TOSFOS DH Ein Makdishin

תוספות ד"ה אין מקדישין

(SUMMARY: Tosfos discusses whether R. Elazar ben Azaryah separated Ma'aser Behemah after the Churban.)

- משום דחיישינן לתקלה


Explanation: [We are not Makdish] because we are concerned for Takalah.

והכי נמי אמרינן בבכורות בפרק מעשר בהמה (דף נג.) דלאחר חורבן בטלו מעשר בהמה משום תקלה


Support: We say so in Bechoros (53a), that after the Churban, they were Mevatel Ma'aser Behemah due to [concern for] Takalah.

ותימה דבפ' במה בהמה (שבת דף נד:) ר' אלעזר בן עזריה הוה מעשר מעדריה תריסר אלפי עגלי בכל שתא ושתא ואיך יתכן זה להיות


Question: In Shabbos (54b), it says that R. Elazar ben Azaryah used to tithe from his herd 12,000 calves every year. How can this be [if they were Mevatel Ma'aser Behemah after the Churban]?

והא רבי יוחנן בן זכאי חי לאחר חורבן קצת מדתנן משחרב בית המקדש התקין רבי יוחנן בן זכאי


R. Yochanan ben Zakai lived [also] some time after the Churban, for a Mishnah teaches "after Churban Beis ha'Mikdash, R. Yochanan ben Zakai enacted..."

והוא היה נשיא ואחריו רבן גמליאל ולכל הפחות היה שנתים נשיא עד שנתמנה רבי אלעזר בן עזריה כדמשמע בפרק תפלת השחר (ברכות דף כז:)


He was the Nasi, and afterwards R. Gamliel was Nasi at least two years before R. Elazar ben Azaryah was made Nasi, like it connotes in Berachos 27b;

דקאמר אשתקד צעריה וכו'


Citation (27b): Last year, he (R. Gamliel) pained [R. Yehoshua regarding which day was Rosh Hashanah. Also now, he is paining him...]

ואם כן היה רבי אלעזר בן עזריה לכל היותר בשעת חורבן בן ט"ו שהרי בן י"ח היה כשנתמנה נשיא וזה היה שלש שנים אחר חורבן לכל הפחות כדפרישית


If so, R. Elazar ben Azaryah was at most 15 at the time of the Churban, for he was 18 when he was appointed Nasi [and his beard turned white], and this was at least three years after the Churban, like I explained;

וקטן הוה בימי הבית רק שנתים לפני החורבן וקטן לאו בר אפרושי מעשר הוא


He was a minor while the Mikdash stood, only [he could have been Bar Mitzvah at most] two years before the Churban. A minor does not tithe.

ובשביל אותם שנתים שהגדיל לפני החורבן שאז היה מפריש לא הוה ליה למימר כל שתא ושתא


Summation of question: For [at most] the two years that he matured before the Churban, and then he did separate [tithes], we should not have said "every year"!


Note: Perhaps R. Yochanan ben Zakai was Nasi for only a few months after the Churban. Perhaps R. Gamliel was Nasi for only slightly more than a year before he was deposed! It is difficult to say that after the Churban on Tish'ah b'Av, R. Yochanan ben Zakai made all his decrees, and R. Gamliel was already Nasi seven weeks later at the time of the dispute about Rosh Hashanah. However, even if there was a year between the Churban and the dispute, perhaps R. Gamliel was deposed only slightly more than a year later, slightly more than two years after the Churban. Perhaps R. Elazar ben Azaryah was between 16 and 17 at the time of the Churban. We say that he was 18 when he became Nasi because he was not yet 19. He could have tithed four years, the first time when he was slightly more than 13! Even if it is unreasonable to count a partial year (we tithe animals three times a year. The Gemara connotes that each year he tithed roughly the same amount, and this is unreasonable if one year was only partial), he could have tithed three full years before the Churban! Also, a Mufla Samuch l'Ish can tithe and make Hekdesh. Tosfos (Erchin 2a DH Mufla) holds like Rashi, that this from 12 years old! Perhaps our Tosfos holds like the Rambam, that it is from 13 years, even before he brings hairs.

ויש לומר אפוטרופוס שלו היה מפריש


Answer #1: His overseer used to tithe [for him. Chacham Tzvi 33 asks that an overseer tithes only what is needed to feed the minor.]

אי נמי לא בטלו מעשר בהמה לאלתר בתר חורבן


Answer #2: They were not Mevatel Ma'aser Behemah immediately after the Churban.

אי נמי י"מ הוה מעשר למלך


Answer #3: Some say that he used to give a tithe to the king.

ולא נהירא דלא הוה ליה למימר בהאי לישנא.


Rejection: If so, the Gemara should not have used these words [which connote the Mitzvah of Ma'aser Behemah].


TOSFOS DH v'Ein Macharimin

תוספות ד"ה ואין מחרימין

(SUMMARY: Tosfos discusses which kind of Cherem is forbidden.)

- פירש רש"י כמאן דאמר סתם חרמים לבדק הבית


Rashi's opinion: This is like we say that Stam Cherem is to Bedek ha'Bayis.

ור"י מפרש דאתיא אפי' כמאן דאמר לכהנים


Ri's opinion: This is even according to the opinion that Stam Cherem is given to Kohanim.

ואף על גב דשרו ולא שייך בהן תקלה


Implied question: He holds that it is permitted. Takalah does not apply!

הני מילי בתר דמטו ליד כהן אבל קודם לכן לא כדאמר בפ' כל פסולי המוקדשין (בכורות דף לב.)


Answer: That is only after it is given to Kohanim, but not beforehand, like it says in Bechoros 32a;

חרמים כל זמן שהם ביד בעלים הרי הן כהקדש לכל דבריהם ומועלין בהם


Citation (32a): As long as Cheramim are in the owner's hand, they are like Hekdesh in every way. Me'ilah applies to them.

ואם תאמר אי הכי מאי איריא בזמן הזה אפילו בזמן הבית נמי


Question: If so, why does it say nowadays? Even when the Mikdash stands [we should have forbade making Cherem, due to Takalah]!

ויש לומר בזמן הבית דשכיחי קדשים היו בקיאין וזהירין במילי קדושה


Answer #1: When the Mikdash stood, Kodshim were common. People were expert in the laws and careful about matters of Kedushah;

אבל השתא דלא שכיחי לא זהירי


Nowadays, Kodshim are not common. People are not careful about them;

אי נמי בזמן הבית שכיחי כהנים ולא היו צריכין הבעלים להשהותו בידם ונותנין אותו לאלתר לכהן.


Answer #2: When the Mikdash stood, Kohanim were commonly found. One did not need to keep in his hands. He would immediately give it to the Kohen.


TOSFOS DH Peros Kesus v'Kelim Yirkevu

תוספות ד"ה פירות כסות וכלים ירקבו

(SUMMARY: Tosfos explains why elsewhere, we permit redemption.)

- תימה דבערכין פרק המקדיש (דף כט.) אמרינן ההוא גברא דאחרמינהו לנכסיה בפומבדיתא אתא לקמיה דרב יהודה אמר ליה זיל שקול ד' זוזי ושדי בנהרא


Question: In Erchin (29a), we say that a man made his property Cherem in Pumbedisa. He came in front of Rav Yehudah, who told him to throw four Zuz in the river [to redeem and permit his property].

ואמאי לא קאמר ליה כדתניא הכא פירות כסות וכלים ירקבו וכו'


Why didn't he tell him that Peros, garments and Kelim must rot... like the Beraisa here?

ויש לומר התם מיירי במקרקעי ואותם אין להם תקנה אלא בחילול


Answer: There, we discuss land. It has no solution other than redemption.

דאי אמרינן יניחנה בורה ולא תיעבד ולא תזרע


Suggestion: We could say that he must leave it fallow, and not work or seed it!

שדות בורות איכא טובא וליכא היכירא ואתי בה לידי תקלה


Rejection: There are many fallow fields. There is no reminder [that it is Cherem]. They can come to Takalah.

וא"ת והא על כרחך מטלטלי נמי הוו מדפריך התם והא עובדא דפומבדיתא קרקע נמי הוה מכלל דמטלטלי נמי הוה


Question: You must say that there were also Metaltelim. The Gemara asks there "the episode in Pumbedisa also involved land..." This implies that there were also Metaltelim!

מיהו לא עשו תקנה בחילול אלא מקרקעי אבל מטלטלי עבוד להו כדמפרש הכא


Answer: The solution (redemption through four Zuz) was only for the land. He did to the Metaltelim (left the Peros... to rot) like it says here.

וכ"ש דניחא טפי דמקשה הש"ס בפשיטות במקרקעי נמי הוו ומנא ליה דילמא רק במטלטלי


Support - Question: The Gemara asked simply there that there was also land. Why was this obvious? Perhaps it was only Metaltelim!

אלא על כרחך מקרקעי נמי הוו מדעבד תקנה בחילול.


Answer: You must say that there was also land, since he made a solution through redemption.


TOSFOS DH v'Takalah Atzmah Tanai Hi

תוספות ד"ה ותקלה עצמה תנאי היא

(SUMMARY: Tosfos explains why we bring a different Beraisa than in Pesachim.)

- הכא לא מייתי תנאי דפליגי בספ"ק דפסחים (דף כ:) בתקלה והתם לא מייתי הני תנאי דהכא


Implied question: Here we do not bring the Tana'im who argue about Takalah in Pesachim (20b), and there we do not bring the Tana'im brought here!

משום דמייתי דמי לדמי.


Answer: In each place we bring [an argument] similar to what was discussed.


TOSFOS DH Amar R. Yirmeyah d'Lo k'R. Yehudah

תוספות ד"ה אמר רבי ירמיה דלא כרבי יהודה -

(SUMMARY: Tosfos uses this to answer a question he had in Shevuos.)

מכאן אני מתרץ מאי דפליגי ר' יהודה ור' שמעון בפ"ק דשבועות (דף יג:)


Observation: This explains a question I had about the argument of R. Yehudah and R. Shimon in Shevuos (13b).

דרבי יהודה סבר כהנים מתכפרין בשעיר המשתלח בשאר עבירות ולר"ש לית להו כפרה כלל בשעיר המשתלח


R. Yehudah holds that Kohanim get Kaparah through Se'ir ha'Mishtale'ach for other Aveiros, and R. Shimon says that they get no Kaparah at all through it.

וקאמר התם מ"ט דר' שמעון


Citation (13b) Question: What is R. Shimon's reason?

והוקשה לי אמאי לא קאמר טעמא דר"ש מדכתיב בפר שני וידויין ודם פר כדאמר בתר הכי


Question (Tosfos): Why didn't we say that it is because the Torah wrote two confessions over the bull, and [the sprinkling of] its blood, like the Gemara says there afterwards?

בשלמא לר' שמעון היינו דבעינן שני וידויין ודם פר


Citation (14a): Granted, according to R. Shimon we need two confessions and the bull's blood [to atone for the Kohanim for the three atonements that Yisraelim get from the inner and outer goats and Se'ir ha'Mishtale'ach];

ונימא דהיינו טעמא דבעינן שני וידויין ולא כדמסיק התם לרבי יהודה כדתנא דבי רבי ישמעאל אחד לו ואחד לביתו מוטב שיבא זכאי ויכפר על החייב וכו'


We should say that this is why we require two confessions, unlike we conclude there according to R. Yehudah, like Tana d'Vei R. Yishmael, that one is for him and one is for his wife, for it is proper that one who is already Zakai (received atonement) atone for those who are Chayav...

ומכאן יש לי לתרץ דעל כרחך ר' שמעון נמי אית ליה דתנא דבי רבי ישמעאל דהא רבי ירמיה מוקי למתניתין כר' שמעון


Answer: From here, I answer that we must say that also R. Shimon holds like Tana d'Vei R. Yishmael, for R. Yirmeyah establishes our Mishnah like R. Shimon...

ואפילו הכי תנן בוידוי ראשון דפר אני וביתי בפרק אמר להם הממונה (לעיל דף לה:) ובוידוי שני בפרק טרף בקלפי (לעיל דף מא:) תנן ובני אהרן וכו' ומפרש טעמא בגמרא (דף מג:) משום דרבי ישמעאל.


Even so, the Mishnah (35a) teaches regarding the first confession "I and Beisi", and regarding the second confession (41b) "u'Vnei Aharon", and the Gemara (43b) explains that this is due to R. Yishmael's teaching.



TOSFOS DH Amar Rafram Zos Omeres Eruv v'Hotza'ah v'Chulei

תוספות ד"ה אמר רפרם זאת אומרת עירוב והוצאה כו'

(SUMMARY: Tosfos observes that elsewhere, this is totally rejected.)

אמרינן בפרק אמרו לו (כריתות דף יד.) דרפרם בדותא היא


Observation: We say in Kerisus (14a) that Rafram's teaching is totally wrong;

דפריך עליה ודילמא שאני שעיר המשתלח דהכשירו ביום הכפורים בכך אלא דרפרם בדותא היא.


We ask that perhaps Se'ir ha'Mishtale'ach is different, for the Mitzvah is to do it on Yom Kipur [but normally, Hotza'ah is forbidden on Yom Kipur]! Rather, his teaching is wrong.


TOSFOS DH Ploni Mahu l'Olam ha'Ba

תוספות ד"ה פלוני מהו לעולם הבא

(SUMMARY: Tosfos explains the meaning of these questions.)

- פר"ח אבשלום שבא על פילגשי אביו מהו לעולם הבא


R. Chananel's opinion: They asked about the status of Avshalom, who had relations with the Pilagshim (concubines) of his father, in the world to come;

מי סבירא לן הא דאמר רב נשים בכתובה וקידושין פילגשים בלא כתובה ובלא קידושין


Explanation: Do we hold like Rav taught, that wives have a Kesuvah and Kidushin, but Pilagshim have no Kesuvah and no Kidushin?

הכי אמרינן בסנהדרין פרק כ"ג (דף כא.) או לא


We say so in Sanhedrin (21a). Or, perhaps we do not hold like him!

וי"מ ששאלוהו על שלמה מי סבירא לן כרבי יונתן דאמר כל האומר שלמה חטא אינו אלא טועה


Opinion #2: They asked him about Shlomo. Do we hold like R. Yonason, who says "anyone who says that Shlomo sinned, he errs"?

שנאמר ולא היה לבבו שלם כו' כלבב דוד אביו הוא דלא היה מיחטא נמי לא היה חטא


It says "v'Lo Hayah Levavo Shalem..." - his heart was not [as totally dedicated to Hash-m] as the heart of his father David, but he did not sin;

הכי אמר בפרק במה בהמה יוצאה (שבת דף נו:) ובתוספתא פ"ג דיבמות.


We say so in Shabbos (56b) and the Tosefta in Yevamos.


TOSFOS DH Mahu Lehatzil ha'Kivsah Min ha'Ari (we explain according to the marginal note, that this is a continuation of the previous Tosfos)

תוספות ד"ה מהו להציל הכבשה מן הארי )לפי הגירסא בגליון זה המשך דיבור הקודם)

(SUMMARY: Tosfos explains the meaning of these questions.)

מהו להציל הכבשה מן הארי כלומר בת שבע מיד דוד


Explanation: They asked about saving [the episode with] Bas Sheva from [being considered an Aveirah of] David;

מי סבירא לן דאמר ר' יונתן במסכת כתובות (דף ט:) כל היוצא למלחמת בית דוד גט כריתות כותב לאשתו ואוריה כתב גט לבת שבע


Do we hold like R. Yonason, who said (Kesuvos 9b) that everyone who went to war in David's army wrote a Get to his wife, and [also] Uriyah wrote a Get to Bas Sheva?

מהו להציל הרועה מיד הארי כלומר מהו להציל אוריה מיד דוד


Explanation: They asked about saving the shepherd from the lion, i.e. Uriyah from David;

מי סבירא לן חולקין כבוד לתלמיד במקום הרב ולא היה מורד במלכות


Do we hold that one may show honor to a Talmid in place of his Rebbi, and Uriyah was not Mored b'Malchus (considered a rebel)?

או דילמא אין חולקין ומורד במלכות הוה עכ"ל


Or, perhaps one may not honor a Talmid in place of his Rebbi, and he was Mored b'Malchus?

פירוש משום דקאמר ואדוני יואב דקרי ליה ליואב אדוני בפני המלך


Explanation: He said "my master Yo'av", i.e. he called Yo'av his master, in front of David.

ופלוגתא היא בפרק יש נוחלין (ב"ב דף קיט:) אם חולקין כבוד לתלמיד במקום הרב או לא.


There are two opinions in Bava Basra 119b about whether one may honor a Talmid in place of his Rebbi.


TOSFOS DH Amar Lei R. Yosi Tanu'ach Daitcha v'Chulei

תוספות ד"ה אמר ליה ר' יוסי תנוח דעתך כו'

(SUMMARY: Tosfos resolves this with the Gemara in Menachos.)

- וא"ת בס"פ שתי הלחם (מנחות דף ק.) גבי חל להיות יום הכפורים ערב שבת שעיר החיצון של יום הכפורים אוכלין אותו כשהוא חי תניא בגמרא איפכא


Question: In Menachos (100a), we say that when Yom Kipur falls on Erev Shabbos, the outer goat of Yom Kipur is eaten raw [at night, for there is no Heter to cook it]. A Beraisa teaches oppositely!

רבי יוסי אומר לא בבליים היו כו' עד אמר לו רבי יהודה תנוח דעתך שהנחת דעתי


R. Yosi says that [the Kohanim who ate it raw were not Bavliyim...] R. Yehudah said "you should have serenity, for you gave me serenity!"

ויש לומר מר מאי דשמיע ליה קאמר ומר מאי דשמיע ליה קאמר


Answer: Each of them taught what he heard;

ר' יהודה קיבל דההיא דהכא לא בבליים הן ור' יוסי קיבל בההוא דהתם.


R. Yehudah had a tradition that here, they were not [really] Bavliyim. R. Yosi had a tradition there [that they were not Bavliyim].