תוספות ד"ה שאי אוכל

(SUMMARY: Tosfos explains why this is obvious.)

לא פריך פשיטא אלא משום דהיינו שלא אוכל לך דקתני דהא אשלא אוכל לא קשיא ליה פשיטא


Explanation: The Gemara's question that this is obvious is because the previous case is also, "I will not eat from you." This is evident from the fact that the Gemara does not ask that the first case is obvious.



תוספות ד"ה לישנא

(SUMMARY: Tosfos explains why we have to figure out what he was thinking.)

וליכא למיפרך כיון דאשמעינן שאי אוכל אמאי איצטריך למיתני ברישא שלא אוכל לך


Implied Question: One cannot ask that being that we know the case, "if I will not eat" why do we need the case in the first part of the Mishnah, "that I will not eat from you?"

דזו ואף זו קתני


Answer: The Mishnah says this case, and also this case (two different ways of saying the same thing).

וא"ת נשייליה מה היה בדעתו


Question: Why don't we just ask him what he had in mind (as Shevuos are known to depend on the mindset of the person making the Shevuah)?

ויש לומר כגון שאמר שבדעתו כל מה שיהיה משמעות לשונו


Answer #1: It is possible that he said that he had in mind that whatever the meaning was of what he said.

אי נמי כגון ששכח מה היה בדעתו


Answer #2: Alternatively, the case is where he forgot what he was thinking at the time.

ובנדרים (דף טז.) מפרש אמאי רב אשי לא אמר כאביי


Observation: The Gemara in Nedarim (16a) explains why Rav Ashi does not agree with Abaye.



תוספות ד"ה איסר

(SUMMARY: Tosfos explains the Beraisa and Abaye's opinion.)

פי' בקונטרס דאם אמר איסר עלי ככר זה הוי כמי שנשבע על הככר וחזר ואמר על ככר אחר הרי זה כזה שהתפיס את השני בראשון


Opinion #1: Rashi explains that if he says "Isar on me this loaf" it is as if he swore about this loaf. If he went back and said this about another loaf, it is as if he included the second loaf in the prohibition of the first.

וקשה דלקמן קתני בברייתא איזהו איסר האמור בתורה הרי עלי כו' ואילו איסר ככר זה עלי לא קתני


Question #1: This is difficult. Later, the Beraisa states, "What is the Isar stated in the Torah? It is upon me etc." It does not say, "Isar this loaf on me."

ומה שפי' נמי איסור איסר כלומר איסור של איסר זה מה דינו אם אתה אומר מתפיס בשבועה כו' שתוכל להוכיח מקרא בשום מקום שהוא כמוציא שבועה מפיו וחייב קרבן אף איסור זה כו' קשה דמשמע דתנא בא לאשמעינן דין איסר ואינו משמיענו כלום שהרי מסתפק במתפיס שבועה עצמו


Question #2: Additionally, Rashi's explains that when the Gemara discusses "Isur Isar," it means what is the law regarding a prohibition of this Isar? If you say the usage of Isar means an oath etc., meaning that you can show from a Pasuk that it is like he is making an oath and he is therefore liable to bring a Korban if he transgresses this oath, so too this prohibition etc. This is difficult. This implies that the Tana is coming to teach us the law of Isar, and is actually not teaching us anything, as he is doubtful regarding the law of using one oath to make a second oath.

ועוד דאין דרך משנה וברייתא שיסתפק התנא אם חייב או פטור


Question #3: Additionally, it is not the way of the Mishnah or Beraisa to remain in doubt regarding whether one is liable or not for something.

ועוד מאי ואזדא לטעמיה דקאמר לקמן דהכא מסתפקא ליה לאביי ולקמן פשיטא ליה דכמוציא שבועה מפיו דמי


Question #4: Additionally, what does the Gemara mean later when it says, "And he goes according to his reasoning?" Abaye here is doubtful, but later it is obvious to him that it is like he said an oath.

ועוד דבכל הספרים גרסי' בסמוך כמוציא שבועה מפיו וחייב בוי"ו ולפ"ה ה"ל למינקט חייב בלא וי"ו


Question #5: Additionally, in all of the Sefarim we have the text, "He is like he said an oath and he is liable" [with a Vav]. According to Rashi, it should say, "He is liable" without saying "and" [without a Vav].

ומפ' רבינו תם דמבטא הכתוב בפרשה הוא לשון שבועה שנשבע בלשון מבטא כדפירש נמי בקונטרס אבל איסר הכתוב בפרשה אינו שבועה שיאסר עצמו בלשון איסר אלא במתפיס בשבועה הכתוב מדבר שנשבע על הככר וחזר ואמר על ככר אחר הרי עלי שלא אוכל ככר זה כזה והיינו איסר דקרא


Opinion #2: Rabeinu Tam explains that the term "Mivta" stated in the Torah is a term of oath, that a person swears by saying "Mivta" as explained by Rashi as well. However, the term "Isar" stated in the Torah is not an oath where a person forbids himself from something using the term "Isar." Rather, the Torah is discussing where a person grabs onto another oath. He swears properly that he cannot have a certain loaf, and then he says, "It is upon me not to eat this (second) loaf just as I cannot eat this (first) loaf." This is the concept of Isar mentioned in the Pasuk.

וה"נ מפרש לה בברייתא לאביי ואיסור של איסר זה אם אתה אומר מתפיס בשבועה כלומר שהתפיסו בככר שנשבע עליו הוי כמוציא שבועה מפיו וחייב ואם לאו שלא התפיסו באחר אלא אמר איסר ככר זה עלי אין זה לשון שבועה ופטור


This is also how Abaye understands the Beraisa. The prohibition of the concept of Isar is that if you make something forbidden using another oath, meaning that he prohibited it by equating it to a loaf that he had prohibited to himself by making an oath, it is like he has said an oath. (He has therefore prohibited the second loaf as well.) If not, meaning that he did not equate the second loaf to another loaf that had been prohibited, but rather said, "Isar this (second) loaf upon me" this is not a valid term for an oath, and he is therefore exempt if he transgresses this oath.

א"נ ה"פ אם אתה אומר מתפיס בשבועה פי' שהתפיסו בלשון שבועה שהזכיר לשון אכילה ואמר הרי עלי שלא אוכל זה כזה ואם לאו שלא הזכיר לשון אכילה אלא אמר הרי עלי זה כזה פטור


Opinion #3: Alternatively, the Beraisa means as follows. "If you say that prohibiting using an oath," means that he prohibited it using a term of an oath and eating by saying, "It is upon me not to eat this (second loaf) like this (first loaf)." "If he did not," means that he did not use the term of eating, but rather said, "It is upon me that this should be like this" he is exempt.

ועי"ל איסור איסר היינו איסור שלישי שהתפיס ככר שלישי בשני ואם אתה אומר מתפיס בשבועה דהיינו השני כמוציא שבועה מפיו דמי דהוי לגמרי כראשון אף לענין להתפיס בו חייב גם בשלישי ואם לאו פטור


Opinion #4: It is also possible that "Isur Isar" refers to a third prohibition, meaning that he prohibited a third loaf based on the second loaf. "If you will say prohibiting using an oath" means that the second loaf can be used to prohibit like stating an oath, just like the first loaf, he is also liable if he transgresses his oath regarding the third loaf. If not, he is exempt.

מיהו הא פשיטא ליה שדינו כראשון להתחייב קרבן בשני ורבא פליג עליה ופטר אף בשני


However, it is obvious to him that the law regarding the second loaf is exactly like that of the first loaf, and that he must bring a Korban for transgressing the oath. Rava argues, and says that even for the second loaf he is exempt.

אבל תימה דאכתי מספקא ליה לתנא בשלישי


Question #1: However, this is difficult. The Tana still has a doubt regarding the third loaf (see (d) above).

והא דגרסינן נמי וחייב בוי"ו לא אתי שפיר


Question #2: Additionally, the fact that the text is "And he is liable" [with a Vav] does not sit well (see (f) above).



תוספות ד"ה ואילו שבועה

(SUMMARY: Tosfos explains why Mivta, and not Isar, is a term of Shevuah.)

דאי הוה כתיב שבועה הוה מפרש שאותה מבטא אסרה על נפשה בלשון שבועה אבל השתא על כרחך אית לן לפרש במה אסרה על נפשה בלשון מבטא


Explanation: If it would say, "Shevuah" I would explain that this "Mivta" she forbade on herself using a term of an oath. However, now we realize that the explanation must be, "How did she forbid herself? She did so using the term "Mivta."

וא"ת והא נמי כתיב (במדבר ל) ואסרה אסר בבית אביה בנעוריה


Question: Doesn't it also say, "And she forbid an Isar in her father's house when she was a Na'arah?" (In the same way that the Pasuk above indicates "Mivta" is a term of an oath, this Pasuk indicates that "Issar" is a term of an oath! Why, then, is Mivta considered an oath while Isar is not?)

וי"ל כיון דלא כתיב או יש לומר דאנדר דכתיב ברישא דקרא קאי


Answer: Being that the Pasuk did not say, "Or" it is possible that it is referring to Nedarim (not Shevuos) mentioned at the beginning of this Pasuk.



תוספות ד"ה שלא אוכל

(SUMMARY: Tosfos discusses whether the Tana really means that this is a valid way to forbid oneself from meat.)

לא חש התנא לדקדק בלשונו דבלשון זה אינו חל דשלא אוכל הוי דבר שאין בו ממש שאינו אוסר על עצמו כלום


Observation #1: The Tana was not careful to say exactly what he meant. Such an oath would not be valid, as saying "I will not eat" is making an oath on something intangible, which is invalid.

כמו קונם שאיני ישן דלא אמר כלום אם לא אמר קונם עיני בשינה כדאמרינן בפרק ב' דנדרים (דף טו.) וה"נ צריך שיאמר קונם אכילת בשר עלי


This is like saying, "Konam that I will not sleep" which is invalid. The only way something similar is valid is if he says, "Konam my eyes from sleep" as stated in Nedarim (15a). Here, too, he must say, "Konam eating meat from upon me" (as he is forbidding the meat).

ומיהו שמא יש לחלק דדוקא גבי שינה לא אמר כלום משום דשינה עצמה אין בה ממש


Observation #2: However, perhaps it is possible to differentiate that he is considered to have said nothing regarding sleep because sleep is something that is intangible. (However, he can forbid himself from something that is tangible without forbidding that thing directly, as in the case of our Gemara.)



תוספות ד"ה מדמתפיס

(SUMMARY: Tosfos explains why Shmuel utilizes a case of a Neder to illustrate what an Isar is.)

ואם תאמר שמואל אמאי מפרש איסר במתפיס בנדר והא איסר דקרא קאמר אביי דהיינו מתפיס בשבועה


Question: Why does Shmuel explain "Isar" as a case where a person is using a Neder to make something else forbidden? The Isar of the Pasuk discussed by Abaye is where a person is making something forbidden through a Shevuah!

ויש לומר דמתפיס בנדר ילפינן ממתפיס בשבועה וניחא ליה לשמואל לאוקמא ברייתא בנדרים שרגילות הוא שבני אדם נודרין מלאכול בשר ומלשתות יין ביום שראו ירושלים בחורבנה ואין רגילות לאסור עצמם בשבועה


Answer: It is possible to answer that we derive the concept of using a Neder to make something else (i.e. a second loaf, see TOSFOS DH ISAR above) forbidden from the fact that we do so regarding Shevuos. Shmuel therefore has no problem establishing the Beraisa as discussing Nedarim, as it is normal for people to make a Neder to refrain from eating meat and drinking wine on the day that the see Yerushalayim in its status of destruction. They do not usually forbid themselves from these things by making a Shevuah.




תוספות ד"ה אלא לרבא

(SUMMARY: Tosfos explains the Gemara's question on Rava, and Rava's answer.)

אע"ג דרבא נמי מודה דמתפיס בנדר נדר דמשנה שלימה היא מי שאמר הריני נזיר ושמע חבירו ואמר ואני (נזיר כ:) וכן בנדרים קאמר דבקרבן הוי נדר


Implied Question: This question is asked despite the fact that Rava admits that one can make something else forbidden through something forbidden by a Neder. Rava clearly admits this, as this is a Mishnah in Nazir (20b). The Mishnah says that if someone says, "I am a Nazir" and his friend hears and says, "And I am" that he indeed has become a Nazir. Additionally, regarding Nedarim, Rava says that the term, "b'Korban" can create a Neder.

מ"מ פריך לרבא אמאי דמפרש איסר דקרא מתפיס ורבא משני דלא קאי אאיסר דקרא


Answer: Even so, the Gemara asks its question according to Rava regarding his explanation that the Isar of the Pasuk makes things forbidden. Rava explains that he is not referring to the Isar of the Pasuk. Rava's answer is that he is not discussing the Isar of the Pasuk.



תוספות ד"ה דכי לא נדר

(SUMMARY: Tosfos discusses whether or not there should be an added sentence in our Gemara.)

פירש בקונטרס דלא גרסינן כיון דמדרבנן הוא דאסור כי נדר חייל עליה איסור בל יחל


Text #1: Rashi explains that we do not have the text, "Being that this is forbidden according to Rabbinic law, if he makes a Neder the prohibition of Bal Yachel applies."

דהא א"נ הוי דאורייתא הא אמרינן לקמן (דף כה.) דנדרים חלין על דבר מצוה כדבר הרשות


Question: Even if it was forbidden according to Torah law, we say later (25a) that Nedarim are valid regarding a Mitzvah just as they are valid regarding something that is mundane.

מיהו נראה לרבי יצחק דגרסי' ליה שפיר


Text #2: However, Rabeinu Yitzchak understands that this is the correct text.

אע"ג דאי הוי דאורייתא נמי חייל עליה נדר מ"מ דבר אחר שתולה בו לא איקרי נדר בדבר הנדור כיון דאי לא נדר איכא עליה איסור דאורייתא


Even though the Neder would be valid even if this were something which was forbidden according to the Torah, something that was forbidden through a Neder based on this item is not deemed as such. The reason for this is that even if he would not have made the Neder, it still would be prohibited according to Torah law.

ועוד דהא דנדרים חלין על דבר מצוה בביטול מצוה איירי כדתנא בפ"ב דנדרים (דף טז.) כיצד אמר קונם שאיני נוטל לולב שאיני מניח תפילין כדמסקינן התם בגמ' מכי ידור נדר לה' אפי' בדבר של שם חייל עליה


Additionally, the fact that Nedarim are valid regarding Mitzvos is only regarding transgressing Mitzvos, as stated in Nedarim (16a). The Gemara says, "What is an example of this? If a person says, "Konam that I will not take a Lulav" or "That I will not put on Tefilin." The Gemara there concludes that this is derived from the Pasuk, "When he will make a Neder to Hash-m" implying that Nedarim are even valid regarding matters of Heaven.

אבל אם נדר לקיים מצוה כגון שאמר קונם שלא אוכל ביוה"כ או שלא אוכל נבילות וטריפות לא חייל דאין איסור חל על איסור


However, if he made a Neder to fulfill a Mitzvah, for example by saying, "Konam that I will not eat on Yom Kippur" or "That I will not eat Neveilos or Treifos" this Neder is invalid. This is because a prohibition cannot become valid when there is already such a transgression in place.

ולהכי איצטריך טעמא דמדרבנן


This is why the reasoning that the prohibition is only Rabbinic was stated by the Gemara.

ומיהו לר' יהודה בן בתירא דאית ליה לקמן בפירקין (דף כז. ושם) דנשבע לקיים את המצוה חייב כ"ש נדרים שחלין לבטל שיחולו לקיים


Observation: However, according to Rebbi Yehudah ben Beseirah who holds later (27a) that someone who swears to fulfill a Mitzvah is liable, certainly Nedarim that are effective to negate fulfilling a Mitzvah are effective to uphold a Mitzvah.



תוספות ד"ה קונמות

(SUMMARY: Tosfos explains what the Gemara means when it says that transgressing Konamos is transgressing Bal Yachel.)

בשבועה נמי עובר משום בל יחל דהכתיב (במדבר ל) או השבע וגו' ולא יחל דברו ובפ"ב דנדרים (דף טז:) תניא בהדיא דיש בשבועה בלא יחל


Implied Question: One also transgresses Bal Yachel if he transgresses a Shevuah. This is as the Pasuk states, "Or he will swear...And he should not make his word mundane." In Nedarim (16b), the Beraisa explicitly states that one transgresses Bal Yachel when transgressing a Shevuah. (Why, then, is our Gemara saying specifically regarding Konamos that one transgresses Bal Yachel?)

והכא ה"ק בקונמות ליכא אלא בל יחל גרידא


Answer: The Gemara here is saying that one only transgresses Bal Yachel when transgressing Konamos.



תוספות ד"ה נשים

(SUMMARY: Tosfos discusses whether Kidush is a Torah or Rabbinic law.)

משמע דקידוש דאורייתא וכן משמע בהדיא בריש מי שמתו (ברכות כ:)


Opinion #1: This implies that Kidush is a Torah law. This is also explicitly implied in Berachos (20b).

ותימה דבריש מסכת נזיר (דף ד.) אמר מיין ושכר יזיר לאסור יין מצוה כיין הרשות ופריך מאי נינהו קידושא ואבדלתא מושבע ועומד מהר סיני הוא


Question: This is difficult. In Nazir (4a), the Gemara says that we derive from "Yayin v'Sheichar Yazir" that a Nazir is forbidden from drinking wine of Mitzvah just like he is forbidden from drinking wine that is for mundane purposes. The Gemara asks, what wine are we discussing? It must be Kidush and Havdalah. However, he is already sworn from Har Sinai!

ומפ' ר"ת בתמיה וכי מושבע ועומד מהר סיני הוא דאיצטריך קרא למעוטי אלמא דמדרבנן הוא


Opinion #2: Rabeinu Tam explains that the Gemara is saying this in a manner of a question. Is he really sworn from Har Sinai to drink this wine, that we require a Pasuk to exclude a Nazir from being able to drink it?! This implies that these Mitzvos are only mid'Rabbanan.

דבניחותא אין לפרש דאדרבה משום דמושבע ועומד מהר סיני הוא איצטריך קרא לאסור


One cannot explain that the Gemara merely means to make a statement (without asking this as a question). On the contrary, if he is indeed sworn from Har Sinai to drink this wine, it is understood why the Torah must forbid it.

כדמשני התם אלא כי הא דאמר רבא שבועה שאשתה יין ואמר הריני נזיר דאיצטריך קרא דחייל עליה נזירות לפי שהוא מושבע ועומד


The Gemara indeed answers this elsewhere. It says that Rava stated that if a person vows that he will drink wine, and then proclaims himself to be a Nazir, we require a Pasuk to say that the Nazirus should be valid as he is already sworn from Har Sinai to drink wine.

וי"ל דקידוש ודאי מדאורייתא אבל על היין אינו אלא מדרבנן


Answer: It is possible to answer that Kidush is certainly according to Torah law. However, having to make Kidush on wine is only according to Rabbinic law.

והדאמר בערבי פסחים (דף קו.) זכרהו על היין


Implied Question: The Gemara in Pesachim (106a) derives from the Pasuk, "Zachor Es Yom ha'Shabbos" that one must remember Shabbos over wine. (Doesn't this show that the Gemara holds making Kidush over wine is a Torah law?)

אסמכתא בעלמא היא


Answer #1: This is only an Asmachata (and not a real Derashah, and therefore only a Rabbinic law).

אי נמי אפי' הוא דרשה גמורה הא דמברך צריך שיטעום היינו מדרבנן


Answer #2: Alternatively, even if it is a real Derashah, the fact that a person making Kidush must taste from the Kidush is only a Rabbinic law.



תוספות ד"ה כל שישנו

(SUMMARY: Tosfos discusses the rules of comparing Pesukim to each other.)

איפכא ליכא למימר דלחומרא מקשינן (יבמות ח:)


Obsservation: We cannot say the opposite is true, as we compare in a stringent manner, as stated in Yevamos (8b).

ובסוף פ"ק דקדושין (לה: ושם) דרשינן לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך כל שישנו בהשחתה ישנו בהקפה והני נשי הואיל וליתנהו בהשחתה כו' הא דדרשינן לקולא


Implied Question: In Kidushin (35b), we derive from the comparison between "Lo Sakifu Pe'as Rosh'chem" and "v'Lo Saschis Es Pe'as Zekanecha" that anyone who is commanded in not destroying their Peyos is not commanded in shaving around the head. Being that women are not commanded in the former prohibition etc. (they are not commanded in the latter prohibition as well). This is a teaching that is lenient! (Why are we comparing in a lenient manner?)

משום דאיפכא לא שייך למידרש דנשי לית להו זקן


Answer: This is because it is impossible to derive in a stringent manner, as women do not have a beard.

וכן הדאמר בערכין (דף ג:) גבי הדתניא הכל חייבין בציצית כהנים לוים וישראלים כו' ומסיק והני כהני הואיל ואישתרי כלאים גבייהו לא ליחייבו התם נמי א"א לומר איפכא


Similarly, the Beraisa says in Erchin (3b),"Everyone is obligated to wear Tzitzis, Kohanim, Leviyim, and Yisraelim etc." The Gemara concludes that the Beraisa had to say Kohanim, being that one would think that if Kohanim are allowed to wear Kilayim (when they are wearing the Bigdei Kehunah), they should not be obligated in Tzitzis! The reason we would think to compare Kilayim to Tzitzis in a lenient fashion is because we cannot compare them in a stringent fashion.

אבל בפ' אלו עוברין (פסחים דף מג: ושם) קשה דמשמע דאי לאו דאיתרבו נשים לאכילת חמץ הוה דרשינן לקולא כל שאינו בקום אכול מצה אינו בבל תאכל חמץ


Question: However, in Pesachim (43b) there is an apparent difficulty. The Gemara there implies that if not for the fact that women were specifically included in the prohibition against eating Chametz, we would derive through a lenient comparison that whoever is not commanded in eating Matzah is not commanded not to eat Chametz.

וי"ל דהתם משום דאית למילף חמשה עשר חמשה עשר מחג הסוכות ומסוכה נשים פטורות כדילפינן בפרק הישן (סוכה כח.) מהאזרח


Answer #1: It is possible to answer that there we could have derived a Gezeirah Shaveh of "Chamishah Asar" from Sukos, and women are exempt from sitting in Sukos, as derived in Sukah (28a) from the Pasuk "ha'Ezrach."

א"נ סברא למדרש קרא מסיפיה לרישיה


Answer #2: Alternatively, there is a logical reason to derive that the Pasuk should be compared from the end of the Pasuk to the beginning of the Pasuk.

אבל קשה דלמ"ד (מנחות דף מג.) ציצית מצות עשה שהזמן גרמא ונשים פטורות לשתרו נשים בכלאים דכל שאינן בגדילים אינן בבל תלבש שעטנז דהיינו מסיפיה לרישיה


Question #1: However, this is difficult according to the opinion in Menachos (43a) that Tzitzis is a "Mitzvas Asei she'ha'Zeman Gerama" from which women are exempt. If so, we should allow women to wear Kilayim by saying that anyone who is not commanded to wear Tzitzis is not prohibited from wearing Kilayim! We should derive the comparison in this fashion, as this is deriving from the latter Pasuk to the former Pasuk.

וכ"ת הכי נמי אם כן בספ"ק דביצה (דף יד: ושם) גבי משלחין בגדים בין תפורין בין שאינן תפורין ופריך כלאים למאי חזו לימא מתני' כמ"ד נשים פטורות מן הציצית וחזו לנשים


If you will say this is correct (and women are exempt), the Gemara in Beitzah (14b) is difficult. When the Gemara discusses sending clothes whether they are sown or not yet sown, and the Gemara asks that Kilayim are not fit for anything, why doesn't the Gemara say that the Mishnah is according to the opinion that women are exempt from Tzitzis? They are fit for women!

ולמאי דפרישית נמי דלחומרא מקשינן תימה דליחייבו בציצית לכולי עלמא


Question #2: Additionally, according to the opinion that we always compare stringently, women should be obligated in Tzitzis according to everyone! (We know, however, that there are many opinions that do not hold a woman is obligated in the Mitzvah of Tzitzis.)