1)

TOSFOS DH AMAR RESH LAKISH KA'AN SHANAH REBBI TARN'GOL TAVAAAS U'PISYONI ETC. MAHU D'SEIMA MIYN ECHAD HU KA'MASHMA LAN

תוס' ד"ה אמר ר"ל כאן שנה רבי תרנגול טווס ופסיוני כו' מהו דתימא מין אחד הוא קמ"ל

(Summary: Tosfos qualifies Resh Lakish's proof from the Mishnah.)

ואע"ג דלא שמעי' ממתניתין דליהוו תרי מיני אע"ג דרבו בהדי הדדי, ולא שמעינן אלא דאיסור כלאים שייך בעופות ...

(a)

Implied Question: Even though we do not learn from the Mishnah that they are considered two species even if they are reared together, since all that we can learn is that the Isur Kil'ayim applies to birds ...

מ"מ אתי שפיר, דהכי קאמר ר"ל - כאן שנה רבי כלומר, כיון ששנה רבי דיש כלאים בעופות, א"כ תרנגול טווס ופסיוני כלאים זה בזה ...

(b)

Answer: Nevertheless, we learn it from there, since what Resh Lakish meant is that since Rebbi taught us that the Isur Kil'ayim applies to birds, we can automatically learn that a chicken, a peacock and a pheasant are Kil'ayim with one another ...

כי מסברא דנפשין יש לנו לדעת שאלו המינים חלוקים זה מזה ואינם מין אחד, ואע"ג דרבו בהדי הדדי.

1.

Answer (cont.): Since we can know by pure logic that they are individual species and are not one and the same, even there where they are reared together.

וכיוצא בזה יש ביבמות בפרק חרש (דף קיג:) ובהנזקין (גיטין נה.) 'אמר רבא, מעדותו של רבי יוחנן בן גודגדא שהעיד על חרשת שהשיאה אביה שיוצאת בגט ...

(c)

Precedent: Similarly, the Gemara in Yevamos in Perek Cheresh (Daf 113b) and in 'ha'Nizakin' (Gitin, Daf 55a), where Rava learned from the testimony of Rebbi Yochanan ben Gudgoda, who testified that a deaf-mute woman, whose father married her off, can go out (from her husband) with a Get, that ...

אמר לעדים "ראו גט זה שאני נותן לאשתי", וחזר ואמר לה "כנסי שטר חוב זה", מגורשת. מי לא א"ר יוחנן בן גודגדא לא בעינן דעתה?, ה"נ ... '.

1.

Precedent (cont.): If after saying to two witnesses 'See the Get that I am giving to my wife', he says to her 'Here, take this Sh'tar-Chov!', she is divorced. Did Rebbi Yochanan ben Gudgoda not say that one does not need one's wife's consent; By the same token therefore ...

פשיטא? מהו דתימא כיון דאמר 'כנסי שטר חוב זה', בטולי בטליה, קמ"ל.

2.

Precedent (cont.): And on the Kasha 'Is this not obvious?', the Gemara answers that we would otherwise have thought that, since he said to her 'Take this Sh'tar-Chov!', he has negated the Get. We therefore learn that he did not.

אע"ג דלא ידע רבא ממילתיה דרבי יוחנן בן גודגדא דלא בטליה, במה שאמר 'כנסי שטר חוב זה', אלא מסברא דנפשיה ...

(d)

Implied Question: Even though Rava cannot extrapolate from the words of Rebbi Yochanan ben Gudgoda that the husband does not negate the Get by saying 'Take this Sh'tar-Chov!', only by his own logic.

אפ"ה קאמר מעדותו שמעי' ליה, כדפרשנו.

(e)

Answer: He nevertheless said that he learned it from the testimony, as Tosfos explained.

וכיוצא בזה יש הרבה בגמרא.

(f)

Conclusion: And there are many such examples in the Gemara.

2)

TOSFOS DH HA'MARBI'A SH'NEI MINIM SHE'BA'YAM LOKEH

תוס' ד"ה המרביע שני מינים שבים לוקה

(Summary: Tosfos cites the Rivam's revised text and goes on to defend the current one.)

ר"י ב"ר יהודה היה מגיה 'המנהיג ב' מינים שבים, לוקה' ...

(a)

Change of Text: The Rivam amended the text to read 'ha'Manhig Sh'nei Miynim she'ba'Yam, Lokeh' ...

משום דבבראשית רבה (פ"ז) ובירושלמי דכלאים (פ"א) משמע דאי אפשר להרביע דגים.

1.

Reason: Because, in Bereishis Rabah (Perek 7) and the the first Perek of the Yerushalmi Kil'ayim,it implies that to is impossible to interbreed fish.

ומיהו אין צריך להגיה, דדגים דוקא הוא דמשמע דאין להרביעם, אבל מין חיות הים שייך ביה איסור הרבעה, והכא איכא לאוקמי במין חיה שיכול אדם להרביע ...

(b)

Defending Original Text: This is not necessary however, since it is specifically fish that are included in the implication, but the sea-Chayos are indeed subject to Kil'ayim, and here it is possible to establish the case by sea-creatures, which can be interbred ...

דקאמר בבראשית רבה 'המרביע מין חית הים, לוקה. ובתר הכי קאמר 'כל מקום שנאמר בו "למינהו", כלאים נוהג בו.

(c)

Proof: As it says in Bereishis Rabah 'Someone who interbreeds species of sea-creatures receives Malkos. And then it says that 'Wherever it says "le'Miyneihu", Kil'ayim is applicable to it.

ופריך א'הך ברייתא 'והרי דגים, שנאמר בהן "למינהו", וכי כלאים הרבעה נוהג בהם, והיאך יכול להרביעם?

1.

Proof (cont.): And the Gemara asks on the above Beraisa 'How about fish. By which the Torah writes "le'Miyneihu", yet will you say that Harva'ah applies to them? How is it possible to interbreed them?

ומשני, דהא דקאמר 'בדגים כלאים נוהג בהם', היינו דוקא בהנהגה, אבל בהרבעה לא משכחת לה.

2.

Proof (cont.): And the Gemara answers that when it says that 'Kil'ayim applies to fish, it refers to leading them, because interbreeding simply impossible.

משמע דבחיות הים משכחת שפיר הרבעה ...

3.

Proof (concl.): This implies that regarding the sea-creatures, Harva'ah is indeed possible ...

להכי לא פריך שם א'מרביע חיות הים, היאך לוקה, אלא א'מאן דאמר 'כל שנאמר בו "למינהו" ', דהיינו אפילו סתם דגים, 'כלאים נוהג בהם'.

(d)

Conclusion: That is why the Gemara does not ask there on 'Marbi'a Chayos ha'Yam' - how he can receive Malkos, only on the Gemara which says 'Wherever the Torah says "le'Miyneihu", which refers to S'tam fish, 'Kil'ayim applies to it'.

3)

TOSFOS DH ASYA L'MINEYHU LEMINEIHU MI'YABASHAH

תוס' ד"ה אתיא למינהו למינהו מיבשה

(Summary: Tosfos explains why the Gemara declines to learn it [the Isur of Kil'ayim with regard to the species that are found in the sea] from Shabbos.)

ומשבת לא מצי למילף ...

(a)

Implied Question: We cannot learn it from Shabbos ...

דמרבוי ד"וכל בהמתך" לית לן לרבויי אלא כל מילי דיבשה שאדם רגיל לחמר אחריהם ...

(b)

Answer: Because from the Ribuy "ve'Chol Behemt'cha one can only include all land-creatures, that man tends to lead ...

דבמחמר כתיב קרא ד"בהמתך" גבי שבת.

(c)

Reason: Seeing as the Pasuk of "Behemt'cha by Shabbos is written in connection with Mechamer (leading).

4)

TOSFOS DH L'MINEIHU MI'YABASHAH

תוס' ד"ה למינהו מיבשה

(Summary: Tosfos first explains why we cannot learn it from the "le'Mineihu" that is written by the Yam itself, then reconciles the Sugya with the Rabanan in Sanhedrin and elaborates.)

וא"ת, ומה צריך ללמוד מיבשה, תיפוק ליה מדכתיב בגופיה "למינהו" ...

(a)

Question: Why do we need to learn from Yabashah? Why can we not learn it from the fact that it says "le'Miyneihu" by it ...

דבאלו טריפות (חולין דף ס. ושם) משמע דאי הוה כתיב "למינהו" בצווי של דשאים, אסור להרכיב שני דשאים זה בזה?

1.

Proof: Since in 'Eilu T'reifos (Chulin, Daf 60a & 60b) it implies that had it written "le'Miyneihu" by the command of the grasses, it would be forbidden to plant two kinds of grass together.

וי"ל, ד"למינהו" לחודיה לא הוה משמע שנכתב איסור כלאים, אי לאו "חוקותי תשמרו", דדריש שמואל 'חוקות שחקקתי לך כבר' ...

(b)

Answer: "le'Miyneihu" on its own would not imply an Isur Kil'ayim, if not for "Chukosai Tishm'ru", which Shmuel Darshens "Chukos she'Chakakti l'cha K'var".

ומפרש ר"ת שחקק במעשה בראשית, שכתוב בו "למינהו", והיינו "למינהו" דיבשה דבהמה ואילן, דאיירי ביה קרא ד"חוקותי" ...

1.

Answer (cont.): And Rabeinu Tam explains to mean that He (Hash-m) established at the Creation, where the word "le'Miyneihu" is written, and that is the "le'Miyneihu" of Yabashah with regard to the animals and trees, about which the Pasuk of "Chukosai" is speaking ...

אבל מ"למינהו" דים לחודיה ליכא למילף מיניה דגים.

2.

Answer (concl.): But from "le'Miyneohu" of Yam on its own one cannot learn (the Isur of Kil'ayim by) fish.

וא"ת, דסוגיא דגמרא דלא כרבנן דבפ' ד' מיתות (סנהדרין דף ס. ושם) - דלא מיחייבי בני נח לא בכלאים ולא בהרבעה, אלמא לא דרשינן "למינהו"?

(c)

Question: This Sugya does not go like the Chachamim in Perek Arba Miysos (Sanhedrin, Daf 60a & 60b, See Tosfos there DH 'Chukim'), that the B'nei No'ach are not subject to Kal'ayim or to Harva'ah, from which we see that we do not Darshen "li'Miyneihu"?

וי"ל, נהי דלא דרשינן "למינהו" לגבי בני נח דלא אשכחן דמזהר בהו רחמנא, לגבי ישראל דהוזהרו גבי כלאים, דרשינן ליה.

(d)

Answer #1: Granted, we do not Darshen le'Miyneihu" in connection with the B'nei No'ach, that is because we do not find a warning by them, but in connection with Yisrael, who are warned on Kil'ayim, we do Darshen it.

ונ"מ לגבי דגים.

1.

Ramification #1: And the ramifications of the D'rashah are regarding fish ...

א"נ להרכבת אילן, דקרא ד"שדך" לא מיירי אלא בזרעים, והשתא דכתיב "למינהו" באילן, דרשינן מיניה 'מה בהמתך בהרבעה, אף שדך בהרכבת אילן.

2.

Ramification #2: Or regarding grafting trees, seeing as the Pasuk of "Sad'cha" only speaks about seeds, and now that it is written "le'Miyneihu" by trees, we Darshen from it that 'Just as your animals are subject to Harva'ah, so too, are your fields subject to Harkavas Ilan'.

ובהא פליגי ר"א ורבנן ...

(e)

Machlokes Rebbi Eliezer & the Rabanan: And this is the Machlokes between Rebbi Eliezer and the Rabanan ...

דר"א יליף מ"חוקותי" שחקקתי לך כבר, שהוזהרו בני נח על הכלאים, כלומר מ"למינהו".

1.

Rebbi Eliezer: Rebbi Eliezer holds that we learn from "Chukosai", 'which I established for you already', that the B'nei No'ach are warned on Kil'ayim (in other words from "le'Miyneihu").

ורבנן לא ילפי מיניה אלא שנרמזו מ"למינהו" דמעשה בראשית ...

2.

The Rabanan: Whereas the Rabanan only learn from it the hint from "le'Miyneihu" of the creation ...

ומ"מ לא נאסרו לבני נח ...

3.

The Rabanan (cont.): But not that the B'nei No'ach are forbidden.

ואתי שפיר דאתיא אפילו כרבנן, מילתיה דשמואל.

4.

Conclusion: It transpires that Shmuel can go according to the Rabanan after all.

וא"ת, ל"ל למילף כלאים דהרבעה "בהמתך" "בהמתך" משבת לרבויי עופות, תיפוק ליה מ"למינהו", כי היכי דילפינן דגים?

(f)

Question: Why do we need to learn the Kil'ayim of Harva'ah from "Behemt'cha" "Behemt'cha" from Shabbos to include birds? Why can we not learn it from "le'Miyneihu", just as we learn fish from there?

וי"ל, דאי לאו ג"ש, לא הוי מפקי קרא ד"בהמתך" ממשמעותא ...

(g)

Answer: If not for the Gezeirah Shavah, we would not have taken the Pasuk "Behemt'cha" out of its simple interpretation ...

אבל השתא דאתי ג"ש ומפקא לקרא ממשמעותא, מרבינן אפילו דגים "מלמינהו" "למינהו" מיבשה.

1.

Answer (cont.): But now that the Gezeirah Shavah has taken it out of its simple interpretation (to include birds), we include even fish "le'Miyneihu" "le'Miyneihu" from Yabashah,

5)

TOSFOS DH HA'MANHIG B'IZA V'SHIVUTA

תוס' ד"ה המנהיג בעיזא ושיבוטא

(Summary: Tosfos discusses the source for this Kil'ayim despite the fact that "le'Mineihu is not written in connection with Zeri'ah or Hanhagah.)

וא"ת, דמשמע דפשיטא ליה דבשני מינים שבים חייב. והא "למינהו" גבי הרבעה והרכבה כתיב, ולא גבי זריעה והנהגה? ...

(a)

Question: The Gemara seems to take for granted that one is Chayav on two sea-creatures. But surely, "le'Miyneihu" is written in connection with Harva'ah and Harkavah, and not in connection with sowing and leading? ...

כדמוכח בפ' ד' מיתות (שם) - דלא מיתסרי בני נח בחרישה וזריעה ..

(b)

Source: As is evident in Perek Arba Miysos (Ibid.), which says that the B'nei No'ach are not forbidden to plow or to sow (Kil'ayim) ...

ולא אוקמינן 'חוקות שחקקתי לך כבר' - כלומר ב"למינהו" דמעשה בראשית אלא דומיא ד"בהמתך לא תרביע" - 'מה "בהמתך" בהרבעה, אף "שדך" בהרכבה'?

1.

Source (cont.): And it does only establish 'Chukos sh'Chakakti lach K'var' - with reference to "le'Miyneihu" of Ma'aseh Bereishis, similar to "Behemt'cha Lo Sarbi'a" - 'Just as "Behemt'cha" speaks about 'Harva'ah', so too, does "Sadcha" speak about Harkavah?

וי"ל, דסברא דמוקמינן "למינהו" בין בישראל בין לבני נח לכל אחד כמו שמצינו איסורו במקום אחר, לבני נח בהרבעה, ולישראל אף בהנהגה.

(c)

Answer #1: It is a S'vara to establish "le'Miyneihu" by a Yisrael and by a B'nei No'ach, each one, in accordance with the Isur that we find by them elsewhere - B'nei No'ach, by Harva'ah, and a Yisrael, also by Hanhagah.

ועי"ל, כי היכי דילפינן כולהו משבת, ה"נ ילפינן שבת "בהמתך" "בהמתך" מהרבעה, לאסור דגים בשבת במלאכה, והדר ילפינן כלאים דהנהגה משבת.

(d)

Answer #2: Another answer is that just as we learn all of them from Shabbos, so too do we learn Shabbos "Behem'cha "Behemt'cha" from Harva'ah, to prohibit fish to work on Shabbos, and subsequently, Kil'ayim of Hanhagah from Shabbos.

6)

TOSFOS DH ELA ME'ATAH CHIBER CHITAH U'SE'ORAH V'ZARA CHITAH BA'ARETZ, U'SE'ORAH B'CHUTZAH LA'ARETZ

תוס' ד"ה אלא מעתה חיבר חטה ושעורה וזרע חטה בארץ ושעורה בחוצה לארץ

(Summary: Tosfos first clarifies the case and reconciles it with Rebbi Yashiyah, then establishes it like the Rabanan of Rebbi Yehudah in Kil'ayim.)

כגון בערוגה אחת בסמוך בפחות מג' טפחים, דצריך להרחיק בין זרע לזרע, כדמוכח במס' שבת פרק א"ר עקיבא (דף פה.).

(a)

Clarification: The case is in one row within three Tefachim of each other, which (three Tefachim) is the distance that one needs to leave between one seed and the other, as is evident in Maseches Shabbos, Perek Amar Rebbi Akiva (Daf 85a).

והא דבעי ר' יאשיה חטה ושעורה וחרצן במפולת יד ...

(b)

Implied Question: And when Rebbi Yashiyah requires wheat, barley and grape-seeds to be thrown simultaneously ...

להתחייב בכלאי הכרם קאמר, אבל בכלאי זרעים, חייב בחטה ושעורה לחודה.

(c)

Answer: He is talking about being Chayav for K'lai ha'Kerem, but as far as K'lai Zera'im is concerned, one is Chayav with wheat and barley only.

והך סוגיא נקט כרבנן, דלא בעו אלא ב' מינין, אבל ר"י פליג ומצריך שלשה זרעים, או מב' מינין או מג' מינין ...

(d)

Clarification: This Sugya goes like the Rabanan, who require only two seeds, whereas Rebbi Yehudah, who argues, requires three seeds, irrespective of whether they are from two species or from three ...

דתנן (כלאים פ"א מ"ט) 'הזורע חטה ושעורה כאחד חייב. ר"י אומר שני חטין ושעורה אחת או שני שעורים וחטה אחת או חטה ושעורה וכוסמת, ובלבד שיהיו שלשה.

1.

Source: As we learned in Kil'ayim (Perek 1, Mishnah 9) 'Someone who sows wheat and barley at the same times, is Chayav; Rebbi Yehudah says that he must sow two wheat-seeds plus one of barley or vice-versa, or one wheat-seed, one of barley and one of spelt, provided there are three.

55b----------------------------------------55b

7)

TOSFOS DH HA'KONEIS TZON L'DIR

תוס' ד"ה הכונס צאן לדיר

(Summary: Tosfos explains firstly, why this Mishnah and the Mishnah concerning Eish appear here, and not earlier.)

זה היה ראוי לשנות לעיל בהדי מילי דשור, דלא היה לו להפסיק במילי דבור.

(a)

Implied Question #1: This ought to have been learned above together with the issues concerning Shor, rater than interrupting with issues concerning Bor.

אלא אגב דתנא 'נפל לבור והבאיש מימיו', תנא בתריה מילי דבור.

(b)

Answer #1: Only since it mentioned the case of 'Nafal le'Bor ve'Hiv'ish Meimav' (earlier, 47b), it followed with the Dinim of Bor.

א"נ, מילי דבור ראוי לשנות תחילה קודם שישנה דיני שמירה.

(c)

Answer #2: Alternatively, it is appropriate to talk about Bor before it dealing with the Dinim of guarding.

וגם דיני אש היה ראוי לשנות תחילה ...

(d)

Implied Question #2: And it should also have learned about Eish first ...

אלא אגב דתנן 'כסהו כראוי' בבור, דהוצרך להזכיר דין פותח וכורה, שבו דבר הכתוב, תנא נמי הך ד'נעל בפניה כראוי'.

(e)

Answer: Only since it mentioned 'Kisahu ka'Ra'uy' in connection with Bor, where it needed to discuss someone who digs a pit and someone who opens it, which the Pasuk deals with, it also discusses 'Na'al be'fanehah ka'Ra'uy'.

8)

TOSFOS DH NIFR'TZAH BA'LAYLAH

תוס' ד"ה נפרצה בלילה

(Summary: Tosfos explains why, having taught us 'Na'al be'Fanehah ka'Ra'u Patur, the Tana sees fit to mention this Mishnah.)

אע"פ דתנא 'נעל בפניה כראוי, פטור', אצטריך למתני 'נפרצה בלילה, פטור' ...

(a)

Implied Question: Although the Tana mentioned 'Na'al be'fanehah ka'Ra'uy, Patur, it finds it necessary to add 'Nifr'tzah ba'Laylah, Patur' ...

כדדייק בפ"ק (דף יד.) 'הא ביום, חייב, דקלא אית ליה למילתא, ומסתמא ידע שנפרצה.

(b)

Answer #1: As it extrapolates in the first Perek (Daf 14a) 'Ha ba'Yom, Chayav', since there is a Kol (people talk about it), in which case, the Shomer probably knew that the wall was breached.

אי נמי, בלילה אפילו נודע לו שנפרצה ויצתה הבהמה, אין לו לטרוח יותר מדאי לחזר אחריה באפילה.

(c)

Answer #2: Alternatively (it comes to teach us that) at night-time, even if he knew that the wall was breached and that the animal escaped, he is not obligated to go so far as to go looking for it in the dark.

9)

TOSFOS DH O SHE'PARTZUHAH LISTIM

תוס' ד"ה או שפרצוה לסטים

(Summary: Tosfos calrifies the Chidush.)

ואצטריך לאשמועינן דאפילו הלסטים פטורים, כשלא הוציאוה.

(a)

Clarification: And the Tana needs to teach us that even the robbers are Patur if they did not take the animal out.

10)

TOSFOS DH MA'AN TANA MU'AD BI'SHEMIRAH PECHUSAH SAGI LEIH

תוס' ד"ה מאן תנא מועד בשמירה פחותה סגי ליה

(Summary: Tosfos explains why the Gemara does not establish the Mishnah like Rebbi Eliezer ben Ya'akov, and points out how it currently equates the Mu'ad of Shen va'Regel with that of Keren.)

לא בעי למימר דמתני' בין בתם בין במועד, וכדר"א בן יעקב בפרק ד' וה' (לעיל דף מה:) ...

(a)

Implied Question: Rav Mani bar Patish does not want to say that the Mishnah is speaking with regard to both Tam and Mu'ad, like the opinion of Rebbi Eliezer ben Ya'akov, in Perek Arba'ah va'Chamishah (earlier, on Daf 45b).

דמשמע ליה דמתני' במועד לחודיה איירי ...

(b)

Answer: Because according to him, the Mishnah is speaking about a Mu'ad exclusively ...

מדנקט 'צאן', דאין רגילות להיות בהן קרן אלא שן ורגל, שאין רגילות שיתכוונו להזיק, דהכי דייק בסמוך

1.

Reason: Since it mentions 'sheep', which are not generally subject to Keren only to Shein and Regel, because they do not generally damage intentionally, as the Gemara will extrapolate shortly.

וס"ל לגמרא השתא דמועד דשן ורגל כמועד דקרן, ולהכי קאמר 'ר"י היא' ...

(c)

Answer (cont.): And the Gemara currently holds that the Mu'ad of Shein and Regel is equivalent to that of Keren, which explains why it establishes it like Rebbi Yehudah ...

דלר"מ, כי היכי דבעי שמירה מעולה במועד דקרן, ה"נ בעי בשן ורגל ...

(d)

Reason: Since, according to Rebbi Meir, just as one requires a good Shemirah by Mu'ad of Keren, so too, will it require a good Shemirah by Mu'ad of Shen ve'Regel; because ...

אע"ג דבקרן קרא כתיב ...

(e)

Implied Question: despite the fact that there is a Pasuk by Keren (and not by Shen and Regel) ...

נלמוד סתום מן המפורש.

(f)

Answer #1: We learn what is not mentioned from what is mentioned.

ועוד, דכולהו נזקין כתיב בתר קרן, וקיימא א'ההוא דין שמירה המפורש בה.

(g)

Answer #2: Moreover, all the Nizakin are mentioned after Keren, with reference to the Din of Shemirah that is mentioned in connection with it.

11)

TOSFOS DH REBBI YEHUDAH HI

תוס' ד"ה רבי יהודה היא

(Summary: Tosfos queries this from an earlier statement of Rebbi Yehudah.)

קצת תימה, דר"י דריש לעיל (דף מה:) "ולא ישמרנו", 'לזה ולא לאחר'.

(a)

Question: The fact that Rebbi Yehudah Darshens above (on Daf 45b) "ve'Lo Yishm'renu" 'la'Zeh", ve'Lo le'Acher', creates a bit of a problem (See Shitah Mekubetzes, citing Talmid hs'Rav Peretz).

12)

TOSFOS DH HA'TORAH MI'ATAH BI'SHEMIRASAM

תוס' ד"ה התורה מיעטה בשמירתם

(Summary: Tosfos reconciles this with the Sugya in the second Perek which nevertheless learns Shein ve'Regel from Keren and vice-versa.)

ואע"ג דלעיל בפ"ב (דף כה:) הוה בעי למילף דשן ורגל חייב ברשות הרבים מק"ו מקרן ...

(a)

Question #1: Even though above, in the second Perek, Daf 25b) the Gemara wants to learn the Chiyuv of Shein ve'Regel in the R'shus ha'Rabim with a Kal va'Chomer from Keren ...

וכן בעי למילף למפטר קרן ברה"ר משן ורגל בק"ו, אי לאו קראי ...

(b)

Question #2: Likewise it wants to learn that Keren in the R'shus ha'Rabim should be Patur with a Kal va'Chomer from Shein va'Regel - were it not for Pesukim ...

ולא פרכינן שכן מיעטה בשמירתם?

1.

Question #1 & #2 (concl.): And we do not refute it on the grounds that the Torah minimized their guarding?

משום דאין שייך להקשות משמירה א'תשלומין.

(c)

Answer #1: That is because one cannot ask from guarding on to payment.

אי נמי, כר"א בן יעקב דאמר 'אחד תם ואחד מועד סגי ליה בשמירה פחותה'.

(d)

Answer #2: Or that Sugya goes like Rebbi Eliezer ben Ya'akov, who holds that a weak guarding will suffice both by a Tam and by a Mu'ad.

13)

TOSFOS DH HA KISAHU PATUR

תוס' ד"ה הא כסהו פטור

(Summary: Tosfos explains as to why the Pasuk cannot mean that one must cover the pit well.)

וא"ת, ודלמא בכסוי מעולה הרבה קאמר?

(a)

Question: Perhaps this means that it requires a very good Shemirah?

וכ"ת למה לי קרא?

(b)

Refuted Answer: Then why, you may ask, do we need a Pasuk?

דסד"א עד דטאים ליה, כדאמר לעיל (דף נ.)?

(c)

Refutation: Because we would otherwise have thought that one is obligated to fill it in, as the Gemara said earlier, on Daf 50a).

וי"ל, דפשיטא ליה דכסוי מעולה כטאים ליה חשיב.

(d)

Answer #1: The Gemara takes for granted that a covering it well is considered like filling it in.

אי נמי, השוה הכתוב הכורה לפותח, ופותח שמצאו מכוסה בכיסוי כעין שמירה פחותה, מסתמא לא החמירה עליו לכסותו בכיסוי מעולה יותר מן הראשון.

(e)

Answer #2: Alternatively, the Torah compares digging a pit to opening it, and if somebody opens a pit that he finds with an inferior cover, one can assume that he is not obligated to cover it better than the person who covered it before him.

ולא אמר הכתוב "לא יכסנו" אלא בכסוי הראשון, וא'פותח וא'כורה קאי בשוה.

1.

Answer #2 (cont.): And when the Torah writes "ve'Lo Yechasenu" it means like it was covered before, and it speaks about digging and covering at one and the same time.

ובקונטרס משמע דכל כיסוי עד דטאים ליה חשיב כשמירה פחותה.

(f)

Another Tack: Rashi however, seems to maintain that anything short of filling in is considered an inferior covering.

14)

TOSFOS DH AD D'AVID K'EIN U'BI'ER

תוס' ד"ה עד דעביד כעין וביער

(Summary: Tosfos reconciles this ruling with the Sugya on Daf 3a.)

אף על גב דבריש מכילתין (דף ג.) דרשינן מיניה אזלא ממילא ...

(a)

Implied Question: Even though at the beginning of the Masehta (Daf 3s) we Darshen from there 'even if it went by itself'?

מ"מ מדלא כתיב "ובערה", ש"מ א'דאדם נמי קאי.

(b)

Answer: Nevertheless, since the Torah does not write "u'Bi'arah", it teaches us that it refers to Adam (i.e. the owner being negligent), too.

15)

TOSFOS DH ILEIMEIMA B'KOSEL BARI B'DINEI ADAM NAMI L'CHAYEV

תוס' ד"ה אילימא בכותל בריא בדיני אדם נמי ליחייב

(Summary: Tosfos proves that the question 'le'Chayav' is referring to the wall and elaborates.)

פי' א'כותל ...

(a)

Clarification: He is Chayav for damaging the wall ...

דא'בהמה ודאי לא מיחייב בפריצת גדר בעלמא, דאין זה אלא גרמא בעלמא.

1.

Reason: He is Chayav for damaging the wall

וי"ס שכתוב בהן בהדיא א'כותל.

(b)

Clarification (cont.): As a matter of fact, some even have the word 'a'Kosel' in the text.

וא"ת, נהי דחייב א'כותל, נימא דפטור מדיני אדם קאי א'בהמה?

(c)

Question: Even if he is Chayav on the wall, why can we not say that 'Patur mi'Dinei Adam' refers to the animal?

וי"ל, דלא שייך למתני 'פטור מדיני אדם' אם היה שום חיוב, או בבהמה או בכותל.

(d)

Answer: It would not be appropriate to say 'Patur mi'Dinei Adam' if there would by any Chiyuv whatsoever, irrespective of whether it is for the animal or for the wall.

אבל כשמתרץ 'בכותל רעוע', אע"ג דאין דומה שיתחייב בדיני שמים על הכותל שהוא רעוע כל כך שיפול ברוח מצויה או אפילו ברוח שאינה מצויה ...

(e)

Implied Question: But when the Gemara answers that it speaks about a rickety wall, even though he is probably not Chayav (even) be'Dinei Shamayim for the wall, which is so rickety that it falls down in a regular wind, or even in a storm wind ...

מ"מ שייך למתני 'חייב בדיני שמים', כיון שיש דבר שהוא חייב בו כגון הבהמה.

(f)

Answer: It is nevertheless appropriate to say 'Chayav be'Dinei Shamaim, seeing as there is something - the animal - for which he is Chayav.

והשתא א"ש דנקט 'בפני בהמת חבירו', ולא נקט 'הפורץ גדר של חבירו' ...

(g)

Conclusion: According to this, we can also understand why the Tana says 'bi'Fenei Beheimas Chavero', and not simply 'ha'Poretz Geder shel Chavero' ...

דא'כותל לא מיחייב, כדפרישית.

1.

Conclusion (cont.): Since he is not Chayav for the wall, as Tosfos explained.

והא דקאמר לקמן 'מהו דתימא דכיון דלמסתר קאי מאי קעביד?', משמע דחייב בידי שמים קאי נמי א'כותל?

(h)

Implied Question: And when the Gemara will shortly say 'One would have thought that, since it stands to be demolished, what has he done?', implying that 'Chayav bi'Yedei Shamayim' refers to the wall as well?

י"ל, דה"ק - כיון דלמסתר קאי, שהבעלים מצווין לסותרו שלא יפול על בני אדם, ס"ד דכל הקודם במצוה, זכה ...

(i)

Answer #1: It means to say that, since it stands to be demolished, the owner is obligated to take it down so that it does not fall on anybody, and one might therefore have thought that whoever steps in and performs the Mitzvah has merited ...

ואין לזה להניח מלסתור בשביל בהמת חבירו ...

1.

Answer #1 (cont.): And he does not need to refrain from proceeding on account of his friend's animal ...

ובדיני שמים נמי לא ליחייב, קמ"ל.

2.

Answer #1 (concl.): Consequently, he will not be Chayav even be'Dinei Shamayim. It therefore tells us that he is.

אי נמי, כלומר למסתר ולמיפל קאי [ועי' תוס' סנהדרין עז. ד"ה בנזקין].

(j)

Answer #2: Alternatively, the Gemara means to say that the wall stood to break up and fall (in which case the animal was anyway due to be killed),

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF