ZEVACHIM 100 (10 Av) - Dedicated by Rabbi Kornfeld's mother, Mrs. G. Kornfeld, in memory of her father, Reb Yisrael Shimon ben Shlomo ha'Levi Turkel. Isi Turkel loved Torah and worked to support it with, literally, his last ounce of strength. He passed away on 10 Av 5740.

זבחים דף ק' ע"א

אליבא דרב מרי, האם לר' שמעון אונן אוכל בקרבנות לערב או לא?

בליל ט"ו, פסח ושאר קדשים בשאר ימות השנה, שאר קדשים
יום מיתה וקבורה בערב אסור מדאורייתא אסור מדאורייתא
יום קבורה לבד בערב מותר אסור מדרבנן

אליבא דאביי, האם לר' שמעון אונן אוכל בקרבנות לערב או לא?

קרבן פסח שאר קדשים אפי' בליל פסח
יום מיתה וקבורה בערב מת קודם חצות: אסור מדרבנן
מת אחר חצות: מותר
אסור מדרבנן
יום קבורה לבד בערב [1] מותר מותר

מת לו אחד משבעה קרובים קודם פסח, האם יטמא להם ויבטל מפסח?

כשמת קרובו קודם חצות כשמת קרובו אחר חצות
לר' עקיבא - דחובה להטמא יטמא ויבטל מפסח [2] לא יטמא [3]
לר' ישמעאל - דרשות להטמא [4] לא יטמא לא יטמא

זבחים דף ק' ע"ב

אליבא דרבא, האם לר' שמעון אונן אוכל בקרבנות לערב או לא?

במת קודם שחיטה וזריקה במת לאחר שחיטה וזריקה
קרבן פסח אסור מותר [5]
שאר קדשים אסור אסור

לרבה בר רב הונא, מה דין אכילת פסח וקדשים באופנים דלהלן?

ביום קבורה ביום שמועה ויום ליקוט עצמות
כשקבר או שמע או ליקט קודם שקיעה לערב אוכל [6] לערב אוכל
כשקבר או שמע או ליקט אחר שקיעה אסור [7] באכילת פסח: מותר [8]
בשאר קדשים: אסור

לאמוראים דלהלן, במה נחלקו רבי ורבנן, כמה זמן יש עליו אנינות ביום קבורה לבד?

אליבא דרבנן אליבא דרבי
לרב ששת כל היום, ובלילה מותר אחר הקבורה מיד מותר
לרב יוסף כל היום, והלילה אסור כל היום, ובלילה מותר
לרב ירמיה כל היום, ובלילה מותר כל היום, והלילה אסור

האם אנינות לילה ביום המיתה היא מדאורייתא או מדרבנן?

להו"א דרבא למסקנא
לרבי דאורייתא מדרבנן [9]
לר' יהודה דאורייתא דאורייתא

-------------------------------------------------

[1] ראה ברש"י סד"ה אביי אמר, שאביי ס"ל כרב אסי שמת בי"ג וקברו בי"ד אין יום קבורה לבד תופס לילו אפי' מדרבנן, ולכך מותר לאכול קדשים לערב, ובהכי מוקמינן למתניתין דידן שמדוייק ממנה שאם מזמנים אותו לאכול קדשים לערב מותר.

[2] הכי תריץ לה אביי לסתירת הברייתות, דהנה במעשה דיוסף הכהן מצינו שטמאו אותו אחיו הכהנים כדי שיטמא לאשתו, ואילו בברייתא דנזיר ועושה פסח מבואר שלא יטמא לקרוביו [והוכיח אביי שע"כ גם הברייתא דנזיר היא אליבא דר"ע, ולכך א"א להעמידה כר' ישמעאל]. ותירץ אביי, דברייתא דיוסף הכהן הוי קודם חצות שכבר חל עליו חיוב להתעסק בקבורה קודם קרבן פסח, והשניה לאחר חצות. [וה"ה לענין אנינות הוא כן וכנ"ל].

[3] כן הוא לאביי. אמנם לרבא לקמן ס"ל שיטמא כל שמת קודם שחיטה וזריקה.

[4] משמע שבכל ענין לא יטמא כיון שהוא רק רשות, ואיך יבטל מפסח.

[5] דס"ל לרבה דאכילת פסחים מעכבת.

[6] כיון שנקבר כבר ביום קודם שקיעה - וס"ל שיום קבורה אינו תופס לילו אפי' מדרבנן, ולכך מותר לאכול בין קדשים ובין פסחים, וזהו שאמרה הסיפא: אחד זה ואחד זה טובל ואוכל קדשים לערב.

[7] דהוי כיום קבורה עצמו כיון שנקבר אחר השקיעה, וראה בהערה הבאה.

[8] כיון שאכילת פסחים מעכבת - ולא העמידו חכמים דבריהם במקום כרת, מיהו ביום קבורה העמידו - אף שהוא ג"כ דרבנן, מ"מ כיון שרובא קברי ביום מיתה, ואם נתיר יום קבורה יבואו להתיר יום מיתה עצמו שהוא מדאורייתא - לכן אסור גם בפסח.

[9] ואף שמן התורה לא תופס יום המיתה את לילו, מ"מ עשו חכמים חיזור לדבריהם שהוא יום קבורה יותר ממה שעשתה תורה חיזוק לדבריה עצמה, ואמרו שאף יום קבורה שהוא דרבנן תופס לילו. [וכאן לא הוי עשו חיזוק יותר משל תורה כמו בכל מקום שהכוונה שבשל תורה לא עשו את החיזוק הזה, דהא כאן גם בשל תורה עשו לחיזוק זה. אלא כאן הכוונה שעשו חיזוק לדבריהם יותר ממה שעשתה תורה לשל עצמה - רש"י ותד"ה וחכמים].

עוד חומר לימוד על הדף