יבמות סח:, וכי מזהירין מן הדין, ומבואר דילפינן לגבי לאו, והיינו לאו דזונה,
ויל"ע, לפירש"י להלן דס"ד דחייבי כריתות לא מיפסלי בביאתן, ודוקא חייבי לאוין דאית בהו הויה מיפסלי, א"כ אמאי בעי קרא של ובת כהן כי תהיה, ולמילף כהונה ק"ו מתרומה, הרי בהכרח התורה אסרה זונה, ובהכרח דאיזה ביאה שהוא פסלה, ובלאו קרא או חייבי לאוין או חייבי כריתות פסלי.
אברהם יוסף שווארץ
שלום
לולא קרא דובת כהן לא הייתי יודע שאשה שנבעלה לפסול לה בכלל 'זונה' ואסורה לכהן. ורק מ'תהיה לאיש זר' יודעים אנו שנעשית זונה.
בברכה. יוסי בן ארזה
"לולא קרא דובת כהן לא הייתי יודע שאשה שנבעלה לפסול לה בכלל 'זונה' ואסורה לכהן. ורק מ'תהיה לאיש זר' יודעים אנו שנעשית זונה."
אם כן הדרא קושיין לדוכתין, לולא קרא דבת כהן איך היו מפרשים קרא דפרשת אמור דאסר זונה לכהן?
הו"א דזונה היינו כפשוטה, קדשה. ולא אשה שנבעלה פעם אחת ע"י פסול.
יב"א