1) TOSFOS DH Matza Tachrich Shel Shetaros Mi Nicha Lei l'Loveh v'Chulei

תוספות ד"ה מצא תכריך של שטרות מי ניחא ליה ללוה כו'

(SUMMARY: Tosfos justifies the question.)

וא"ת אין ניחא ליה דכי ילוה לאחר דליהדרו ליה לדידיה

(a) Question: Indeed, the borrower is happy, that when he will lend to someone else, they will return [the document] to him!

וי"ל דאינו רוצה להפסיד עתה כדי להיות בספק ריוח פעם אחרת.

(b) Answer: He does not want to lose now in order to have a Safek of profiting another time.

2) TOSFOS DH Chamishah Asar Yom

תוספות ד"ה חמשה עשר יום

(SUMMARY: Tosfos resolves this with the dimensions of Eretz Yisrael.)

וא"ת והלא א"י היא ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה ומהלך אדם עשרה פרסאות ביום הוי ארבעים יום באורך וירושלים מן הירדן שהוא תחום א"י מהלך יום אחד כדאיתא בביצה (דף ה.) נשאר מצד אחד ל"ט ימים

(a) Question: Eretz Yisrael is [a square] 400 Parsah by 400 Parsah, and a person walks 10 Parsah in a day, so it takes 40 days to walk the length, and Yerushalayim is only one day away from the Yarden, which is the [eastern] border of Eretz Yisrael, like it says in Beitzah (5a). There remain 39 days on the other side!

וי"ל דעם כרמים ויערים היה ארבע מאות פרסה אבל מישוב לא היה כל כך.

(b) Answer: With vineyards and forests it is 400 Parsah, but the settled part is not so much.

1. Note: It follows that everyone lived within 15 days of Yerushalayim, and most of Eretz Yisrael on the west side was only vineyards and forests. It says (Bereishis 49:13) that Zevulun will dwell on the sea shore, and we know that they sailed for business. It is astounding that they all lived at least 24 days journey from the shore! Yonah went to Yafo, and from there headed to Chutz la'Aretz (Yonah 1:3). Will we say that no Yisraelim dwelled in the city?! Some answer that people used to travel quicker; our Gemara connotes unlike this. In Gitin (57a), it says that Eretz Yisrael is called Eretz Tzvi, for it expands according to its inhabitants. She'elas Ya'avetz 1:127 brings from Chesed l'Avraham (Mayan 3, Nehar 3) that it shrunk to 100 Parsah by 100. Alternatively, 400 Parsah is with the lands of Kini, Kenizi and Kadmoni, which will be added in the future.

3) TOSFOS DH Lo Ba'inan Kuli Hai

תוספות ד"ה לא בעינן כולי האי

(SUMMARY: Tosfos explains why three days suffice.)

וסגי בתלתא יומי

(a) Explanation: Three days suffice.

וא"ת דז' ימים ומחצה צריך דהיינו חצי של ט"ו יום

(b) Question: Seven and a half days should be required, i.e. half of 15 days!

וי"ל דכי לא שכיחי שיירתא ואין הולך בלילה גם כל היום אינו הולך לפי שלא ימצא מלון בערב.

(c) Answer: When caravans are not common, and they do not travel at night, also during the day, he does not travel the entire day, lest he not find a lodging place at night.


4) TOSFOS DH Even To'en

תוספות ד"ה אבן טוען

(SUMMARY: Tosfos cites the Yerushalmi.)

מפרש בירושלמי כשם שהאבן אינה יכולה למחות כך אין יכולים להתפלל על רוב טובה.

(a) Citation (Yerushalmi): Just like a stone cannot be Nimchah, so we cannot pray [not to receive] much good (rain. It seems that Tosfos explains "Nimchah" to mean dissolved. However, Kos ha'Yeshu'os explains Tosfos like Rashi, that it means covered. I.e. I will not pray for the rain to cease until Even To'en, which was the highest, is covered. The (standard) Ritva brings both Perushim.)

5) TOSFOS DH Sam Demeihem

תוספות ד"ה שם דמיהן

(SUMMARY: Tosfos explained this below.)

לקמן גבי עסקא דרב ספרא אפרש בע"ה.

(a) Reference: Below (32a DH Beis Din), regarding the investment of Rav Safra, I will explain b'Ezras Hash-m.

6) TOSFOS DH Ad Kan Lo Pligi Ela b'Nishtamesh Bahen

תוספות ד"ה עד כאן לא פליגי אלא בנשתמש בהן

(SUMMARY: Tosfos explains that this really means that he may use them.)

לאו דוקא נשתמש דאם נשתמש לר"ע נמי חייב באחריותן

(a) Observation: This is not precise, for if he used [the coins], also according to R. Akiva he is liable [for any loss]!

כיון דלדידיה אסור להשתמש א"כ הוי שולח יד בפקדון ואפילו החזיר אין בכך כלום דהא ר"ע סבר בפרק המפקיד (לקמן דף מג:) דבעינן דעת בעלים

1. Since he holds that he may not use them, he is Shole'ach Yad in a deposit, and even if he returned them, this has no effect, for R. Akiva holds that below (43b) that we require the owner's knowledge!

אלא ודאי נשתמש לאו דוקא כדפרישית אלא בשכר שמוש שמותר להשתמש קאמר דלרבי טרפון דאית ליה דמותר להשתמש חייב באחריותן דבההוא הנאה דאי מיתרמי ליה זבינא שקיל להו וזבין בהו הוי עלייהו שומר שכר

2. Rather, surely "he used it" is not precise, like I explained. Rather, he means in the wage for usage, that it is permitted to use it. According to R. Tarfon, who holds that he may use it, he has Acharayus (liability), for through the Hana'ah that if a sale presents itself, he will take [the coins] and buy with them, he is a Shomer Sachar for them;

ולר"ע דאסור להשתמש בהן פטור אבל אם לא היה מותר להשתמש היה פטור לכ"ע והיינו כרבה.

3. According to R. Akiva, who forbids using them, he is exempt. However, if [all agreed that] he may not use them, he would be exempt according to everyone, like Rabah.