יבמות דף יג. א

מי שהיה אחיו נשוי לבתו וגרשה ומת והיתה לאחיו עוד אשה, האם נופלת הצרה לפניו ליבום?

בכנס את הצרה ואח"כ גירש בגירש ואח"כ כנס את הצרה
לתנא דמתניתין הצרה מותרת הצרה מותרת
לתנא דג' אחין לקמן לר' ירמיה: הצרה אסורה [1]
לרבא: הצרה מותרת [2]
הצרה מותרת

האם מועיל שתמאן ביבם לעקור נישואין ראשונים?

לענין להתיר צרת ערוה ליבום לענין שלא תצטרך חליצה
לרב אושעיא [3] לא מהני לא מהני
לחולקים על רב אושעיא לא מהני [4] מהני
-------------------------------------------------

[1] דס"ל להאי תנא דהנשואין מפילין, וכיון שהיתה שעה מהנישואין צרת ערוה שוב אינה ראויה ליבום. וסובר ר' ירמיה דאה"נ שהמשנה לקמן חולקת על משנתנו הסוברת שאפי' בכנס ולבסוף גירש לא חשיבה צרת ערוה, ומשום שהמיתה מפלת ואז לא היתה צרת ערוה.

[2] דגם התנא הזה מודה דהמיתה מפלת, וסדר המשניות הוא בדרך "זו ואין צריך לומר זו", דתנא דידן מיירי אפי' בכנס ולבסוף גירש, ושאין צריך לומר בגירש ולבסוף כנס - דהיינו האופן שמוזכר לקמן גבי ג' אחין.

[3] רב אושעיא ס"ל שיבמה יכולה למאן ביבם רק אם עשה בה מאמר - ולעקור את מאמרו, אבל אינה יכולה למאן לזיקתו וצריכה חליצה.

[4] ומשם דתני רמי בר יחזקאל שאם מיאנה בבעל מותרת לאביו, אולם אם מיאנה ביבם אסורה לאביו, היות שבשעת נפילה נראית ככלתו, והכי נמי כאן בשעת נפילה נראית כצרת בתו, ולכך לא יועיל המיאון שלה להתיר את הצרה ליבום כיון שבעת הנפילה כבר היתה נראית כצרת בתו ולכן צריכה הצרה לחלוץ.

-------------------------------------------------