1)

THE PRIMORDIAL OPENINGS BENEATH THE MIZBE'ACH

אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן שיתין מששת ימי בראשית נבראו שנאמר (שיר השירים ז) חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן חמוקי ירכיך אלו השיתין כמו חלאים שמחוללין ויורדין עד התהום מעשה ידי אמן זו מעשה ידי אומנותו של הקב"ה
(a)

(Rabah bar bar Chanah citing R. Yochanan): These openings [Shitin] originate in the six days of Creation (proof text which is further expounded to teach that the openings go down to the depths, Hash-m's Handiwork).

תנא דבי ר' ישמעאל (בראשית א) בראשית אל תיקרי בראשית אלא ברא שית תניא ר' יוסי אומר שיתין מחוללין ויורדין עד תהום שנאמר (ישעיהו ה) אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו כרם היה לידידי בקרן בן שמן ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו שורק ויבן מגדל בתוכו וגם יקב חצב בו ויטעהו שורק זה בית המקדש ויבן מגדל בתוכו זה מזבח וגם יקב חצב בו אלו השיתין
(b)

This is supported by Tana d'vei R. Yishmael from the word Bereishis, and by R. Yosi in the Beraisa (expounding the Pasuk in Yeshayah 5).

2)

BURNING THE USED WINE

תניא א"ר אלעזר בר צדוק לול קטן היה בין כבש למזבח במערבו של כבש
(a)

(R. Elazar b. Tzadok): There was an opening (Lul) on the western side of the Mizbe'ach, between the Kevesh and the Mizbe'ach into which the wine dripped (not going to the depths).

ואחת לשבעים שנה פרחי כהונה יורדין לשם ומלקטין משם יין קרוש שדומה לעיגולי דבילה ובאין ושורפין אותו בקדושה שנא' (במדבר כח) בקדש הסך נסך שכר לה' (דף מט,ב) כשם שניסוכו בקדושה כך שריפתו בקדושה
(b)

Once in 70 years the young Kohanim would bring up the coagulated wine which was burnt (Isur Hana'ah), as learned from ba'Kodesh Hasech Nesech Shechar LaShem.

49b----------------------------------------49b
מאי משמע
(c)

Question: How does this Pasuk imply that the wine remaining in the Shitin must be burnt?

אמר רבינא אתיא קדש קדש כתיב הכא (במדבר כח) בקדש הסך נסך וכתיב התם (שמות כט) ושרפת את הנותר באש לא יאכל כי קדש הוא
(d)

Answer (Ravina): The work Kodesh links the Nisuch to the Sereifah.

כמאן אזלא הא <דתניא> [דתנן] נסכים בתחילה מועלין בהן ירדו לשיתין אין מועלין בהן
(e)

Question: Who, then, is the author of the teaching that Nesachim only have Me'ilah prior to Nisuch but not after?

לימא רבי אלעזר בר צדוק היא דאי רבנן הא נחתו להו לתהום
1.

Answer: It is R. Elazar b. Tzadok (since, according to Rabanan, the wine went down to the depths and was not around to be burned!).

אפילו תימא רבנן בדאיקלט
2.

Answer: It could even be Rabanan, speaking where it happened that the wine was caught in a Kli before it could descend.

ואיכא דאמרי לימא רבנן היא ולא ר' אלעזר בר צדוק דאי רבי אלעזר אכתי בקדושתייהו קיימי
3.

Alternate Question: It seems that this teaching is Rabanan since, according to R. Elazar b. Tzadok it must be burned while this Mishnah teaches that there is no Me'ilah after its use!?

אפילו תימא רבי אלעזר אין לך דבר שנעשה מצותו ומועלין בו
4.

Answer: It could even be R. Elazar, since nothing could have Me'ilah after its Mitzvah has been done (and the burning is not m'Ikar ha'Mitzvah).

3)

FILLING UP FROM WINE

אמר ריש לקיש בזמן שמנסכין יין על גבי מזבח פוקקין את השיתין לקיים מה שנאמר בקדש הסך נסך שכר לה'
(a)

(Resh Lakish): The Shitin were plugged up during the Nisuch so that the "throat" of the Mizbe'ach should appear full (as the Pasuk ba'Kodesh Hasech implies).

מאי משמע
(b)

Question: How is this learned from ba'Kodesh Hasech?

אמר רב פפא שכר לשון שתיה לשון שביעה לשון שכרות
(c)

Answer (R. Papa): The word Shechar implies fullness.

אמר רב פפא שמע מינה כי שבע איניש חמרא מגרוניה שבע
(d)

(R. Papa): The satisfaction from wine comes from the throat (not the stomach).

אמר רבא צורבא מרבנן דלא נפישא ליה חמרא ליגמע גמועי רבא אכסא דברכתא אגמע גמועי
(e)

(Rava): A Talmid Chacham who does not have much wine should drink the little that he has in large gulps, to derive satisfaction therefrom (Rava would thus enhance his experience from a Kos Shel Berachah).

4)

DERASHOS

דרש רבא מאי דכתיב (שיר השירים ז) מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב מה יפו פעמותיהן של ישראל בשעה שעולין לרגל בת נדיב בתו של אברהם אבינו שנקרא נדיב שנא' (תהילים מז) נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם אלהי אברהם ולא אלהי יצחק ויעקב אלא אלהי אברהם שהיה תחילה לגרים
(a)

(Rava): The Pasuk Mah Yafu Pa'amayich Bas Nadiv refers to Bnei Yisrael, the nation of Avraham Avinu, the Nadiv (the first to generously give himself to become a Jew), who would come for Aliyas Regel.

תנא דבי רב ענן מאי דכתיב (שיר השירים ז) חמוקי ירכיך למה נמשלו דברי תורה כירך לומר לך מה ירך בסתר אף דברי תורה בסתר
(b)

(Bei R. Anan): Words of Torah are called a Yerech since they are learned in private, not in public.

והיינו דא"ר אלעזר מאי דכתיב (מיכה ו) הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך עשות משפט זה הדין ואהבת חסד זו גמילות חסדים והצנע לכת עם אלהיך זו הוצאת המת והכנסת כלה לחופה והלא דברים ק"ו ומה דברים שדרכן לעשותן בפרהסיא אמרה תורה הצנע לכת דברים שדרכן לעשותן בצנעא על אחת כמה וכמה
(c)

This is supported by R. Elazar who taught the Kal va'Chomer that private matters (in this case Tzedakah, but readily applicable to Torah study) should certainly be conducted modestly.

א"ר אלעזר
(d)

R. Elazar taught the following five Derashos:

גדול העושה צדקה יותר מכל הקרבנות שנאמר (משלי כא) עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח
1.

Tzedakah is greater than offering Korbanos (proof text).

וא"ר אלעזר גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה שנאמר (הושע י) זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי חסד אם אדם זורע ספק אוכל ספק אינו אוכל אדם קוצר ודאי אוכל
2.

Gemilus Chasadim is greater than Tzedakah (proof text, since reaping is greater than planting).

וא"ר אלעזר אין צדקה משתלמת אלא לפי חסד שבה שנאמר זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי חסד
3.

The merit of Tzedakah is not the amount given, but the Chesed involved in troubling oneself to give properly (proof text).

ת"ר בשלשה דברים גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה
i.

(Beraisa): Three ways in which Gemilus Chesed is greater than Tzedakah.

צדקה בממונו גמילות חסדים בין בגופו בין בממונו צדקה לעניים גמילות חסדים בין לעניים בין לעשירים צדקה לחיים גמילות חסדים בין לחיים בין למתים
ii.

It is done with both body and funds, it is done for rich and poor, to the living and to the dead.

וא"ר אלעזר כל העושה צדקה ומשפט כאילו מילא כל העולם כולו חסד שנאמר (תהילים לג) אוהב צדקה ומשפט חסד ה' מלאה הארץ
4.

One who does Tzedakah and Mishpat fills the world with Chesed (proof text).

שמא תאמר כל הבא לקפוץ קופץ ת"ל (תהילים לו) מה יקר חסדך אלהים <חסד ה' מלאה הארץ> וגו'
i.

Not all who give Tzedakah merit to give it to worthy recipients (proof text).

יכול אף ירא שמים כן ת"ל (תהילים קג) וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו
ii.

A Yarei Shamayim is assured that his Tzedakah will go to worthy recipients (proof text).

א"ר חמא בר פפא כל אדם שיש עליו חן בידוע שהוא ירא שמים שנא' חסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו
iii.

(R Chama b. Papa): Whomever has Chen is surely a Yarei Shamayim (same proof text).

וא"ר אלעזר מאי דכתיב (משלי לא) פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה וכי יש תורה של חסד ויש תורה שאינה של חסד אלא תורה לשמה זו היא תורה של חסד שלא לשמה זו היא תורה שאינה של חסד איכא דאמרי תורה ללמדה זו היא תורה של חסד שלא ללמדה זו היא תורה שאינה של חסד:
5.

(R. Elazar): Toras Chesed refers to Torah Lishmah (alternately it refers to Torah studied in order to teach it).