1)

TOSFOS DH HA D'LO MACHELYA KARNA

תוס' ד"ה הא דלא מכליא קרנא

(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's definition of 'Mechalya Karna'.)

פ"ה. שחת שעתיד לצמוח אבל לא כתחלה.

(a)

Explanation #1: Rashi explains that this refers to Shachas (grain in its early stages, which will re-grow but not like at first).

וקשה, והא מכליא קרנא, שגם הבעלים הם יכולים לקצור?

(b)

Question: But this is Mechalya Karna, seeing as the owner could have picked it too?

אלא י"ל שטנפה פירות להנאתה.

(c)

Explanation #2: It therefore refers to where the animal dirtied the fruit for its own pleasure.

מכל מקום קרי ליה לקמן לטניפת פירות להנאתה, תולדה?

(d)

Implied Question: Nevertheless it later calls 'dirtying fruit for its own pleasure' a Toldah ...

כיון דפשטיה דקרא איירי באכילה דמכליא קרנא.

(e)

Answer: Seeing as first and foremost, the Torah is speaking about eating, where the Keren is completely consumed.

2)

TOSFOS DH V'HA D'MECHALYA KARNA

תוס' ד"ה והא דמכליא קרנא

(Summary: Tosfos explains why the Torah then needs to insert "u'Bi'er".)

וא"ת, ולכתוב רחמנא "ושילח" ולא בעי "וביער"?

(a)

Question: Then let the Torah write only "ve'Shilach", whereas "u'Bi'er" is unnecessary?

ויש לומר, דהוה אמינא דוקא דשילח שלוחו, כדלקמן.

(b)

Answer: We would then have thought that it speaks exclusively where the owner actually sent the animal, as the Gemara will explain later.

3)

TOSFOS DH DUMYA D'REGEL

תוס' ד"ה דומיא דרגל

(Summary: Tosfos clarifies the principle of 'le'Chumra Makshinan'.)

וא"ת, ונימא איפכא?

(a)

Question: Perhaps we should say it the other way round ...

דהא דמקשינן לחומרא הנ"מ באיסורא, אבל בממונא לא?

1.

Question (cont.): Bearing in mind that the principle 'le'Chumra Makshinan' is confined to Isur, but not to Mamon (due to the principle 'ha'Motzi me'Chavero alav ha'Re'ayah)?

ואומר ר"ת, דמדה היא בתורה, לא שנא באיסורא ול"ש בממונא.

(b)

Answer: Rabeinu Tam therefore explains that 'le'Chumra Makshinan' is a principle in the Torah, irrespective of whether it concerns Isur or Mamon.

4)

TOSFOS DH V'SHEN BEHEIMOS ASHALACH BAM

תוס' ד"ה ושן בהמות אשלח בם

(Summary: Tosfos reconciles this with the Sifri.)

אע"ג דאמרינן בעלמא [בספרי פרשת האזינו] בהמות שיש להן ארס כנחש ונושכות וממיתות דהוי נשיכה שהיא תולדה דקרן?

(a)

Implied Question: Even though elsewhere (in the Sifri, Parshas Ha'azinu) that an animal whose bite is venomous like that of a snake, and that kills with its bite is in fact a Toldah of Keren?

מכל מקום, איירי נמי בחיות רעות שדרסו ואכלו להנאתן, כדמתרגמינן "ושן בהמות" - 'ושן דחיה ברא' - וחיה בכלל בהמה.

(b)

Answer: Nevertheless, it speaks also about Chayos that kill and eat for their personal pleasure, as Unklus translates "ve'Shen beheimos", as 'the tooth of Chayos, because 'A Chayah is included in Beheimah'.

5)

TOSFOS DH IYZRIH SALKA DA'TACH AMINA HANI MILI HEICHA D'SHALACH SHELUCHI

תוס' ד"ה איצטריך ס"ד אמינא ה"מ היכא דשלח שלוחי

(Summary: Tosfos explains why the Gemara's Kashya earlier is not relevant here.)

וא"ת, תיקשי השתא הא דפריך לעיל 'טעמא דכתב רחמנא "כאשר יבער הגלל", הא לאו הכי, במאי מוקמית?

(a)

Question: Why can we not ask now that what we asked earlier 'The reason is because the Torah wrote "Ka'asher Yeva'er ha'Galal". Otherwise, how would we establish it?' ...

והשתא ליכא לשנויי כדלעיל?

1.

Question (cont.): Only now, we cannot answer as we answered there?

וי"ל, דה"ק בברייתא ד'אלו לא נאמר "ושילח", הוה מפקינן מ"כאשר יבער הגלל" '.

(b)

Answer: What the Beraisa means is that 'Had the Torah not inserted "ve'Shilach", we would have learned it from "Ka'asher Yeva'er ha'Galal".

וכי האי גוונא איכא בריש איזהו נשך (ב"מ דף סא.).

(c)

Precedent: And we find a similar format at the beginning of 'Eizehu Neshech'.

6)

TOSFOS DH LO YUD K'SIV VELO TES K'SIV

תוס' ד"ה לא י' כתיב ולא ט' כתיב

(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's interpretation of 'Bor she'Yesh bo K'dei Lehamis' in Perek ha'Parah and elaborates on his own explanation and on that of the Yerushalmi.)

תימה, דבפ' הפרה (לקמן דף נ: ושם) תנן 'מה בור יש בו כדי להמית עשרה' - פי' בקונט' דסתם בור יש בו י', א"כ, י' כתיב?

(a)

Question #1: In Perek ha'Parah (later on Daf 50:) the Mishnah states that 'Just as Bor is ten Tefachim deep - sufficient to kill'. And Rashi explains there that a S'tam Bor is ten Tefachim deep'. In that case, ten Tefachim is written?

ועוד קשה, דהכא דריש מ"והמת יהיה לו"?

(b)

Question #2: Moreover, here it Darshens (ten Tefachim) from "ve'ha'Meis Yi'heyeh lo"?

ועוד, דבסמוך פריך 'סוף סוף זה אב למיתה וזה אב לנזקין?' ופי' הקונט' ד"נפל שמה שור" משמע בין מת בין הוזק.

(c)

Question #3: The Gemara will shortly ask that 'When all's said and done, One (that of ten Tefachim) is an Av for death, the other (the one of nine), for damages?'

א"כ כי דרשינן "שור", 'ולא אדם', הוה ליה למעט נמי אדם מנזקין?

1.

Question #3 (cont.): In which case, "Shor", 've'Lo Adam' ought to preclude Adam from Nezikin too?

ע"כ נראה לפרש - דסתם בור עמוק הרבה, וצריכי "בור" ו"המת יהיה לו".

(d)

Answer: The explanation therefore seems to be - that a S'tam Bor is very deep, and we need both "Bor" and "ve'ha'Meis Yih'yeh lo".

דאי לא כתיב "בור", הוה אמינא כל דקטיל ואפילו אין בו כדי להמית.

1.

Answer: Because had the Torah not written "Bor", we would have thought that one is Chayav as long as it kills, even if it is not deep enough to kill.

ואי כתיב "בור", הוה אמינא דוקא בור ולא שיח ומערה, דגזירת הכתוב הוא.

2.

Answer (cont.): Whereas had it written (only) "Bor", we would have thought that, due to a Gezeiras ha'Kasuv, one is Chayav for a Bor (which is round) exclusively, but not for a trench (which is long) or for a cave.

ולהכי איצטריך תרוייהו.

3.

Answer (concl.): That is why the Torah needs to write both.

והכי פריך 'לא ט' כתיב ולא י' כתיב' בהדי'.

(e)

New Explanation (Question): And what the Gemara means to ask is 'that neither nine Tefachim nor ten, is written explicitly.

ומסיק 'סוף סוף זה אב למיתה וזה אב לנזקין' - פירוש כיון דבור י' לא כתיב בהדיא אלא מפקי' מסברא מ"והמת יהיה לו" דבעינן כדי להמית, וקים להו לרבנן דהיינו בור י' ...

1.

New Explanation (Answer): And it concludes that 'When all's said and done, one is an Av for Misah and the other, for damages'. This means that seeing as a pit of ten Tefachim is not written specifically, and we only learn it from a S'vara (from "ve'ha'Meis Yih'yeh lo", which implies that it is sufficiently deep to kill and the Chachamim take on that this is a pit of ten Tefachim) ...

בור ט' נמי הוי סברא דהוי אב לנזקין, כיון דיש בו כדי להזיק.

2.

New Explanation (Answer [concl.]): By the same token, a pit of nine Tefachim is an Av for damages, seeing as it is deep enough to cause damage.

ומכל מקום לא ממעטינן אדם מנזקין ...

(f)

Implied Question: Nevertheless, we do not preclude Adam from damages ...

דקרא ד"ונפל שמה שור" לא איירי אלא בבור י'.

(g)

New Explanation (Answer [concl.]): Since the Pasuk of "ve'Nafal Shamah Shor" only speaks about a pit of ten Tefachim.

ובירושלמי דריש דהוה ליה למיכתב "כי יפתח איש או כי יכרה איש בור", למה כתיב "בור" "בור"? אלא חד בור למיתה וחד בור לנזקין.

(h)

Yerushalmi: The Yerushalmi Darshens - that the Torah ought to have written "Ki Yiftach Ish O ki Yichreh Ish Bor". Why does it write "Bor" twice? It must be that one "Bor" refers to Misah, the other, to Nezikin.

ומכל מקום לא ממעטינן אדם מנזקי' ...

(i)

Implied Question:Yet we do not preclude Adam from Nezikin ...

דקרא ד"ונפל" לא ממעט אלא אמאי דכתיב בקרא בהדיא, דהיינו בור עשר, ולא א'יתורא.

(j)

Answer: Since the Pasuk "ve'Nafal" only precludes from what the Pasuk writes explicitly - namely, a Bor of ten Tefachim, and not on what we learn from an extra word.

7)

TOSFOS DH BEIN L'RAV BEIN LI'SH'MUEL HAYNU BOR

תוס' ד"ה בין לרב בין לשמואל היינו בור

(Summary: Tosfos reconciles this with Rav, who learns later that the Chiyuv of Bor is due to suffocation.)

וא"ת, הא רב אית ליה לקמן (דף נ:) 'בור שחייבתו תורה להבלו ולא לחבטו'?

(a)

Question: But does Rav not learn later (on Daf 50:) that 'Bor' which the Torah renders a person Chayav is for the foul air, and not for the knock?

וי"ל, דהתם משום דקרקע עולם הזיקתו, אבל הכא חבטא דידיה הוא.

(b)

Answer: That is because it is the ground that is public property wounded him, whereas here the knock is attributed to him (i.e. his objects).

3b----------------------------------------3b

8)

TOSFOS DH MI'SHORO LAMADNU

תוס' ד"ה משורו למדנו

(Summary: Tosfos explains why this can only refer to Keren, and elaborates.)

היינו קרן, דשן ורגל פטורין ברה"ר, ובאבנו וסכינו אין לחלק בין תמות למועדות, דלא שייך לחלק אלא בבעלי חיים.

(a)

Clarification: This refers to Keren, since Shein and Regel are Patur in the public street, and regarding Avno and Sakino, there is not difference between Tamus and Mu'adus, since ii is only living creatures that are subject to this distinction.

וא"ת, היכי גמר משור - מה לשור שכן ב"ח וכוונתו להזיק?

(b)

Question: But how can one learn from Shor - which is a living creature and damages deliberately?

ומפרש רשב"ם דאתי מבור ושור ממה הצד.

(c)

Answer: The Rashbam explains that we actually it from a Tzad ha'Shaveh from Bor and Shor.

ולקמן גבי הצד השוה דקאמר אביי 'לאתויי אבנו וסכינו' לא גרס 'אי לרב דאמר כולם משורו למדנו היינו שור' ...

(d)

Consequently: And when Abaye later explains that the Tzad ha'Shaveh comes to include Avno and Sakino, the text does not read that 'according to Rav, who says that we learn them all from one's Shor, that is synonymous with Shor?' ...

דלרב א"ש דבמה הצד אתי' כדפרשי'.

1.

Consequently (cont.): Since, according to Rav we learn it from a Mah ha'Tzad, as we just explained.

אבל קשה, כיון דמבור נמי יליף, לפטרו בהו כלים כבור?

(e)

Question: Seeing as we learn them from Bor, why is the owner not Patur from Keilim, like Bor ...

ולקמן בהמניח (דף כח.) מחייב בהו רב כלים גבי 'נשבר כדו'?

1.

Source: And later, in Perek ha'Meni'ach (Daf 28.) in the Sugya of 'Nishbar Kado', Rav declares him Chayav for Keilim?

9)

TOSFOS DH UMAMONCHA

תוס' ד"ה וממונך

(Summary: Tosfos lists two exceptions to the rule.)

לאו דוקא גבי בור דלאו ממונא הוא.

(a)

Reservation #1: This is La'av Davka, since Bor is not his property ...

וכן גבי אש דפשיטא דאם הדליק גדישו של חבירו באש של אחר דחייב.

(b)

Reservation #2: And neither is fire, since it is obvious that if Reuven sets fire to Shimon's 'friend's' haystack using Levi's fire, he is Chayav.

10)

TOSFOS DH TOLDAH YASHEIN

תוס' ד"ה תולדה ישן

(Summary: Tosfos explains what the Gemara could have asked, and why it didn't.)

הוה מצי למפרך דלקמן מוקי מתניתין בישן שדרכו להזיק וקרי ליה אב?

(a)

Implied Question: The Gemara might just as well have asked that, later in the Sugya, we establish thr Mishnah by 'Yashein' whose way it is to damage, yet it refers to it as an Av?

אלא דבלאו הכי פריך שפיר.

(b)

Answer: Only it asks a good question anyway.

11)

TOSFOS DH V'HA'TENAN ADAM MU'AD L'OLAM

תוס' ד"ה והתנן אדם מועד לעולם

(Summary: Tosfos clarifies the Gemara's Kashya.)

לא פריך דישן נמי הוי אב כדדרש עלה בגמרא בפ' כיצד (לקמן דף כו:) מ"פצע תחת פצע"

(a)

Refuted Question: The Gemara is not asking that Yashein too, Is an Av, as we learn later in Perek Keitzad (on Daf 26:) from "Petza tachas Patza".

דהא לא מייתי הכא קרא.

1.

Refutation: Since it does not quote the Pasuk here.

אלא מייתי דהוי כיוצא בו.

(b)

The Real Question: What the Gemara is therefore asking here is that we see that the Toldah is like the Av.

12)

TOSFOS DH KICHO V'NI'O

תוס' ד"ה כיחו וניעו

(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's definition of 'Kicho ve'Ni'o'.)

פירש הקונטרס מי האף

(a)

Explanation #1: Rashi explains that it is the liquid from the nostrils.

וקשה לר"ת, דבפ' דם הנדה (נדה דף נה: ושם) קתני 'כיחו וניעו ומי האף'?

(b)

Question: Rabeinu Tam asks however, that in Perek Dam ha'Nidah (Daf 55: & 56.) the Mishnah mentons both Kicho and Ni'o, and Mei ha'Af?

ונראה ד'כיחו' הוא היוצא מן הגרון בכח, ו'ניעו' הוא היוצא מן הפה על ידי נענוע.

(c)

Explanation #2: It therefore appears that 'Kicho' is what comes out of the throat with force, an 'Ni'o' what comes out of the mouth through movement.

13)

TOSFOS DH L'POTRO BI'RESHUS HA'RABIM

תוס' ד"ה לפוטרו ברה"ר

(Summary: Tosfos explains why this is more obvious than rendering him Chayav to pay full damages.)

וא"ת, אמאי פשיטא ליה טפי מלשלם מן העלייה?

(a)

Question: Why is this more obvious to him more than that he has to pay from his pocket?

וי"ל, כיון דמן הדין היה משלם נזק שלם ואתי הלכתא דלא משלם אלא חצי נזק, אם כן אתי הלכתא להקל ולא להחמיר.

(b)

Answer: Seeing as, min ha'Din, he ought to have paid full damages, and the Halachah teaches us that he pays only half, it is clear that the Halachah comes to be lenient, and not to be strict.

14)

TOSFOS DH AMAI KARI LAH TOLDAH D'REGEL

תוס' ד"ה אמאי קרי לה תולדה דרגל

(Summary: Tosfos explains the Gemara's Kashya.)

אע"ג דדמי לרגל ...

(a)

Implied Question: Even though it is similar to Regel ...

כיון שדינה חלוק, היה לו לקרות לה שם בפני עצמה.

(b)

Answer: Seeing as its Din is different, it ought to have had an independent name.

15)

TOSFOS DH K'D'METARGEM RAV YOSEF

תוס' ד"ה כדמתרגם רב יוסף

(Summary: Tosfos explains why the Gemara mentions Rav Yosef.)

נקט רב יוסף לפי שהיה בקי בתרגום, שיש כמה ענייני תרגום.

(a)

Reason: It mentions Rav Yosef because he was an expert in Targum, and there are various presentations of Targum.

ולא כמדפרש בעלמא - לפי שהיה סגי נהור, ודברים שבכתב אי אתה רשאי לומר על פה. ולכך היה אומר תרגום.

(b)

Refuted Reason: And not as others explain - because he was blind, and one is not permitted to recite the written Torah by heart, that is why he tended to cite the Targum.

דמשום עת לעשות אמר התם דשרי

(c)

Reason for the Refutation: Since the Gemara there (in Gitin, Daf 60.) explains that in a case of "Eis La'asos ... " (an emergency), it is permitted.

ואין לך "עת לעשות" גדול מזה.

1.

Reason for the Refutation (cont.): And there is no greater "Eis La'asos ... " than this.

16)

TOSFOS DH LO RE'I HAKEREN SHE'EIN HANA'AH L'HEZEIKO

תוס' ד"ה לא ראי הקרן שאין הנאה להזיקו

(Summary: Tosfos explains the D'rashah more clearly)

ופשיעה פשע, שהיה לו לשמור שורו שבקל היה יכול לשומרו, שאין דחוקה להזיק כיון שאין הנאה להזיקה.

(a)

Clarification: And he was negligent, because he should have guarded his ox, seeing as he could have easily done so, this in turn, since it is not hard-pressed to damage, seeing as the animal derives no benefit from its damage.

אבל שן שיש הנאה להזיקה, הוי כעין אונס, שלא היה יכול לשומרה כל כך, כיון שהשן דחוק לאכול להנאתו.

1.

Clarification (cont.): Whereas Shein, which does derive benefit from its damage, is considered a form of Oneis, since it is not so easy to control, seeing as the animal was hard-pressed to eat for its pleasure.

ולא ראי השן שאין כוונתו להזיק ואין יצרה תקפה ובקל יכול לשומרה, כראי הקרן דכוונתו להזיק ויצרה תקפה, ואין יכול לשומרה כל כך יפה.

2.

Clarification (concl.): Whilst on the other hand, Shein, which does not damage deliberately, and it does not therefore have a strong inclination, is easier to control, is not comparable to Keren, which does damage deliberately, and which therefore does have a strong inclination and is more difficult to control.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF