי צַעַר כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה זוֹכֶה לָהּ, וּבְרֹב הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ וְאַהֲבָתוֹ אוֹתָהּ זָכָה שֶׁהָיְתָה לוֹ יְרוּשַׁת עוֹלָם.. כְּפִי שֶׁכָּתוּב: 'וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵ-ל עוֹלָם'" (בראשית כא:לג).
השם הקדוש ש־די פירושו "שאמר לעולמו די". כי ההשפעה הא-לוהית צריכה להיות בהתאם ליכולות המקבל. לכן שני השמות א־ל ש־די פועלים יחד ולעיתים קרובות מופיעים יחד בתורה.
מעניין לציין כי, 314 = 2 × 157 = 2 × ראשוני 37 (157 הוא הראשוני ה־37). שהרי האורות הפנימיים של ש־די נובעים מן המספר 37, שהוא סוד החכמה העליונה – חכמה ובינה (2 = אות ב').
המילה הפותחת "בראשית" (913) הייתה בריאת המרחב והזמן. פאי שימש כדי "להרחיב" ולהגדיר את ה"נקודה" הראשונית לעיגול בצורה שלמה ומושלמת.
שימו לב לכל הסימטריות המראה שצומחות מ-913 × 314:
| (בראשית) | 913 × 314 | = | 286,682 | (מראה של 286/682) | ||
| 286 | = | 2 × 143 | = | 2 × 11 × 13 | (סימטריה של 341/143 ו-13/31) | |
| 682 | = | 2 × 341 | = | 2 × 11 × 31 | ||
- שים לב גם:
- 286 הוא גם מספר הטטראהדרון ה־11 (פירמידה תלת־ממדית, ערימה של 11 המספרים המשולשיים הראשונים).
- 286 הוא גם המצולע ה-11 בעל שבע צלעות (הפטגון).
- 28/6 הם שני המספרים המושלמים הראשונים ולבראשית יש 6 אותיות ולפסוק כולו 28 אותיות
- 286 מופיע לראשונה בפאי מהספרה ה-73.
תמיד יש עשר ספירות מתפקדות, אך יש בסך הכל 11 שמות של ספירות. כלומר, תמיד עשר מתפקדות ואחת מוחלפת; כיוון שכתר ודעת הן שני צדדים פנימיים/חיצוניים של אותה ספירה.
אי נמי, במקרה זה 11 מסמל את אור אין סוף שלובש את הספירות. 10 הספירות הן מעין מתווך בין הקב"ה לבריאה. המספר הראשוני האחד-עשר הוא 31 = "א-ל", מילה שמורה על אלוקות. ראיתי גם בספר "גינת אגוז" שהמספר 11 מייצג "תנועה", כך שעשר הוא המבנה השלם, ו־11 מייצג את "התנועה".
גם מעניין:
- 31 מופיע לראשונה בפאי (π) בספרה ה־137
- 31 מופיע לראשונה בפי (φ – יחס הזהב) בספרה ה־137
- סכום 186 הספרות הראשונות של פאי = 6×137
- 186=6×31
- 137 + 776 = 913, ו־ 165 - 137 = 28
- 186913 הוא מספר "כוכב מבריק" ה-17, המוגדר כמספרי כוכב חצי-ראשוניים כך שלשני הגורמים הראשוניים יש את אותו מספר ספרות עשרוניות. (oeis.org/A083749)
מעניין לציין כי כוכב דוד ה-479 מכיל 1373773 נקודות, חיבור של 3773 ו-137.
כמו כן, הכוכב ה-611 (תורה) מכיל 2236261 נקודות, שהוא המספר הראשוני ה-165157. 157 ו-165. הדברים האלה כל כך, כל כך מעניינים. אכן, זוהי דרכה של החכמה האלוקית. מאחורי דלת אחת טמונה דלת נוספת עם שאלות גדולות ועמוקות יותר, וככל שלומדים יותר, כך מבינים שיש עוד כל כך הרבה מה לדעת..
תופעה זו אנו מוצאים גם בפיזיקה. קבוע המבנה הדק (Fine Structure Constant) משלב ארבעה קבועים יסודיים במשוואה פשוטה אחת: מטען האלקטרון, מהירות האור, קבוע פלאנק וקבוע הכוח האלקטרוסטטי.
כך גם בתגלית המפורסמת של איינשטיין: E=mc2 (אנרגיה = מסה × מהירות האור בריבוע), ורבים אחרים — כולן משוואות מתמטיות פשוטות ויפות.
אדם עלול לחשוב שפיזיקה היא די קלה. אך כאשר מתחילים ללמוד, נפתחים עולמות של חכמה.
כך גם בפסוק הראשון. זה נראה פשוט בהתחלה, כמו ספר ילדים:
"בראשית ברא א-להים את השמים ואת הארץ"
רק משהו קטן נראה קצת מוזר: 2701 = 37×73 — ואז דבר אחד מוביל לאחר... וכו' וכו'.
>> הבא תהו ובהו
דירוגים 10 / 10
מספר דירוגים 3