MENACHOS 9 (8 Elul) - Dedicated in memory of Esther Miryam bas Harav Chaim Zev and her husband Harav Refael Yisrael ben Harav Moshe (Snow), whose Yahrzeits are 7 Elul and 8 Elul respectively. Sponsored by their son and daughter in law, Moshe and Rivka Snow.

מנחות דף ט' ע"א

מנחה שנבללה באנשים ובמקומות דלהלן, מה דינה?

כשבללה זר כשבללוה מחוץ לחומת העזרה
לר' יוחנן כשרה פסולה [1]
לריש לקיש כשרה כשרה

האם כלי שרת מקדש להפסל ביוצא? [תד"ה ריש].

בדברים שיש להם עוד עבודה שתקדשם בדברים שאין להם עוד עבודה
לשיטת תוס' [2] אינו מקדש מקדש
לשיטת רש"י מקדש מקדש

מנחה שחסרה בזמנים דלהלן, מה דינה?

כשחסרה קודם קמיצה חסרו שירים אחר קמיצה קודם הקטרה
לר' יוחנן ישלימנה מביתו ויקמצנה יקטיר קומצה [3]
לריש לקיש פסולה כמדת ר' אליעזר: יקטיר קומצה
כמדת ר' יהושע: פסולה [4]

לוג שמן של מצורע שחסר בזמנים דלהלן, מה דינו? [תד"ה עד].

כשחסר קודם שיצקו הכהן על כפו השמאלית כשחסר אחר שיצקו לפני שהזה ממנו כשחסר אחר שנתן ההזאות
לר' עקיבא בנגעים יחזור וימלאנו פסול פסול
לר' שמעון בנגעים יחזור וימלאנו יחזור וימלאנו פסול [5]

זבחים דף ט' ע"ב

לחם הפנים שנפרס או שנשרף בזמנים דלהלן, האם נקטיר עליו את הבזיכין?

נפרס או נשרף קודם שפירק למערכת נפרס או נשרף אחר שפירק למערכת, או שהגיע הזמן לפרק [6]
כמדת ר' יהושע אינו מקטיר נפרס: מקטיר
נשרף או אבד: אינו מקטיר [7]
כמדת ר' אליעזר אינו מקטיר מקטיר

אליבא דר' יוחנן שס"ל ששיריים שחסרו בין קמיצה להקטרה מקטיר עליהם את הקומץ, האם גם מותרים באכילה?

ללשון הראשון ברש"י ללשון השני ברש"י
לזעירי אסורים אסורים
לר' ינאי מותרים [8] אסורים

מפני מה כתבה תורה ד' פעמים: שמאלית, שתים במצורע עני ושתים במצורע עשיר?

אחד בעני אחד בעשיר השני בעני השני בעשיר
לפי' א' ברש"י לגופיה - שמאלית ולא ימנית בעלמא בעי ימין שלא תאמר אין מיעוט וכו' דלא נילף ממצורע לעלמא
לפי' ב' ברש"י לגופיה - שמאלית ולא ימנית לגופיה - שמאלית ולא ימנית כאן שמאלית ולא אחר שמאלית כאן שמאלית ולא אחר שמאלית [9]
לפי' ג' ברש"י כאן שמאלית - בעלמא ימין כאן שמאלית - בעלמא ימין כאן שמאלית - בעלמא ימין כאן שמאלית - בעלמא ימין [10]

-------------------------------------------------

[1] ואף שגם ר' יוחנן מודה שרק מקמיצה והילך הם עבודות כהונה, מ"מ כיון דעשייתה בכלי שרת, נהי דכהונה לא בעיא - פנים בעיא.

[2] הנה הוכיחו תוס' מסוגין מדין מנחה שבללה מחוץ לחומת העזרה, שאין בזה לכו"ע פסול יוצא אפי' שכבר נתקדשה בכלי שרת [ודלא כרש"י בכמה מקומות]. אמנם כתבו בסוף דבריהם גבי מנחת כהנים וחביתי כהן גדול שאין בהם קמיצה, וכל קדושתם היא רק בכלי שרת, שבאמת שם מועיל כלי שרת לקדשם ביוצא, אבל אם יש עוד קמיצה או שחיטה אין כלי שרת מקדשם להפסל ביוצא.

[3] וס"ל דגם ר' יהושע מודה היכא שנשתייר כזית שיכול לזרוק את הדם, וה"ה במנחה להקטיר קומצה (אמנם השיריים עצמם אסורים באכילה - וכדלהלן). [ור"ל סובר בדעת ר' יהושע שמנחה שאני מזבח, דגזה"כ כיון שנחסרה פסולה].

[4] וכתבו בתד"ה מאן, דלר"ל אין מחלוקת ר"י ור"א בזבח כמחלוקתם במנחה, דבזבחים הם חולקים בלא נשתייר כלל, ובמנחות הם חולקים אפי' בנשתייר קצת.

[5] וזהו שהקשו תוס' בסוף דבריהם: ואע"פ שכבר נתן קודם מתן דם, פי' וא"כ מה מועיל שנעמיד כר"ש, הרי כבר נתן ז' מתנות מהשמן קודם מתן דם, והרי הוא חסר אחר מתנות שלכו"ע פסול. [ותרצו דהואיל ונתן בפסלות (ר"ל קודם מתן דם) לא חשוב נתינה - ויחזור וימלאנו].

[6] זמן הפירוק הוא, בשבת בשעה שביעית אחר שקרבו המוספין.

[7] הכי אמר ר' יוחנן לר"ל: שאם נעמידה כר"א, א"כ למה אמר: נפרס וכו', יאמר אפי' בנשרף או נאבד. אלא ע"כ שמשנה זו היא גם לחולקים על ר"א, ולשיטתם איה"נ אם נשרף או נאבד [ולר' יוחנן באופן שלא נשאר גם שיריים], איה"נ שלא יכול להקטיר, אפי' שכבר פרק את המערכת מלחם הפנים שעליה.

[8] ודריש מהמנחה - מנחה שהיתה כבר, וכיון שבשעת קמיצה היתה שלימה - קרינן ביה והנותרת מן המנחה ואכלוה, אף שאח"כ חסרה אחר הקמיצה.

[9] ורק ע"י שכתוב פעמים חשוב ב' כתובים הבאים כאחד שאין מלמד לעלמא להכשיר בשמאלית.

[10] וע"י שכתוב כן ד' פעמים אנו יודעים כן, דאי בעלמא ג"כ כשר שמאלית לכתוב רק ג' שמאלית: חד לגופיה, וחד מה במצורע שמאלית אף בעלמא שמאלית, וחד שלא תאמר מיעוט אחר מיעוט. ומזה שכתב שמאלית רביעית שהיא מיותרת, ע"כ שבא לומר דכאן שמאלית ולא בעלמא.

עוד חומר לימוד על הדף