1)

TOSFOS DH R. Yehudah Omer Tesha Sukos v'Asarah Milin

תוספות ד"ה רבי יהודה אומר תשע סוכות ועשרה מילין

(SUMMARY: Tosfos explains an alternative text.)

- יש ספרים שיש בהן עשר סוכות אם כן לפי זה האחרונה היתה עומדת בצוק

(a)

Alternative text: Some texts say "10 Sukos." If so, the last Sukah was at the cliff.

ושמא משום חולשא דמשלח כדי שלא יצטרך לחזור וילין שם.

(b)

Explanation: Perhaps this was due to weakness, so he will not need to return, and he can lodge there.

2)

TOSFOS DH v'Chulan Al Yedei Eruv

תוספות ד"ה וכולן על ידי עירוב

(SUMMARY: Tosfos discusses when we add the diagonal to Shi'urim of Shabbos.)

- מכאן מקשים אהא דאמר בפרק מי שהוציאוהו (עירובין דף נא.) כזה יהו כל שובתי שבת

(a)

Question: In Eruvin (51a), we say "like this is all Shovsei Shabbos."

פירוש אלפים דתחום שבת ומעביר ד' אמות ברשות הרבים כולהו נותנין להם אלכסונן

(b)

Explanation: The 2000 Amos of Techum Shabbos, and carrying four Amos in Reshus ha'Rabim, to all of them we give the diagonal. (E.g. one may walk 2000 Amos or carry four Amos to the west, and also to the north, which is seven fifth of this distance along the northwest diagonal (2800 or 5.6 Amos).

ומפר"ת דבכל צד שילך נותנין לו אלכסון ויכול לילך בשבת אלכסון של אלפים

(c)

R. Tam's opinion: No matter which direction one goes in, we give him the diagonal, and he may go on Shabbos the diagonal of 2000.

ובכל מקום שמזכיר בגמרא עמוד הרחב ד' על ד' לאו דווקא אלא בעי שיהא ריבועו כשיעור אלכסון של ד' על ד' דהיינו ה' טפחים ושלש חומשין

1.

Whenever the Gemara mentions a pillar four by four [Tefachim], this is not precise. We need a square whose side is like the diagonal of four by four, i.e. five and three fifths.

וגבי כוורת בפ"ק דשבת (דף ח.) דנקט רחבה ו' ולא נקט רחבה ד' כמו בכל דוכתא

(d)

Implied question: Regarding a hive (Shabbos 8a), it says that the width is six. It did not say four, like everywhere else!

משום דבכל דוכתא דאיירי במרובע לא הוה צריך למינקט אלא ד' וממילא ידענא כמו שהוא באלכסונו כן הוא בכל מקום

(e)

Answer: Everywhere else we discuss a square, so it sufficed to say four, and we know that the diagonal is included, like everywhere;

אבל סתם כוורת עגולה הי ואי הוה נקט רחבה ד' הוה משמע מכל צד כי כוורת אין לה אלכסון

1.

However, a hive is round. If it would have said four, this would have connoted in every direction, for a hive has no diagonal.

וקשה לפי' מכאן משמע דתחום שבת מיל והיינו אלפים ותו לא כמו שהוכיח רש"י

(f)

Question #1: Our Sugya is difficult for R. Tam. It connotes that Techum Shabbos is a Mil, and no more, like Rashi proved.

מיהו יש לומר דסימנא בעלמא הוא מיל כמו בכל דוכתא דנקט אלפים אף על גב דיהבי' ליה אלכסון

(g)

Answer: We could say that it is a mere Siman that it is a Mil, just like in every place it says 2000, even though we give also the diagonal;

הכי נמי הכא נקט מיל אף על גב דיהבי' ליה אלכסון

1.

Also here, it says a Mil, even though we give also the diagonal.

מיהו קשה לפירושו דהא פאות דשבת ילפינן מערי לוים וערי לויים אין נותנין אלא לפאות העולם כדאיתא בפרק כיצד מעברין (עירובין דף נו:)

(h)

Question #2: We learn corners for Shabbos from the cities of the Leviyim. Those cities receive only according to the corners of the world (i.e. northeast, southeast...), like it says in Eruvin 56b!

על כן פירש רבינו שמואל דההולך ממזרח העולם למערבו או מצפון לדרום אין נותנין לו פאות אבל ההולך מקרן דרומית מערבית של עולם למזרחית צפונית נותנין לו פאות

(i)

Rashbam's opinion: If one goes from east to west, or from north to south, we do not give to him corners. However, one who goes from southwest to northeast, we give to him corners.

ועמוד ברה"ר גבוה י' ורחב ד' על ד' אם העמיד ריבועו לריבועו של עולם וזרק ונח על גביו חייב

(j)

Consequence: If a pillar in Reshus ha'Rabim is 10 [Tefachim] tall and four by four wide, if its sides are aligned with the directions of the world (east-west and north-south), and one threw and it landed on it, he is liable;

ואם אלכסונו עומד לריבוע העולם אינו חייב עד שיהא ריבועו ה' טפחים וג' חומשין.

1.

If its diagonal is aligned with the directions of the world (east-west or north-south), one is liable only if its sides are five and three fifths.

3)

TOSFOS DH k'Man Azla Ha d'Tanya Chutz me'Acharon she'Bahen v'Chulei

תוספות ד"ה כמאן אזלא הא דתניא חוץ מאחרון שבהן כו'

(SUMMARY: Tosfos asks why we did not ask this regarding the Mishnah.)

- תימה לי אמאי לא קאמר כמאן אזלא הא דתנן חוץ מאחרון שבהם דהא במתניתין נמי קתני לה

(a)

Question: Why didn't the Gemara ask like which Tana is our Mishnah, which also says "except for the last one"?

וליכא למימר דגרסינן דתנן כמו יש ספרים שהוגה בהן דתנן ואמתני' קאי

1.

Suggestion: Perhaps the text of the Gemara says "d'Tanan", like some texts were altered to say, and indeed, we ask about [who authored] our Mishnah!

דאם כן אמאי מיבעי ליה אסיפא מרישא הוה מצי לאוכוחי דמתני' אתיא כרבי מאיר

2.

Rejection: If so, why do we ask about the Seifa? We could have proven from the Reisha that our Mishnah is like R. Meir!

דקתני מירושלים עד צוק צ' ריס ז' ומחצה לכל מיל דהיינו כרבי מאיר דאמר י"ב מיל

i.

It says that from Yerushalayim to the cliff was 90 Ris, seven and a half to each Mil. This is like R. Meir, who says that it was 12 Mil away!

ונראה לי דגרס דתניא וסיפא דהא ברייתא דאתינן עלה היא ובתר פלוגתא דרבי מאיר ור' יהודה ורבי יוסי קתני לה ועל כן מתמה גמרא

(b)

Answer: The text says "d'Tanya". It is the Seifa of the Beraisa we brought. It is after the argument of R. Meir, R. Yehudah and R. Yosi. This is why the Gemara was astounded;

אף על גב דרבי מאיר הוזכר ברישא ובתר הכי ר' יהודה ובתר הכי רבי יוסי לכאורה הוה משמע דמסקנא דמילתא דר' יוסי היא

1.

R. Meir was mentioned in the Reisha, and then R. Yehudah and then R. Yosi. It would seem that ["except for the last one"] is the conclusion of R. Yosi's words!

להכי איצטריך לאשמועינן דאתאן לת"ק דהיינו רבי מאיר

2.

Therefore, we needed to teach that it is like the first Tana, i.e. R. Meir.

וכי האי גוונא איכא בפ"ק דסנהדרין (דף ו:) דן את הדין אתאן לת"ק ובפרק לא יחפור (ב"ב דף כה:) נמי איכא כי האי גוונא.

(c)

Support: We find like this in Sanhedrin (6b), "he judged the case" is like the first Tana. It says similarly also in Bava Basra 25b.

67b----------------------------------------67b

4)

TOSFOS DH Atu b'Magas Maktir Lei

תוספות ד"ה אטו במגס מקטיר ליה -

(SUMMARY: Tosfos gives different Perushim of the question.)

כך היה כתוב בספרים כאן ובס"פ תמיד נשחט (פסחים דף סה:)

(a)

The original text: This was the text here and in Pesachim 65b.

ורש"י מחקו לפי שהיה קשה לו דבכמה דוכתי במנחות קתני מעלה ומקטירה בכלי שרת ולא פריך הכי אטו בכלי שרת מקטיר ליה

(b)

Objection (Rashi): We must delete this, for in several places in Menachos it was taught "he brings it up and is Maktir it in a Kli Shares", and the Gemara did not ask "is he Maktir it in a Kli Shares?!"

וגרס רש"י והקטירו ס"ד וכי היה יכול להקטירו מיד והלא היה לבוש עדיין בגדי לבן והקטרה הוא בבגדי זהב מבחוץ

(c)

Answer #1 (Rashi here): Rather, the text says "do you think that he is Maktir it?!" Can he be Maktir it immediately? He is still wearing the Bigdei Lavan. Haktarah is in Bigdei Zahav outside!

ומשני נתנו במגס להקטירו לכשיגיע זמנו

1.

The Gemara answered "he put it in a bowl in order to burn it when the time will come.

ובפ' תמיד נשחט (גז"ש) מפרש הקטירו ס"ד אטו הוא גופיה מקטיר ליה

(d)

Answer #2 (Rashi in Pesachim): The Gemara asked "do you think that he is Maktir it?!" He himself does not burn them.

והא בזר קיימינן דלעיל מיניה איירי בהפשטה דכשירה בזר

1.

We were discussing a Zar! Before this, we discussed flaying, which is Kosher through a Zar.

ומשני נתנו במגס להקטיר על ידי כהן

2.

The Gemara answered "he put it in a bowl in order to burn it through a Kohen."

ור"ת אומר דאין צריך להגיה הספרים והא דלא פריך הכי גבי מנחה בכלי שרת ס"ד שאני התם כיון דמנחה בעיא קידוש כלי

(e)

Defense (of the original text - R. Tam): The Gemara did not ask about a Minchah "do you think [that he is Maktir it] in a Kli Shares?!", because one might have thought that a Minchah is different, since it requires Kidush in a Kli;

אגב דמקדש בכלי שרת מעלה למזבח בכלי שרת שהיא נתונה בו להקטירה

1.

Since he is Mekadesh it in a Kli Shares, he brings it up to the Mizbe'ach in the Kli Shares in which it was put, in order to be Maktir it.

אבל הכא ובפרק תמיד נשחט פריך שפיר במגס ס"ד וכי חובה הוא שיהיה בכלי שרת כלל

2.

However, here and in Pesachim, it is a proper question "do you think [that he is Maktir it] in a Kli Shares?!" Is there any obligation for it to be in a Kli Shares at all?!

והקשה ה"ר שמואל מורדון דבפרק שני דסוטה (דף טו.) דפריך הכי גבי מנחה

(f)

Objection (R. Shmuel of Vardon): In Sotah (15a), the Gemara asks this regarding a Minchah!

דקתני מעלה ומקטירה בכלי שרת ומקטיר לה ומשני אימא להקטירה

1.

It was taught that he brings it up to the Mizbe'ach in the Kli Shares and is Maktir it. The Gemara [asked, and] answered "it should say in order to be Maktir it."

ומעתה אין צריך למחוק הספרים דאיכא למימר כיון דפריך לה חדא זימנא בסוטה גבי מנחה ושני לה לא חש להקשות במנחה זימנא אחריתי

(g)

Conclusion: We need not change the text. Since the Gemara asked once in Sotah regarding a Minchah, and answered, it was not concerned to ask another time about a Minchah.

אף על גב דבזבח פריך לה בתמיד נשחט (פסחים דף סה:) והדר פריך לה הכא

(h)

Implied question: Regarding a Zevach, the Gemara asked in Pesachim, and asked again here!

התם כבשים והכא פרים אבל גבי מנחות שם מנחה אחת היא

(i)

Answer: There it discusses sheep. Here it discusses bulls. However, all Menachos are considered like one [so it need not asked again regarding different Menachos].

ולספרים דגרסינן בסוטה בברייתא מעלן ומקטירן בכלי שרת ומולחו ונותנו על גבי האשים

(j)

Implied question: In Sotah, some texts say in a Beraisa "he brings it up and is Maktir it in a Kli Shares, salts it, and puts it on the fire."

ניחא לפירש"י (גירסת מהרש"א) דהכי פריך מקטירו בכלי שרת ס"ד פירוש וכי כמו שהיא בכלי שרת בלא מליחה מקטירו

(k)

Answer: This is fine according to Rashi's Perush. The Gemara asked "do you think that he is Maktir it in a Kli Shares?!", i.e. like it is in the Kli Shares, without salt?

ומשני אימא להקטירו פירוש לאחר מליחה

1.

The Gemara answered "it should say in order to be Maktir it", i.e. after salting.

ולי נראה דגרסי' שפיר במגס ס"ד ופריך וכי חובה הוא שיוליכנו במגס למזבח

(l)

Tosfos' opinion: The Gemara asked properly "do you think [that he is Maktir it] in a bowl? Is it an obligation to take it to the Mizbe'ach in a bowl?!

נהי נמי דכשקרען והוציא אימוריהן נותנו במגס ולא על גבי רצפה שלא יהו קדשי שמים מוטלים כנבלה

1.

Granted, when he tore them and removed the Eimurim, he put them in a bowl, and not on the floor, so Kodshei Shamayim will not be disgraced, like a Nevelah;

מ"מ כשמעלן למזבח יכול להעלותן בידיו

2.

However, when he brings them up to the Mizbe'ach, he can put them in his hands.

ומדקתני ליה גבי סדר יום הכפורים משמע דכך הוא הסדר ובענין אחר אין לעשות

3.

Since this was taught regarding the Seder of Yom Kipur, this connotes this is the Seder, and one cannot do otherwise;

ולהכי פריך וכי חובה הוא לעשות כן להעלותם במגס

i.

Therefore, we asked "is it an obligation to do so, to bring them up in a bowl?!"

ובפרק תמיד נשחט נמי דקתני כל סדר הפסח שחיטתו וקבלת דמו והולכתו וזריקתו והפשיטו והקטרתו

4.

Also in Pesachim, the entire Seder of Korban Pesach is taught - Shechitah, Kabalas Dam, taking it [to the Mizbe'ach] and Zerikah, flaying, and Haktarah.

להכי מתמה מדקתני הכי גבי סדר הפסח אלמא דחובה הוא להקטירו במגס

i.

Therefore, we asked in astonishment, since it is taught this way regarding the Seder of Pesach, this shows that it is an obligation to be Maktir them in a bowl!

וכן בפרק ב' דסוטה דקתני סדר מנחות כיצד אדם מביא מנחתו מתוך ביתו וכל סדר המנחה קתני עד מעלה ומקטירה בכלי שרת

5.

Similarly, in Sotah, it taught the Seder of Menachos, how one brings his Minchah from his house. The entire Seder is taught, until "he brings it up and is Maktir it in a Kli Shares."

להכי פריך מדקתני הכי גבי סדר מנחה אלמא חובה היא

i.

Therefore, we asked, since it is taught this way regarding the Seder of Minchah, this shows that it is an obligation;

אבל בשאר דוכתי לא פריך הכי.

ii.

However, elsewhere we do not ask this.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF