1)

TOSFOS DH HA'ALOS L'RABOS K'LALOS HA'BA'OS MACHMAS B'RACHOS

תוס' ד"ה האלות לרבות קללות הבאות מחמת ברכות

(Summary: Tosfos presents contradictions in the opinions of both Rebbi Meir and Rebbi Yehudah.)

תימה לרבי, דהכא דריש ר"מ 'ה"י' ד"האלות", ובפ"ק דהוריות (דף ה.) אמר 'ור"מ, "קהל הקהל" לא דריש?

(a)

Question #1: Tosfos Rebbe asks that whereas here, Rebbi Meir Darshens the 'Hey' of "ha'Alos", the Gemara in the first Perek of Horiyos states that Rebbi Meir does not Darshen "Kahal" "ha'Kahal"?

ותו איכא למיתמה - דר"י דריש הכא 'ה"י' דריבויא למעט, והתם דריש "קהל הקהל" לרבויא?

(b)

Question #2: Furthermore, Rebbi Yehudah Darshens the extra 'Hey' to preclude, whereas there he Darshens "Kahal" "ha'Kahal" to include?

ותו קשיא, דר' יהודה א'דרבי יהודה, דהכא משמע דלא דריש "את האלות", ובפ"ק דמנחות (דף יא:) אמר 'ר"י סבר "את [כל הלבונה]" - לרבות [קורט] אחר?

(c)

Question #3: And finally, Rebbi Yehudah here does not Darshen "es" (of "es ha'Alos"), whereas in the first Perek of Menachos (Daf 11:) he Darshens "es Kol ha'Levonah" to include an additional grain?

2)

TOSFOS DH AMAR REBBI TANCHUM HINAKI K'SIV

תוס' ד"ה אמר רבי תנחום הנקי כתיב

(Summary: Tosfos clarifies the Sugya and reconciles it with the Sugya in Nedarim.)

הכא פרש"י דתדרוש הכי - 'טומאה תחת אישך, חנקי'. אבל בסוף פרק שבועת העדות (שבועות דף לו.) פירש 'הנקי', בלא 'יו"ד', כמו 'חנקי' ...

(a)

Clarification: Rashi here explains that we must Darshen like this: 'Tum'ah tachas Ishech Chinaki', whereas at the end of Perek Shevu'as ha'Eidus (Shevu'os, Daf 36.) he explains "Hinaki", without a 'Yud', like 'Chinaki' ...

וקאי א'קרא דבתריה "ואת כי שטית", דמשמע הכי 'חנקי ממים המרים האלה, ואת כי שטית'.

1.

Clarification (cont.): And it refers to the Pasuk that follows - "ve'At ki Satis ... ", implying 'You will be strangled with this bitter water, if you sinned!'

והתם אמר 'כי לית ליה לר"מ "מכלל לאו אתה שומע הן", בממונא, באיסורא אית ליה, וסוטה איסורא דאית ביה ממונא הוא.

2.

Clarification (cont.): And the Gemara says there that 'Rebbi Meir does not hold "mi'Chelal La'av Atah Shome'a Hein" by money-matters, but by matters involving Isur, he does; and Sotah is an Isur which also contains money matters.

ונשאל רבי - והא בפ"ק דנדרים (דף יא.) אמר בגמרא 'מאי לחולין, לא חולין ליהוי, אלא לקרבן' ...

(b)

Question: They asked Tosfos' Rebbe - that in the first Perek of Nedarim (Daf 11.) the Gemara explains 'la'Chulin' to mean 'Lo Chulin lehavi, Ela le'Korban'.

מני מתני', אי ר"מ, הא לית ליה "מכלל לאו ... ", והכי דייק נמי בסוף הפרק (שם יג:) ובריש פרק שני (דף יד.) - אע"ג דאיסורא גרידתא הוא?

1.

Question (cont.): And the Gemara there posits that the author of the Mishnah cannot be Rebbi Meir, since he does not hold 'mi'Chelal La'av Atah Shome'a Hein'? And so the Gemara also extrapolates at the end of the Perek there, Daf 13: and at the beginning of the second Perek, Daf 14.). even though Nedarim is purely an Isur?

והשיב רבי, דהתם נמי איסורא דאית ביה ממונא הוא, שאסר ממון חבירו עליו.

(c)

Answer: And his Rebbe answered that there too, it is an Isur that contains money, as he forbade his friend's money on himself.

3)

TOSFOS DH MILNEI SHE'HA'TECHEILES DOMEH L'YAM

תוס' ד"ה מפני שהתכלת דומה לים

(Summary: Tosfos cites the Yerushalmi on this topic.)

בירושלמי דפ"ק דברכות - 'מגיד שהתכלת דומה לים, והים דומה לעשבים, ועשבים לרקיע, ורקיע לכסא, והכסא לספיר.

(a)

Yerushalmi: The Yerushalmi in the first Perek of B'rachos states - 'This teaches us that T'cheiles resembles the sea, the sea resembles grass, grass, the sky; the sky, the Throne and the Throne resembles sapphire'.

וכתיב "ואראה והנה (על) [אל] הרקיע ... " ' (יחזקאל י).

1.

Yerushalmi (cont.): And the Pasuk writes in Yechezkel (10) "And I saw and behold on top of the sky ... " '.

4)

TOSFOS DH EINO KOSEIV ETC. AL HA'NEYAR ELA AL HA'MEGILAH

תוס' ד"ה אינו כותב וכו' על הנייר אלא על המגילה

(Summary: Tosfos reconciles the Gemara in Shabbos with this Sugya.)

תימה, בפ' המוציא (שבת דף עח:), דתנן 'קלף כדי לכתוב עליו פרשה קטנה שבתפילין "שמע ישראל" '.

(a)

Mishnah in Shabbos: The Mishnah in Perek ha'Motzi (Shabbos, Daf 78:) writes 'Parchment enough to write on it the smallest Parshah in the Tefilin namely "Sh'ma Yisrael".

אמאי לא קתני פרשת סוטה דשיעור זוטא טפי?

(b)

Question: Why does it not rather cite Parshas Sotah, which is shorter?

אור"י, דפרשת סוטה לא שכיח כפרשת תפילין.

(c)

Answer: The Ri answers that Parshas is not as common as Parshas Tefilin.

ואמרינן התם (דף עח.) 'כל מילתא דשכיח ולא שכיח, אזול רבנן בתר שכיח לקולא'.

(d)

Source: And the Gemara rules there that 'When it is a matter of common and not common, the Rabbanan go after the one that is more common to be lenient'.

5)

TOSFOS DH LO AL HA'LU'ACH V'LO AL HA'NEYAR ELA AL HA'MEGILAH

תוס' ד"ה לא על הלוח ולא על הנייר אלא על המגילה

(Summary: Tosfos reconciles this Sugya with the Sugya in Gitin, and cites various Yerushalmis.)

תימה, אמאי לא מרבינן כל מילי מ"וכתב", כדאמרינן פרק שני דגיטין (דף כא:) "ספר", 'אין לי אלא ספר, מנין לרבות כל דבר? ת"ל "וכתב" מ"מ.

(a)

Question: Why does the Gemara not include everything form the word "ve'Kasav", as it does in the second Perek of Gitin (Daf 21:), where it says tha from "Seifer" we only know Seifer, and that we learn everything else because the Torah writes "ve'Kasav", implying everything.

אם כן, מה ת"ל "ספר"? מה ספר שאין בו רוח חיים. ורבנן, אי כתב 'בספר', כדאמרת'. אלמא כל היכא דכתיב (ספר כ"ע מודו דמרבינן כל מילי בר מדבר שיש בו רוח חיים)?

1.

Question (cont.): So why did the Torah then write "Seifer"? Just as a Seifer does not possess life ... '.And the Rabbanan counter that this would be fine if the Torah had written 'ba'Seifer'. In any event, we see from there that wherever the Torah writes "Seifer", everyone agrees that it comes to include everything barring things that have a spirit of life [continued overleaf])

17b----------------------------------------17b

6)

TOSFOS DH LO AL HA'LU'ACH V'LO AL HA'NEYAR ELA AL HA'MEGILAH (Continued from overleaf).

תוס' ד"ה לא על הלוח ולא על הנייר אלא על המגילה

(Summary: Tosfos reconciles this Sugya with the Sugya in Gitin, and cites various Yerushalmis.)

מיהו לפי' ר"ת לא קשיא מידי, דפי' התם ב'כלל ופרט וכלל' דרשינן ליה, דחזר וכתב "ונתן לה" (ספר כריתות).

(a)

Answer #1: It is not difficult at all however according to Rabeinu Tam, who explains there (in Gitin) that the Gemara learns the Din there from a 'K'lal u'Perat u'Chelal', seeing as the Torah adds the words "ve'Nasan lah"/

אבל הכא 'כלל ופרט' הוא, ואין בכלל אלא מה שבפרט.

1.

Answer #1 (Cont.): Whereas here, it is merely a 'K'lal u'Perat', in which case the K'lal only includes what lies in the P'rat.

א"נ, התם קרא יתירא הוא דקא דריש, משום דכתיב תרי זימני "וכתב לה ספר כריתות".

(b)

Answer #2: Alternatively, the Gemara there Darshens the extra Pasuk, since the Torah writes "ve'Kasav lah Seifer K'risus" twice.

ובירושלמי מקשה ליה נמי - 'הכא כתיב "ספר", והכא כתיב "ספר"; הכא את אומר כל דבר שהוא בתלוש, והכא את אומר הכין?

(c)

Yerushalmi #1: The Yerushalmi also asks - that even though both here and there the Torah writes "Seifer", in one place the Gemara says that it includes whatever is detached from the ground, and in the other, it says like this?

שנייא היא הכא דכתיב "בספר".

1.

Yerushalmi #1 (cont.): And it answers that the first case is different, since the Torah writes "ba'Seifer".

אבל בגמרא דידן לא אמר התם הכי - דאמר 'אי כתיב "בספר", כדקא אמרת, דהוי מרבינן כל מילי דתלוש בר מדבר שיש בו רוח חיים.

(d)

Bavli: Our Gemara however, does not say this there, but rather - that 'had it written there "ba'Seifer", as the Gemara said, we would have included everything that is detached with the exception of something that has a spirit of life.

ירושלמי - תניא, ר"א בן שמוע אומר 'אין כותבין על עורות בהמה טמאה. אמר ר"ש מכיון דאיתמר למחיקה ניתנה, למה אינו כותב?

(e)

Yerushalmi #2: The Yerushalmi cites a Beraisa where Rebbi Elazar ben Shamua prohibits writing the Megilah of a Sotah on the skin of a non Kasher animal; whereas Rebbi Shimon holds that, since we have learned that it is anyway going to be erased, why should one not do so?

תני, ר"א [בר שמעון] אומר 'רואה אני את דברי ר"א בן שמוע מדברי אבא. שמא תאמר איני שותה, ונמצא השם גנוז על עור בהמה טמאה'.

1.

Yerushalmi #2 (cont.): Rebbi Elazar b'Rebbi Shimon, in another Beraisa, condones the opinion of Rebbi Elazar ben Shamua over and above that of his father, because, should she refuse to drink, it will transpire that the Name of Hash-m will remain on the skin on the skin of a non-Kasher animal.

ותו התם, ר' לוי בר סיסי בעי קמיה רבי 'מגילת סוטה מהו שתטמא את הידים? א"ל, הרי זו שאלה!

(f)

Yerushalmi #3: Furthermore, the Yerushalmi, quoting Rebbi Levi bar Sisi - asked Rebbi whether the Megilas Sotah renders the hands Tamei, to which Rebbi replied that it is a good question.

א"ר יוסי, אינה שאלה כלום, גזרו על הספרים שיטמאו את הידים לא מפני קדושתן? וזו למחיקה נתנה, לא צריכא, הואיל ונתנה למחיקה'.

1.

Yerushalmi #3 (cont.): Rebbi Yossi however, said that it is not a question at all, since, the only reason that they decreed that Sefarim render the hands Tamei is due to their Kedushah. Consequently, this Megilah, which stands to be erased, is not Metamei the hands.

7)

TOSFOS DH SHE'NE'EMAR U'MACHAH K'SAV SHE'YACHOL LI'MCHOK

תוס' ד"ה שנאמר ומחה כתב שיכול למחוק

(Summary: Tosfos cites a Yerushalmi regarding the ink that one uses to write a Megilas Sotah.)

בירושלמי, 'אי "מחה", יכול במשקה או במי פירות? ת"ל "וכתב". הא כיצד? כתב שיכול לימחק; ואיזו זו? דיו שאין בו קנקנתום.

(a)

Clarification: The Yerushalmi asks 'Now that the Torah writes "Machah", perhaps one should write with a liqujid or with a fruit-juice? Therefore it writes "ve'Kasav". How does one reconcile the two expressions? It must be a script that can be erased. And what is that? Ink that dot not contain Kankantum (vitriol).

והא תני 'אם מחק מתוך הספר, כשר'?

(b)

Question: But did the Beraisa not say that if one erased from the Seifer, it is Kasher?

תיפתר כהדין תניא - דתנא אמר ר"מ 'כל ימי שהיינו למדין אצל ר' ישמעאל, [לא] היינו נותנין קנקנתום לתוך הדיו'.

(c)

Answer: This Beraisa must be interpreted in accordance with another Beraisa, where Rebbi Meir said that as long as he learned by Rebbi Yishmael, he did not (See Rashash) used to add Kankantum to the ink.

8)

TOSFOS DH MAH MISHPAT BA'YOM AF MEGILAS SOTAH BA'YOM

תוס' ד"ה מה משפט ביום אף מגילת סוטה ביום

(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's source that Sotah must be by day, and elaborates.)

כל מעשה סוטה ילפינן מהכא, בפ"ב דמגילה (דף כ:) דהשקאה ביום.

(a)

Clarification: We learn the entire ceremony of Sotah from here, in the second Perek of Megilah (Daf 20:), that making her drink must be done by day.

רש"י פי' - מה משפט ביום, בסנהדרין נפקא לן מ"והיה ביום הנחילו את בניו".

(b)

Explanation #1: Rashi explains that 'Just as judgment is done by day, as the Gemara in Sanhedrin from "ve'Hayah be'Yom Hanchilo es Banav".

ולא מסתברא, דהא "ע"פ התורה" כתיב גבי זקן ממרא, דמשתעי בדיני נפשות. והאי קרא ד"ביום הנחילו" משתעי בדיני ממונות?

(c)

Refutation: This is not correct however, seeing as "al=Pi ha'Torah" that is written in connection with a Zakein Mamrei is referring to Dinei Nefashos, whereas the Pasuk of "be'Yom Hanchilo" is referring to money-matters.

אלא מ"והוקע אותם לה' נגד השמש" נפקא לן התם, דביום.

(d)

Explanation #2: The Pasuk from which the Gemara there learns 'ba'Yom' is therefore that of "ve'Hoka osam la'Hashem Neged ha"Shemesh".

ונראה לי דכל דין סוטה בין גמר בין תחילה פסול בלילה דומיא דדיני נפשות, ולא כדיני ממונות, דתחילת דין ביום, אבל גמר דין אפילו בלילה.

(e)

Conclusion: Tosfos also explains that the entire Din of Sotah, both the concluding session and the opening one are Pasul at nighttime similar to Dinei Nefashos, unlike Dinei Mamonos, where the initial session must be performed by day, but not the conclusion.

9)

TOSFOS DH DI'CHESIV V'KASAV ES HA'ALOS HA'EILEH K'DI'CHESIVA

תוס' ד"ה דכתיב וכתב את האלות האלה כדכתיבא

(Summary: Tosfos reconciles the Sugya later in Perek Ein Ne'emarin (and in other places in Shas) which learns the same Limud from a different Pasuk, with our Sugya).

תימה לר"י, לקמן בפרק ואלו נאמרין (דף לב:) ואיתא נמי בריש פ"ב דמסכת ברכות (דף יג.) ובמסכת מגילה (דף יז:) - דק"ש לא יקראנה למפרע לרבנן מ"והיו", ולרבי מ"דברים" "הדברים".

(a)

Question: The Ri queries the Gemara later in Perek Eilu Ne'emarin (Daf 43:), which also appears at the beginning of the second Perek of B'rachos, and in Meseches Megilah (Daf 17:) - which forbids K'ri'as Sh'ma to be read backwards from "ve'Hayu", according to the Rabbanan, and from "Devarim" "ha'Devarim", according to Rebbi.

ורבנן "דברים" "הדברים" לא משמע להו. הילכך איצטריך "והיו" שלא יקראנה למפרע.

1.

Question (cont.): The Rabbanan need to learn from "ve'Hayu", the Gemara explains, because they do not hold of "Devarim" "ha'Devarim".

ואמאי לא נפקא להו מ"האלה" כי הכא "הדברים האלה" כדכתיבא?

2.

Question (concl.): Why, the Ri now asks, do they not learn from "ha'Eileh", like the Gemara learns here from "ha'Devarim ha'Eileh"?

וי"ל, כיון דקיבלו וגמירי מרבותינו ד"שמע" אית לן למדרש 'בכל לשון שאתה שומע', אייתר לך "והיו", שלא יקראנה למפרע, ו"האלה" דרשי להו לדרשא אחריתא.

(b)

Answer: Seeing as they had a tradition from their Rebbes to Darshen from "Sh'ma" in any language that one fancies, "ve'Hayu" is rendered superfluous to teach us that one should not read the Sh'ma backwards, and from "ha'Eileh", they Darshen something else.

10)

TOSFOS DH KODEM SHE'TEKABEIL ALEHAH SHEVU'AH PESULAH

תוס' ד"ה קודם שתקבל עליה שבועה פסולה

(Summary: Tosfos discusses the Machlokes between Rebbi Yochanan and Resh Lakish on this point, both of which he queries, before reconciling Rav Papa in our Sugya with his opinion in Sanhedrin.)

ירושלמי ר' קרוספא אמר 'איתפלגון ר' יוחנן ור"ל; חד אמר משביע ואח"כ כותב, וחד אמר כותב ואח"כ משביע'. ומפרש טעמא כדי לסמוך שבועה להשקאה.

(a)

Yerushalmi: The Yerushalmi cites a Machlokes between Rebbi Yochanan and Resh Lakish. One of them says that he first makes her swear and then writes Parshas Sotah, the other, that he first writes Parshas Sotah and then makes her swear - in order to juxtapose the oath to the drinking.

והתם משמע דבהכי פליגי - מ"ד 'משביע ואח"כ כותב', אית ליה "חוקה" ו"תורה" מעכב על הסדר, ומאן דאמר 'כותב ואח"כ משביע', אית ליה אע"ג דמעכב, אינו על הסדר.

(b)

Yerushalmi (cont.): And it appears there that the one who gives the oath precedence over the writing holds that "Chukah' and "Torah" render the order crucial, whereas the other opinion holds that it renders the writing and the oath crucial, but not the order.

ותימה, א"כ כמאן ס"ל, לא כר"י ולא כר' נחמיה בפ' הוציאו לו (יומא דף ס.), דמשמע דכ"ע סבירא להו היכא דכתיב "חוקה", מעכב נמי על הסדר.

(c)

Question #1: In that case, they hold neither like Rebbi Yehudah not like Rebbi Nechemyah in Perek Hotzi'u lo (Yoma, Daf 60.), both of whom appear to hold that "Chukah" renders the order crucial?

ותמה רבי, דבפרק ד' מיתות (סנהדרין דף מט:) 'אמר רבא אמר רב סחורה אמר רב הונא "כל מקום ששנו חכמים דרך מנין, אין מוקדם ומאוחר חוץ משבעה סממנין'.

(d)

Question #2: Tosfos' Rebbe also asks that in Perek Arbas Misos (Sanhedrin, Daf 49:) Rava, quoting Rav S'chorah Amar Rav Huna says that 'Wherever the Chachamim recorded something via a list, the order is La'av Davka, with the exception of 'the seven ingredients (in connection with a stain of Nidus)'.

רב פפא סבא משמיה דרב אמר "אף ד' מיתות". ואידך, בפלוגתא לא קא מיירי.

1.

Question #2 (cont.): Rav Papa the elder in the name Rav adds 'The four Misos'. The first opinion (Rava), says the Gemara, is not concerned with Machlokes.

רב פפא אומר "אף סדר יומא". ואידך, ההוא לחומרא בעלמא.

2.

Question #2 (cont.): Rav Papa adds also the order of Yoma (the Avodah on Yom Kipur). The other opinions, the Gemara explains, hold that this is merely a Chumra.

דמשמע הא לאו הכי, הוה חשיב ליה. ואמאי לא חשיב סדר סוטה, דהא רבא אמר הכא 'כתבה קודם שתקבל עליה שבועה, פסולה', ומשמע בירושלמי דבעי כל הפרשה על הסדר?

3.

Question #2 (concl.): This implies that the Gemara would otherwise have included it. Why does Rav Papa then not include the order of Sotah, seeing Rava says here that if he (the Kohen) wrote the Parshah before she accepted on herself the oath, it is Pasul', and the Yerushalmi implies that the entire Parshah needs to be performed in the right order?

ונראה, דלא חשיב אלא היכא דשנוין על הסדר, אבל סדר סוטה אינה נישנית על הסדר, שהרי אין סדר המשנה וסדר הפרשה מכוונין כמו שפירשנו בראש הפרק.

(e)

Answer: It seems that they are only discussing where the issues are learned in the right order, which precludes the order of Sotah, which is not, since the order in the Mishnah does not tally with the order in the Parshah, as Tosfos explained at the beginning of the Perek.

וסדר הפרשה עיקר, אבל סדר המשנה אפילו למצוה בעלמא, לא.

1.

Answer (cont.): And the order of the Parshah is the prominent one; whereas the order of the Mishnah is not even a Mitzvah.

ולהכי לא אמרה נמי התם דאמר 'זהו סדר תמיד' אלא לאפוקי ממצות חליצה, אבל לאפוקי מסדר סוטה ליכא למימר, דאפילו בדיעבד נמי לא.

(f)

Conclusion: And this is also why the Gemara did not mention it there, when it said 'This is the order of the Tamid', to preclude from the Mitzvah of Chalitzah. It could not have said 'to preclude from the order of Sotah', since, even Bedieved one would not be Yotzei'.

11)

TOSFOS DH KASVAH IGERES PESULAH

תוס' ד"ה כתבה איגרת פסולה

(Summary: Tosfos discusses Rashi's explanation regarding Sirtut on Megilas Sotah and on Tefilin, and Sirtut according to Rabeinu Tam. And he finally discusses what one may and may not write without Sirtut.)

רש"י פירש 'אגרת בלא שרטוט' - "בספר" אמר רחמנא, והלכה למשה מסיני שהספרים צריכין שרטוט.

(a)

Clarification: Rashi explains that this refers to a letter without 'Sirtut' (ruled lines) - since the Torah writes "ba'Seifer", and it is a Halachah le'Moshe mi'Sinai that Sefarim require 'Sirtut'.

ואי קשיא, מאי איריא משום דנקראת ספר, תיפוק לי דבלאו הכי אסור לכתוב שום פסוק בלא שרטוט?

(b)

Question: Why do we need to come on to the reason of 'Seifer', seeing as in any event it is forbidden to write a Pasuk without Sirtut?

דאמרי' בפ"ק דגיטין (דף ו:) 'אמר רב יוסף, מאן לימא לן דר' אביתר בר סמכא הוא'?

1.

Source #1: Because in the first Perek of Gitin (Daf 6:) Rav Yosef says 'Who tells us that Rebbi Evyasar is reliable?

ועוד, הא איהו דשלח ליה לרב יהודה 'בני אדם העולים משם לכאן, הן קיימו בעצמם "ויתנו הילד בזונה והילדה מכרו ביין וישתו", וכתב ליה בלא שרטוט. וא"ר יצחק 'שתים כותבין, שלש אין כותבין'.

2.

Source #1 (cont.): Moreover, he sent to Rav Yehudah that 'People who come from there to here fulfil on themselves the Pasuk "And they gave boys for harlot's fees and they sold girls for wine, and they drank", which he wrote without Sirtut, despite Rebbi Yitzchak's ruling 'Two words are permitted, three are not!'

ואמרינן בסוף פרק מצות חליצה (יבמות דף קו:) אמר אביי 'האי מאן דכתב גיטא דחליצתא, לכתוב הכי - אקרינוה לדידה מ"מאן יבמי" עד "יבמי". ופירוש, משום דלא מצי למכתב שלש תיבות רצופין בלא שרטוט, כדמסיק 'מר זוטרא 'שירטט וכתב ליה לכולה פרשתא'.

3.

Source #2: And Abaye says at the end of Mitzvas Chalitzah (Yevamos, Daf 106:) Someone who writes a Get of Chalitzah, should write 'We made her read out "Me'ein Yevami" till "Yabmi" ', because of the prohibition of writing three consecutive words without Sirtut, as the Gemara concludes 'Mar Zutra made Sirtut and wrote out the entire Parshah.

מתקיף לה מר בר רב אידי 'והא לא ניתן ליכתב? והילכתא כמר זוטרא אע"ג דלא ניתן ליכתב'.

4.

Source #2 (cont.): Mar bar Rav Idi asked that it is not meant to be written? But the Halachah is like Mar Zutra, even though it is not meant to be written.

תריץ - אי לאו משום דנקראת ספר, ה"א אע"ג דאסור לכתוב בלא שירטוט, המגילה עצמה אינה פסולה.

(c)

Answer: Were it not for the fact that it is called a Seifer, we would have thought that even though it is forbidden to write it without Sirtut, the Megilah itself does not become Pasul.

קמ"ל דפסולה. ונראה שלא היו המים בודקין על ידה.

1.

Answer (cont.): It therefore teaches us that it is Pasul, and it would seem, the water would not 'examine' her.

מיהו לא ידענא אם שרטט אותה בין שיטה לשיטה לאחר כתיבה, אע"ג דבשעת כתיבה כתב באיסורא, אי המגילה כשירה בהכי או לא.

(d)

Quandry: Tosfos does not know however, if Sirtut between the lines that is performed after it has been written, renders the Megilah Kasher, even though it was written be'Isur, or not.

והא דאמרי' בהקומץ רבה (מנחות דף לב:) ובמגילה (דף יח:) 'הלכתא מזוזה צריכה שירטוט, אבל לא תפילין'.

(e)

Sirtut by Tefilin, Explanation #1: And when we rule in ha'Kometz Rabah (Menachos, Daf 32:) and in Megilah (Daf 18:) that 'A Mezuzah requires Sirtut, but not Tefilin' ...

נראה דהכי הילכתא גמירי לה - דאין לו לשרטט תפילין.

1.

Sirtut by Tefilin, Explanation #1 (cont.): It seems that this is a Halachah le'Moshe mi'Sinai - that one is not permitted to make Sirtut on Tefilin.

דאי לא תימא הכי, אלא הא דפסיק 'אבל לא תפילין' דלא מיפסלי אי כתבן בלא שרטוט, מיהו צריך לשרטט משום דאסור לכתוב בלא שרטוט ...

(f)

Proof: Because, if that would not be the case, and that 'But not Tefilin' would mean that they are not Pasul if they are written without Sirtut, but that they do need Sirtut, since it is forbidden to write them without it ...

א"כ, הא דמקשה התם מהא ד'תפילין שבלו, אין עושין מהן מזוזה', ש'אין מורידין אותן מקדושה חמורה לקדושה קלה', טעמא דאין מורידין, אבל משום שרטוט, לא?'

1.

Proof (cont.): Then, when the Gemara asks there from 'Tefilin which became worn out, which one may not turn them into a Mezuzah', due to the prohibition of lowering a higher Kedushah to a lower one' - 'The reason is because of not lowering the Kedushah, but not on account of Sirtut?'

ומשני 'תנאי היא'.

2.

Proof (cont.): And the Gemara answers that it is a Machlokes Tana'im.

ואי הוה מצי לשרטט להו, הוה מצי למימר במשורטטין? אלא ש"מ דהכי גמירי לה דלא מצי לשרטט להו.

3.

Proof (concl.): Now if it would be permitted to make Sirtut on Tefilin, why did the Gemara not answer that it speaks where they did indeed make Sirtut? A proof that this is the Halachah le'Moshe mi'Sinai is that it is forbidden to make Sirtut on Tefilin,

אבל ר"ת פירש - הא דאמרי' 'שלש אין כותבין', היינו אם לא שרטט כלל, אבל אם שרטט בד' פיאות הגליונים, אע"פ דלא שרטט בין שיטה לשיטה, חשוב שירטוט אפי' לענין ס"ת.

(g)

irtut by Tefilin, Explanation #2: Rabeinu Tam however, explains (See Maharsha) that, when the Gemara says that 'Three (words) is forbidden', it means that one did not make Sirtut at all, but if one made Sirtut on the four corners of the margins, even though one did not do so between the lines, it is considered Sirtut even with regard to a Seifer Torah.

אלא משום "זה אלי ואנוהו" (שמות טו) צריך לשרטט בין כל שיטה ושיטה.

1.

Sirtut between the Lines: And it is only because of "Zeh Keili ve'Anveihu" (Sh'mos, 15) that one needs to make Sirtut between the lines.

וכן מוכיח בפ"ק דמגילה (דף טז:) "דברי שלום ואמת" - 'מלמד שצריכה שרטוט כאמיתה של תורה'.

(h)

Proof: And this is also evident from the Gemara in the first Perek of Megilah (Daf 16:), which commenting on the Pasuk in Esther "Divrei Shalom ve'Emes", explains that it needs Sirtut like 'Amitah shel Torah' ...

ופירש ר"ח דלאו היינו ס"ת אלא מזוזה. ולישנא ד'אמיתה' משמע כיחודה של תורה דהיינו מזוזה דיש בה עול מלכות שמים.

1.

Proof (cont.): Which Rabeinu Chananel explains with reference (not to the Seifer Torah, but) to the Mezuzah. Since the Lashon 'ka'Amitah shel Torah' implies like unification of Torah - Mezuzah, which contains Ol Malchus Shamayim'.

וכן עיקר, דאי ס"ת ממש משתעי ההוא קרא ד"ואמת" ...

(i)

A Proof on the Proof: And this is the correct explanation, because if the Pasuk of "Emes" referred to the Seifer Torah itself ///

א"כ, הא דגרסינן בפ"ב דמגילה (דף יט.) 'מגילה נקראת "ספר" ונקראת "אגרת"; נקראת "ספר" - שאם תפרה בפשתן, פסולה. מאי איריא משום "ספר", תיפוק ליה משום "ואמת", ונימא צריכה שירטוט ותפירה כאמיתה של תורה?

1.

A Proof on the Proof (cont.): Then when the Gemara says in Megilah (Daf 10.) 'A Megilah is called a "Seifer" and "an Igeres"; It is called a Seifer - inasmuch as it is Pasul if it is stitched with linen' why would it need it say because of "Seifer"? Why not give the reason because of "ve'Emes"?

אלא ש"מ לשרטוט דמזוזה איתקש, דהתם תפירה ליכא. ולענין תפירה נקראת 'ספר'.

2.

A Proof on the Proof (concl.): A proof that it (the Megilah [See Poras Yosef]) is compared to Mezuzah, which does not require stitching, since it is called a Seifer with regard to stitching (?)

והשתא לא תקשי הא דפסקינן בהקומץ רבה (מנחות דף לב:) ובמגילה (דף יח:) 'הילכתא מזוזה צריכה שרטוט, תפילין אין צריכין שרטוט'.

(j)

Refuted Question: Now one can no longer ask from the ruling in ha'Kometz Rabah (Menachos, Daf 32:) and in Megilah (Daf 18:) that a Mezuzah requires Sirtut, but not Tefilin'.

ומקשה מהא ד'תפילין שבלו אין עושין מהן מזוזה, לפי שאין מורידין'. הא משום שרטוט, לא?

1.

Refuted Question (cont.): And it asked from 'Tefilin that became worn out, which one may not turn into a Mezuzah' due to the prohibition of lowering a higher Kedushah to a lower one' - but not on account of Sirtut?

ומשני 'תנאי היא' - מדלא משני 'במשורטטין', ש"מ דאפי' מנהג ליכא. הואיל ואין צריך לשרטטן.

2.

Refuted Question (cont.): To which it answered that it is a Machlokes, Tana'im. And since it did not answer that it is speaking about where they made Sirtut, we can learn that it is not even a Minhag, since it is not necessary to make Sirtut.

דגרסינן בירושלמי בפרק במה מדליקין 'כל הפטור בדבר ועושהו, נקרא הדיוט'.

3.

Refuted Question (concl.): And we learned in the Yerushalmi in Shabbos that 'Whoever does something from which he is Patur is called a Hedyot (an ignoramus)'.

השתא י"ל, הא דאין צריכין שרטוט היינו בין השיטין, אבל בד' פיאות צריכין שרטוט,

(k)

Conclusion: Now we can answer that it does not require Sirtut between the lines, only on the four corners ...

דלא גריעי מ'שלש אין כותבין'.

1.

Conclusion cont.): Since it is no worse than 'Three, one may not write' (See M'lo ha'Ro'im).

מיהא לפירושו לא תירץ מאי איכא למימר גבי מגילת סוטה דפסולה בלא שרטוט, כיון דאפילו ס"ת הוא סגי ליה בשרטוט לארבע פיאות?

(l)

Question: According to his explanation however, it is not clear how he will answer why the Megilas Sotah is Pasul without Sirtut, seeing as even a Seifer Torah will suffice with Sirtut on the four corners (See M'lo ha'Ro'im)?

מצאתי בתוספות רבינו יב"א במסכת גיטין 'שמעתי מר' אליהו הצרפתי שהיה אומר מה שאנו כותבים בכתבים בלא שרטוט ליכא למיחש, דלא כתבינן לשום פסוק אלא לאמירה בעלמא לפרוס שלום בלשון עברי, או לדבר בו בלשון צח.

(m)

Sirtut on Letters: Tosfos found a Tosfos of Riva in Maseches Gitin who writes 'I heard from Rebbi Eliyahu the Frenchman, who used to say that our custom to write letters without Sirtut is not a problem, seeing as we do not write Pesukim, only sayings, to greet one another in Lashon ha'Kodesh, or to put something across in a clear manner.

אבל כשכותב שמביא אותו לשום פסוק, כי האי גוונא אסור למכתב בלא שרטוט.

1.

Sirtut on Letters (cont.): However, the moment one writes something that entails citing a Pasuk, it is forbidden to write without Sirtut.

ולא ידענא מנלן לכתוב בפירושים פסוקים בלא שרטוט כשמביא לשום פסוק'.

2.

Sirtut on Letters (concl.): And he does not understand from where one takes the Heter to insert Pesukim in one's explanations, without making Sirtut.

12)

TOSFOS DH KASVAH AL SH'NEI DAPIN PESULAH (This Dibur belongs on the next Daf)

תוס' ד"ה כתבה על שני דפין פסולה

(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's explanation of 'Sh'nei Dapin.)

מקשים לפירוש רש"י [שפי'] כדפין של ס"ת, מפרק בתרא דגיטין (דף פז:) דתנן 'שייר מקצת הגט וכתבו בדף השני, והעדים מלמטה כשר', ולא חשיב ליה שני ספרים כיון דמעורה ...

(a)

Question: They query Rashi, who explains 'like the columns of a Seifer-Torah', from the Mishnah in the last Perek of Gitin (Daf 87:), "If one leaves over a part of the Get and writes it on another column, and the witnesses sign underneath, it is Kasher', and it is not considered two Sefarim, since it is joined ...

כדאמרי' בפרק שני דגיטין (דף כ:) אהא ' "דהרי זה גיטך, והנייר שלי" אינה מגורשת ... . בעי רב פפא 'בין שיטה לשיטה, בין תיבה לתיבה' מהו?'

(b)

Support #1: As the Gemara says in the second Perek of Gitin (Daf 20:) on the case of 'This is your Get, and the paper remains mine, she is not divorced' on which Rav Papa asked 'What if the husband retains the space between the lines or between the words?'

וקפריך 'ותיפוק ליה משום ד"ספר אחד אמר רחמנא ולא שנים"? לא צריכא דמעורה'.

1.

Support #1 (cont.): The Gemara asks 'Why is it not Pasul due to the fact that the Torah says "One Seifer and not two", to which it answers 'that it is speaking where it is all joined.

ובהקומץ רבה (מנחות דף לג.) גבי מזוזה אמר נמי 'אמר רב יהודה אמר שמואל 'כתבה על שני דפין (פסולה)'.

(c)

Support #2: And in ha'Kometz Rabah (Menachos, Daf 33.) the Gemara cites Rav Yehudah Amar Shmuel, who says that if one writes it on two columns, it is Pasul? (continued on the next Daf).

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF