נדרים דף נב. א

האוסר על עצמו בשר בלשונות דלהלן, האם נאסר מה שנתבשל עמו [1] - כשיש בו נותן טעם?

"קונם בשר עלי" "קונם בשר זה עלי"
לר' יהודה/לר' יוסי [2] אסור [3] אסור
לחכמים מותר [4] אסור [5]

נדר - הוי בכלל "דבר שיש לו מתירין שאפי' באלף לא בטל", דהרי יכול להשאל עליו.
א"כ מתי אמרינן שבטל בששים כשאין בו בנותן טעם [6]?

במין במינו במין שאינו מינו
לראשונים ולפשטות הירושלמי אינו בטל בטל
לרי"ף לביאור הר"ן אינו בטל דבר הנדור שאין לו היתר עכשיו: בטל [7]
דבר שיש בו אופן היתר כבר עכשיו: אינו בטל

-------------------------------------------------

[1] כגון ברוטב ובקיפה, או ביצים שנתבשלו עם הבשר.

[2] הר"ן גורס במשנתנו במקום "ר' יהודה" "ר' יוסי".

[3] דכיון שיש בהם טעם בשר ס"ל שאסורים הם.

[4] דכיון שאמר "קונם בשר עלי" - הרי אסר על עצמו דוקא את הבשר ולא את הרוטב ואת הקיפה שנתבשלו עמו, וכן לא ביצים שנתבשלו עמו. ומשום דדברים אלו אינם בשר, וטעם בשר לא אסר עליו אלא את הבשר עצמו.

[5] דכיון שאמר "קונם בשר זה עלי", הרי שנחשב בשר זה עליו כבשר איסור שאוסר בנותן טעם, ועתה כשנתבשל בקדרה עם דברים אחרים ונתן בהם טעם הרי שבלוע מהם דבר האסור לו. משא"כ באסר עליו בשר בסתם ולא בשר מסוים, אנו מפרשים כוונתו שאינו רוצה לאכול בשר דוקא, ודבר שאינו בשר רק שיש בו טעם בשר הרי שאינו בשר ומותר.

[6] הראשונים מקשים על משנתנו, דאיך אמרה גבי האומר "בשר זה עלי" שאם יש בו בנותן טעם אסור - ומשמע שאם אין בו בנותן טעם מותר, הרי נדר הוי דבר שיש לו מתירין - שאפי' באלף לא בטיל, ולמה א"כ יהיה בטל אפי' כשאינו נותן טעם.

[7] ומבאר הר"ן, דהנה נחלקו חכמים ור' יהודה האם מין במינו בטל או אינו בטל, דר' יהודה סובר שאינו בטל כיון שהוא אותו מין - ורק שני דברים שונים יכולים להתבטל, ואילו חכמים סוברים שגם מין במינו כיון שאחד הוא דבר היתר והשני הוא דבר איסור, הרי שהם חשובים שני מינים שונים ואם הרוב היתר הוא מבטל את האיסור. והנה דבר שיש לו מתירים, אינו חשוב כל כך שני מינים, דלכאורה שניהם הם מין של היתר, לכן בזה גם רבנן מודים שהוי מין במינו ולא בטל. אכן במין בשאינו מינו, בזה י"ל שאף דבר שיש לו מתירים כן יתבטל - דהגם שלחכמים אזלינן בתר הדין, והדין של שניהם הוא דין של היתר, מ"מ כיון שלדבר זה אין לו שום היתר עכשיו, מצטרף עם מה שהוא עתה עדיין אסור מה שהם שני מינים להיות כשני דברים שונים שמבטל הרוב את המיעוט, אולם דבר שכבר עכשיו יש לו היתר באופן מסוים, הרי שאינו נחשב כמין אחר לגמרי, בזה לחכמים לא מהני אפי' שהוא מין במינו, דסוף סוף לענין הדין הם מין אחד. עוד כתב הר"ן, דכיון שדבר שיש לו מתירין שאינו בטל הוא רק חומרא דרבנן, לכך י"ל דמצינו שהחמירו דוקא בדבר שיש לו איזה היתר כבר עכשיו, אבל דבר שאין לו שום היתר עכשיו אלא לרק לעתיד כמו בנדרים - בזה לא החמירו.

עוד חומר לימוד על הדף