יל"ע בדברי רש"י לעיל נג: ממזרת ונתינה לישראל אי לכהונה היא פסולה וקיימא,
ויש לתמוה מסוגיא דידן, דלכאורה אף שהיא פסולה לכל ישראל משום נתינה על ידי ביאת איסור ניתוסף איסור כהונה ועוד מלקות של זונה
אברהם יוסף שווארץ
שלום
קובץ הערות סימן מה סעיף ח
... עכ"פ חזינן דשם זונה אינו תלוי באיסור ביאה כלל, ומש"ה חייבי לאוין פוסלין בביאתן בלא קידושין. והא דיליף לה מאלמנה לכ"ג דאף כל שביאתו בעבירה פוסלת, היינו דבמקום שביאתו בעבירה ע"י קידושין, וא"כ הוא פסול, וע"כ פוסל בביאה בלא קידושין, משום דנעשית זונה, דזה אינו תלוי באיסור הביאה. וכן נראה מדברי רש"י ר"פ הבא על יבמתו [נ"ג ע"ב ד"ה ממזרת], גבי ישראל בממזרת, דאינו פוסלה, משום דביאת כשר מאי מגרע לה. ואף דהביאה היא באיסור, מ"מ ביאת איסור אינה פוסלת משום זונה אלא במקום שהוא פסול, דאין האיסור פוסל אלא הפסול.
ובמל"מ פי"ט מאיסורי ביאה [ה"ה], נסתפק בישראל הבא על הממזרת, אם חל שם זונה על איסור ממזרת, מטעמא דאין אחע"א. והנה לפנינו מפורש ברש"י דאינה נעשית זונה כלל, משום דהוי ביאת כשר. והא דמתחללת מאיסורי כהונה, אף דהוא כשר, היינו מקרא דולא יחלל, אבל מקרא דוכי תהיה לאיש זר, אינה נפסלת אלא היכא דהוי זר אצלה, ר"ל שהוא פסול:
בברכה. יוסי בן ארזה
ידעתי גם ידעתי היסוד של הקובץ הערות, והיא מתבארת מאליה מדברי רש"י
לא הקשיתי אלא של ל' רש"י לפני זה שכ' :"אי לכהונה היא פסולה וקיימא" שהקשיתי דלכאורה יתכן עוד איסור כהונה של זונה, ונפק"מ לגבי מספר מלקיות, וכן שהבת יפסל משום חללה וכהנה.
יתכן דמשמע לרש"י לשון "פסלה" שהיתה כשרה ונפסלה.
אי נמי ס"ל דאין איסור זונה חל על איסור ממזרת.
יב"א