שבת דף קכג. א

האם מותר ליטול קורנסים דלהלן כדי לפצע בהן אגוזים?

קורנס של זהבים קורנס של בשמים
לר' יוחנן מותר - דמתקנו בקל בהכאה על הקורנס אסור - דקפיד עליה שלא ימאס
לרב שמן בר אבא מותר

תאנה שטמנה בתבן (כדי שתתבשל), ועוגה שטמנה בגחלים (כדי שתאפה), האם יכול להוציאן?

כשהן מגולות מקצתן כשאין הן מגולות מקצתן
לת"ק - טלטול מן הצד אסור מותר [1] אסור
לר' אלעזר בן תדאי - טלטול מן הצד מותר [2] מותר

מחט שחסרה את החור שבראשה, או שחסר לה עוקץ מה דינה לענין שבת ולענין טומאה?

לענין שבת לענין טומאה
לרב יוסף ולאביי מותר לטלטלה [3] טהורה - ובטלה מדין כלי [4]
לרבא בריה דרבה ולרבא כשהיה לה וניטל: אסור לטלטלה [5]
בגולמי: מותר לטלטלה
טהורה - ובטלה מדין כלי

האם מותר לעשות פעולות דלהלן בתינוק שנולד? [תוד"ה אסובי].

אסובי ינוקא - לסדר אבריו
שנפרקו מהלידה
לפופי ינוקא - לכורכו בבגדים
ולקשור בחגורה רחבה
לרב נחמן אסור - דהוי מתקן (מכה בפטיש) מותר - דאינו מתקן
לרב ששת מותר - דאין תיקון באדם (ובמידי דלאו רפואה מותר)

שבת דף קכג: א

קנה העשוי להפוך בזיתים שבמעטן, מה דינו לענין שבת ולענין טומאה?

כשיש קשר בראשו כשאין קשר בראשו לענין טומאה
לענין טומאה מקבל טומאה - דיש לו בית קיבול אינו מקבל טומאה
לענין שבת מותר לטלטל - דכלי הוא דעומד להפיכת הזיתים

מה היו השלבים באיסור ובהיתר דיני מוקצה?

לאביי לרבא
בראשונה אסרו הכל והתירו שלשה כלים [6]
התירו דבר שמלאכתו להיתר לצורך גופו דבר שמלאכתו להיתר לצורך גופו ומקומו
חזרו והתירו דבר שמלאכתו להיתר לצורך מקומו דבר שמלאכתו להיתר מחמה לצל
וחזרו והתירו דבר שמלאכתו לאיסור לצורך גופו - אבל לצורך מקומו לא דבר שמלאכתו לאיסור לצורך גופו ומקומו - אבל מחמה לצל לא
עד שאמרו כל הכלים ניטלים [7] התירו לא רק ביד אחת
אלא אפי' בשתים
התירו לא רק אדם
אלא אפי' בשנים
-------------------------------------------------

[1] ובזה לא חשיב אפי' טלטול מן הצד, כיון שאינו צריך להגביה את המוקצה, אלא רק את התאנה, והמוקצה שמצדדיהן נשמט מעצמו ונופל. וכתבו התוס' (בד"ה פגה), שדוקא באופן שהניחה ע"מ ליטלה משם, אבל אם הניחה שם לכל השבת - הוי הפגה בסיס לדבר האסור (דהיינו לתבן), ואסור.

[2] וכן פסק רב נחמן, והגם שבתחילה הורה שצנון מוטמן מותר להוציאו - דוקא אם הוא מונח באופן שהחלק הרחב שלו למעלה, מ"מ חזר בו רב נחמן מהוראה זו ופסק דטלטול מן הצד לא שמיה טלטול.

[3] וביאר רב יוסף, דכיון שטעם ההיתר לטלטל מחט הגם שהוא כלי שמלאכתו לאיסור, משום שצריך לו כדי להוציא בו את הקוץ, א"כ אין חילוק בין אם יש לה חור או עוקץ או לא, הרי עדיין ראויה היא להוציא בה את הקוץ.

[4] ובכל אופן ס"ל שלענין שבת מותר. וביאר אביי, שלענין טומאה בעינן כלי מעשה, וליכא - דאינה ראויה, ולענין שבת מידי דחזי בעינן - וגם מחט זו ראויה להוציא בה קוץ.

[5] דמזה שמצאנו שלעינן טומאה אינה כלי - גם לענין שבת אינה כלי. ואינה דומה לגולמי דלקמן, שאדם שומר עליהם כדי לנוקבם ולחדדם, אולם במחט שנשברה וניטל עוקצה או חורה, אדם זורק אותה לבין הגרוטאות - ובטל שם כלי מינה, ולכן אסור לטלטלה. וביארו התוס' (בד"ה מדלעינן), שכיון שאפי' אם יחדה לא מהני במחט שניטל חורה ועוקצה להשאיר עליה שם כלי ולהשאירה בטומאתה, לכך לא הוי מנא לענין שבת. אכן בדבר שמהני ליה יחוד, כגון כל הכלים שנשברו - שטהרו, מותר לטלטלם בשבת (ואפי' בלא ייחוד).

[6] סכין לחתוך את הדבילה, וכף גדולה המיועדת להוצאת זוהמת התבשיל, וסכין קטנה שעל גבי השולחן. וכתבו התוס' (בד"ה מקצוע) דלא היה מעולם בכלל האיסור כוסות וצלחות, שהם כלים שיש להם בית קיבול.

[7] חוץ משנים, והם: המסור הגדול, ויתד של מחרישה.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף