12th CYCLE DEDICATION
SOTAH 16 - Dedicated by Rabbi Kornfeld's father, Mr. David Kornfeld, in memory of the members of his family, Hashem Yikom Damam, who perished at the hands of the Nazi murderers in the Holocaust and whose Yahrzeit is observed on 4 Sivan: his mother (Mirel bas Yakov Mordechai), brothers (Shraga Feivel, Aryeh Leib and Yisachar Dov, sons of Mordechai), grandfather (Reb Yakov Mordechai ben Reb David [Shpira]) and aunt (Charne bas Yakov Mordechai [wife of Reb Moshe Aryeh Cohen z'l]).

1)

TOSFOS DH L'RABOS NOV V'GIV'ON SHILOH U'BEIS OLAMIM

תוס' ד"ה לרבות נוב וגבעון שילה ובית עולמים

(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's change.)

רש"י גורס 'להביא קרקע בית עולמים'.

(a)

Text #1: Rashi changes the text to 'Lehavi Karka Beis Olamim'.

ושיבש הגירסא 'שילה נוב וגבעון' משום דנוב וגבעון אין משקין בהן סוטות, משום דהויא מנחת יחיד שאין קבוע לה זמן.

1.

Text #1 (cont.): And he eradicates the words 'Shiloh, Nov and Giv'on' since in Nov and Giv'on Sotos were not given to drink, because their Minchah is a Minchas Yachid which does not have a fixed time (which is not brought on a Bamas Tzibur).

ותימה ששיבשה משום קושיא זו ...

(b)

Question: It is difficult to understand why he eradicated those words for this reason ...

דילמא קסבר איסי בן יהודה כרבי יהודה דאמר בפרק בתרא דשחיטת קדשים (זבחים ד' קיז.) 'כל שהצבור והיחיד מקריבין באהל מועד שבמדבר מקריבין באהל מועד שבגלגל, ואין חילוק אלא בבמת יחיד שבראש גגו'.

1.

Question (cont.): Since Isi ben yehudah may well hold like Rebbi Yehudah, who says in the last Perek of Shechitas Kodshim (Zevachim, Daf 117.) that 'Whatever the Tzibur and a Yachid brought in the Ohel Mo'ed in the desert was brought in the Ohel Mo'ed in Gilgal, the only difference being on a Bamas Yachid on their roofs.

והשתא הוצרך לרבות נוב וגבעון משום דבמה הוו.

(c)

Conclusion: In which case it would be necessary to include Nov and Giv'on, because they were Bamos (Tzibur).

2)

TOSFOS DH U'BEIS OLAMIM

תוס' ד"ה ובית העולמים

(Summary: Tosfos discusses why, in light of the Gemara in Shavu'os, the Gemara requires a Pasuk to include the Beis ha'Mikdash, and elaborates.)

מקשינן, אמאי איצטריך לרבות בית העולמים? והאמר בפ"ב דשבועות (דף טז:) ד'משכן אקרי מקדש ומקדש אקרי משכן', ואי לא הוה כתיב אלא (כי) "את משכן ה' טמא", הוה נמי מקדש בכלל ...

(a)

Question: We ask why it is necessary to include the Beis ha'Mikdash, bearing in mind the Gemara in Shevu'os (Daf 16:) that 'Mishkan is called Mikdash and Mikdash, Mishkan', and that, had the Torah written only "es Mishkan Hash-m Timei", Mikdash would automatically be included ...

הכא נמי נימא הכי?

1.

Question (cont.): So why not say the same here?

ובריש מסכת עירובין (דף ב.) נפקא לן 'שלמים ששחטן קודם שיפתחו דלתות ההיכל פסולים במקדש, משום דמקדש אקרי משכן',

(b)

Support: Also at the beginning of Masehes Eruvin (Daf 2.), the Gemara learns that 'Shelamim that are Shechted before the doors of the heichal have been opened are Pasul in the Beis ha'Mikdash, because Mikdash is called Mishkan' ...

ואע"ג ד"ושחטו פתח אהל מועד", במשכן כתיב?

1.

Support (cont.): Even though "u'Shechato Pesach Ohel Mo'ed" is written in connection with the Mishkan.

ולפי גירסת הספר הזה אתי שפיר, דהוי מצי למימר עיקר ריבויא לא הוה צריך אלא משום נוב וגבעון, ובית עולמים נקט אגב שיטפיה.

(c)

Answer #1: According to the text in our Gemaros, we can answer the question in that the we need the Pasuk basically to include Nov and Giv'on, and it only mentions the Beis ha'Mikdash by the way.

אבל ר' פירש - האי דאיצטריך הכא לרבות בית עולמים, משום דכתיב "קרקע" משמע היכא דאיכא קרקע ...

(d)

Answer #2: Tosfos' Rebbe however, explains that we need to include the Beis ha'Mikdash here, because the Torah writes "Karka", implying specifically where there is earth ...

לאפוקי בית העולמים דהואי ריצפה.

1.

Answer #2 (cont.): To preclude the Beis ha'Mikdash which has a floor.

ולא מסתברא, משום דמריבויא ד"קרקע" מרבינן בית העולמים, דאי לא הוה כתיב "קרקע" לא הוה בית העולמים בכלל.

(e)

Refutation: This is not logical however, since it is from the extra word "Karka" that we include the Beis ha'Mikdash, and had the Torah not written "Karka", we would not have included the Beis ha'Mikdash.

ולפירושו, לא הוה צריך למיכתב "קרקע" כלל.

1.

Refutation (cont.): So according to his explanation, it should simply have omitted "Karka" altogether.

ועוד קשיא מפ' טרף בקלפי (יומא דף מד.) דמייתי ברייתא "וכל אדם לא יהיה באהל מועד". 'אין לי אלא אהל מועד שבמדבר, שילה ובית העולמים מנין?'

(f)

Question: One can also ask from Perek Taraf be'Kalpi (Yoma, Daf 44.) which quotes a Beraisa which says "And no man shall be in the Ohel Mo'ed", 'We only know about the Ohel Mo'ed in the desert, from where will we know Shiloh and the Beis ha'Mikdash'?

אלמא דשילה לא הוה בכלל אהל מועד, וכן בית העולמים.

1.

Question (cont.): So we see that neither Shiloh nor the Beis ha'Mikdash are included in 'Ohel Mo'ed'?

וכן בפרק הוציאו לו (יומא דף נג.) רב ששת אמר 'אין לי אלא אהל מועד שבמדבר, שילה ובית עולמים מנין? ת"ל "וכסה".

(g)

Support #1: And similarly the Gemara in Perek Hotzi'u lo (Yoma, Daf 53.) cites Rav Sheishes, who asks that 'We only know the Ohel Mo'd in the desert. From where do we know Shiloh and the Beis ha'Mikdash?' And he answers from "ve'Chisah".

ובפ"ק דעירובין (דף ב.) אמר דבית העולמים הוה בכלל "אהל מועד" ד"ושחטו פתח אהל מועד" הואיל ומקדש איקרי משכן.

(h)

Question: Whereas the Gemara in the first Perek of Eruvin (Daf 2.) says that 'The Beis ha'Mikdash is included in "Ohel Mo'ed" (of "u'Shechato Pesach Ohel Mo'ed") because the Mikdash is called Mishkan'?

3)

TOSFOS DH V'IM IYSA LI'CHSHIV NAMI HA

תוס' ד"ה ואם איתא ליחשב נמי הא

(Summary: Tosfos question how the Gemara can resolve the She'eilah from Rebbi Yishmael.)

תימה, היכי מצי למיפשט מדר' ישמעאל, והא סבירא ליה כבית שמאי ד'אפר' לא איקרי עפר ...

(a)

Question: How can one resolve the She'eilah from Rebbi Yishmael, who holds like Beis Shamai that Eifer is not called Afar.

ואליבא דבית שמאי לא קמיבעי' ליה אלא אליביה דב"ה, א"כ ה"נ אפר בכלל משמעותא דעפר, אי לאו משום דהכא "בקרקע" כתיב?

1.

Question: (cont.): When the She'eilah does not go according to Beis Shamai, but according to Beis Hillel, in which case Eifer would indeed be included in Afar, had the Torah not written "Karka" here?

4)

TOSFOS DH TANA V'SHIYER

תוס' ד"ה תנא ושייר

(Summary: Tosfos reconciles this Sugya with the Sugya in Kidushin.)

ואי קשיא, היכי מצי למימר 'תנא ושייר', והא 'שלשה' קתני ...

(a)

Question: And if one asks how the Gemara can say 'Tana ve'Shiyer', seeing as the Tana says 'three' ...

ואמר בפ"ק דקידושין (דף טז:) גבי הענקה 'וכי תימא הכא נמי 'תנא ושייר', והא ארבעה קתני'?

1.

Question (cont.): And the Gemara in the first Perek of Kidushin (Daf 16:) in connection with Ha'anakah (providing an Eved Ivri when he leaves) 'And if you will say that here too 'Tana ve'Shiyer', but the Tana says 'four'.

ונראה, דהתם דוקא כיון דנחת למניינא דוקא הוא, משום דקתני בסיפא 'ואי אתה יכול לומר ארבעה באחד מהן ... '.

(b)

Answer: It is Davka there, where the Tana gets involved in the number, since the Seifa adds that 'One cannot find four in any one of them'.

ואם איתא דמיתת האב נמי מוציאה, היה יכול לומר ארבעה באשה.

1.

Answer (cont.): And if the death of her father would also set her free, then we would have four in the case of a woman.

16b----------------------------------------16b

5)

TOSFOS DH MAI HAVI ALAH

תוס' ד"ה מאי הוי עלה

(Summary: Tosfos explains why the answer is not obvious.)

תימה, מאי קא בעי - כיון דלאו שיורא הוה, אם כן תפשוט?

(a)

Question: What is the She'eilah, seeing as it is not considered a Shiyur, we can automatically resolve the She'eilah?

וי"ל, דלא איתבריר להו האי דשיירא, אי משום טעמי דפריש ולאו שיורא הוא, אי משום דתנא נחת לשיורא.

(b)

Answer: It is not clear as to why the Tana left it out, whether it is for the reason that the Gemara mentioned earlier, or because the Tana omitted it.

6)

TOSFOS DH MEIVI MAYIM SHE'DAM TZIPOR NIKAR BA'HEM V'KAMAH REVI'IS V'RABBANAN HA'HU L'GUFEIH

תוס' ד"ה מביא מים שדם צפור ניכר בהם וכמה רביעית ורבנן ההוא לגופיה

(Summary: Tosfos reconciles this Sugya with the Gemara in Nazir, which implies that nobody argues with the Tana Kama.)

קשיא לרבי, הכא אמר דרבנן פליגי עלה, ובפ' ג' מינין (נזיר דף לח.) קא חשיב ליה בהדי עשר רביעיות מחמש חיוריתא; וקא פריך התם 'ותו ליכא, והא איכא - ומייתי מתניתין דהכא 'היה מביא פיילי של חרס ... ?'

(a)

Question: Tosfos' Rebbe asks that here the Rabbanan argue with the Tana Kama, whilst in Perek Sheloshah Miynin (Nazir, Daf 38.) the Gemara does not include Metzora in the ten Revi'iyos, from the five white ones, and when the Gemara asks there whether there are no other cases, and cites, among them, our Mishnah here 'He brings the earthenware cup ... '

ומשני 'בפלוגתא לא קא מיירי'.

1.

Question (cont.): To which it answers that the Tana does not involve himself with cases that are a Machlokes.

והא דמצורע נמי פלוגתא היא, וקא חשיב ליה?

2.

Question (concl.): But Metzora too, is a Machlokes, yet it inserts it?

ונראה דהא פלוגתא דהכא לא דמיא לפלוגתא דמייתי התם ...

(b)

Answer: We need to say that the Machlokes here is not comparable to the Mashlokos that it cites there ...

כגון 'נוטלין לידים לאחד ואפילו לשנים'. ור' יוסי פליג התם בפ"ק דמסכת ידים (מ"א) ואמר 'לא סגי ליה לשנים ברביעית, דבעי לאחרון נמי רביעית'.

1.

Example #1: Such as 'One person may wash his hands (with a Revi'is), and even two'. And Rebbi Yossi argues there in the first Perek of Maseches Yadayim (Mishnah 1) and says that 'A Revi'is will not suffice for two people'.

וכן במתניתין 'היה מביא פיילי של חרס', דת"ק דרבי יהודה לא סגי ליה ברביעית.

2.

Example #2: And such as our Mishnah 'He brought an earthenware cup', where the Tana Kama of Rebbi Yehudah holds that a Revi'is will not suffice.

וכן גבי ביטול מי רגלים, דקאמר תנא קמא 'כל שהוא'.

3.

Example #3: And likewise, regarding nullifying urine, where, according to the Tana Kama 'A Kol she'Hu will suffice'.

אבל הכא רבנן מודו דבפחות מרביעית לא אפשר, ואי בעי, סגי ברביעית; מיהו לכתחילה מביא חצי לוג.

(c)

Answer (concl.): Whereas in our case, the Rabbanan agree that less than a Revi'is is out of the question, and that if one wants, one may use a Revi'is, only Lechatchilah, one brings half a Log.

כדתנן בריש פרק י"ד דמסכת נגעים 'כיצד מטהרין את המצורע? היה מביא פיילי של חרס חדשה ונותן לתוכה חצי לוג מים חיים'.

1.

Source: As we learned in the Mishnah at the beginning of the fourteenth Perek of Yadayim 'How does one purify a Metzora? One brings a new earthenware cup and pours into it a half a Log of spring-water.

והא דתנן בפ' שתי מדות (מנחות דף פח.) 'רביעית מה היתה משמשת? רביעית מים למצורע', ר' ישמעאל היא.

(d)

Conclusion: And the Mishnah in Perek 'Sh'tei Midos' (Menachos, Daf 88.) 'What purpose did the Revi'is serve? The Revi'is of water for a Metzora, goes according to Rebbi Yishmael.

7)

TOSFOS DH MEIVI MAYIM SHE'DAM TZIPOR NIKAR BA'HEM V'KAMAH REVI'IS- According to the Maharshal, this DH is part of the previous one.

תוס' ד"ה מביא מים שדם ניכר בהם וכמה רביעית)

(Summary: Tosfos now reconciles Rebbi Yishmael with the Mishnah in Mikva'os which implies that even wine is recognizable in more than a Revi'is, let alone blood.)

וא"ת, וכי אינו ניכר ביותר מרביעית? והא תנן בפ"ז דמסכת מקואות (מ"ה) ומייתי לה בגמרא בכמה דוכתי - בשילהי פ"ק דשחיטת חולין (דף כו.) ובפ"ק דמכות (דף ג:) 'ג' לוגין מים שנפל לתוכן קורטוב יין ומראיהן כמראה יין ... '.

(a)

Question: Is the blood not recognizable in more than a Reve'is (of water)? Did we not learn in the seventh Perek of Mikva'os (Mishnah 5), and it is cited in a number of locations - in the first Perek of Shechitas Chulin (Daf 36.) and in the first Perek of Makos (Daf 3:) 'Three Lugin of water into which a Kurtuv of wine fell and that has the appearance of wine ... '.

אלמא דאפילו יין ניכר בג' לוגין, וכ"ש דם דסומק טפי?

1.

Question (cont.): So we see that even wine is discernable in three Lugin, how much more so blood, which is even redder than wine.

י"ל, 'ניכר' דקאמר ממשותו של דם, ולאו בשינוי מראה דעלמא (מ"ר).

(b)

Answer: When the Gemara says 'recognizable', it means in the form of real blood (i.e. it is discernable), and not merely a change of color.

והשתא לא תיקשה מה שהיה תמיה רבי נמי מהא דקאמרינן בהקומץ רבה (מנחות דף כב.) ופרק גיד הנשה (חולין דף צח:) דרבי יהודה יליף למין במינו דאינו בטל ממאי דכתיב "ולקח מדם הפר ומדם השעיר" ...

(c)

Sugya in Menachos: This also dispels the Kashya that Tosfos' Rebe had from the Gemara in 'ha'Kometz Rabah (Menachos, Daf 22.) and in Perek Gid ha'Nasheh (Chulin, Daf 98:) where Rebbi Yehudah learns that 'Miyn be'Miyno is not Bateil' from the Pasuk (in Chukas) "And he shall take from the blood of the bull and from the blood of the goat" ...

הדבר ידוע שדמו של פר מרובה משל שעיר - אלמא דמין במינו לא בטיל.

1.

Sugya in Menachos (cont.): Even though everyone knows that the blood of a bull exceeds by far, that of a goat - so we see that 'Miyn be'Miyno is not Bateil'.

ורבנן אמרי 'עולין אין מבטלין זה את זה'.

(d)

Sugya in Menachos (cont.): Whereas the Rabbanan say that 'Korbanos (exclusively) are not Mevateil each other'.

והא הכא, דהוה מין שלא במינו, והדבר ידוע שהמים מרובין על הדם, ואפילו הכי כתיב "בדם"?

1.

Question: But here (in our Sugya) where it is a case of Miyn be'she'Eino Miyno, and it is obvious that the water exceeds the blood. Nevertheless, the Torah writes "be'Dam ... "?

די"ל, כיון דממשותו ניכר, הרי הוא בעין.

2.

Answer: Since (as we explained) the blood is distinctly 'recognizable', it is still considered factually there.

8)

TOSFOS DH KETANAH V'NIDCHIS MI'PNEI HA'MAYIM MAHU

תוס' ד"ה קטנה ונדחית מפני המים מהו

(Summary: Tosfos interprets the She'eilah in order to establish it according to Rebbi Yishmael.)

תימה, אליבא דמאן קא מיבעיא ליה? אי לרבי ישמעאלף, פשיטא דפסול דהא בעי שיהא דם צפור ניכר.

(a)

Question: According to whom is the Gemara asking? According to Rebbi Yishmael, it is obviously Pasul, seeing as he requires the blood of the bird to be discernable ... .

אי לרבנן, הא לא קפדי א'היכר?

1.

Question (cont.): Whereas if it is according to the Rabbanan, they are not fussy about being discernable?

ונראה, דהא בעיא לא לשון ספיקא, אלא שהיה תמה על דברי ר' ישמעאל, דאמר רביעית לעולם דם צפור ניכר בהן.

(b)

Answer: We therefore need to explain that this She'eilah is not in the form of a Safek, but rather a query on Rebbi Yishmael who said that a Revi'is of the bird's blood is always discernable in the water.

והא פעמים שאינו ניכר, שהמים מדחין אותו - כגון קטנה; ופעמים שאין המים ניכרין - כגון גדולה.

1.

Answer (cont.): Because there are times when it is not discernable, where the water dispels the blood - such as where it is a small bird; and there are times when the water is not discernable - where it is a large one.

והיכי קים להו לרבנן לשעוריה בצפור שיהא דמה ניכר לעולם ברביעית?

2.

Answer (concl.): So how can the Rabbanan be so sure that the Shi'ur of the blood of the bird that it is always discernable in a Revi'is of water?

דומיא דפ"ק דר"ה (דף יג.) דאמר ליה רבי ירמיה לרבי זירא 'מי קים להו לרבנן בין שליש לפחות משליש?'

(c)

Precedent: Similar to the Gemara in the first Perek of Rosh ha'Shanah (Daf 13.), where Rebbi Yirmiyah asked Rebbi Zeira 'Do the Rabbanan kow the difference between a third and less than a third?'

אמר ליה 'לאו אמינא לך 'לא תפיק נפשך לבר מהלכתא ... '.

1.

Precedent (cont.): To which the latter replied 'Did I not tell you not to take yourself outside the realm of Halachah (to question the Chachamim's traditions)!'

9)

TOSFOS DH SHINAH HA'KASUV B'MASHMA'O

תוס' ד"ה שינה הכתוב במשמעו

(Summary: Tosfos reconciles this with Pesukim in Melachim and in Devarim which refer to burned items as 'dust'.)

תימה לרבי, וכי שינוי הוא שנקרא אפר 'עפר' ...

(a)

Question: Tosfos Rebbi asks whether referring to ashes as 'Afar' is really a deviation ...

והכתיב (מלכים ב כג) "וישרוף אותה בנחל קדרון וידק לעפר"?

1.

Proof #1: Bearing in mind that the Pasuk in Melachim (2:23) writes in connection with the Bamos that Yoshiyahu burned in Nachal Kidron "and he ground it into dust"?

וכן "ואכות אותו טחון היטב עד אשר דק לעפר" (דברים ט)?

2.

Proof #2: And similarly the Pasuk in Eikev (Devarim 9), in connection with the Golden Cafl which Moshe destroyed by burning ... "And I ground it finely until it was fine like dust"?

וי"ל, אותן שלא נעשית אפר ע"י שריפה אלא צריכין כתישה נקראין עפר, אבל פרה עיקר מצות שריפתה לאפר.

(b)

Answer: Those that the burning did not turn ashes via burning, but needed to be ground, are called 'dust', unlike the Parah Adumah, where it was a Mitzvah to burn it into ashes.

אע"פ שאם היו שם אודין, היו כותשין אותם, כדאיתא בספרי וכדתנן בפ"ג דפרה 'נשרפה, חובטין אותה במקלות משום אודין שלא נעשו אפר'?

(c)

Implied Question: Even though, in the event that there were lumps, they would break grind them, as the Sifri says, and as is written in the Mishnah in the third Perek of Parah 'After it has been burned, one beats it with sticks on account of the lumps that did not become ashes'?

מיהו עיקר מצות שריפתה לאפר הוא.

(d)

Answer: Nevertheless, the basic Mitzvah of burning was to turn it into ashes.

10)

TOSFOS DH SHINAH HA'KASUV B'MASHMA'O

תוס' ד"ה שינה הכתוב במשמעו

(Summary: Tosfos reconciles this Sugya with the Sugya in Chulin.)

תימה, וכי מפני כך שינה, והאמר בפרק כיסוי הדם (חולין דף פח:) דלכך שינה אליבא דב"ה ללמד שאפר נקרא עפר?

(a)

Question: Is that the reason that the Torah changed, but did we not learn in Perek Kisuy ha'Dam (Chulin, Daf 88:) that it changed, according to Beis Hillel, to teach us that Eifer is called Afar?

וי"ל, תרתי שמע מינה.

(b)

Answer: We learn both things from it.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF