תוס' ד"ה מקום שנהגו

(SUMMARY: Tosfos cites the Yerushalmi, which discusses why Melachah on Erev Pesach is forbidden and the ensuing prohibition in detail.)

אור"י בשם ריב"א דמפרש בירושלמי 'מאי שנא ערבי פסחים משאר י"ט?


Question: Citing the Riva, the Ri quotes the Yerushalmi, which asks why Erev Pesach should be different than every other Yom-Tov?

משום דזמן הפסח מחצות ואילך ;ואף יחיד קאמר התם בשאר ימות השנה ביום שמביא קרבן אסור במלאכה'.


Answer: And it answers that it is because the time to bring the Korban Pesach is from midday and onwards; in fact, an individual who brings a Korban on any day of the year is obligated to abstain from work the entire day.

ופריך - 'אם כן, יהא כל היום אסור כמו יחיד שמביא קרבן?'


Question: In that case, asks the Yerushalmi, why does the Minhag not to work on Erev Pesach not also extend to the entire day, like a Yachid on any other day?

ומפרש התם - 'משום דראוי להקריב משחרית, אבל פסח אינו יכול להקריבו אלא אחר חצות', כדנפקא לן מ"בין הערבים".


Answer: And the Gemara answers there, that because a Yachid on any other day is eligible to bring his Korban already from the morning, whereas the Pesach can only be brought after midday, as we learn from the Pasuk " ... bein ha'Arbayim".

ופריך - 'אם כן, קרבן תמיד שהוא לכל ישראל וקרב בכל יום, יהא בכל יום אסור במלאכה?


Question: That being the case, the Korban Tamid, which is brought every day by the whole of Yisrael, every day work ought to be prohibited.

ומשני 'שאני תמיד שהתורה הוציאה מן הכלל, דכתיב "ואספת דגנך", ואם כל ישראל יושבים ובטלים, מי יאסוף להן דגן'.


Answer: And the Gemara there answers precludes the Tamid from the general rule, when it writes " ... and you shall gather your corn". Now if of Yisrael were sitting idle, who would be gathering the corn?

ומשמע התם דמדאורייתא אסורה. ונראה דאף בזמן הזה דליכא הקרבה כיון שנאסר אז, אסור לעולם.


Conclusion: It is implied there that the prohibition is mi'd'Oraysa. Consequently, t would seem, that even nowadays when the Korban Pesach is not brought, since work was forbidden then, it remains forbidden forever.




תוס' ד"ה העושה מלאכה במוצאי שבתות

(SUMMARY: Tosfos clarifies the Gemara based on a Yerushalmi.)

אור"י, דאיתא בירושלמי הכי - 'הני נשי דנהיגי דלא למעבד עבידתא באפוקי שבתא, לאו מנהגא; עד דתיתפני סידרא, מנהגא.


Clarification: The Ri explains it in accordance with the Yerushalmi, which states that 'The Minhag that women have not to perform Melachah on Motza'ei Shabbos is not a Minhag; whereas the Minhag not to do Melachah until the completion of the 'Sidra', is.

פי' שישלים התפלה, מנהג כשר. ובהא איירי נמי הכא.


Clarification (cont.): This means that (not to do Melachah) until the termination of the Tefilah is a Kasher Minhag. And that is what the Gemara is referring to here.



תוס' ד"ה וכאן בעושים שלא לשמה וכדרב יהודה

(SUMMARY: Tosfos reconciles this statement of Rava with another statement of his in B'rachos.)

תימה, דרבא גופיה אמר בפ"ב דברכות (ד' יז.) 'כל העוסק בתורה שלא לשמה, נוח לו שלא נברא'?


Question: Rava himself says in the second Perek of B'rachos (Daf 17.) that whoever studies Torah 'she'Lo li'Shemah' (for the wrong motives), it would have been better had he not been born?

ואור"י, דהתם מיירי כגון שלומד כדי להתיהר ולקנטר ולקפח את חביריו בהלכה, ואינו לומד ע"מ לעשות.


Answer: The Ri explains that it speaks there about someone who learns in order to boast, and to chide his colleagues and to prove them wrong, rather than to fulfil the Mitzvos.

אבל הכא מיירי דומיא דההיא דלעיל 'יש שפל ונשכר' - דלא עביד כוליה שבתא ולא במעלי שבתא.


Answer (cont.): Whereas here it is speaking in a case similar to what we learned earlier 'There are some who are laid back and benefit' - with reference to someone who does not work the entire week and who dos not work on erev Shabbos either.

שאין מתכוון לשום רעה אלא מתוך עצלות, אפ"ה 'גדול עד שמים חסדך '.


Answer (concl.): They intend no evil, and what they do is based on laziness. Nevertheless "Your kindness reaches up to the Heaven!"



תוס' ד"ה מתקולתא

(SUMMARY: Tosfos explains the meaning of 'Maskulta', and why it is degrading job.)

מטוה. לכך קורא אותה 'מתקולתא', לפי שנשכרת לשיעור משקל מטוה.


Clarification: This refers to spinning. And the reason that it is called 'Maskulta' (from the root od 'Mask'la' - weight) is because she hires herself out by the weight of wool that she spins.

כדתנן בכתובות (ד' סד:) 'כמה היא עושה לו? משקל ה' סלעים.


Source: As we learned in the Mishnah in Kesuvos (Daf 64:) 'How much must she spin for him? A weight of five Sela'im ... '.

ופר"ח שהיא מתבזה על כך שהיא מגלה זרועותיה בשעת טוויה.


Conclusion: Rabeinu Chananel explains that she is shamed by this job, since her arms tends to become uncovered whilst she spins.



תוס' ד"ה ומגדלי בהמה

(SUMMARY: Tosfos reconciles this Gemara with the Gemara in Chulin.)

וקשה לר"ת, דאמר (בחולין ד' פד:) 'הרוצה שיתעשר, יעסוק בבהמה דקה'?


Question #1: Rabeinu Tam asks from the Gemara in Chulin (Daf 84:), which states that 'Someone who wishes to become rich should deal with small animals (i.e.sheep)'?

ואמר נמי "עשתרות" שמעשרות את בעליהן?


Question #2: And likewise, commenting on the word "Asht'ros", they explain there 'that they enrich their owners'.

וי"ל, דהתם בחורשין.


Answer: Those Gemaros are speaking about the forests, which are not inhabited.



תוס' ד"ה כותבי ספרים

(SUMMARY: Tosfos explains that this request does not extend to all Sofrim.)

אור"י בשם ריב"א, דדוקא הכותבים כדי למכור, עליהן בקשו, דלעולם ימצאו לוקחין.


Clarification: The Ri explains that it is specifically those who write in order to sell that made tis request, since they will always find customers ...

כדקתני 'הן ותגריהם'.


Proof: As the Beraisa says 'They and their merchants ... '.

אבל על המשכירים עצמן לבעלי בתים לא בקשו, שלא היו מקפחים פרנסתן, שלא ימצאו כל כך להשתכר.


Conclusion: But they did not make the request with regard to those Sofrim who hire themselves out to Ba'alei-Batim, in order not to interfere with their source of income, since one cannot always find people who want to hire a Sofer.



תוס' ד"ה דילמא אתי לאפרושי מן הפטור על החיוב

(SUMMARY: Tosfos explains how this is possible in spite of the prohibition against taking Ma'aser from one species on another species.)

וא"ת, והיכי אתי למיטעי, תיפוק ליה דמפריש ממין על שאין מינו?


Question: How can one possibly err, seeing as it is anyway forbidden to separate one species on another one?

וי"ל, דבבלול איכא למיטעי, דלית ביה משום מין על שאין מינו, כדפי' בפ' כל שעה (לעיל לה.).


Answer: When the species are mixed it is possible to err, since there is no prohibition against separating one kind on the other, as we explained in Perek Kol Sha'ah (above on Daf 35.).

ואיכא למיחש שתהא עיסה רובה אורז במקום אחד, ויפריש מאותו צד על צד אחר.


Conclusion: And it is in such a case one suspects that perhaps the dough is larger on the side where the rice is, and one comes to take from that side to cover the other one.