גיטין דף יט. א

הכותב כתיבה על גבי כתיבה באופנים דלהלן מה דינו?

על גבי דיו על גבי סיקרא
כתב בדיו פטור דלא עשה כלום [1] חייב שתים [2]
כתב בסקרא אמרי לה: חייב
ואמרי לה: פטור
פטור דלא עשה כלום

אבר ומי מילין מתי כתיבה בהם הוי גט, ומתי יכול לכתוב בהם לעדים שאין יודעים לחתום?

באבר במי אבר מי מילין בשטר מעופץ מי מילין בלא מעופץ
האם הוי כתיבה בגט לא כן לא כן
האם יכול לכתוב לעדים כן לא כן לא

גיטין דף יט: א

עדים שאין יודעים כדלהלן, מה דינם לחתום בשטר?

בגיטי נשים בשחרורי עבדים ושאר כל השטרות
עדים שאין יודעים לקרוא כשר לרבנן: כשר
לרשב"ג: פסול
עדים שרק לא יודעים לחתום כשר

כמו מי נפסק להלכה במחלוקת רבנן ורשב"ג בשאר שטרות?

אליבא דרבא אליבא דרב גמדא בשם רבא
עדים שאין יודעים לקרוא ויודעים לחתום כרשב"ג כרבנן [3]
עדים שרק לא יודעים לחתום כרשב"ג כרשב"ג [4]
-------------------------------------------------

[1] וביארו התוס' (בד"ה דיו), דזה דוקא היכא שאין מוסיף בכתב השני כלום על הראשון, אולם אם כתב הראשון היה שלא לשמה ועכשיו מעביר עליו קולמוס לשמה חייב.

[2] הכי אמרי ר' יוחנן וריש לקיש תרוויהו דבכה"ג חייב שתים, אחת משום כותב בדיו כי כתב הדיו השחור הוי יותר כתב מהסיקרא האדומה, וגם הוי מוחק דהרי מוחק את הסקרא ע"מ לכתוב בדיו שמעליו. אכן הסיקה הגמ' שכך נראה הדבר מסברא, אכן לדינא לא נחייב אותו להביא חטאת לעזרה דיש להסתפק בזה האם הוי כתב.

[3] הגמ' תרגמא את הוראתו של רב גמדא בשם רבא שאין הלכה כרשב"ג (אלא כרבנן) דוקא גבי קריאה, דהיינו שאין יודעים לקרות אבל יודעים לחתום.

[4] ובזה מיושב מה שהוה עובדא ונגדי רב כהנא למי שהחתים עדים שאין יודעים לחתום בשאר שטרות.

-------------------------------------------------