מנחות דף כ"א ע"א

דברים דלהלן האם טעונים מלח?

הדם והיין עצים קטורת מנחה
לרבי אין טעונים טעונים טעונים טעונים
לרבנן אין טעונים אין טעונים טעונים טעונים
לר' ישמעאל אין טעונים אין טעונים אין טעונים טעונים

האם עצים דלהלן מקבלים טומאה? [תד"ה יצאו].

עצי המערכה עצים דעלמא
לרש"י מקבלים מדרבנן אינם מקבלים
לתוס' מקבלים מדאורייתא אינם מקבלים

דם דלהלן שהקפהו בחמה או באור ואכלו, האם חייב עליו? [לשיטת רש"י [1]].

בחטאות הפנימיות בחטאות והחיצוניות ודם חולין
לרב חסדא [וזעירי] אינו עובר עובר
לרבא עובר עובר

דם דלהלן שהקפהו בחמה או באור ואכלו, האם חיב עליו? [לשיטת תוס' ד"ה כאן].

כשבישלו באור כשהקפהו בחמה
לרב חסדא אינו עובר בחטאות הפנימיות: אינו עובר [2]
בשאר דמים: עובר
לרבא אינו עובר עובר

מנחות דף כ"א ע"ב

איזה שימוש מותר לכהנים לעשות במלח שבלשכת המלח רק מכח תנאי בית דין, ואיזה אסור?

לקרבנם - מותר מתנאי ב"ד לאכילה - אסור
להוה אמינא למלוח עולה ומנחה שהם מביאים למלוח בשר קודש שהם אוכלים
למסקנא למלוח בשר קודש שהם אוכלים [3] למלוח חולין שהם אוכלים

ישראלים או כהנים, מאיזה דין הם מולחים את קרבנם בהקרבתם, מהמלח שבלשכה?

ישראלים כהנים
לרבינא מדין תורה מדין תורה
לרב מרדכי מדין תורה לבן בוכרי: מתנאי בית דין [4]
לר' יוחנן בן זכאי: מדין תורה

מה דין הכהנים לענין לשקול שקלים באחד באדר?

כהן ששוקל כהן שאינו שוקל
לבן בוכרי אינו חוטא כן הוא לכתחילה
לרבן יוחנן בן זכאי כן הוא לכתחילה חוטא

-------------------------------------------------

[1] העולה מפירש"י, שרש"י העמיד את דברי זעירי שאמר שדם שבישלו אינו עובר עליו מיירי רק בחטאות הפנימיות, [ובזה פטור גם כשהקפהו בחמה הגם שחוזר לקדמותו דכיון שנדחה ידחה]. אולם בשאר דם וכן לרבא אפי' בחטאות הפנימיות - עובר. [ועל זה הקשו בתוס' שלפי דבריו גם בחטאות הפנימיות אם הדם עדיין צלול אחר הבישול לא יהיה חייב עליו, ולא משמע כן מדברי זעירי, דהרי אמר כיון דמלחו נפק מתורת דם, וה"ה בבשלו].

[2] תוס' ס"ל שלא חזרה הגמ' לגמרי מחילוקה בין אור לחמה, אלא על מה שהקשתה שגם בחמה יש לפטור, בזה חילקה בין חטאות הפנימיות לחיצוניות, ובבישלו לכו"ע פטור.

[3] וה"ה שמולחין בו עורות הקרבנות בזה המלח, ואין צריך לומר שמשתמשים בו בשביל הקרבת קרבנם - שאין צריכים להביא מלח מביתם.

[4] הנה נחלקו רבינא ורב מרדכי בשם רב שישא, האם צריך תנאי ב"ד גם למה שהכהנים מולחים במלח הקדש את קרבנם בהקרבתו, דלרבינא התנאי ב"ד הוא רק לענין אכילת קרבנם ואדרבא לענין הקרבת קרבנם ודאי שאין צריך תנאי ב"ד דכ"ש הוא מקרבן ישראל שהמלח לקרבנם בא מהקדש. ורב מדרכי אמר שאליבא דבן בוכרי שס"ל שכהנים אינם צריכים לשקול [וכדלהלן], א"כ אין להם חלק במלח שבלשכה, ולכך צריך תנאי ב"ד מיוחד בשבילם, כדי שיהיה מותר להם למלוח בו קרבנם.

עוד חומר לימוד על הדף