זבחים דף ק"ה ע"א

פרה אדומה ופרים הנשרפים ושעיר המשתלח, האם מטמאים בגדי המתעסק בהן,
ומה מטמאים בנגיעתם?

המתעסק בשריפה הוצאה שליחה הנוגע בהם משיצאו מהעזרה
לר' מאיר מטמא בגדים רק טומאת אוכלים ומשקים
לחכמים מטמא בגדים פרה ופרים: רק טומאת אוכלים ומשקים
שעיר המשתלח: אינו מטמא בנגיעה מחיים

כזית [1] נבלת עוף טהור, האם מטמא במגע אוכלין ומשקין?

כשנמצא בארץ כשנמצא בידו כשנמצא תוך פיו
לר' מאיר [2] אינו מטמא איבעיא, ואיפשט דמטמא מטמא
לחכמים [3] אינו מטמא אינו מטמא אינו מטמא

זבחים דף ק"ה ע"ב

במה נחלקו ר"ש וחכמים בענין פרים הנשרפים?

האם מטמאים קודם שיוצת האור ברובן באיזה צד של ירושלים היו נשרפין
לרבנן מטמאים בצפון
לר' שמעון אינם מטמאים במזרח [4]

-------------------------------------------------

[1] אמנם בכביצה לכו"ע מטמא טומאת אוכלין דסופו לטמא טומאה חמורה, וכן הוא ראוי לטומאת מגע. אמנם רש"י בעמ' ב' בד"ה ומטמאה טומאת וכו', כתב שאם מונחת אארעא צריכה הכשר. וכבר תמהו עליו שם בתד"ה ומטמא, דהא ראוי הכביצה לטמא טומאה חמורה וא"כ לא צריך הכשר לכו"ע.

[2] ר"מ סובר שכל שמגיע לטומאה חמורה מטמא טומאה קלה בלא הכשר, ואף שבעלמא שיעור זה של כזית [שאין לו טומאה מצד עצמו] אינו ראוי לטמא טומאת מגע עד שיהיה כביצה, מ"מ כיון שראוי לטומאה חמורה של אדם ובגדים בבית הבליעה מטמא אוכלים ומשקים, אם לא שיש לחוש שלא יכנס לפיו לעולם.

[3] חכמים ס"ל דצריך שיהיה גם ראוי לטומאת מגע, וכזית אינו מטמא טומאת מגע אפי' אם הוכשר [במשקים ומגע שרץ - עד שיהיה כביצה], ולכך לא מועיל מה שיכול להגיע לטומאה חמורה בבית הבליעה שיטמא עכשיו אוכלים ומשקים כשאינו עדיין בבית הבליעה, [ואפי' בתוך פיו כל זמן שלא הגיע לבית הבליעה לא יטמא אוכלים ומשקים שנמצאים שם].

[4] ר"ש חולק על רבנן שלמדו מקרא דמחוץ למחנה לומר שמטמא בגדים איך שיצאו מהעזרה שהוא חוץ למחנה אחד, וס"ל שצריך את הפסוק הזה לגז"ש לפרה אדומה. וילפינן א"כ כשם שפרה נשרפת במזרח ירושלים גם פרים נשרפים שם.

עוד חומר לימוד על הדף