1)

TOSFOS DH O MIBA'I LEIH L'CHALEK

תוס' ד"ה או מבעי ליה לחלק

(Summary: After establishing the Sugya like Rebbi Yashiyah, Tosfos queries both thus Sugya and a Sugya in Chulin, based on the Sugya in Bava Metzi'a.)

האי סוגיא כר' יאשיה דמצריך "או" לחלק בכל דוכתין ...

(a)

Clarification: This Sugya goes like Rebbi Yashiyah, who always requires "O" to differentiate ...

אבל לרבי יונתן אין צריך "או" לחלק.

1.

Clarification (cont.): But according to Rebbi Yonasan, "O" is not required to differentiate.

ותימה, א"כ, סוגיא זו דלא כהלכתא ...

(b)

Question #1: In that case, this Sugya is not according to the Halachah ...

דבפ' השואל (ב"מ דף צה:) מוקי אביי כרבי יאשיה ורבא כרבי יונתן, וקי"ל כרבא לגבי דאביי?

1.

Question #1 (cont.): Seeing as the Gemara in Perek ha'Sho'el (Bava Metzi'a, Daf 95b) establishes Abaye like Rebbi Yashiyah and Rava like Rebbi Yonasan, and we Pasken like Rava against Abaye?

ובפ' אותו ואת בנו (חולין דף עח:) גבי פלוגתא ד'חוששין לזרע האב', משמע דתליא בפלוגתא דרבי יונתן ור' יאשיה נמי יש לתמוה, למה אין אנו פוסקין כמ"ד כר' יונתן, מכח מילתיה דרבא בפרק השואל.

(c)

Question #2: And in Perek Oso ve'es B'no (Chulin, Daf 78b) too, in connection with Chosheshin le'Zera ha'Av', where it implies that it hinges on the Machlokes between Rebbi Yoshiyah and Rebbi Yonasan, one can ask why we don't Pasken like those who hold like Rebbi Yonasan, based on the opinion of Rava in Perek ha'Sho'el?

2)

TOSFOS DH HAVAH AMINA KAREV L'GABEI MIZBE'ACH IN

תוס' ד"ה הוה אמינא קרב לגבי מזבח אין

(Summary: Tosfos explains why we do not learn here "Shor" "Shor" from Shabbos that one is Chayav 'Bor' on all animals) and elaborates.)

תימה, למה לא ילפינן הכא "שור" "שור" משבת?

(a)

Question #1: Why do we not learn "Shor" "Shor" from Shabbos?

ובמסקנא נמי דמרבינן עופות מדכתיב "ישיב לבעליו", 'כל דאית ליה בעלים' ל"ל, נילף מ"שור" "שור" או "חמור" "חמור" משבת ...

(b)

Question #2: The question also arises according to the Maskana, which includes birds from "Yashiv li'Be'alav", 'anything that has a master, why do we not learn "Shor" "Shor" or "Chamor" "hamor" from Shabbos ...

כמו חסימה ופריקה לקמן?

1.

Precedent: Like we do in connection with 'Chasimah' and Perikah, later (on Amud Beis)?

וממילא אמעיט אדם, דליכא למילף משבת ...

(c)

Question #2 (cont.): And Adam will automatically be excluded, seeing as we cannot learn him from Shabbos ...

כדאמרינן לקמן (ע"ב) גבי כלאים - 'להנחה הקשתיו ולא לדבר אחר'?

1.

Precedent: As the Gemara says later (on Amud Beis) in connection with Kil'ayim - 'I compared him (Adam) regarding Hanachah (Shabbos) but not regarding anything else?

וכן גבי תשלומי כפל והשבת אבידה, מה צריך ריבוי לקמן, נילף משבת?

(d)

Question #3: And similarly (one can ask) in connection with the payment of double and with the returning of a lost article, why does one need a Ribuy (to include them), when we can learn them from Shabbos?

ומיהו להפרשה דהר סיני ניחא, דלא שייך למילף משבת דעדיין לא נאמרו עשרת הדברות.

