מנחות דף ל"א ע"א

מה נכלל עם השידה להשלים לשיעור כוריים [ביבש וסאתים בלח] לתנאים דלהלן?

עובי הנסרים עובי הרגלים והלבזבזים [1] אויר שבין הרגלים שאין גבוהות טפח
לתנא קמא לב"ש: אינו נמדד
לב"ה: נמדד
אינו נמדד אינו נמדד
לר' יוסי [2] נמדד נמדד אינו נמדד
לר' שמעון שזורי נמדד נמדד נמדד

משקים [3] דלהלן שנגעו בטומאה [אב, ראשון, שני] האם דינם להיות תחילה [ראשון], או לא?

שמן דבש יין
לר' מאיר נעשה תחילה אינו נעשה נעשה תחילה
לחכמים נעשה תחילה נעשה תחילה נעשה תחילה
לר' שמעון שזורי אינו נעשה אינו נעשה נעשה תחילה

מנחות דף ל"א ע"א - המשך

טבל [4] שנתערב בחולין שא"א להפריש מיניה וביה, ממה יפריש עליו וממה לא?

מתבואת השוק של עם הארץ מתבואת עכו"ם
ללישנא קמא יפריש [5] לא יפריש [6]
לאיכא דאמרי לא יפריש [7] יפריש

מנחות דף ל"א ע"ב

גליון של ספר תורה שנקרע ונמשך הקרע לתוך כמה שיטין מהכתב, האם יכול לתופרו בגידים [8]?

כשנכנס הקרע בב' שיטין כשנכנס הקרע בג' שיטין
בס"ת מעופץ שהוא שחור כעתיק יתפור לא יתפור
ס"ת שאינו מעופץ שנראה כחדש יתפור יתפור

שאר ספרים [תנ"ך] וס"ת ומגילה שהיו כתובים שלא בדיו, מה דינם? [תד"ה עשאה].

שאר ספרים ספר תורה ומגילה
לענין לקרוא בהם אין קוראים אין קוראים
לענין להצילם מהדליקה בשבת מצילים אין מצילים

-------------------------------------------------

[1] צורת שידה היא כתיבה מרובעת ולמטה יש לה ארבע רגלים, והיינו ארבע חתיכות עובי עץ המחובר לדופן התחתונה. ועובי לבזבזין הוא מסגרת בולטת כמין שפה על הדופן העליון.

[2] כאן נקטנו לפי פשטות הלשון של המשנה, וכפי איך שביאר בשטמ"ק אות ב', שס"ל לר' יוסי שלא נחלקו ב"ש וב"ה בזה, וכו"ע מודים שעובי הנסרים נמדד, וכן עובי הרגלים. אולם אויר שבין הרגלים לא נמדד. וברש"ש על המשניות פירש באופן אחר, דהאי מודים דקאמר ר' יוסי קאי אסוף דבריו, שאמר ובשניהם אינו נמדד, אולם בעובי הנסרים ובעובי הרגלים והנסרים נחלקו בכל זה ב"ש וב"ה שלב"ש אינו נמדד ולב"ה נמדד. [ועי' בפירוש קהתי על המשנה בכלים יח,א].

[3] ר"ת העמיד במשקים שהם קרושים, אולם במשקים נוזלים בזה לכו"ע שמן ג"כ נעשה תחילה, כמו שהאריכו תוס' להוכיח.

[4] בתחילה הביא רש"י פירוש מרבותיו שמיירי שנתערב לו טבל דמאי בחולין, שאין חיוב מעשרותיו אלא מדרבנן. והקשה על זה דלפי האיכא דאמרי שס"ל שאין רוב עמי הארץ מעשרין, ודמאי חייב לעשרו מכח ספק דאורייתא, א"כ מה יועיל שיביא תבואת עכו"ם [לא"ד שיש קנין לעכו"ם ופטור מדאורייתא], הרי הוא מפריש מדבר שודאי פטור מדאורייתא על התערובת הזו שיש בה ספק דאורייתא. ולכן פירש"י שמיירי בטבל גמור אלא מחמת שנתערב מדאורייתא הוא בטל ברוב ואין כאן איסור דאורייתא כלל ורק מדרבנן צריך להפריש עליו כיון שמדרבנן טבל אוסר במשהו.

[5] דכיון דרוב עמי הארץ מעשרין הן - אין חייב בזה מדאורייתא.

[6] קסבר אין קנין לעכו"ם בא"י להפקיע מיד מעשר ולכך ישראל הקונה תבואה ממנו חייב לעשרה מדאורייתא [עי' תד"ה קסבר אי מירוח פוטר], והטבל הנ"ל שהתערב [לפי שני הפירושים דלעיל] אין חייבו אלא מדרבנן, וא"א להפריש מדבר שחייב מדאורייתא על דבר שפטור מדאורייתא ורק חייב מדרבנן דהו"ל מן החיוב על הפטור.

[7] דבדמאי לאיכא דאמרי יש ספק דאורייתא, וא"א להפרישו על הטבל המעורב שמדאורייתא הוא בטל ופטור לגמרי. ולכך צריך להפריש מתבואת גוי שפטורה מדאורייתא, היות שס"ל דיש קנין לעכו"ם להפקיע מיד מעשר.

[8] מבואר בגמ' דמה שהותר לתפור היינו בגידים, אבל לא בגרדים. פי' שיחברהו בגיד מבחוץ, אבל לא יתפור מחוטים הנמשכים מן הקלף כשהוא נקרע.

עוד חומר לימוד על הדף