פסחים דף נ. א

לפי הפירושים דלהלן בקרא (זכריה יד:כ) "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה עַל מְצִלּוֹת הַסּוּס קֹדֶשׁ לַה' ",
כיצד יתפרשו פסוקים אלו?

וְהָיָה הַסִּירוֹת בְּבֵית ה' כַּמִּזְרָקִים לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ [1] וְלֹא יִהְיֶה כְנַעֲנִי עוֹד
בְּבֵית ה'
לר' יוחנן: כל ביזה שיבוזו עד שהסוס מציל יהיה קודש [2] כפשוטו, כיון שיהיה הרבה הקדש יהיה עושר בביהמ"ק לא יצטרכו הגזברים לעשות סחורה בהקדש מרוב עושר
לריב"ל: עתיד הקב"ה להוסיף על ירושלים [3] הוא ענין חדש
שיתעשרו ישראל
ויתנדבו הרבה
הוא ענין חדש
שיתעשרו ישראל
ולא יהיה כאן עני
(נוטריקון כנענ"י)
לר' אלעזר: כל מצילות
שתולין לסוס יהיו קודש [4]

פסחים דף נ: א

איזה חומרות יש באיסור עשיית מלאכה בערבי פסחים יותר משאר ערבי ימים טובים?

בערבי פסחים בערבי שבתות וימים טובים
א. יש מקומות שנוהגים לאסור מתחילת היום [5] בכל מקום עושים מלאכה בתחילת היום
ב. אסור מדינא לעשות מלאכה מחצות אסור רק משעת המנחה דהיינו שעה ט' ומחצה
ג. הוא איסור גמור ואפי' מנדים עליו אינו איסור גמור ורק אינו רואה סימן ברכה

היכן מצינו זריז נשכר או נפסד, והיכן מצינו כן גבי עצל?

זריז - בעל מלאכה שפל (-עצל)
נשכר עושה מלאכה כל השבוע חוץ מע"ש אינו עושה מלאכה כל השבוע גם בע"ש
נפסד עושה מלאכה כל השבוע גם בע"ש [6] אינו עושה מלאכה כל השבוע ועושה בע"ש
-------------------------------------------------

[1] פי', הסירים שבהם מבשלים את בשר קדשים שהיו עשוים מנחושת וברזל, לעתיד יהיו עשוים מכסף וזהב כמו שעשוים המזרקים - המיועדים לזריקת הדם - מכסף וזהב, וכל זה מרוב עושר שיהיה במקדש.

[2] פי', כשיבוזו ישראל את אויביהם, כל ביזה שיבוזו מהבוקר עד חצות היום שהיא השעה שהסוס מיצל, כלומר שהצל עומד תחת הסוס (וכיון שאיירי במלחמה ובביזה הנעשית עם סוסים לכן תלה בסוס), - כל זה יקדישו לבית המקדש, והיינו ביזה מרובה ועושר גדול.

[3] פי', כמה שהסוס רץ במשך חצי יום - שאז עומד הצל תחתיו, כל השטח הזה עתיד הקב"ה להוסיף על ירושלים.

[4] פי', כל הפעמונים שתולים לסוס בין עיניו יהיו קודש לבית המקדש. (הקדש זה אינו מרובה כל כך).

[5] ובטעם הדבר פירש"י במשנה, משום שביום זה צריך לבער את החמץ ולשחוט הפסח ולעשות מצות, ואם יעשה מלאכה יש לחוש שיטרד במלאכתו וימנע מלעשות מצות אלו. ומשמע מדבריו שגם אחר חצות הוא רק תקנה דרבנן שלא לעשות מלאכה, ומתוך תקנה זו נהגו בחלק מהמקומות לא לעשות מלאכה גם קודם חצות. ובתוס' (בד"ה מקום) הביאו מהירושלמי, שאחר חצות אסור מה"ת משום שהוא זמן הקרבת הפסח, ולכך נהגו לאסור גם קודם חצות.

[6] וההפסד הוא שהרי לא רואה במלאכה זו סימן ברכה, ונמצא שע"י מלאכתו מפסיד יותר.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף