12TH CYCLE DEDICATION

BECHOROS BECHOROS 31 - Dedicated l'Iluy Nishmas Mrs. Lily (Leah bas Pinchas) Kornfeld, who passed away on 8 Av 5765. Dedicated by their daughter and son-in-law, Diane and Andy Koenigsberg and family. May her and her husband's love for Torah and for Eretz Yisrael continue in all of her descendants.

1) TOSFOS DH Sheidah d'Tanan Beis Shamai Omerim Nimdedes Bifnim v'Chulei

תוספות ד"ה שידה דתנן בית שמאי אומרים נמדדת בפנים כו'

(SUMMARY: Tosfos concludes that a Sheidah is made to hold Kelim.)

בפ' כירה (שבת דף מד:) ושם פי' בקונטרס דשידה היא מרכבת נשים

(a) Explanation #1: This is in Shabbos (44b), and there Rashi explained that Sheidah is a carriage for women.

וקשה דא''כ למה לי מדידה דבמיוחדים למדרס לא בעינן מיטלטל מלא וריקן

(b) Question #1: If so, why do we measure? Something special for Midras (special to sit or lie on) need not be moved full and empty! (Even if it is 40 Sa'im, and cannot be carried when full, it is Mekabel Tum'ah.)

דאפי' פשוטי כלי עץ המיוחדים למדרס מיטמא מדרס כדמוכח בבכורות בפ' על אלו מומין (דף לח.) דאמרינן בהנך דחזו למדרסות דלא איתקוש לשק

1. Even a Pashut Kli Etz (it has no interior) special for Midras is Mekabel Tum'ah, like is proven in Bechoros (38a)! We say "it refers to those proper for Midras. They are not equated to Sak (there is no source to require an interior, and that they can be moved full and empty)."

ועוד קשה כיון דמיטמא מדרס מיטמא טמא מת כדתניא בפ' בא סימן (נדה דף מט.) כל המיטמא מדרס מיטמא טמא מת

(c) Question #2: Since it receives Tum'as Midras, it receives Tum'as Mes, like a Beraisa in Nidah (49a) teaches "anything that receives Tum'as Midras, it receives Tum'as Mes";

אלמה תנן במס' כלים (פי''ח מ''ב) דשידה מצלת באהל המת ובפ' כירה (שבת דף מד:) מייתי לה בגמרא (ואין ניאותין)

1. Why does a Mishnah (Kelim 18:2) teach that a Sheidah saves (its contents from becoming Tamei) in Ohel ha'Mes, and it is brought in the Gemara in Shabbos (44b)?

וכן מוכח בנזיר בפרק כהן גדול (דף נה.) דאינה עשויה למרכבת אדם דאמרינן הנכנס לארץ העמים בשידה תיבה ומגדל כו' וקאמר התם כיון דלא שכיחא לא גזרו ביה רבנן משמע דלא שכיחא ליכנס בה

(d) Question #3: Also it is proven in Nazir (55a) that it is not made for people to ride in it, for we say that one who enters Chutz la'Aretz in a Sheidah, box or tower... and it says there "since it is not common, Chachamim did not decree." This implies that it is not common to enter in it!

ונראה לפרש דעשויה להניח בה כלים

(e) Explanation #2: It seems that [a Sheidah is a chest] made to put Kelim in it.

ומיהו קשה מספינה פרק ר''ע במסכת שבת (דף פג:) דתניא רבי חנינא אומר נלמדנה משק מה שק מיטלטל מלא וריקן כו'

(f) Question: It is difficult from a boat Shabbos (83b). In a Beraisa, R. Chanina says "it is learned from a Sak. Just like a Sak is moved full and empty... (A boat is not, so it is Tahor.)"

ואמאי הא עשויה למדרס שנכנסים בה בני אדם

1. Why is this? It is made for Midras, for people enter it!

וי''ל דאיירי בספינות גדולות שעיקרן עשויות לתת לתוכן פרקמטיא ולא דמיא למדרס

(g) Answer #1: It discusses big boats. They are made to put merchandise in them. They are unlike a Midras.

ועוד נראה דאפי' עיקרו אתי להעביר בני אדם מעיר לעיר וכן שידה למרכבת נשים לא חשיב מדרס כיון דלא עבידא להיות נשען עליה אלא ללכת ממקום למקום

(h) Answer #2: Even if [a boat] is primarily for transporting people from city to city, and similarly a Sheidah [is primarily] for women to ride in it, it is not considered Midras, since it is not common to lean on it, rather, to go from place to place.

מידי דהוה אלוקטמין טהורין בפ' במה אשה יוצאה (שבת דף סו:) פירש אשקינ''ש בלעז שהולכים עליהן בימות הגשמים

(i) Support: This is like "Luktamin is Tahor" in Shabbos (66b), i.e. stilts that people walk with in winter [when the ground is muddy].

ולא דמי לעגלה של קטן [בסוף פרק שני] דביצה (דף כג:) דטמאה מדרס

(j) Distinction: This is unlike a child's wagon in Beitzah (23b), which is Tamei Midras.

ומיהו ר''ח פירש אלוקטמים מקי''נש גדולות שהולכין עליהן הליצנים לחידוש ואין טמאין מדרס כיון דאין עשויות להנאת מדרס

(k) Rejection of Support: However, R. Chananel explained that Luktamin are big stilts that jesters walk on to be bizarre. They are not Tamei Midras, for they are not made for Hana'ah of Midras;

מידי דהוה אסולם דממעט [צ"ל בתורת כהנים - בארות המים] בפרשת ויהי ביום השמיני סולם וקולב וניחותיה ומנורה מדכתי' (ויקרא יא) מכל כלי עץ ולא כתיב כל כלי עץ

1. This is like a ladder. We exclude in Toras Kohanim in Parshas Shemini a ladder, hanger, a Kli put under Kelim, and a Menorah, since it says "mi'Kol Kli Etz", and it does not say 'Kol Kli Etz';

ומדאינה מטמא במת אינה מטמא מדרס דכל המטמא במדרס מטמא טמא מת כדתנן בפ' בא סימן (נדה מט.)

2. Since it is not Metamei through Mes, it is not Metamei Midras, for anything that receives Tum'as Midras, it receives Tum'as Mes, like a Mishnah in Nidah (49a).

והיינו טעמא משום דאינו עשוי להנאת מדרס אלא לירד בו ולעלות. מ''ר:

3. Explanation: The reason is because it is not made for Hana'ah of Midras, rather, to ascend and descend.

2) TOSFOS DH Eima R. Shimon Shezuri Omer Yayin

תוספות ד"ה אימא ר''ש שזורי אומר יין

(SUMMARY: Tosfos concludes that the Tana'im discuss congealed liquids.)

פי' יין דווקא ולא שמן ודבש

(a) Explanation #1: Only wine (is always a Rishon l'Tum'ah), but not oil and honey.

והקשה ר''ת דהכא פסקינן כר''ש שזורי ובכל דוכתא משמע סתמא דהש''ס דשמן חשיב משקה

(b) Question (R. Tam): Here we rule like R. Shimon Shezuri, and everywhere the Stam Gemara connotes that oil is considered a liquid!

בפ''ק דשבת (דף יז.) גבי מפני מה בוצרין בטהרה ואין מוסקין בטהרה

1. Source #1: In Shabbos (17a) regarding "why do we harvest grapes in Taharah, and we do not harvest olives in Taharah?" (We should be concerned lest the oil that exudes from them is Machshir them!)

ובמסכת מכשירין (פ''ו מ''ד) (ר''ע) דחשיב בשבעה משקין יין ושמן

2. Source #2: And in Machshirin (6:4) it lists seven liquids - wine, oil...

ובפ' חבית (שבת דף קמד:) גבי מוהל השמן

3. Source #3: And in Shabbos (144b) regarding Mohel of oil (juice from olives, it seems that both Tana'im agree that proper oil is a liquid).

ובפ''ק דפסחים (דף יד: ושם) גבי הוסיף ר''ע מימיהן של כהנים לא נמנעו מלהדליק שמן שנפסל בטבול יום בנר שנטמא בטמא מת ומוקי לה בנר של מתכת דהויא אב הטומאה דחרב הרי הוא כחלל

4. Source #4: And in Pesachim (14b) regarding "R. Akiva added, all the days of Kohanim, they did not refrain from burning oil that was disqualified through a Tevul Yom in a Ner that became Tamei through a Tamei Mes", and we establish it to discuss a metal Ner, which is an Av ha'Tum'ah, for a sword is like a corpse;

ודייק קסבר ר''ע טומאת משקין לטמא אחרים דאורייתא כו' מאי איריא בטמא מת אפי' בראשון ושני נמי תחילה הוי דתנן כל הפוסל את התרומה מטמא משקין להיות תחילה

i. And [the Gemara] infers that R. Akiva holds that the Tum'ah of liquids to be Metamei others is mid'Oraisa... Why does it discuss a Tamei Mes? Even a Rishon and Sheni is a Rishon, for a Mishnah teaches "whatever disqualifies Terumah is Metamei liquids to be a Rishon";

והשתא מאי קושיא לימא דר''ע סבר כר''ש שזורי דלא חשיב שמן משקה אלא אוכל

ii. What was the question? We should say that R. Akiva holds like R. Shimon Shezuri, and he does not consider oil to be a liquid, rather, a food! (Rather, it is obvious to the Gemara that oil is a liquid.)

ומיהו מר''ע אינה קושיא דשמעינן ליה דחשיב שמן משקה במסכת מכשירין ומייתי ליה במס' שבת בריש פרק חבית (דף קמג:) חלב האשה מטמא לרצון ושלא לרצון כו' וקאמר סלי זיתים וענבים יוכיחו כו'

5. Rebuttal (of Source #4): There is no question from R. Akiva. We know that he considers oil to be a liquid in Machshirin, and it is brought in Shabbos (143b) "a woman's milk is Metamei [whether it left her] willingly or unwillingly... [R. Akiva says that all the more so an animal's milk, which is even for adults, is Tamei l'Ratzon and Lo l'Ratzon! Chachamim] say that baskets of olives and grapes disprove this" (liquid that comes out Lo l'Ratzon is Tahor).

i. Note: Tosfos (144a DH Salei) says that in Machshirin, R. Akiva rejected this, for [olives and grapes] are initially a food, and at the end a liquid. Seemingly, this is not an absolute proof. Perhaps R. Akiva addresses Chachamim according to their opinion, but he himself holds that oil is a solid!

אבל מסתמא דהש''ס קשה כמו שפירשתי

6. Summation of question: However, from the Stam Gemara it is difficult like I explained!

ותירץ ר''ת דהכא מיירי בקרוש כדקתני רישא (השמן והחלב של גריסין בזמן שהם לחים הרי הן ראשונים) [צ"ל הרוטב והחלב והגריסין בזמן שהם משקה טופח הרי הן תחילה - שיטה מקובצת] פי' דהוו משקין קרשו הרי הן שניים

(c) Answer (R. Tam): Here we discuss congealed oil, like the Reisha teaches "gravy, milk and grits - when they are Tofe'ach (wet enough to wet what touches them), they are Rishonim", i.e. for they are liquids. If they congealed, they are Sheniyim!

ויש ספרים שרישא זו כתובה בהן והדר קתני ר''מ אומר שמן תחילה לעולם אפי' קרוש

(d) Alternative text: In some texts, this Reisha is taught, and afterwards it teaches "R. Meir says, oil is always a Rishon, even if it congealed."

והשתא ניחא הא דנקט לעולם וכן דבש דחכמים ויין דר''ש שזורי כולה בקרוש איירי מ''ר

(e) Support: Now it is fine why it says "always". And similarly, honey of Chachamim and wine of R. Shimon Shezuri all discuss when they congealed.

3) TOSFOS DH ka'Savar Ein Kinyan u'Mechayev

תוספות ד"ה קסבר אין קנין (מחייב) [צ"ל ומחייב - צאן קדשים]

(SUMMARY: Tosfos points out that anything bought from a Nochri is exempt mid'Oraisa.)

וא''ת והא מיפטר משעת מירוח העובד כוכבים

(a) Question: It is exempt from the time of Miru'ach (final processing) of the Nochri!

ואין לומר דקסבר אינו פוטר

1. Implied suggestion: He holds that [Miru'ach Nochri] does not exempt.

דלא אשכחן תנא דאית ליה תרתי מירוח העובד כוכבים אינו פוטר ואין קנין דא''כ דגנך במאי מוקים ליה

2. Rejection: We do not find a Tana who holds both that Miru'ach Nochri does not exempt, and Ein Kinyan, for if so how does he establish "Deganecha"? (Either it obligates your (Yisrael's) grain, and exempts a Nochri's, or we read it "Digunecha" to obligate your Miru'ach, and exempt a Nochri's! To support this, Tosfos now shows that both Tana'im who hold below that Miru'ach Nochri does not exempt, they hold that Yesh Kinyan.)

דר''מ אשכחן דאית ליה מירוח העובד כוכבים דאינו פוטר (וסבר יש קנין לעובד כוכבים דאינו פוטר) לקמן בפרק רבי ישמעאל (דף סו:) )אבל קסבר יש) [צ"ל ויש - צאן קדשים] קנין בספ''ק דע''ז (דף כא.)

3. We find that R. Meir holds that Miru'ach Nochri does not exempt, below (66b), and Yesh Kinyan in Avodah Zarah (21a);

ורבי יהודה אית ליה יש קנין בפ' השואל (ב''מ דף קא.) ואית ליה נמי מירוח העובד כוכבים [אינו] פוטר לקמן בפ' ר' ישמעאל

4. And R. Yehudah holds that Yesh Kinyan (Bava Metzi'a 101a), and he holds also that Miru'ach Nochri does not exempt, below (66b)!

וי''ל דמ''מ דמי לחיוב כי היכי דלא א''ל קח מעציץ שאינו נקוב או מתבואת חוצה לארץ

(b) Answer: In any case [Tevu'as Nochri] resembles a Chiyuv, just like [R. Tarfon] did not say "take from a flowerpot without a hole, or from grain of Chutz la'Aretz." (Also these are liable only mid'Rabanan, but they resemble what is liable mid'Oraisa.)

ועוד כל לקוח דרבנן הוא כדדרשינן תבואת זרעך ולא לקוח בפ' השוכר את הפועלים (ב''מ דף פח.)

(c) Support: Everything bought [is obligated only] mid'Rabanan, like we expound "Tevu'as Zar'echa", and not what was bought, in Bava Metzi'a (88a)! (Rather, R. Tarfon specified to buy Demai because it does not resemble what is liable mid'Oraisa.)

ומיהו הר''ר יצחק בהר''ר מאיר מפרש הני מילי בשלקחו עד שלא נתמרח ואפשר שלא היה מצוי

(d) Rebuttal (of Support): Rivam explains that [this exemption] is only for what was bought before Miru'ach, and perhaps it was not common [to find Peros sold before Miru'ach].

ומיהו ר''ת מפרש דאדרבה בממורח הוא דמיפטר לקוח

(e) Defense (of Support): R. Tam explains just the contrary! The exemption for what was bought refers to after Miru'ach (Stam Peros sold are after Miru'ach).

וצריך עיון אי מירוח העובד כוכבים פוטר אפילו מדרבנן בתבואה דעובד כוכבים

(f) Question: This requires investigation, whether Miru'ach Nochri exempts even mid'Rabanan Tevu'as Nochri. (Shalmei Todah - presumably, just like according to the opinion that Yesh Kinyan, his grain is obligated mid'Rabanan, the same applies to the one who holds that Miru'ach Nochri exempts. However...)

דאמרינן בפ''ק דבכורות (דף יא:) הלוקח טבלים ממורחים מן העובד כוכבים כו' דמרחינהו מאן אילימא דמרחינהו עובד כוכבים כו'

1. We say in Bechoros (11b) that if one buys Tevel after Miru'ach from a Nochri [it is exempt]... who did Miru'ach? If you will say that the Nochri did Miru'ach [it is totally exempt]!

והא דגזרינן משום בעלי כיסין

2. Implied question: [If it is totally exempt, what was] the decree [to obligate tithing] due to rich people (lest they do Miru'ach via a Nochri to be exempt from Ma'aser)?

בעובד כוכבים שלקח מישראל. מ''ר:

3. Answer: It applies to a Nochri who bought from a Yisrael. This is from my Rebbi.

31b----------------------------------------31b

4) TOSFOS DH Mi ka'Amar b'Mishnaseinu v'Chulei

תוספות ד"ה מי קאמר במשנתינו כו'

(SUMMARY: Tosfos explains why elsewhere we do not say so.)

כי האי גוונא דייק בפ' בתרא דכתובות (דף קט.) גבי כל מקום שאמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון

(a) Observation: We infer like this in Kesuvos (109a) regarding "wherever R. Gamliel said 'I agree with Admon' [the Halachah follows him]."

ותימה דבפ' כירה (שבת דף לט:) גבי כל מקום שאתה מוצא שנים חולקים ואחד מכריע הלכה כדברי המכריע חוץ מקולי מטלניות וקא פריך אימא ה''מ במתניתין אבל בברייתא לא

(b) Question: In Shabbos (39b) regarding "wherever you find that two argue and a third is Machri'a (arbitrates), the Halachah follows the Machri'a, except for leniencies of rags", and it asks "I can say that this is only in a Mishnah, but not in a Beraisa"!

ויש לומר כיון דאמר חוץ מקולי מטלניות שהיא משנה הוי כאילו פירש במשנתינו

(c) Answer: Since he said "except for leniencies of rags", which is a Mishnah, it is as if he specified "in our Mishnah."

ומיהו קשה בהני כללות דבפ' מי שהוציאוהו (עירובין מו:) דקאמר רבי מאיר ורבי יהודה הלכה כר' יהודה ר' יהודה ור' יוסי הלכה כר' יוסי אמרי' סד''א הני מילי במתני' אבל בברייתא לא אע''ג דלא קאמר במשנתינו

(d) Question: The general rules in Eruvin (46b) are difficult. It says that when R. Meir and R. Yehudah argue, the Halachah follows R. Yehudah, and when R. Yehudah and R. Yosi argue, the Halachah follows R. Yosi, and we say that "one might have thought that this is only in a Mishnah, but not in a Beraisa", even though it did not say "in our Mishnah"!

ושמא שאני התם דלא קאמר כל מקום. מ''ר

(e) Answer: There is different, for it did not say "everywhere".

5) TOSFOS DH Ha d'Afitzan Ha d'Lo Afitzan

תוספות ד"ה הא דאפיצן הא דלא אפיצן

(SUMMARY: Tosfos discusses why our parchments are Kesherim.)

משמע דס''ת כשר בלא אפיצן

(a) Inference: A Sefer Torah is Kosher without Afitzan (applying gallnuts to the parchment).

והקשה ר''ת מהא דאמרי' פרק המוציא יין (שבת דף עט: ושם) גבי ס''ת על הגויל ועל הדוכסוסטוס כשירה משמע אבל דיפתרא דמליח וקמיח ולא עפיץ לא (מיקרי ספר)

(b) Question #1 (R. Tam): It says in Shabbos (79b) regarding a Sefer Torah "on Gvil or on Duchsustus (hide has two layers that can be peeled apart. Gevil is the double layer left intact. Duchsustus is the layer closer to the flesh. Both were fully tanned) is Kosher. This implies that on Diftera, which was salted and Kami'ach (treated with flour) but not Afitz, no;

ובפ' שני דסוטה (דף יז.) אמרי' אין כותבין פרשת סוטה לא על הלוח ולא על הנייר ולא על הדפתרא אלא על המגילה שנא' בספר וכ''ש ס''ת דנקרא ספר טפי (כדאמרי') [צ"ל ואמרי' - טהרת הקודש] במס' סופרים אין כותבין לא על הנייר ולא על הדפתרא

1. And in Sotah (17a) we say that we do not write Parshas Sotah on a tablet or paper or Diftera, only on a Megilah, for it says "Sefer". All the more so a Sefer Torah, which is called Sefer more [than Parshas Sotah], and we say in Maseches Sofrim (1:5) "we may not write it on paper or Diftera!"

ומיהו מחוק לא גרס דהא בפרק המוציא יין (שבת דף עט:) קתני על הנייר ועל המטלית פסולה ולא קתני מחוק

2. Disclaimer: The text [in Maseches Sofrim] should not say [that we do not write on] Machuk (erased parchment), for in Shabbos (79b) it teaches "on paper or a rag is Pasul", and it did not teach Machuk. (Since the text in Maseches Sofrim is mistaken about Machuk, it could be mistaken also about Diftera, so Tosfos did not ask directly from it. He merely adds it to his question - Taharas ha'Kodesh.)

ועוד קשה היאך אנו כותבין ס''ת על הקלפים שלנו הא אינם מעופצין

(c) Question #2: How may we write a Sefer Torah on our parchments? They are not Afutzim!

וכן גיטין שאנו כותבין בקלפין שלנו ובפ' [שני] דגטין (דף יט.) משמע דווקא בדאפיצן כותבין אבל לא אפיצן לא דיכול להזדייף

(d) Question #3: Also Gitin we write on our parchments, and in Gitin (19a) it connotes that we write only on what is Afutz, but not if it was not Afutz, for it can be forged (an erasure would not be evident)!

ומפרש ר''ת דתיקון שלנו חשיב כאפיצן

(e) Answer #1 (R. Tam): Our treatment is considered like Afitzan.

תדע דהא קמן דאין יכול להזדייף

(f) Proof: We see that one cannot forge them!

והא דמשמע בגיטין בדלא אפיצן יכול להזדייף

(g) Implied question: It says in Gitin that if it was not Afutz, it can be forged!

היינו בקלפים שלהם שהיו עושים בהם תיקון של עיפוץ דקודם עיפוץ יכול להזדייף ונקרא דיפתרא ופסול

(h) Answer #1: This refers to their parchments, which they treated with Ifutz. Before Ifutz it can be forged, and it is called Diftera, and it is Pasul.

ותדע שגם בימיהם כותבין שטרות בקלף שאינו מעופץ כדאמרי' בפ' שני דגיטין (שם) כתבו במי טריא ועפצא כשר ומוקי לה בדלא אפיצן

(i) Proof Also in their days they wrote documents on parchments that were not Afutz, like it says in Gitin (19a) "if [a Get] was written with water in which gall-nuts were soaked or with gall-nuts, it is Kosher", and we establish it when it was not Afutz!

ומיהו איכא לאוקומי בנייר של עשבים דלא מיתקני ליה בעפצים כמו שפי' שם בקונטרס גבי חיישינן שמא במי מילין כתבו

(j) Rebuttal (of proof): We can establish it to discuss paper from herbs, which is not treated with Afatzim, like Rashi explained there regarding "are we concerned lest he wrote it with water in which gall-nuts were soaked?" (It cannot be seen on paper treated with Afatzim, since they are virtually the same color, but it is considered writing on paper not treated with Afatzim.)

א''נ בעדי מסירה ורבי אלעזר. מ''ר

(k) Answer #2 (to Question #3): [We are Machshir Gitin on paper that was not Afutz, even though it cannot be forged], with Edei Mesirah (witnesses who saw it given), according to R. Elazar [who says that they empower a document. He is Machshir a document that can be forged, but in such a case one cannot rely on the signatures.]

6) TOSFOS DH Asa'ah k'Shirah

תוספות ד"ה עשאה כשירה

(SUMMARY: Tosfos resolves contradictions about what is considered a proper Sefer.)

מכאן משמע הא דתניא בפ' הבונה (שבת דף קג:) כתבה כשירה או שכתב השירה כיוצא בה או שכתב שלא בדיו או שכתב האזכרות בזהב הרי אלו יגנזו בס''ת מיירי דהא מוקמינא לה הכא בס''ת

(a) Inference: Here it connotes that the Beraisa taught in Shabbos (103b) "if he wrote [regular text] like a Shirah, or he wrote a Shirah like [regular text], or he wrote not with ink, or if he wrote Shemos Hash-m in gold, it must be buried" discusses a Sefer Torah, for here we establish it to discuss a Sefer Torah.

ותימה דבפ' כל כתבי (שבת דף קטו:) בתחילתו תניא אין בין ספרים למגילה אלא שספרים נכתבין בכל לשון ומגילה עד שתהא כתובה אשורית על הספר ובדיו

(b) Question: In Shabbos (115b), a Beraisa teaches "the only difference between Seforim and Megilah is that Seforim may be written in any language, and Megilah must be written in Ashuris, on a Sefer, in ink"!

ותירץ הרב רבי יוסף דההיא דכל כתבי בשאר ספרים דלאו ס''ת

(c) Answer (R. Yosef): The case in Kol Kisvei refers to other Seforim, and not a Sefer Torah.

ואכתי קשה דבפ''ק דמגילה (דף ח:) תניא מקרא שכתבו תרגום ותרגום שכתבו מקרא וכתב עברי אינו מטמא את הידים עד שיכתבנו בכתב אשורית על הספר ובדיו

(d) Question: In Megilah (8b), a Beraisa teaches that if Mikra (verses in Leshon ha'Kodesh) were written Targum (in Arame'ic), or Targum (verses in Arame'ic) were written [like] Mikra (in Leshon ha'Kodesh), or Kesav Ivri (an old character set for Leshon ha'Kodesh resembling Rashi script), it is not Metamei the hands (there was a decree that Kisvei ha'Kodesh are Metamei hands), unless it is written in Kesav Ashuris, in a Sefer, with ink;

ומוקי לה רב אשי בשאר ספרים ור' יהודה היא

1. Rav Ashi establishes it to discuss other Seforim, and it is R. Yehudah.

אלמא שאר ספרים בעי דיו ולא אשכחן דפליגי עליה דרבי יהודה אלא לגבי הא דשרי בכל לשון אבל בדיו לא אשכחן דפליגי

2. Inference: Other Seforim require ink! And we find that others argue with R. Yehudah only regarding permitting any language, but we do not find that they argue about ink!

ונראה לפרש דההיא דכל כתבי לענין להציל מפני הדליקה דווקא מיירי ולא לענין לקרות בהם ולפי שיש בהן אזכרות מצילין אותן אע''פ שלא נכתבו כהלכתן אבל מגילה עד שתהא כתובה כהלכתה

(e) Answer: The Gemara in Shabbos refers only to saving from a fire, but not to reading from them. Because they have names of Hash-m, we save them, even though they were not written properly. However, Megilah (which has no Shemos, we do not save it) unless it is written properly;

תדע דבעיא דריש גלותא התם לענין הצלה אבל הא לא מיבעיא ליה אם ניתנו ליקרות בהם או לא

(f) Proof: The Reish Galusa's question there was about saving. He had no question about reading in them.

וא''ת תיקשי הך ברייתא לרב הונא דאמר בריש גמרא דכל כתבי (שבת דף קטו.) היו כתובין תרגום ובכל לשון אין מצילין למ''ד אין ניתנין לקרות בהן

(g) Question: We should challenge Rav Huna from this Beraisa! He said in Shabbos (115a) that if they were written in Targum or any language, we do not save them, according to the opinion that one may not read in them!

ויש לומר דהאמר התם תנאי היא

(h) Answer: It says there that Tana'im argue about this.

7) TOSFOS DH she'Lo Ya'asenah ki'Zenav

תוספות ד"ה שלא יעשנה כזנב

(SUMMARY: Tosfos discusses whether this is like the tail of a vineyard.)

כעין שפירש בקונטרס כאן יש לפרש הא דאמר בבבא בתרא (דף יד.) גבי כרם שתים כנגד שתים ואחד יוצא זנב

(a) Explanation #1: Like Rashi explained here, we can explain what it says in Bava Basra (14a) regarding a vineyard - two [vines] are opposite two and one comes out as a tail.

[צ"ל והר"ש מפרש - ישר וטוב] שאחד בשורות שתים ולא כנגד אויר שבין שתי השורות שתים שתים. מ''ר

(b) Explanation #2: R. Shimshon explains that one (the tail) is in [one of] the rows of two, and not opposite the empty space between the two rows of two. This is from my Rebbi.

8) TOSFOS DH v'Oseh Parshiyoseha Setumos

תוספות ד"ה ועושה פרשיותיה סתומות

(SUMMARY: Tosfos discusses why the plural is used.)

קצת קשה דנקט לשון רבים ואין שם כי אם פרשה אחת

(a) Question: Why does it use the plural? There is only one [break due to a new] Parshah! (Tzon Kodoshim - we cannot explain that he did so in every Mezuzah, for it says that he rolled it.)

ושמא משום על הארץ דבסוף שיטה אע''פ שאין כתוב כלום אח''כ. מ''ר

(b) Answer: Perhaps it is due to "Al ha'Aretz" at the end of the line, even though nothing is written afterwards. (Yashar v'Tov - the Mordechai says that this is closed, because the entire line is filled.) This is from my Rebbi.

9) TOSFOS DH R. Shimon ben Elazar Omer R. Meir Hayah Kosvah...

תוספות ד"ה רבי שמעון בן אלעזר אומר ר''מ היה כותבה...

(SUMMARY: Tosfos discusses whether R. Shimon ben Elazar was R. Meir's Talmid.)

משמע דתלמידו של ר''מ היה שאמר דברים הרבה משמו בשאר מקומות כדאשכחן נמי לעיל (ל:) דקאמר ר''ש בן אלעזר משום ר''מ אין כותבין את השם לא על (הנייר) [צ"ל גרר] ולא על המחק

(a) Inference: [R. Shimon ben Elazar] was a Talmid of R. Meir. He said many things in his name, like we find above (30b) R. Shimon ben Elazar said in the name of R. Meir "we do not write Hash-m's name on what was erased, whether dry or wet;

וכן בפ''ק דקדושין (דף כד.) גמרא ובלבד שיהא הכסף משל אחרים דקאמר ר''ש בן אלעזר משום ר''מ אשה פודה מעשר שני בלא חומש

1. Also in Kidushin (24a), in the Gemara [about the citation from the Mishnah that an Eved Kena'ani can redeem himself] "as long as the money is of others", R. Shimon ben Elazar said in the name of R. Meir that a woman can redeem Ma'aser Sheni without [adding] a Chomesh.

ותימה דבפ' המוציא יין (שבת דף עט:) כתוב בכל הספרים אמר רבי שמעון [צ"ל בן אלעזר עוז והדר] מאיר היה כותבה על הקלף מפני שהיתה משתמרת

(b) Question: In Shabbos (79b) it is written in all Seforim "R. Shimon ben Elazar said, Meir used to write it on Klaf (the outer layer of hide), because it lasts";

משמע שהיה חבירו דקאמר מאיר ולא קאמר ר''מ

1. Inference: He was his colleague, for he said "Meir", and not R. Meir!

ושמא טעות סופר יש בכל הספרים

(c) Answer #1: Perhaps there is a mistake in all Seforim. (Our text there says "R. Meir.")

ואי הוה אמרי' דתרי רשב''א הוה ניחא

(d) Answer #2: If we would say that there were two R. Shimon ben Elazar's, it would be fine.

ומיתרצא בהכי פירכא אחריתי דהכא קתני אדוכסוסטוס והתם תני אקלף והיה נראה לומר דתרי תנאי אליבא דר''מ

1. Support: This would answer another question. Here [R. Shimon ben Elazar] taught [that R. Meir wrote] on Duchsustus, and there he taught on Klaf! It seems that two Tana'im argue about R. Meir's opinion.

אבל אי אפשר לומר כן דבפ' מרובה (ב''ק דף עח:) גבי מכרה חוץ מגיזותיה משני תרי תנאי אליבא דרשב''א ולא משני דתרי היו

(e) Rebuttal: One cannot say so, for in Bava Kama (78b) regarding if [one stole a sheep and] sold it "except for its shearings", it answers that two Tana'im argue about R. Shimon ben Elazar's opinion. It does not say that there were two [Tana'im with this name]!

ומיהו יש לדחוק משום דהנהו דאיפלגי עליה בחדא איפלגי עליה באידך ברייתא

(f) Defense: With difficulty, we can say that it is because the same ones who argued with him in one, argued with him in the other Beraisa.

ויש לתרץ דעל הדוכסוסטוס דקתני הכא היינו אף הדוכסוסטוס כדמפרשינן נמי אף פתוחות וכ''ש נמי אקלף דמשתמר

(g) Answer: Duchsustus taught here means "even Duchsustus", like we explain also "even open [Parshiyos]", and all the more so [it is Kosher] on Klaf, which lasts.

ולפי מה שר''ל בסמוך דוכסוסטוס דווקא ולא קלף הוי תימה דלמר דוכסוסטוס עדיף למזוזה ולמר קלף עדיף. מ''ר:

(h) Question: According to what [the Gemara] wanted to say below that only Duchsustus [is Kosher], and not Klaf, it is astounding, that one holds that Duchsustus is better for a Mezuzah, and one holds that Klaf is better!

OTHER D.A.F. RESOURCES ON THIS DAF