יבמות דף יב. א

מה דין הממאנת וצרתה?

כשמיאנה בבעל כשמיאנה ביבם
הממאנת צרתה הממאנת צרתה
היתה הממאנת
ערוה על היבם
מותרת
לאחי היבם
מותרת
למי שתרצה

מותרת

לאחי היבם

אסורה רק ליבם - דנראית כצרת בתו גמורה וחולצת [1]
לא היתה
הממאנת ערוה
מותרת
למי שתרצה
מותרת
למי שתרצה

מותרת

לאחי היבם [2]

לשמואל: אסורה רק ליבם [3]
לר' יוחנן: מותרת גם ליבם [4]

איילונית אינה ראויה לא ליבום ולא לחליצה, מה דין צרתה?

בהכיר בה האח המת וקיבלה עליו בלא הכיר בה המת כלל
לרב אסי אינה מתייבמת ואינה חולצת [5] מתייבמת -
דקידושי האיילונית מקח טעות
לרבא ולר' יוחנן צרתה מתייבמת [6]

יבמות דף יב: א

מה דין לשמש במוך באופנים דלהלן? [תוד"ה שלש].

בסתם נשים בג' נשים אליבא דרב ביבי
לרש"י אסורות משום השחתת זרע מותרות לתת אפי' קודם תשמיש
לרבינו
תם
לפני תשמיש אסורות משום השחתת זרע אסורות משום השחתת זרע
אחרי תשמיש מותרות דאינם מצוות על פו"ר [7] צריכות לתת משום סכנה
-------------------------------------------------

[1] ובזה גם ר' יוחנן מודה, וע' רשב"א. וה"ה בלא מיאנה כלל, כדתנן במתניתין ד"כל היכולה למאן ולא מיאנה - צרתה חולצת ולא מתייבמת".

[2] אולם ליבם עצמו אסורה, דכיון שהיא נראית כאשת אחיו כשנפלה לפניו ליבום, וע"י המיאון עקרה לזיקתו אסורה כמו כל אשת אח. אולם לר' אושעיא (לקמן יג., קז.) דממאנת למאמרו ואינה ממאנת לזיקתו אינה יכולה לעקור את הזיקה במיאונה וצריכה לחלוץ.

[3] ומשום גזירה אטו צרת בתו ממאנת. ומה דתני במתניתין דצרת בתו ממאנת שריא, מיירי במיאנה בבעל, אבל אם מיאנה ביבם, כיון שבשעת הנפילה היתה נראית כצרת בתו, אפי' שאח"כ מיאנה הבת באביה היבם לא מהני. אולם לשאר האחים מותרת.

[4] ס"ל דגם צרת בתו ממאנת עצמה היא רק איסור דרבנן, א"כ בסתם צרת ממאנת הוי ליה גזירה לגזירה ולא גזרינן.

[5] דס"ל שאיילונית נשארת באיסור אשת אח - דכיון שלא שייך בה מצות יבום שאינה ראויה להקים זרע הרי היא כאשת אח שיש לה בנים, וממילא גם צרתה חשובה צרת ערות אשת אח ואינה עולה לא ליבום ולא לחליצה.

[6] ואפי' היתה צרת בתו איילונית מתייבמת, דכיון דכל איסור צרת ערוה הוא רק במקום מצוה, וכאן כיון שהיא איילונית שאינה ראויה לייבום כלל, הויא צרתה צרת ערוה שלא במקום מצוה ושריא כמו אמו (שנשאת לנכרי) שצרתה מותרת לו.

[7] דכשישמש שימש כהוגן ולא על העצים ועל האבנים, ואחר תשמיש אם רוצה האשה להוציא הזרע ע"י מוך, מותר לה כיון שהיא אינה חייבת בפריה ורביה.

-------------------------------------------------