זבחים דף מ"ג ע"א

האוכל נסכים שחשב עליהם מחשבת פיגול בהקרבתן, האם חייב כרת?

בנסכים שבאו בלא זבח [1] בנסכים הבאים עם הזבח
לר' מאיר פטור חייב [2]
לחכמים פטור פטור [3]

קומץ פיגול או אברים שנפסלו, האם מורידים אותם מעל המזבח או שלא מעלים אותם?

אם כבר עלו למזבח אם ירדו מעל המזבח
כשמשלה בהם את האור לא ירדו יעלו
כשלא משלה את בהם האור לא ירדו לא יעלו

זבחים דף מ"ג ע"ב

קומץ פיגול שחציו על המזבח וחציו על הקרקע, ומשלה בו את האור, האם מעלה עתה את החצי שעל הקרקע? [תד"ה הקומץ (לעיל דף מ"ב ע"ב)].

כשכבר היה על המזבח וירד כשלא היה על המזבח מעולם
לרש"י ור"ת מעלהו מעלהו
לתוס' מעלהו אינו מעלהו [4]

-------------------------------------------------

[1] פירוש, שהתנדב נסכים לבד בלא זבח, או שהתנדב אותם בגלל הזבח אלא שהקריב הזבח היום והנסכים למחר שכשר בכה"ג, ובאופנים אלו פטור - כיון שאינם מתפגלים, דרק דבר שיש לו מתיר אחר הוא מתפגל, כגון בשר שהמתיר של הוא הדם, אבל בדבר שהוא מתיר את עצמו לא.

[2] דהזבח הוא המתירן.

[3] דכיון שאפשר לו להביא הזבח היום ונסכים מחר - נמצא שאין הזבח מתירן להקרב, אלא הם מתירין את עצמן.

[4] עי' לעיל בתד"ה הקומץ, שהקשו למה הוצרכה המשנה לומר שהטעם שהאוכל קומץ פיגול פטור משום שאין לו מתירין - אלא הוא מתיר עצמו, תיפו"ל ממ"נ אם אכלו ולא הקריבו - הרי לא קרב המתיר - ופקע הפיגול, ואם הקריב מקצתו - הרי פקע הפיגול מכולו [כמבואר בדברי עולא]. ותירצו, שמיירי שמנח חציו על ארעא ולא העלהו מעולם על המזבח שאז אפי' אם משלה האור בקצתו אינו מפקיע הפיגול ממה שלמטה, ועולא דיבר כשהעלה את כולו למזבח, ורב אחאי הוסיף שאז גם אם ירד חציו חוזר ומעלהו.

עוד חומר לימוד על הדף