(e)

No Question: Regarding separating on Har Sinai however, there is no problem, seeing as one cannot learn from Shabbos, since the Aseres ha'Dibros (including Shabbos) had not yet been said.

וי"ל, דבמקום ששייך לדרוש בכלל ופרט, לא ילפינן "שור" "שור" משבת.

(f)

Answer: Wherever it is possible to Darshen via a 'K'lal u'Perat', we do not learn "Shor" "Shor" from Shabbos.

וכן כל הני דהוה דרשינן בכלל ופרט - דתשלומי כפל דרשינן ליה בהדיא במרובה (לקמן דף סג.), אי לאו רבויא ד"כל" ...

1.

Answer (cont.): And so it is with all those cases where a 'K'lal u'Perat' are applicable - since 'the payment of double' we explicitly Darshen in Perek Merubeh (later on Daf 63a), were it not for the Ribuy of "ve'Chol" ...

וכן יש לפרש בהשבת אבידה.

2.

Answer (cont.): And one can offer the same explanation with regard to the returning of a lost article.

אבל בכל אחריני י"ל דלא מדריש בכלל ופרט וכלל.

(g)

Answer (concl.): Whereas by all the other cases (where we do learn from Shabbos) we must say that they are not subject to a 'K'lal u'Perat u'Kelal'.

3)

TOSFOS DH KAREV L'GABEI MIZBE'ACH

תוס' ד"ה קרב לגבי מזבח

(Summary: Tosfos asks why the Gemaros in Kidushin and in Chulin do not bring this S'vara.)

בפ"ק דקדושין (דף יז.) גבי 'הענקה', דכתיב "צאן גורן ויקב", לא ממעט כל דבר שאין קרב לגבי מזבח ...

(a)

Implied Question: In the first Perek of Kidushin (Daf 17a) in connection with 'Ha'anakah', where the Torah writes "Tzon, Goren ve'Yekev", the Gemara does not preclude whatever does not go on the Mizbe'ach ...

משום דבכלל גורן הוי כמה דברים שאין קריבים לגבי מזבח.

(b)

Answer: Since "Goren" incorporates many items that are not brought on the Mizbe'ach.

אבל בפ"ק דחולין (דף כה:) צ"ע, דכתיב "כל מעשה עזים תתחטאו", דאמר "עזים", 'למעוטי עופות'. ואמאי לא ממעטינן כל דבר שאין קרב לגבי מזבח?

(c)

Question: But in the first Perek of Chulin (Daf 25) one needs to look into the matter, since the Torah writes "Kol Ma'aseh Izim Tischata'u", which the Gemara Darshens 'to preclude birds'. Why do we not preclude anything that does not go on the Mizbe'ach?

ומיהו לההוא לישנא דאמר לקמן ' "כל" ריבויא הוא', לא קשה מהתם.

(d)

Answer: According to the Lashon that learns later (on Amud Beis) that "Kol" is a Ribuy (and not a K'lal), the Kashya falls away.

4)

TOSFOS DH BEIN L'REBBI YEHUDAH D'MARBEH KEILIM KEILIM B'NEI MISAH NINHU

תוס' ד"ה בין לרבי יהודה דמרבה כלים כלים בני מיתה נינהו

(Summary: Tosfos explains the Kashya on Rebbi Yehudah.)

וא"ת, ומאי פריך, כ"ש משום דלאו בני מיתה נינהו, צריכי ריבויא לרבי יהודה?

(a)

Question: What is the Gemara asking? The fact that they are not subject to death is all the more reason to require a Ribuy?

וי"ל, דלר' יהודה נמי הוה ממעט כלים מ"חמור" ...

(b)

Answer: Rebbi Yehudah too, would preclude Keilim from "Chamor" if not for the Ribuy ...

אי לאו ריבויא, ולהכי פריך בין לרבנן דממעטי להו כלים מ"חמור", ובין לרבי יהודה דמרבה להו כלים מ"או", לאפוקי ממיעוט ד"חמור" ...

1.

Answer (cont.): Consequently, the Gemara is asking both on the Rabanan, who preclude Keilim from "Chamor" and on Rebbi Yehudah who includes Keilim from "O", to preclude from the Miy'ut of Chamor ...

'הא לאו בני מיתה נינהו?'

2.

Answer (concl.): 'But they are not subject to Misah?'

5)

TOSFOS DH BEIN L'RABANAN BEIN L'REBBI YEHUDAH KEILIM B'NEI HAVLA NINHU

תוס' ד"ה בין לרבנן בין לר' יהודה כלים בני הבלא נינהו

(Summary: Tosfos reconciles this with the opinion in 'ha'Meni'ach that Rebbi Yehudah holds 'Mafkir Nezakav le'Achar Nefias Peshi'ah, Patur, and elaborates.)

אפילו למאן דאית ליה בפ' המניח (לעיל דף כט.) דלרבי יהודה 'מפקיר נזקיו לאחר נפילת פשיעה, פטור' ...

(a)

Implied Question: Even according to the opinion in Perek ha'Me'ni'ach (above, on Daf 29a) that Rebbi Yehudah holds 'ha'Mafkir Nezakav achar Nefilas Peshi'ah, Patur' ...

וא"כ לא מחייב רבי יהודה אלא בבור ברשותו, ובבור ברשותו אצטריך שפיר למיפטר כלים בחבטה ...

1.

Implied Question (cont.): In which case, he will only declare Chayav in a pit that is in his domain, and regarding a pit that is in his domain, we do indeed need to declare Patur Keilim from Chavatah ...

דחבטה דידיה הוא?

(b)

Reason: Sinced it is his Chavatah?

מ"מ פריך שפיר - דבהיזק הבל משתעי קרא ...

(c)

Answer #1: The Gemara's Kashya is justified - seeing as the Pasuk is talking about the damage of Hevel ...

מדדריש רב "ונפל", 'עד שיפול דרך נפילה' ...

1.

Source: Since Rav Darshens "ve'Nafal", 'until it falls normally (face downwards)' ...

וחבטה היכא דהוי דידיה, אתיא בק"ו ...

(d)

Answer #1 (cont.): And Chavatah, where it belongs to him, we learn (only) from a Kal va'Chomer ...

ובהבל דמשתעי ביה קרא, אית לן לאשכוחי ריבויא דכלים לר"י.

1.

Answer #1 (concl.): And it is by Hevel, about which the Pasuk is speaking, that we now need to find a Ribuy for Keilim according to Rebbi Yehudah (Hence the Gemara's Kashya is valid).

ומיהו אין נראה שידרוש ר' יהודה, אפילו לרב, 'עד שיפול דרך נפילה' ...

(e)

Answer #2: Rebbi Yehudah does not appear to Darshen 'until it falls normally', even according to Rav.

דכיון דלא מחייב אלא בבור ברשותו, אין לו לדורשו ...

1.

Reason: Because, since he only declares Chayav in a pit that is in his domain, he does not need to Darshen it

כמו ששמואל אין דורשו, משום דבכל מקום שיתחייב בהבל מתחייב בחבטה.

(f)

Precedent: Just as Shmuel does not Darshen it, because (he holds that) wherever one is Chayav for Hevel, one is also Chayav for Chavatah.

6)

TOSFOS DH CHAMOR D'BOR L'REBBI YEHUDAH ETC.

תוס' ד"ה חמור דבור לר' יהודה כו'

(Summary: Tosfos reconciles this with the Sugya in ha'Gozel Basra, and explains why we cannot learn that one is Patur on Sh'taros from Chamor.)

והא דלא קאמר נמי "גם" לב"ה דבריש הגוזל קמא לקמן (דף צד.)?

(a)

Implied Question: The Gemara does not add "Gam" according to Beis Hillel at the beginning of 'ha'Gozel Kama' (Daf 94a)?

דלא חשיב אלא הנך דדמו דהוו בעלי חיים?

(b)

Answer: Because it only reckons those things that fall under the category of Ba'alei Chayim.

הקשה הר"ר משה מפונטייז"א, ואימא ד"חמור" אתא למעט שטרות?

(c)

Question: Why does the Gemara not answer that "Chamor" comes to preclude Sh'taros?

ואור"י, דלמאן דלא דאין דינא דגרמי אפי' הוא עצמו פטור, ולמאן דדאין דינא דגרמי נמי לא מחייב אלא מדרבנן ...

(d)

Answer: Because, according to the opinion that does not declare 'Garmi' Chayav, even the person himself will be Patur; whereas the opinion that declares him Chayav, does so only mi'de'Rabanan ...

כדמוכח בפרק הכונס (לקמן דף סב.) דמיבעיא ליה 'אי עשו תקנת נגזל במסור או לא?' ואי דינא דגרמי דאורייתא, למה לא עשו תקנת נגזל במסור כמו בנגזל?

(e)

Source: As is evident in Peerek ha'Koneis (later, on Daf 62a), where the Gemara asks as to 'Whether they instituted a Takanas Nigzal by a Masur (whose objects someone handed over to a Nochri), or not?' Now if Diyna de'Garmi were d'Oraysa, why should they not have instituted Takanas Nigzal by a Masur, just like they did by the Nigzal?

7)

TOSFOS DH DA'AVEIDAH L'DIVREI HA'KOL KASHYA

תוס' ד"ה שה דאבידה לדברי הכל קשיא

(Summary: Tosfos explains as to why the Torah does not need to write "Seh" to create a 'K'lal Mosif al ha'P'erat'.)

וא"ת, לגופיה אצטריך למהוי פרט וכלל, ונעשה כלל מוסיף על הפרט, ואתרבו כל מילי ...

(a)

Question: It is needed for itself, for the P'rat u'Chelal, to make the K'lal one that adds to the P'rat, thereby including everything?

ד"שור וחמור ושלמה" אצטריך כל חד וחד למילתיה כדדריש בפ' אלו מציאות (ב"מ דף כז.), ואי לא "שה" דמייתר, הוה משיירי חד מינייהו לפרט וכלל, ולא הוה דרשינן ביה מידי?

1.

Question (cont.): This is because "Shor, Chamor and Salmah" are needed, each one for its own Chidush, as the Gemara explains in Perek Eilu Metzi'os (Bava Netzi'a, Daf 27a), and if not for the fact that "Seh" is superfluous, we would hav had to relinquish one of them, and not Darshen it, in order to form that P'rat u'Chelal?

וי"ל, דבכל מקום שיש פרט וכלל, רגיל רבינו שמואל ליתן טעם למה לי לפרט, כיון דאתרבי כל מילי.

(b)

Introduction to Answer: Wherever we find a P'rat u'Chelal, Rabeinu Shmuel would give a reason why we need the P'rat, seeing as the Klal includes everything.

ומפרש דשמא יש דברים שלא היה מתרבי מהכלל אם לא שקדמו פרט להיות כלל מוסיף עליו ולרבות כל דבר.

1.

Introduction to Answer (cont.): And he would explain that perhaps there are things that one would include from the K'lal were it not for the P'rat that preceded it, turning it into a K'lal that adds to the P'rat, thereby including everything.

והכא קים ליה לבעל הש"ס דמ"אבידה" סתם הוה שמעינן שפיר כל אבידה כאילו יש 'פרט וכלל', שאין למעט שום אבידה מבנין אב או מק"ו או בשום ענין ...

(c)

Answer #1: Here on the other hand, the Ba'al ha'Shas knew that "Aveidah" Stam implies all lost articles, as if there had been a 'P'rat u'Chelal', in which one cannot preclude an Aveidah from a Binyan Av, a Kal va'Chomer or by any other method.

וא"צ כאן פרט כדי שלא למעט מן הכלל שום דבר על ידי שום דין.

(d)

Answer #1 (cont.): Consequently, a P'rat is not needed here to prevent precluding whatever it might be from the K'lal, in any way whatsoever.

א"נ "לכל אבידה" כתיב - והוי "לכל" ריבויא, לרבות כל אבידה כאילו יש פרט וכלל.

(e)

Answer #2: Alternatively, the Torah writes "le'Chol Aveidas", which is a Ribuy, to include any Aveidah, as if it had inserted a 'P'rat u'Chelal'.

אף על גב דדרשינן מיניה בע"ז (דף כו:) 'לרבות המומר' ...

(f)

Implied Question: Even though the Gemara in Avodah-Zarah (Daf 26b) learns from it 'to include a Mumar' ...

מכל מקום איכא למדרש נמי כל אבידה, דא'תרוייהו קאי ריבויא - א"אבידה וא"אחיך" ...

(g)

Answer: Nevertheless, one can also Darshen from it all lost articles, since the Ribuy goes on both - on both "Aveidah" and on "Achicha".

ומרבינן כל אבידה דכל אחד ולכאחיך.

1.

Conclusion: So we include both every Aveidah (from "le'Chol Aveidas") and the Aveidah of every person (from "le'Chol Achicha",

54b----------------------------------------54b

8)

TOSFOS DH BEHEMT'CHA D'DIBROS HA'RISHONOS K'LAL

תוס' ד"ה בהמתך דדברות הראשונות כלל

(Summary: Tosfos explains why this is a genuine 'K'lal u'Perat'.)

לא חשיב ליה 'כלל ופרט המרוחקים זה מזה' ...

(a)

Clarification: The Gemara does not consider this a 'K'lal u'Perat' that are far apart' ...

דאחרונות וראשונות חדא מילתא היא ...

(b)

Reason: Since the first Luchos and the last Luchos are one and the same ...

ד"זכור" "ושמור" בדבור אחד נאמרו [ר"ה כז. שבועות כ:].

1.

Reason: Seeing as "Zachor" and "Shamor" were said simultaneously (Rosh ha'Shanah, 27a & Shevu'os, 20b).

9)

TOSFOS DH V'EIMA MAH HA'PERAT MEFURASH DAVAR SHENIVLASO METAMEI

תוס' ד"ה ואימא מה הפרט מפורש דבר שנבלתו מטמא

(Summary: Tosfos queries this question from two angles.)

תימה, [א"כ] פרט ל"ל, דבכלל "בהמתך" נמי כתיב?

(a)

Question #1: In that case, why would the Torah see fit to insert the P'rat, seeing as "Behemt'cha" is already written in the K'lal?

ועוד, כשאומר 'מה הפרט מפורש בעלי חיים, אף כל בעלי חיים, ועופות בכלל ...

(b)

Question #2: Moreover, when the Tana says 'Just as the P'rat specifically says Ba'alei Chayim, so too, will we include all Ba'alei Chayim, including birds' ...

היכי ס"ד דאתרבו עופות; לימא דכללא גופיה ממעט להו?

1.

Question #2 (cont.): How can we even think to include birds? Why does the K'lal itself not preclude them?

10)

TOSFOS DH P'RI MI'P P'RI V'GIDULEI KARKA

תוס' ד"ה פרי מפרי וגדולי קרקע

(Summary: Tosfos reconciles this with the Gemara in Kidushin, which does not consider Bakar va'Tzon Gidulei Karka.)

הכא משמע דבקר וצאן אקרי 'גידולי קרקע'.

(a)

Implication: Here it implies that cattle and sheep are called 'Gidulei Karka.

ותימה, דבפ"ק דקדושין (דף יז.) גבי 'הענקה' אמר ד'אי כתב רחמנא "גורן", ה"א גידולי קרקע אין, בעלי חיים, לא', כתב רחמנא "צאן"?

(b)

Question: In the first Perek of Kidushin (Daf 17a) in connection with 'Ha'anakah', the Gemara says that 'Had the Torah written "Goren", we would have thought Gidulei Karka, yes, animals, no'. Therefore it added "Tzon" '?

וי"ל, דלענין דבר היוצא ממש מן הארץ, לא חשיב בהמה גידולי קרקע.

(c)

Answer: As far as things that actually grow from the ground, animals are not considered Gidulei Karka.

ואין להאריך כאן יותר.

(d)

Conclusion: This is not the place to elaborate further (See Masores ha'Shas).

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF