נזיר דף מא. א

מה לומדים מהפסוקים "זקנו" ו"ראשו" הכתובים במצורע?

"זקנו" "ראשו"
לר' אליעזר דמצורע מגלח זקנו [1] שגילוח המצורע דוקא בתער [2]
לרבנן שגילוח המצורע דוקא בתער [3] אתא למדחי לאו דהקפה [4]

-------------------------------------------------

[1] דקמ"ל אף שיש איסור של השחתת הזקן, אתא קרא ד"זקנו" לדחות בתגלחת מצורע איסור זה. אכן לא ידענו מהאי קרא שהתגלחת צריכה להיות בתער דוקא, כיון שר' אליעזר לשיטתו ס"ל שהשחתת הזקן היא גם בשאר משחיתים ולאו דוקא בתער. ולכן הוא צריך ללמוד שמצורע מגלח זקנו בתער מפסוק אחר - מ"ראשו".

[2] אולם מה שלומדים מזה רבנן לקמן ש"הקפת כל הראש שמה הקפה", לר"א לא צריך ללמוד זאת, דאו שס"ל שהקפת כל הראש לא נקראת הקפה ואינה בכלל האיסור - דרק כשמקיף פאותיו חייב אבל מגלח כל השער לא, או דס"ל שזה אנחנו יודעים מדין "עשה דוחה לא תעשה". ודין עשה דוחה לא תעשה נלמד לר"א מכלאים בציצית.

[3] דס"ל שהאיסור להשחית פאת זקן הוא דוקא בתער, ולכן על כרחך שהייתור ד"זקנו" בא ללמד שמצות תגלחת מצורע היא דוקא בתער, דאם אין מצוה דוקא בתער, יכול היה לגלח בשאר המשחיתים ולא היה דוחה העשה את הלא תעשה.

[4] דס"ל דגם הקפת כל הראש שמה הקפה, ולכן צריך מקור שמצות תגלחת מצורע דוחה לאו זה. ומזה למדנו גם את הדין של עשה דוחה לא תעשה. וצריך שני פסוקים - גם "ראשו" וגם "זקנו", דאם היה כתוב רק "זקנו" לא הייתי יודע את הדין שהקפת כל הראש שמה הקפה, דהייתי אומר שאינה נקראת הקפה ולכן היא מותרת במצורע, ורק ע"י שכתוב "ראשו" אני יודע שהיא הקפה ורק דבמצורע יש גזה"כ שתגלחתו דוחה לאו זה. ואם היה כתוב רק "ראשו" הגם שהייתי יכול ללמוד את הדין דעשה דוחה לא תעשה וכן את הדין דהקפת כל הראש שמה הקפה, מ"מ לא הייתי יודע שמצות מצורע היא דוקא בתער, דהרי הקפת כל הראש אסורה אפי' במספרים כעין תער, ולכן הייתי חושב שאין מצות תגלחת מצורע דוקא בתער - ובכל אופן צריך להתיר במצורע הקפת הראש, להכי כתיב "זקנו" שהשחתתו אסורה דוקא בתער, ומזה שיש ייתור שבכל אופן מצורע מותר לגלחו ש"מ שמצות תגלחת מצורע היא דוקא בתער, ולכן הותר איסור זה.

עוד חומר לימוד על הדף