נדרים דף נא. א

הנודר בלשונות דלהלן האם נאסר בקדרה או באלפס?

קדרה - סיר שמבשל בו במים אילפס - מחבת שמטגן בו
מן היורד לקדרה אסור אסור [1]
מן היורד לאלפס מותר [2] אסור

נדרים דף נא: א

הנודר בלשונות דלהלן, ממה נאסר וממה לא, וממה ספק?

נאסר במקצת נאסר בהכל איבעיא
כבוש "מן הכבוש" - רק בכבוש של ירק [3] "כבוש שאני טועם" [4] "דכביש" "דשליק" [5]
צלי "מן הצלי" - רק בצלי של בשר "צלי שאני טועם" "דצלי"
מליח "מן המליח" - רק מליח של דג "מליח שאני טועם" "דמליח"

-------------------------------------------------

[1] דהדרך היתה שקודם שהיו מטגנים דבר היו מבשלים אותו מעט בקדרה קודם, והרי נמצא שכל הנודר "מן היורד לקדרה" יש בכלל זה גם היורד לאילפס, דקודם שמטגנו הרי מבשלו.

[2] ולא רק שהוא מותר במאכל שיורד רק בקדרה, אלא מפרש הר"ן שבאה הברייתא לחדש שאפי' מאכל שהדרך להורידו לבסוף לאילפס ולטגנו כל זמן שלא טיגנו באילפס וגמר את מעשיו לבסוף בקדרה לא מיקרי יורד לאילפס ומותר.

[3] הביא הר"ן בזה ב' פירושים: א) כיון שאמר "ה"כבוש בה' הידיעה הכוונה למה שרגילים לכבוש תמיד - דהיינו הכבוש הידוע וזה של ירק. ב) כיון שלא הזכיר "שאני טועם", כוונתו רק לסוג ירק אחד שמצוי. פירושים אלו וחילוקיהם דלהלן שייכים גם בשאר הדוגמאות.

[4] גם כאן הוא תלוי בפירושים הנ"ל, דלפירוש הראשון הוא משום שלא הזכיר "כבוש" עם ה' הידיעה ש"מ שכוונתו לכל המינים ולא דוקא לירק הידוע. ולפי הפירוש השני כיון שאמר "שאני טועם" כוונתו לאסור הכל.

[5] לפירוש הראשון האיבעיא היא, כשאמר "דכבוש" "דשלוק" בדל"ת האם משמע הידוע או לא - וא"כ הוי דוקא בבשר. ולפי פירוש השני מספקא ליה אי אמר "כבוש" בלא "שאני טועם" (וגם לא אמר "מן"), מה הדין.

עוד חומר לימוד על הדף