12th CYCLE DEDICATION
SOTAH 15 (5 Sivan) - Dedicated l'Zecher Nishmas Reb Chaim Aryeh ben Aharon Stern Z'L by Shmuel Gut of Brooklyn, N.Y.

1)

TOSFOS DH TE'UNAH NESACHIM

תוס' ד"ה טעונה נסכים

(Summary: Tosfos refutes the suggestion that a Chatas does not require Nesachim because it is not brought as a Neder or a Nedavah.)

א"ל דאינה טעונה נסכים משום דאינה בנדר ונדבה ...

(a)

Refuted Explanation: One cannot explain that it does not require Nesachim because it is not brought as a Neder or a Nedavah.

די"ל ה"פ - בדין הוא מאחר שהוא חוטא, היה צריך לעונשו להביא קרבן גדול, אבל בכור ומעשר אינו בדין.

(b)

Refutation: Because one can explain the Gemara like this: Really, seeing as he is a sinner, he ought to bring a large Korban, whereas B'chor and Ma'aser, there is no reason why one should.

2)

TOSFOS DH SAVAR LAH K''REBBI ELAZAR HA'KAPAR

תוס' ד"ה סבר לה כרבי אלעזר הקפר

(Summary: Tosfos discusses whether a Nazir Tahor is considered a sinner or not, particularly according to the opinion of Shmuel, and also points out a contradiction between our Sugya and the Sugya in K'risus.)

הכא משמע דרבי שמעון ורבי אלעזר הקפר סבירא להו דאפילו נזיר טהור חוטא הוא, דהא נזיר טמא היה מביא חטאת העוף, ועופות אינם טעונים נסכים, כדאיתא בפרק שתי מדות (מנחות דף צ:).

(a)

Clarification: It is implied here that, according to Rebbi Shimon and Rebbi Elazar ha'Kapar, even a Nazir Tahor is considered a sinner, since a Nazir Tamei would have brought a Chatas ha'Of, and birds do not require Nesachim, as we learned in Perek Sh'tei Midos (Menachos, Daf 90:).

והכי איתא בהדיא נמי בפרק קמא דנדרים (דף י.) ובפרק ג' דנזיר (דף יט.), דאף על גב דקרא בנזיר טמא כתיב, אנן אפילו נזיר טהור קאמרינן, דקסבר רבי אלעזר הקפר חוטא הוא.

1.

Support: And so the Gemara says explicitly, in the first Perek of Nedarim (Daf 10.) and in the third Perek of Nazir (Daf 19.), that although the Pasuk is written in connection with a Nazir Tamei, we say that, according to Rebbi Elazar ha'Kapar, even a Nazir Tahor is a sinner.

והיינו טעמא דכתב קרא בנזיר טמא?

(b)

Implied Question: And the reason the Pasuk says it by a Nazir Tamei ...

הואיל ושנה בחטא.

1.

Answer: Is because the Nazir sinned twice.

וקשה משמעתא קמייתא דנזיר (דף ב:) דתנן ' "אהא נאה", הרי זה נזיר. ודלמא אתנאה לפניו במצות קאמר? אמר שמואל שתפוס בשערו ואמר "אתנאה נזירא".

(c)

Question: This is difficult however, from the opening Sugya in Nazir (Daf 2:) where the Mishnah declares someone who says 'I will be a Nazir' a Nazir. And in answer to the Gemara's question that perhaps he means that he will beautify himself before Hash-m with Mitzvos, Shmuel establishes the case where the person is holding his hair and announces that he will beautify himself with Nezirus.

עביד מילתא דעבירה, ואמרינן ליה נאה? אין, אפילו רבי אלעזר הקפר דאמר נזיר חוטא הוא, הני מילי גבי נזיר טמא, דאיידי דבעי מיסתר, דילמא אתי למיעבר על נזירותיה; אבל נזיר טהור, לאו חוטא קרינן ביה.

1.

Question (cont.): And in answer to the question that seeing as he is performing a sin, how can we call this beautifying himself?, the Gemara replies that even Rebbi Elazar ha'Kapar, who describes a Nazir as a sinner, that is only a Nazir Tamei, because, since he needs to terminate the Nezirus, perhaps he will transgress it; But a Tahor Nazir is not considered a sinner ...

ואם תאמר, שמואל סבירא ליה התם אליבא דרבי אלעזר הקפר, דנזיר טהור לאו חוטא, וסתמא דגמרא דהכא ודפ"ג דנזיר (דף יט.) לאו כשמואל ...

(d)

Refuted Answer: And even if one answers that Shmuel holds there that, according to Rebbi Elazar ha'Kapar, a Tahor Nazir is not a sinner, whereas the S'tam Gemara here and in the third Perek of Nazir (Daf 19.) does not concur with Shmuel ...

וסתמא דמתניתין דקרי ליה 'נאה', אליבא דרבנן, דאמרי לאו חוטא, לפום סתמא דגמרא ...

1.

Refuted Answer (cont.): And holds that the S'tam Mishnah which calls him 'beautiful' goes according to the Rabbanan, who maintain that he is not a sinner.

אם כן, תקשה דשמואל אדשמואל, דאמר פרק קמא דתענית (דף יא.) 'כל היושב בתענית נקרא חוטא' - סבר לה כרבי אלעזר הקפר.

(e)

Refutation: Then we can still ask from Shmuel on to Shmuel, who says in the first Perek of Ta'anis (Daf 11.) that 'Whoever fasts is called a sinner' - because he holds like Rebbi Elazar ha'Kapar.

ותענית כנזיר טהור הוא, דאמרינן בפ"ק דנדרים (דף י.) רבי אלעזר הקפר אומר ... ' מכאן שיושב בתענית נקרא חוטא', והתם מיירי בנזיר טהור כדפרישית, ומדמי ליה יושב בתענית.

1.

Refutation (cont.): And Ta'anis is like a Tahor Nazir, as we say in the first Perek of Nedarim (Daf 10.), citing Rebbi Elazar ha'Kapar 'From here we see that whoever fasts is called a sinner', and the Gemara there is referring to a Tahor Nazir as Tosfos explained, to which it now compares someone who fasts.

והשתא אית לן למימר דסתמא דגמ' דנדרים נמי דמדמי יושב בתענית לנזיר טהור דלא כשמואל, דאיהו הוה מדמי ליה דוקא לנזיר טמא, לפי שמצער את עצמו מכל דבר, שהרי יושב בתענית, ומתחרט כנזיר טמא שמתחרט משום צער דבעי מיסתר נזירותיה.

(f)

Answer: In that case we will have to say that also the S'tam Gemara in Nedarim which compares a Ta'anis to a Tahor Nazir does not go according to Shmuel, who compares him specifically to a Tamei Nazir, since he causes himself suffering by desisting from all food and retracts, like a Nazir Tamei, who retracts because he suffers from the fact that he now has to terminate his Nezirus.

אבל נזיר טהור אינו צער.

1.

Answer (cont.): Whereas a Nazir Tahor does not suffer.

מיהו תיקשה דשמואל א'דשמואל דאמר בפ"ק (לעיל דף יא.) דיושב בתענית נקרא חוטא, ובפרק החובל (ב"ק דף צא:) פריך 'ואין אדם רשאי לחבול בעצמו? והתניא יכול נשבע להרע לעצמו ... , מה הטבה רשות אף הרעה רשות.

(g)

Question #1: However the contradiction in Shmuel remains, since he says in the first Perek (above, Daf 11.) that Someone who fasts is called a sinner, whereas in Perek ha'Chovel (Bava Kama, Daf 91:) when the Gemara queries the Gemara there that a person is not permitted to inflict a wound on himself from a Beraisa which compares harming oneself (which is permitted) to doing good to oneself, which is permitted ...

ומוקי לה שמואל ביושב בתענית דהוא רשות?

1.

Question #1 (cont.): Shmuel replies by establishing the Beraisa by someone who undertakes to fast?

ועוד קשיא, מפרק בתרא דכריתות (דף כו.) דאמר [חטא] שאין אנו מכירין בו אלא המקום יום הכפורים מכפר. וקא פריך 'ספק נזיר שעבר עליו יום הכפורים לא נייתי, דהא כפר עליה יום הכפורים?'

(h)

Question #2: Furthermore it is difficult from the last Perek in K'risus (Daf 26.) which rules that Yom Kipur atones for any sin that only Hash-m knows about. And in answer to the Gemara's Kashya that, in that case, a Safek Nazir should not need to bring a Korban once Yom Kipur has passed, seeing as Yom Kipur has atoned for him?

ומשני ' "לכל חטאתם", 'ולא לכל טומאתם'.

1.

Question #2 (cont.): It answers "le'Chol Chatosam", 'and not 'le'Chol Chatosam'.

ולרבי אלעזר הקפר מאי איכא למימר? נזיר כי מייתי קרבן לאו לכפרה מייתי, אלא לאחולי עליה נזירות טהרה, א"נ, למישרי נפשיה ביין'.

2.

Question #2 (cont.): And to answer the question according to Rebbi Elazar ha'Kapar, the Gemara answers that a Nazir brings his Korban, not to atone, but in order to start his Nezirus Taharah afresh, or in order to resume drinking wine.

אלמא דקרבן נזיר לר' אלעזר הקפר לאו לכפרה אתי, והכא משמע משום דבא על חטא אינה טעונה נסכים?

3.

Question (concl.): So we see that the Korban of a Nazir, according to Rebbi Elazar ha'Kapar does not come to atone, whereas in our Sugya it implies that, because it comes to atone for a sin, it does not require Nesachim?

והכי אמר נמי בפ"ג דנזיר (דף יט.) דחטאת העוף לר' ישמעאל בא על חטא, דאע"ג דבעל מיעקר עקר, מייתי.

(i)

Support: And so the Gemara says in the third Perek of Nazir (Daf 19.) that according to Rebbi Yishmael, a Chatas ha'Of (of a Nezirah) comes to atone for a sin, which is why, even if the husband uproots his wife's Neder, she still brings it.

ואכתי הוה מצי למיפרך התם לר' שמעון דהכא ולר' ישמעאל מספק נזיר לר' ישמעאל מספק נזיר טמא לר' שמעון אפי' מספק נזיר טהור.

(j)

Conclusive Remarks: The Gemara could have asked there on Rebbi Shimon here and on Rebbi Yishmael from Safek Nazir Tamei, and on Rebbi Shimon even from Safek Nazir Tahor.

ובפרק קמא דשבועות (דף ח.) נמי לא מתרץ כמו בכריתות, דלאו משום כפרה אתי.

1.

Conclusive Remarks (cont.): And in the first Perek of Shevu'os (Daf 8.) too, the Gemara does not answer like it does in K'risus - that the Korban does not come to atone.

3)

TOSFOS DH SAVAR LAH K'REBBI ELAZAR HA'KAPAR

תוס' ד"ה סבר לה כרבי אלעזר הקפר

(Summary: Tosfos expresses surprise that the Gemara bases Rebbi Shimon on the statement of Rebbi Elazar ha'Kapar.)

תימה לי, אמאי תלי מילתיה בר' אלעזר הקפר, והא איהו גופיה אומר נמי בפ"ק דנדרים (דף י.) 'אבל בנזירות לא התנדבו, שלא יקראו 'חוטאין', שנאמר "וכפר עליו מאשר חטא"?

(a)

Question: Why does he (Rebbi Shimon) base his ruling on Rebbi Elazar ha'Kapar. seeing as he himself also (like Rebbi Elazar ha'Kapar) says in the first Perek of Nedarim (10.) that they (the early Chasidim) did not donate Nezirus in order not to be called 'sinners', as the Torah says "And he shall atone for him for having sinned (by defiling himself) over a dead person"?

וי"ל, אגב שיטפיה דנקט בכל דוכתא הכי, נקט נמי הכא כי האי לישנא.

(b)

Answer: The Gemara simply uses here same expression that it uses in other places.

4)

TOSFOS DH K'MIYN CHOMER

תוס' ד"ה כמין חומר

(Summary: Tosfos presents three translation of the word 'Chomer'.)

פי' רבי הילל, מרגלית.

(a)

Explanation #1: Rebbi Hillel explains - that it is a pearl.

ענין אחר 'בושם', כמו 'חומרתא דפילון' (שבת דף סב.) - בשמים מעורבין, תרגום "בלולה" ד'פילא'.

(b)

Explanation #2: Another translation is 'spices', as in 'Chumr'sa de'Pilon' in Shabbos (Daf 62.) - which means mixed spices (as the Targum of "belulah" is 'Pila').

ענין אחר, פי' רבינו סעדיה גאון 'כמין המעשה', דבלשון ארמית אומר אדם לחבירו 'מה חמרך?' כלומר מה מעשיך.

(c)

Explanation #3: Yet a third translation of Rebbi Sa'adya Ga'on is 'a sort of story', since, in Arama'ic vernacular, one person says to another 'Mah Chamrach"? (How are you doing?)

15b----------------------------------------15b

5)

TOSFOS DH IKA L'MIFRACH MAH LI'METZORA

תוס' ד"ה איכא למפרך מה למצורע

(Summary: Tosfos establishes the Gemara like Rav Acha b'rei de'Rava, though the Maskana will go even according to Rav Yehudah.)

הא סוגיא כרב אחא בריה דרבא דאמר בפרק המפלת (נדה דף כג.) לרבי ישמעאל 'כל ג"ש שאינה מופנה כל עיקר, למידין ומשיבין'.

(a)

Clarification: This Sugya follows the opinion of Rav Acha b'rei de'Rava, who says in Perek ha'Mapeles (Nidah, Daf 23.), that, according to Rebbi Yishmael, even if neither side of a Gezeirah-Shavah is superfluous, one can nevertheless learn it, though one can query it.

ולפי המסקנא, דיליף ליה מ"בכלי" לא תיקשה נמי לרב יהודה, דאמר אין למידין כל עיקר.

(b)

Conclusion: However, according to the Maskana, that one learns it from "bi'Cheli", one can not even query Rav Yehudah, who says that one cannot learn from such a Gezeirah-Shavah at all.

6)

TOSFOS DH MAYIM SHE'LO NE'ES'SAH BA'HEM MELACHAH

תוס' ד"ה מה מים שלא נעשתה בהם מלאכה

(Summary: Tosfos explains how this will apply even to the water in the Kiyor in which the Kohanim have washed their hands.)

וא"ת, כיון דמי כיור הן, מי לא עסקינן שקדש ממנו כבר?

(a)

Question: Since the water from the Kiyor, it is surely speaking where Kohanim have already washed from it?

יש לומר אפי' אם קידש בהן, שלא יצק מן הדדין שבו, לא היתה מלאכה גבי נטילה,

(b)

Answer: Even if they did so without using the taps it would not be considered a Melachah regarding washing ...

דתנן בפ"ק דידים (מ"ג) 'עשה בהן מלאכה או ששרה בהן פתו, פסולין ...

1.

Source: As we learned in the first Perek in Yadayim (Mishnah 3) 'If one did Melachah with the water or soaked one's bread in it, it is Pasul ...

ואפ"ה קתני (שם מ"ה) 'מים שנחתום מטבל בהן את הגלוסקין, פסולין, ושהוא מדיח בהן ידיו, כשירין'.

2.

Source (cont.): Yet the Mishnah says there (Mishnah 5) 'Water in which the baker dips in his loaves, is Pasul; but water in which he washes his hands, is Kasher.

אלמא דלא חשיב מלאכה הדחת ידים אלא הדחת כלים ומי נחתום, כדקתני התם.

3.

Conclusion: So we see that only washing vessels and the water of the baker (for dipping in his loaves) is considered a Melachah, but not washing one's hands, as the Mishnah there explains.

7)

TOSFOS DH U'MAH MAYIM SHE'LO NISHTANU

תוס' ד"ה ומה מים שלא נשתנו

(Summary: Tosfos reconciles this Sugya with a Mishnah in Mikva'os.)

תימא, דמאחר דמי כיור הן, ומי כיור כשירין במי מקוה, ומי מקוה שנשתנו מראיהן כשר ...

(a)

Question #1: Since the water is from the Kiyor, which may comprise water from a Mikvah, which in turn, remains Kasher, even if its appearance has changed ...

כדתנן במסכת מקואות פ"ז (מ"ג) ד'מי צבע אין פוסלין המקוה בשינוי מראה'?

1.

Source: As we learned in the Mishnah in Mikva'os (Perek 7, Mishnah 3) - 'Colored water does not invalidate a Mikvah via changed appearance?

ועוד תימה לרבי, מאי שנא דהכא אמר 'מה מים שלא נשתנו', ובפרק ב' דמסכת ע"ז (דף לז:) לא מסיק הכי - גבי בישולי עובדי כוכבים?

(b)

Question #2: And furthermore Tosfos Rebbe asked Why here, does the Gemara say 'Just as water has not changed ... ', whereas in the second Perek of Avodah-Zarah (Daf 37:) does not conclude in this way (in connection with the cooking of Nochrim)?

ונראה דהכא נמי אסמכתא בעלמא הוא, וליכא אלא פסולא דרבנן.

(c)

Answer: We must therefore say that here as well, it is merely an Asmachta, and it is only Pasul mi'De'Rabbanan.

8)

TOSFOS DH NISACHMU V'HICHZIRAN L'TOCH KIVSHAN HA'EISH MAHU

תוס' ד"ה נתאכמו והחזירן לתוך כבשן האש מהו

(Summary: Tosfos queries this Gemara from the Gemara in Succah and the Gemara in Zevachim.)

תימה, מ"ש דקא מבעיא ליה הכא בנראה וחוזר ונראה, והא בפ' לולב הגזול (סוכה דף לג:) קא מבעיא לן ולא אפשיט?

(a)

Question #1: Why does the Gemara ask what the Din will be regarding where it was fit and becomes fit again, when in Perek Lula ha'Gazul (Succah, Daf 33:) the Gemara already asked the same She'eilah and did not resolve it?

ועוד, מאי שנא מהא דאמר בזבחים פ"ב (דף יח:) 'בגדי כהונה שהיו מקורעין או מטושטשין ועבד, עבודתו פסולה ...

(b)

Question #2: Furthermore, in what way is this different than the Gemara in Zevachim, Perek Sheini (Daf 18:) 'If a Kohen did the Avodah wearing Bigdei Kehunah which tore or which became dirty, the Avodah is Pasul' ...

ואפי' הכי אם כיבס טשטוש וגיעול שלהן, חזרו להתירן?

1.

Question #2 (cont.): Yet if he washed the off dirt, they become permitted once more ...

כדמייתי ברייתא פרק המזבח מקדש (שם דף פח.) 'בגדי כהונה אין עושין אותן מעשה מחט אלא מעשה אורג. נתגעלו, אין מכבסין אותן לא בנתר ולא באהל'.

(c)

Support: Like the Beraisa cited there in Perek ha'Mizbe'ach Mekadesh (Daf 88.) 'The Bigdei Kehunah are woven, and sewn. And should they become dirty, they may not be washed with washing soda or with 'Ohel' (a detergent)'.

ופרכינן 'הא במים, מכבסין'? אמר אביי - ה"ק הוגעו למים, מכבסין אותן בנתר'. אלמא דמכבסין אותן, ולא אמר דנדחו? מ"ר.

1.

Support (cont.): And on the Gemara's Kashya whether this means that that one may wash them with water, Abaye answers that if they can be washed clean with water, then one can even wash them with washing soda. So we see that one may wash them, and we do not say that onvce they are rejected, they remain rejected? Tosfos' Rebbe.

9)

TOSFOS DH HASAM HADRI I'MIFSH'TI

תוס' ד"ה הא התם הדרי ומפשטי

(Summary: Tosfos queries Rashi's explanation from Rebbi Eliezer himself in a Tosefta, who maintains otherwise.)

רש"י - מדלא קתני שנעשה בהן מלאכה, ש"מ א'מלאכה לא קפיד, אשינוי קפיד.

(a)

Clarification: Rashi explains that, since the Tana does not mention the fact that work was performed with it, this implies that he is particular about changing the object, but not about work.

וקשיא לרבי מתוספתא דנגעים פרק אין מצורע ר' אליעזר אומר, 'עץ ארז ואזוב ושני תולעת שנאמר בתורה שלא נעשית בהן מלאכה'.

(b)

Question: Tosfos Rebbe queries this from the Tosefta in Nega'im, in Perek Ein Metzora, where Rebbi Eliezer (the author of the current Mishnah is also Rebbi Eliezer) says that 'the piece of cedar-wood, the hyssop and the crimson thread of which the Torah speaks, must not have been worked with.

אלמא דמלאכה פוסלת בהן לר' אליעזר גופיה?

1.

Question (cont.): From which we see that, in the opinion of Rebbi Eliezer himself, Melachah invalidates them?

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF