1)

TOSFOS DH MESHALMIN K'SHA'AS HA'GEZEILAH

תוס' ד"ה משלמין כשעת הגזילה

(Summary: Tosfos explains how this is a Kashya on Rava.)

דשינוי קנה, אלמא מהני, ותיובתא דרבא?

(a)

Clarification: Since Shinuy is Koneh, from we see that it is effective - posing a Kashya on Rava.

2)

TOSFOS DH MACHZIR ES HA'KAR BA'LAYLAH V'ES HA'MACHRISHAH BA'YOM V'TIYUVTA D'RAVA

תוס' ד"ה מחזיר את הכר בלילה ואת המחרישה ביום ותיובתא דרבא

(Summary: Tosfos clarifies the Tiyuvta on Rava and elaborates.)

דאי לא מהני, לא היה תפיסתו תפיסה, והיה לו להחזירם לבעלים מכל וכל אפילו ביום.

(a)

Clarification: Because if it was not effective, then he Tefisah (taking it) would not be valid, in which case he would have to return it completely to the owner even in the daytime.

ואם תאמר, מנלן דהא מתניתין במשכנו שלא ברשות איירי - דלמא במשכנו שליח בית דין קאמר, דמחזיר הכר בלילה והמחרישה ביום, דלא עבר ...

(b)

Question: From where do we know that the Mishnah is speaking where he took it without Beis-Din's permission? Perhaps it is speaking where the Shali'ach Beis-Din took the security, and he must return the cushion in the night and the plow in the day, because he did not transgress ...

אבל היכא דעבר אימא לך דלא מהני?

1.

Question (cont.): But where he did, we will say that it does not take effect?

וי"ל, דהך משנה מיתניא בפרק המקבל (ב"מ דף קיג.) גבי 'משכנו שלא ברשות' ...

(c)

Answer: This Mishnah appears in Perek ha'Mekabel (Bava Metzi'a, Daf 113a) in connection with someone who takes a Mashkon without permission ...

דתני לעיל מיניה 'המלוה חבירו, לא ימשכנו אלא בבית דין ולא יכנס לביתו ליטול משכונו, שנאמר ''בחוץ תעמוד... '' ...

(d)

Source: Since the Beraisa said earlier 'Someone who lends his friend money may only take a Mashkon via Beis-Din - he may not enter the (debtor's) house to take it, as the Pasuk writes "He shall stand outside ... "

היו לו שני כלים, נוטל אחד ומניח אחד; מחזיר את הכר בלילה ואת המחרישה ביום' ...

1.

Source (cont.): If he (the debtor) possesses two Keilim, he takes one and leaves the other. He returns the cushion in the night and the plow in the day' ...

אלמא א'שלא ברשות קאי- כלומר ואם נכנס מחזיר וכו'.

(e)

Explanation #1: So we see that it is referring to taking without permission - inasmuch as if he does enter, he is obligated to return it etc.

ועוד י''ל, דמשמע ליה ד'מחזיר' משמע בכל ענין.

(f)

Explanation #2: Moreover 'Machzir' mentioned by the Tana implies under all circumstances.

3)

TOSFOS DH SHA'ANI HASAM D'AMAR K'RA HASHEIV TASHIV

תוס' ד"ה שאני התם דאמר קרא השב תשיב

(Summary: Tosfos reconciles this with the Sugya in 'Eilu Metzi'os and explains it according to both Rava and Abaye.)

וא"ת, הא דאמר פרק אלו מציאות (ב"מ דף לא:) ''השב תשיב'' - 'אין לי [אלא] שמשכנו ברשות; שלא ברשות מנין? ת"ל ''השב תשיב'' מכל מקום ...

(a)

Introduction to Question: When the Gemara says in Perek Eilu Metzi'os (Bava Metzi'a, Daf 31b) "Hashev Tashiv" - 'We only know if he took the Mashkon with permission; From where do wee know, even if he took it without permission? Therefore the Torah writes "Hashev Tashiv" under all circumstances' ...

משמע דאי לאו "השב תשיב" , ה"א דמשכנו שלא ברשות אינו צריך השבה...

(b)

Question: Implying that, if not for "Hashev Tashiv", we would have learned that if he would take without permission he would not need to return it ...

והכא אמר לרבא דאי לאו "השב תשיב" , ה"א דלא מהני תפיסתו, והיה צריך להחזיר מכל וכל?

1.

Question (cont.): Whereas here Rava maintains that were it not for "Hashev Tashiv", his grabbing it would not be valid and he would need to return it completely?

וצריך לפרש לרבא הכי - 'אין לי אלא שמשכנו ברשות דמחזיר ונוטלה, אבל משכנו שלא ברשות מנין דחוזר ונוטלה, דמהניא תפיסתו? ת"ל "השב תשיב מכל מקום".

(c)

Answer: According to Rava, we must therefore explain like this - 'We only know that he may return the Mashkon and take it back again if he took it with permission; From where do we know that he may do so even if he took it without permission, since his grabbing it is effective? Therefore the Torah writes "Hashev Tashiv" under all circumstances'.

ולאביי ה"פ - 'אין לי אלא דצריך להחזיר כלל אלא שמשכנו ברשות, משכנו שלא ברשות מנין דצריך להחזיר לו כלל, כיון דעביד מהני ולא מהדר? ת"ל "השב תשיב" מ"מ.

1.

Answer (cont.): Whereas Abaye will explain like this: 'We only know that he needs to return Mashkon at all there where he took it with permission; From where do we know that that he needs to return it at all, even if he took it without permission? Therefore the Torah writes "Hashev Tashiv" under all circumstances'.

והכי נמי קאמר הכא - דלאביי אי לאו דאמר רחמנא "השב תשיב", ה"א איסורא עבד, ואי בעי מהדר ואי בעי לא מהדר, קמ"ל.

(d)

Support: And this is what the Gemara states here - that according to Abaye, had the Torah not written "Hashev Tashiv", we would have learned that he has the option of whether to return it or not.

וקשה, מההיא דסוף פ' המקבל (ב"מ דף קטז.) ד'ההוא גברא דחבל סכינא דאשכבתא מחבריה; אתא לקמיה דאביי, א"ל 'זיל אהדר משום דברים שעושין בהן אוכל נפש' ...

(e)

Introduction to Question: At the end of Perek Hamekabel (Bava Metzi'a, Daf 116a) however, the Gemara records that when a man who took a butcher's knife as a Mashkon came before Abaye, he ordered him to return it because of Keilim that are needed for one's livelihood ...

וכיון דאית ליה לאביי ד'אי עבד מהני', אמאי קא"ל 'זיל אהדר'?

1.

Question: And since Abaye holds 'I Avid Mehani', why did he instruct him to return it (See Shitah Mekubetzes, Hashmatos 28)?

וי"ל, דמיירי שלא נתכוין ההוא גברא לעבור.

(f)

Answer: It speaks there where the man involved did not have the intention of transgressing.

ומהאי טעמא נמי ניחא קושיא אחרת - דתנן פ' המקבל (שם קטו.) 'חבל ריחיים ורכב, לוקה שתים' ...

(g)

Introduction to Question: And this also answers another Kashya (See Shitah Mekubetzes, Hashmatos 29) - on the Mishnah in Perek Hamekabel (Ibid. 115a) 'Someone who takes the upper and lower millstones transgresses two La'avin'.

וקשה, כיון דאית ליה לאביי דאית ליה תקנה בחזרה, כדאמר גבי סכינא דאשכבתא 'זיל אהדר', א"כ, אמאי לקי - לאו הניתק לעשה הוא?

1.

Question: Seeing as Abaye holds that returning rectifies the situation, as he said regarding the butcher's knife 'Go and return it', why is he subject to Malkos, since it is a 'La'av ha'Nitak la'Asei'?

ולפי הא דפירשתי ניחא - דהא דאמר אביי 'זיל אהדר' מיירי בשלא נתכוין לעבור, והא דתנן דלקי, במתכוין לעבור.

(h)

Answer: According to Tosfos previous answer however, the question falls away - inasmuch as where Abaye said 'Go and return it', it speaks when he did not intend to transgress, whereas the Mishnah which rules that he receives Malkos speaks where he did.

ויש מתרצים דהא דאמר דלקי מיירי בשנאבד דאין בידו להחזיר, וביטל העשה ד"השב תשיב".

(i)

Refuted Answer: Some commentaries answer that the Mishnah which rules 'Laki' is speaking where the article got lost and he is unable to return it, in wich case he has nullified the Asei of "Hashev Tashiv".

ולא נהירא, שהרי בפרק בתרא דמכות (דף טז:) משמע דהיכא דגברא בר תשלומין הוא, לא שייך ביטול.

(j)

Refutation: This is not correct however, since in the last Perek in Makos (Daf 16b) it is implied that once the man is eligible, it is not subject to nullification (See Footnote 1).

4)

TOSFOS DH AF MAFRISH MIN HA'IYSAH

תוס' ד"ה אף מפריש מן העיסה

(Summary: Tosfos clarifies the statement.)

ואין שינוי שם קונה.

(a)

Clarification: And Shinuy ha'Shem is not Koneh.

5)

TOSFOS DH AMAR ABAYE SHA'ANI HASAM D'AMAR K'RA AZOV TA'AZOV V'RAVA AMAR LACH ETC.

תוס' ד"ה אמר אביי שאני התם דאמר קרא (עזב) תעזוב ורבא אמר לך כו'

(Summary: Tosfos reconciles this with the Gemara in ha'Gozel Eitzim and elaborates.)

וא"ת, הכא משמע דלאביי איצטריך "תעזוב" יתירא, ולרבא לא איצטריך ...

(a)

Question: Here it implies that Abaye requires an extra "Ta'zov", whilst Rava doesn't ...

ובריש הגוזל עצים (ב"ק דף צד.) משמע איפכא - דאביי מוכח מהך מילתא דרבי ישמעאל ד'שינוי במקומו עומד', ורבא דחי ליה ואמר 'שאני הכא דכתיב "תעזוב" יתירא' ?

1.

Question (cont.): Whereas at the beginning of 'ha'Gagozel Eitzim' (Bava Kama, Daf 94a) it implies the other way round - that Abaye extrapolates from the statement of Rebbi Yishmael that Shinuy is not Koneh, and Rava refutes that and learns that here it is different, since the Torah writes an etra "Ta'azov"?

וי"ל, דהכא אליבא דת"ק איירי... דלאביי דאמר 'אי עביד מהני' - אי לא כתיב "תעזוב" יתירא, לא היה צריך להפריש פאה מיד שעבר, אלא תכלה ...

(b)

Answer: The Sugya here goes according to the Tana Kama ... Abaye holds that 'I Avid Mehani' - and that if not for the extra "Ta'azov" he would not need to separate Pe'ah immediately after transgressing, but that he is permitted to finish the harvest ...

מיהו לת"ק אי אשתני בידו ועשה ממנו עיסה, קנאה בשינוי ואינו צריך להפריש פאה מכאן ואילך ...

1.

Answer (cont.): Only according to the Tana Kama, if he changed it and made a dough from it, he acquires it withy Shinuy and does not need to separate Pe'ah from it after that ...

אבל ר' ישמעאל דאמר 'יפריש מן העיסה' , אית ליה דשינוי במקומו עומד ...

2.

Answer (concl.): But Rebbi Yishmael who rules that he must separate from the dough, holds that Shinuy is no Koneh ...

דאי הוה ס"ל בעלמא דשינוי קונה, לא היה מפריש מן העיסה ...

(c)

Reason: Because if he held that generally, Shinuy is Koneh, he would not require the owner to separate from the dough ...

ואף על גב דכתיב "תעזוב" יתירא ...

(d)

Implied Question: And even though the Torah writes an extra "Ta'azov" ...

איצטריך שפיר להיכא דלא אישתני - אף על גב דבעלמא 'אי עביד מהני', הכא לא מהני משום דכתיב "תעזוב" יתירא ...

(e)

Answer: It is needed for there where he did not make aa Shinuy - in that, even though normally 'I Avid Mehani', here this is not the case, since the Torah adds an extra "Ta'azov" ...

אבל רבא דאית ליה ד'אי עבד לא מהני' - משום הכי קאמר ת"ק דצריך להפריש פאה, אף על גב דעבר א"לא תכלה", ואין צריך "תעזוב" יתירא לת"ק להכי ...

1.

Answer (cont.): But according to Rava, who holds 'I Avid Lo Mehani' - that is why the Tana Kama requires him to separate Pe'ah, despite the fact that he transgressed "Lo Sechaleh", so thayt the Tan Kama does not require the extra "Ta'azov" for this.

מיהו היכא דאישתני פטור, ד'שינוי קונה' ...

2.

Answer (cont.): Where he made a Shinuy however, he is Patur, since 'Shinuy is Koneh' ...

ור' ישמעאל סבר דבעלמא 'שינוי קונה', אבל הכא לא קנה משום דכתיב "תעזוב" יתירא.

3.

Answer (concl.): Whereas Rebbi Yishmael holds that even though normally, 'Shinuy is Koneh' here it is not, because the Torah writes the extra "Ta'azov".

6)

TOSFOS DH HA'MAFKIR KARMO V'HISHKIM LA'BOKER U'BATZRO CHAYAV B'PERET U'V'OLELOS U'V'SHIKCHAH U'PE'AH

תוס' ד"ה המפקיר כרמו והשכים לבקר ובצרו חייב בפרט ובעוללות ובשכחה ופאה

(Summary: Tosfos, citing Rashi, explains why he is Chayav, even though Hefker is Patur and elaborates.)

פירש"י אף על גב דהפקר פטור מכל אלו ...

(a)

Implied Question: Even though Hefker is Patur from all of these ...

הפקר כי האי חייב...

(b)

Answer: This kind of Hefker is Chayav ...

ונפקא לן מ"תעזוב" יתירא, דבכולהו כתיב "תעזוב" יתירא.

(c)

Source: And we learn it from the extra "Ta'azov", which is written by all of them (See Shitah Mekubetzes, Hashmatos 32).

ואור"י דהחיוב תלוי היכא דזכה בגוף השדה, אבל היכא דלא זכה רק בפירות פטור מכולהו.

(d)

Chidush: The Ri states that the Chiyuv applies only if he acquires the entire field, but if he acquires only the fruit, he is Patur from all of them.

7)

TOSFOS DH V'HASHTA D'SHANINAN KOL HANI SHINUYI ABAYE V'RAVA B'MAI P'LIGI

תוס' ד"ה והשתא דשנינן כל הני שינויי אביי ורבא במאי פליגי

(Summary: Tosfos suggests various answers to the Kashya.)

וא"ת, נימא דפליגי בהכי - כגון אדם שנשבע שלא לגרש את אשתו ואחר כך עבר וגירש - דלאביי מהני, ולרבא לא מהני גירושין- כיון דעבר אמימרא דרחמנא?

(a)

Question: Why can we not answer that they are arguing over a case - where a person swears that he will not divorce his wife and then transgresses and divorces her - in which case the divorce will take effect according to Abaye, but not according to Rava - seeing as he contravened a Torah command (See Hashmatos, Shitah Mekubetzes 33)?

ויש לומר, כיון שאין האיסור כתוב בתורה (כמו "לא יוכל לשלחה") אלא שהוא בדה את האיסור, בכה"ג לא אמר רבא דלא מהני.

(b)

Answer: Since it is not an Isur that is written in the Torah, (like "Lo Yuchal Leshalchah"), but one that he instigated, Rava will not say 'Lo Mehani'.

וקשיא לרבינו ברוך, אמאי לא קאמר דפליגי בהכי כגון אם פדה בכור או מעשר או חרמים, דלא מהני לכ"ע כדמפרש בסוגיא ...

(c)

Introduction to Question: Rabeinu Baruch asks why we cannot answer that they are arguing over a case - where a person redeems a B'chor, Ma'aser or Charamim, which everybody agrees is not effective, as is explained in the Sugya ...

דלאביי לא לקי - כיון דלא מהני, דהכי אמר אביי לעיל דהיכא דלא מהני לא לקי, ולרבא לקי משום דעבר אמימרא דרחמנא? צ"ע.

1.

Question: In which case he will not receive Malkos according to Abaye, since it is not effective; whereas Rava maintains that, since he transgressed a Torah command, he will? Tzarich Iyun.

6b----------------------------------------6b

8)

TOSFOS DH V'LO OTZI PARAS CHATAS V'SA'IR HA'MISHTALE'ACH

תוס' ד"ה ולא אוציא פרת חטאת ושעיר המשתלח

(Summary: Tosfos explains why Rashi omits 'Paras Chatas' from the text and elaborates.)

פירש"י ביומא פ' שני שעירי (דף סג:) דל"ג 'פרת חטאת' ...

(a)

Clarifying Text: Rashi, in Perek Sh'nei Se'irei) Yoma 63b) omits 'Paras Chatas' from the text ...

שהרי בפ' בתרא דזבחים (דף קיב.) תנן 'פרת חטאת ששרפה חוץ מגיתה, ושעיר המשתלח שהקריבו בחוץ, פטור, שנאמר "ואל פתח אהל מועד לא הביאו", כל שאינו ראוי לפתח אהל מועד אין חייבין עליו' ...

1.

Reason: Because in the last Perek of Kesuvos (Daf 112a) the Mishnah states 'If someone (burns) Shechts the Paras Chatas outside its location or sacrificed the Sa'ir ha'Mishtale'ach outside the Azarah, he is Patur, as the Torah writes "ve'el Pesah Ohel Mo'ed Lo Hevi'o" - 'One is not Chayav on anything that is not fit to stand at the entrance of the Ohel Mo'ed' ...

ופריך בגמ' עלה 'ושעיר המשתלח לא ראוי לפתח אהל מועד הוא, והתניא ... ? ומייתי הך ברייתא דהכא ...

2.

Reason (cont.): And the Gemara asks there 'Is the Sa'ir ha'Mishtale'ach not fit to stand at the entrance of the Ohel Mo'ed?' and it cites the Beraisa here ...

ואי גרס בה 'פרת חטאת' כי היכי דפריך משעיר המשתלח, הכי נמי הוה מצי למיפרך מפרת חטאת - ואין התירוץ שייך א'פרת חטאת? ...

3.

Reason (concl.): Now if the text read 'Paras Chatas', then, just as the Gemara asks from Sa'ir ha'Mishtale'ach, so too, could it ask from Paras Chatas - and the answer that it gives there will not apply to Paras Chatas? ...

ע''כ נרעה מה שפרש"י, דל"ג ליה.

(b)

Conclusion: Therefore what Rashi explains - to delete the text, is correct.

וקשה על הא דמשני עלה בזבחים (דף קיג:) 'לא קשיא, כאן קודם הגרלה כאן לאחר הגרלה ...

(c)

Introduction to Question: There is a Kashya on this however, from the Gemara's answer in Zevachim (Daf 113b) 'Lo Kashya, one speaks before the Hagralah, and the other, after the Hagralah' ...

קודם הגרלה הוה ראוי לפתח אהל מועד, ואפילו הכי ממעט ליה קרא - דאם הקריבו בחוץ, פטור ...

1.

Introduction to Question (cont.): Before the Hagralah it is fit to sytand at the entrance of the Ohel Mo'ed, yet the Pasuk precludes it - that if he sacrificed it outside, he is Patur ...

וביומא (דף סב:) תניא בהדיא דקודם הגרלה חייב השוחטו בחוץ?

(d)

Question: Whereas in Yoma (Daf 62a) the Beraisa specifically states that before the Hagralah, whoever Shechts it outside is Chayav?

וי"ל, דלפי המסקנא דזבחים (שם) ניחא ...

(e)

Introduction to Answer: According to the Maskana in Zevachim (Ibid.) the question is answered ...

דמסיק 'לא קשיא, כאן קודם ודוי, כאן לאחר ודוי'.

1.

Introduction to Answer (cont.): Since it concludes that there is no Kashya,and that one speaks before Viduy, and the other, after Viduy (See Shitah Mekubetzes, Hashmatos, 32).

ולפי זה אפשר תרווייהו לאחר הגרלה, אבל קודם הגרלה אפשר דחייב השוחט בחוץ - כי ההיא דיומא.

(f)

Answer: In that case, it is possible that both are speaking after Hagralah, whereas before Hagralah it may well be that the one who Shechts outside is Chayav, like the Gemara in Yoma.

9)

TOSFOS DH U'KERA LAMAH LI K'GON SHE'HUMAM L'ACHAR HAGRALAH V'CHIL'LO AL CHAVERO

תוס' ד"ה וקרא למה לי כגון שהומם לאחר הגרלה וחיללו על חבירו

(Summary: Tosfos clarifies the case and elaborates/)

והוא נמי בעל מום - וקמ"ל דהאי ש'חיללו לקי' משום דהקדישו בעל מום.

(a)

Clarification: Which is also a Ba'al-Mum - and it teaches us that when it says 'she'Chilelo Laki', it is because he was Makdish a Ba'al-Mum.

ולהכי נקט 'חיללו' ...

(b)

Implied Question: And he mentions 'she'Chilelo' ...

דאי לאו דחיללו, על בעל מום ליכא מלקות דלא מקדישו על השני.

(c)

Answer: Because had he not transferred it, he would not be Chayav Malkos merely for being Makdish a Ba'al-Mum, seeing as he was not Makdish it on the other one.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF