BAVA KAMA 2 (3 Teves) - Today's Dafyomi material has been dedicated in memory of Hagaon Rav Yisroel Zev Gustman Ztz"L (author of "Kuntresei Shiurim") and his wife, Rebbetzin Sarah Gustman (daughter of Hagaon Rav Meir Bassin, a Dayan in Vilna) in honor of the Yahrzeit of the Rebbetzin. Sponsored by a number of Rav Gustman's Talmidim (Yechiel Wachtel, Harav Naftoli Weinberg, and Harav Avrohom Feldman).



תוס' ד"ה ארבעה אבות נזיקין

(Summary: Tosfos discusses the fact that the Tana omits the word 'Hein'.)

אית דוכתא דלא תני 'הן' כמו הכא ובגמרא גבי 'שלש עשרה אבות נזיקין' ו'בארבעה מחוסרי כפרה' (כריתות דף ח:) ...


Comment: There are some places where the Tana does not insert the word 'Hein', such as here, in the Sugya of 'Sheloshah-Esrei Avos Nezikin' (later on Daf 4:) and in that of 'Arba'ah Mechusrei Kaparah' (Kerisus, Daf 8:).

ואית דוכתא דקתני 'הן' - כדקתני 'ארבעה שומרין הן' (שבועות ד' מט.) ו'ארבעה ראשי שנים הן' (ר"ה ד' ב. ושם).


Comment (cont.): And there are other places where it does insert the word 'Hein' - as it says Arba'ah Shomrim Hein' (Shevu'os, Daf 49.) and Arba'ab Roshei Shanim Hein' ( Rosh ha'Shanah, Daf 2. & 2:).

(גליון: וא"ת, אמאי לא קאמר 'ארבעה אבות נזיקין הן', כדקתני 'ד' ראשי שנים הן'?


Question: (Addendum: Why indeed, does the Tana not say 'Arba'ah Avos Nezikin Hein'?)

וי"ל, שלא בא אלא להגיד ארבע אבות הללו לא ראי זה כראי זה.


Answer: Because the objective of the Mishnah is to teach us that these four Avos are not like one another (not how many there are).

וקצת קשה, דבגמרא מוכח דנחית תנא למניינא, מדפריך 'ותנא דידן מאי טעמא לא תני הני?'?


Question: From the Gemara it is clear that the Tana is coming to teach us how many there are, seeing as it asks why our Mishnah does not mention those that are mentioned in the Beraisa later?

לכך י"ל דיש מקומות דלא תני 'הן'.


Answer: One therefore needs to explain that there are simply places where he does not insert 'Hein'.

כדאשכחן ב'ארבעה מחוסרי כפרה'. ע"כ).


Precedent: As we find BY 'Arba'ah Mechusrei Kaparah. The note ends here).



תוס' ד"ה השור והבור

(Summary: Tosfos discusses the order in which the Tana presents the Avos.)

פי' בקונטרס 'כסדר שנכתבו בפרשה סדרן במשנה'.


Clarification: Rashi explains that Rebbi arranged them in the Mishnah in the same order as they appear in the Torah.

ואע"ג דלמ"ד תנא 'שור' לרגלו, לא הוי כסדר הפרשה ...


Implied Question: And even though according to the opinion that the Mishnah mentions 'Shor' on account of Regel, it does not follow the order of the Torah?

דרגל נפקא לן מ"ושלח את בעירה" דכתיב בתר בור?


Implied Question (cont.): Since we learn 'Regel' from "ve'Shilach es Be'eiro", which is written after 'Bor'?

מ"מ שם שור כתיב קודם בפרשה דהיינו נגיחה דקרן.


Answer: Nevertheless the concept of 'Shor' is written earlier in the Parshah in the form of 'Negichah' (goring) of 'Keren'.

ולמ"ד 'מבעה' זה אדם, אע"ג דלבתר הבערה כתיב בפרשת אמור "מכה בהמה ישלמנה" דהיינו אדם דאזיק שור?


Implied Question: And according to the opinion that 'Mav'eh' is Adam, in which case it is written after Havarah, in Parshas Emor when it writes "Makeh Beheimah Yeshalmenah", with reference to Adam that wounds an animal?

לא חש לשנותו כסדר הפרשה, לפי שרחוק כל כך, ושנאו כסדר 'לא הרי' דסיפא, שמבעה קודם להבער.


Answer #1: He doesn't bother to follow the order of the Torah (in this case), since it is so far away. So he follows the order of the 'Lo Harei in the Seifa, where 'Mav'eh' precedes 'Hav'er'.

ור"ת פי' דשם אדם כתיב בפרשה קודם "כי יגנוב איש שור". והוא אחד מאבות נזיקין דקתני לה בברייתא בגמרא.


Answer #2: Rabeinu Tam answers that the concept of Adam is written in the Parshah before, when it says "ki Yignov Ish Shor", which in fact, is one of the Avos Nezikin that is cited in the Beraisa later.



תוס' ד"ה לא הרי השור כהרי המבעה

(Summary: Tosfos explains why this 'Lo Harei' is different than other cases of 'Lo Harei' throughout Shas.)

פירוש אין קולתו של שור כקולתו של מבעה, כדמפרש לקמן בגמ' ......


Explanation: The Tana means that the leniency of 'Shor' is not like that of 'Mav'eh', as the Gemara will explain later ...

למ"ד 'תנא שור לקרנו ומבעה לשינו' - משום ד'שור' כוונתו להזיק ו'מבעה' אין כוונתו להזיק.


Explanation (cont.): According to the opinion that the Tana mentions 'Shor' on account of its Keren and 'Mav'eh' on account of its tooth - since 'Shor' damages with intent, whereas 'Mav'eh' does not.

ולפיכך אי כתב רחמנא 'שור', לא אתי מבעה מיניה שהוא קל מיניה


Explanation (concl.): Therefore, had the Torah written 'Shor', we would not have been able to learn Mav'eh from it since it is more lenient than it.

ואין פירושו כשאר מקומות שבתלמוד 'לא ראי זה', דהתם פירושו אין חומרא של זה כחומרא של זה, ולכך אין החומרות גורמות זה הדין, אלא הצד השוה שבהן גורם הדין.


Different than Usual: The explanation does not conform to that of other places throughout Shas where we find 'Lo Re'i Zeh ki'Re'i Zeh'. What the Gemara means there is that 'Since the Chumra of the one is not the same as the Chumra of the other, it cannot be the Chumros that are the cause of that particular Din, but what they have in common'.

ושינה כאן התלמוד פירושו מבשאר מקומות משום דהזכיר החמור תחילה ב'לא זה וזה שיש בהן רוח חיים'.


Reason: And the reason that the Gemara explains it differently here is because it mentions the more stringent case when it explains 'neither of them which have a spirit of life ... '.



תוס' ד"ה ולא זה וזה שיש בהן רוח חיים כהרי האש

(Summary: Tosfos elaborates on the ins and outs of the Sugya.)

גבי שור ומבעה לא הוצרך לפרש החומרא כי הכא ...


Implied Question: Regarding Shor and Mav'eh, the Tana did not need to mention the Chumra like it does here ...

משום דחד מחד קל למצוא חומר באחד מה שאין בחבירו.


Answer: Because it is easy to find a Chumra by one that does not pertain to the other.

והא דלא תני הכא 'לא הרי האש כהרי השור ומבעה', כדקתני לעיל 'לא השרי המבעה כהרי השור'?


Implied Question: And the reason that it does not mention here 'Lo harei ha'Eish ke'harei ha'Shor ve'ha'Mav'eh, as it mentions above 'Lo harei ha'Mav'eh ke'harei ha'Shor' ...

משום שלא היה יכול למצוא חומרא מה שאין בשניהם ...


Answer: Is because it could not find a Chumra by Eish that does not pertain to both of them.

דאי משום ד'כח אחר מעורב בו ואין הולך לדעתו' כמו שורו ...


Refuted Suggestion: Because if it is because there is another force that makes it move and it does not go on its own like Shor does ...

אין זה חומרא, מדלא חשיב לה גבי 'חומר באש מבשור'.


Refutation: This is not a Chumra, since the Mishnah does not mention it with regard to 'Chomer ba'Eish mi'ba'Shor'.

והא דאמרינן לקמן (דף ג: ודף ו.) גבי אבנו וסכינו 'מאי שנא אש דכח אחר מעורב בו ואין הולך לדעתו'?


Implied Question: And when later (on Daf 3: and Daf 6.) the Gemara will say, in connection with Avno and Sakino ... , 'What is the difference between Eish, which moves by means of another force and does not go in its own'?

ה"ק - מאי שנא אש, שאע"פ שכח אחר מעורב בו, ראוי להתחייב בו משום שהוא ממונך ושמירתו ... '.


Answer: What it means is 'What is the difference between Eish, which', even though it moves by means of another force, 'is worthy of being Chayav, since it is your money and you are obligated to guard it'.

ובסיפא גבי בור, הוה מצי למימר 'לא הרי הבור שתחילת עשייתו לנזק כהרי אלו' ...


Implied Question: In the Seifa in connection with Bor, it could have said 'Lo harei ha'Bor, she'Techilas Asiyaso le'Nezek ke'harei Eilu' ...

ולא חש, לפי שהפסיק באש, ובור לא רצה לשנות קודם אש, דא"כ הוי אתי אש מיניה.


Answer: It did not bother to do so however, since it interrupted with Eish, and it did not want to learn Bor before Eish, because then we would learn Eish from it ...

דכולהו אתי מבור וחד מהנך, כדאמרינן בגמ' (ד' ה:), והתנא האריך להגדיל תורה ויאדיר.


Reason & Source: This is because we could in fact, learn all the cases from Bor and one of the others, as the Gemara will say (on Daf 5:), only the Tana elaborates in order 'to aggrandize the Torah and to glorify it'.

וקצת קשה, דמשמע ד'עונשין ממון מן הדין', ובמכלתא תניא "כי יפתח ... וכי יכרה", 'אם על הפתיחה חייב, על הכרייה לא כל שכן?'


Question: It seemingly implies that one can learn a Kal va'Chomer even in the realm of Mamon ('Onshin min ha'Din'), whereas in the Mechilta, commenting on the two Pesukim "When a person opens a pit .. " and "When a person digs a pit ...", asks 'If one is Chayav for opening a pit, how much more so is one Chayav for digging one?'

אלא ללמדך שאין עונשין ממון מן הדין'?


Question (cont.): And it answers that the Pasuk is coming to teach us that 'Ein Onshin min ha'Din'?

ומיהו בפרק הפרה (לקמן מט: ושם) דריש ליה לדרשה אחרינא ...


Answer: In Perek ha'Parah (later on Daf 49: & 50.) the Gemara Darshens something else from the Pasuk .

'שעל עסקי פתיחה וכרייה באה לו', או להביא כורה אחר כורה, שסילק מעשה ראשון (לקמן נא.) [וע' תוס' לקמן ד: ד"ה ועדים].


Answer (cont.): Namely, either that he is Chayav for opening or digging a pit', or 'to include someone who adds to a pit that somebody else has already dug, where the work of the first digger has been removed (Ibid. Daf 51.). See also Tosfos Daf 4: DH 've'Eidim').



תוס' ד"ה ולרבי אליעזר אמאי קרי ליה אב

(Summary: Tosfos raises the question that maybe it calls it an Av because the witnesses are obligated to warn by the Av.)

וא"ת, ונימא דנפקא מינה לענין התראה - שצריך להתרות א'תולדה משום אב דידה ...


Question: Why does the Gemara not answer that the difference is regarding the warning - that one needs to warn on the Toldah via its Av?

כדאמרינן בפרק תולין (שבת דף קלח.) 'משמר משום מאי מתרין ביה? רבה אמר משום בורר, רבי זירא אמר משום מרקד'.


Precedence: Like we say in Perek Tolin (Shabbos Daf 138.) 'How must one warn someone who performs Meshamer (straining) on Shabbos?' Rabah says 'because of Borer (selecting), Rebbi Zeira, 'because of Meraked (sifting)'.

וי"ל, דהכי פירושו - משום מאי מתרינן ביה שהוא חייב? רבה אמר 'משום בורר', אבל התרו בו משום מרקד, פטור ...


Answer #1: What the Gemara there means is how must one warn him to render him Chayav? Rabah says 'Because of 'Borer', (not because one needs to warn him via the Av, but) because were one to warn him via 'Meraked', he would be Patur ...

דכיון שהוא מתרה בדבר שאין דומה, סבר שמלעיג בו, ופטור. אבל אם התרו בו ואמר 'אל תשמר', חייב.


Answer #1 (cont.): Because, since one would then be warning him via something that is not similar, he would think that one is making fun of him and he would be Patur. But if one were to warn him and say 'Don;t perform 'Meahmer', he would be Chayav.

ועי"ל, דזהו שמתרץ 'הך דהואי במשכן קרי ליה אב', וצריך להתרות התולדה בשמה.


Answer #2: Alternatively, that is precisely what the Gemara means when it answers that 'Whatever took place in the Mishkan is called an Av, and one therefore needs to warn him via its Toldos via it.

ועוד דנוטע ומבשל אין צריך להתרותו משום אב, ואם התרה משום התולדה, חייב.


Answer #3: Moreover, one does not need to warn Note'a (planting a tree) and cooking (which are Toldos) via their respective Av, and if one warns them via the Toldah, the perpetrator is Chayav ... (See Tiferes Sh'muel for detailed explanation).

ואפ"ה לא חשיב ליה בפרק כלל גדול.


Answer #3 (cont.): Nevertheless they are not listed in Perek K'lal Gadol



תוס' ד"ה ה"ג הך דהואי במשכן חשיבא קרי ליה אב הך דלא הואי במשכן חשיבא קרי ליה תולדה

(Summary: Tosfos discusses the current text and an alternative text that he cites.)

ולפי הך גירסא בא לאפוקי כמה מלאכות שלא היו חשובין והיו במשכן, דתולדות נינהו ולא אבות מלאכות ...


Clarification: According to this text, it comes to preclude many Melachos that were not Chashuv, even they were performed in the Mishkan, which are Toldos and not Avos ...

כדאמרינן בפרק במה טומנין (שבת דף מט:) 'הם העלו הקרשים מקרקע לעגלה' - דהיינו הכנסה ומושיט בדיוטא אחת.


Proof: As the Gemara says in Perek Bameh Tomnin (Shabbos, Daf 49:) 'They raised the planks from the floor to the wagon' - which is Hachnasah and handing over on the same level.

ואית דגרסי 'הך דהוה במשכן וחשיבא קרי לה אב, הך דלא הוה במשכן ולא חשיבא קרי לה תולדה'.


Alternative Text: Some have the text 'That what was in the Mishkan and was Chashuv is called an Av, the what was in the Mishkan but what was not Chashuv is called a Toldah'.

ולפי גירסא זו, צריך לומר דבעי תרתי, אבל חשיבא ולא הוי במשכן או איפכא, הוי תולדה.


Clarification: According to this text, one requires both things (See Maharam). Consequently, if it was Chashuv but was not performed in the Mishkan or vice-versa, it is a Toldah.




תוס' ד"ה דאילו אב מטמא אדם וכלים

(Summary: Tosfos first clarifies the text, then justifies the Gemara's She'eilah.)

גרס, ולא גרסינן 'אדם ובגדים', שלשון זה משמע מטמא אדם לטמא בגדים.


Clarifying Text: This is the correct text, and not 'Adam u'Beheimah', which implies that it renders Tamei the person, who, in turn renders his clothes Tamei.

וא"ת, והרי טמא מת עושה כלי מתכת כיוצא בו, ד'חרב הרי הוא כחלל'.


Question: But a Tamei Meis renders Tamei a metal vessel like itself. Based on the principle that 'A sword is like the corpse that it slayed'?

אלמא יש מהן כיוצא בהן?


Question (cont.): So we see that there is a Toldah that is like its Av?

וי"ל, דאכתי אינו עושה כיוצא בו, שאותו כלי מתכת אין עושה כלי מתכת אחר כיוצא בו, כמו שמדקדק ר"ת בריש מתני' דאהלות.


Answer: It does not quite render it Tamei like itself, seeing as that metal vessel does not render Tamei another metal vessel that it touches like itself, in the way that the Av did.



תוס' ד"ה תנו רבנן שלשה אבות

(Summary: Tosfos explains why the Gemara interrupts the Sugya with this Beraisa.)

הפסיק בברייתא זו לפרש 'תולדותיהן לאו כיוצא בהן' דקאמר רב פפא א'הייא.


Clarification: The Gemara interrupts the Sugya with this Beraisa in order to explain the case of 'Toldoseihen La'av ke'Yotzei bahen', to which Rav Papa is referring.



תוס' ד"ה אבל במחוברת אימא כולה מועדת היא

(Summary: Tosfos Tosfos discusses the source for the Havah Amina.)

לשלם נזק שלם אפילו בפעם ראשונה.


Clarification: To pay full damages even the first time.

וא"ת, ומהי תיתי, אי מתלושה, דייה כתלושה?


Question: What is the source for this? If it is from a detached horn, then it ought to have the same Din as the detached horn?

אי משאר אבות, התינח למ"ד (לקמן ד' ה:) 'קרן עדיפא דכוונתו להזיק', ואפילו קרן אתי ...


Question (cont.): Whereas to learn it from the other Avos is fine according to the opinion later (on Daf 5:) that 'Keren is more stringent because the animal damages with intent', in which case we will learn even Keren from the other Nezikin ...

וכדמפרש ר"ת לקמן - דהיינו למ"ד 'פלגא נזקא ממונא', דאית ליה 'סתם שוורים לאו בחזקת שימור קיימי'.


Reason: As Rabeinu Tam explains there 'that this is the opinion that considers half-damage Mamon, because he holds that 'S'tam oxen are not considered guarded'.

אבל למ"ד פלגא נזקא קנסא, דאית ליה 'סתם שוורים בחזקת שימור קיימי', לא אתיא קרן מכולהו, כדאמרינן לקמן (שם) 'כי שדית בור בינייהו אתי כולהו לבר מקרן' ...


Precedent (cont.): But according to the opinion that considers Palga de'Nizka (half-damages) to be a K'nas, because he holds that S'tam oxen are considered guarded, and we do not learn Keren from the other Nezikin, as the Gemara says there 'If one adds bor to any of the Nezikin, one can learn from it all the other Nezikin, with the exception of Keren' ...

דאיכא למיפרך 'שכן מועדין מתחילתן', פי' דרכן להזיק, משא"כ בקרן דבחזקת שימור קיימי?.


Precedent (concl.): Since one can ask that 'They (other Nezikin) are all Mu'adin at the outset' - i.e. it is their way to damage, which is not the case with Keren, which has a Chazakah of being guarded.

וי"ל, דלמ"ד 'פלגא דנזקא קנסא', הא דקאמר 'אבל במחוברת אימא כולה מועדת היא וישלם נזק שלם בפעם ראשונה', לאו משום דאיצטריך קרא לאשמועינן דאין מועדת ...


Answer: The opinion that considers Palga de'Nizka to be a K'nas, when the Gemara says that 'When it is attached, we would have thought that it is entirely Mu'ad, and that one must pay full damages already the first time', this is (not because we need a Pasuk to teach us it is not Mu'ad ...

אלא התנא הוצרך לאשמועינן להביא ראיה מן הפסוק דמחוברת נמי הוי בכלל נגיחה ...


Answer (cont.): (But) rather the Tana needs to bring a proof from the Pasuk that attached is also included in Negichah ...

שלא תטעה לומר דנגיחה היינו בתלושה, דומיא דקרני ברזל דצדקיה.


Answer (cont.): That one should not make the mistake of saying that Negichah refers to a detached horn exclusively, similar to the iron horns of Tzidkiyah.

אבל במחוברת דרכו להזיק מתחילתו, ונלמוד מבור ומחד מאבות לחייבו לכתחלה נזק שלם.


Answer (concl.): Whereas regarding an attached horn, it is the way of the animal to damage at the outset, and that we will therefore learn from Bor and any one of the other Nezikin that one pays full damages the first time.



תוס' ד"ה ומלתא אגב אורחיה קמ"ל

(Summary: Tosfos exlains how this will go even according to Rav Papa, who holds that 'Mu'ad le'Adam S'tama Lo havi Mu'ad li'Beheimah'.)

ואפילו לרב פפא דאמר לקמן בשור שנגח ד' וה' (דף לז.) ד'מועד לאדם סתמא לא הוי מועד לבהמה' ...


Implied Question: And even Ra Papa, who holds later in Perek Shor she'Nagach Arba va'Chamishah (on Daf 37.) that 'Mu'ad le'Adam S'tama Lo havi Mu'ad li'Beheimah' ...

היינו דוקא שנגח ג' בני אדם, דבהכי לא הוי מועד לבהמה, אבל נגח אדם ושור וחמור, דהוי מג' מינים, הוי מועד לכל - אבל נגח שור וחמור וגמל לא הוי מועד לאדם.


Answer #1: That is only where it gored three people; but where it gored a perrson, an ox and a donkey, which are three different species, it is Mu'ad for everything. Where however, it gored an ox, a donkey and a camel, it is not a Mu'ad for Adam ...

ואע"ג דלכל בהמה הוי מועד, אפילו לרב פפא, כדאיתא התם.


Answer #1 (cont.): Even though it is Mu'ad for all kinds of animals, even according to Rav Papa, as the Gemara explains there.

וה"ר מנחם פי' דה"ק 'מועד לאדם' - שהיה מועד לכל וחזר בו מבהמה ונשאר מועד לאדם 'הוי מועד לבהמה' - דחזרה דבהמה לאו חזרה היא.


Answer #2: Whereas R. Menachem explains the Gemara as follows: 'Mu'ad le'Adam' (that was initially Mu'ad for everything and retracted from Beheimah but remained Mu'ad for Adam) is (still) Mu'ad li'Beheimah', since retraction from animals only is not considered a retraction.

אבל מועד לכל וחזרה מאדם לא הוי מועד לאדם, דחזרה דאדם חזרה היא.


Answer #2 (cont.): But if it is 'Mu'ad for Beheimah (which was initially Mu'ad for everything, and retracted from Adam) it is not (anymore) Mu'ad for Adam', because retraction from Adam only is considered a retraction.



תוס' ד"ה כאשר יבער הגלל

(Summary: Tosfos, citing Rabeinu Chanan'el, defines the 'Galal' in this context.

פי' ר"ח כמו "נדבכין די אבן גלל" (עזרא ו) - שהשן דומה לאבן שייש.


Clarification: Rabeinu Chananel explains 'Galal' as in the Pasuk in Ezra (6) "Nidbachin di Even Galal (where it means 'marble')", since a tooth is similar to marble.