מעילה דף ב. א

מתי יש מעילה בקדשי קדשים (חטאת, אשם, ושלמי ציבור), ומתי יש מעילה בקדשים קלים (שלמים, בכור, מעשר ופסח)? [תוד"ה קדשי].

קדשי קדשים קדשים קלים
קודם זריקה יש מעילה (דנקראים "קדשי ה'") אין מעילה
אחר זריקה הבשר ניתר לכהנים ובאימורים יש מעילה נעשה מעילה רק באימורים

קדשי קדשים ששינה בהם כדלהלן, מה דינם? [תוד"ה ששחטן].

שחטן בדרום וקיבל דמן בצפון, וכן להיפך שחטן בדרום וגם קיבל דמן בדרום
לת' הא' בתוס' יש בהם מעילה אין בהם מעילה [1]
לרבינו פרץ יש בהם מעילה יש בהם מעילה [2]

מעילה דף ב: א

קדשי קדשים שנשחטו בדרום, או שקיבל דמן בדרום, והעלם לגבי מזבח בין בשוגג בין במזיד, האם ירדו [3]?

אליבא דר' יהודה אליבא דר' שמעון
לרבה ירדו ירדו [4]
לרב יוסף ירדו [5] לא ירדו

מעילה דף ב: א

פסולים דלהלן שעלו על המזבח, האם ירדו או לא. [זבחים דף פד.]?

הלן, היוצא, הטמא, נשחט חוץ לזמנו, נשחט חוץ למקמו, קבלו פסולים וזרקו דמו, ניתנים למעלה שנתן למטה ולהיפך, ניתנים בפנים שנתנן בחוץ ולהיפך נשחטה -בלילה,
נשפך דמה,
יצא הדם -מהקלעים
רובע, נרבע, מוקצה, נעבד, אתנן, מחיר, כלאים, טריפה, יוצא - דופן [6] זקן, חולה, מזוהם, נדמה, טומטום, אנדרוגינוס
לר' יהודה לא ירדו ירדו [7] ירדו
לר' שמעון לא ירדו לא ירדו ירדו

עולת העוף שדינה להמלק למעלה מחוט הסיקרא, ומלקה למטה, מה דינה? [תוד"ה ורבה].

אליבא דר' יהודה אליבא דר' שמעון
לפירוש ר"י ירדו [8] לרבה: ירדו
לרב יוסף: לא ירדו
לפירוש רבינו פרץ לא ירדו לא ירדו

קדשי קדשים שנשחטו בדרום, או שקיבל דמן בדרום, מה דינם?

איזה מעילה יש בהם? ומה דין המעילה?
לרב יוסף ולסוגיא בעמוד א' מעילה דאורייתא מביא קרן וחומש ואשם
לרבה וכן לר' יהודה מעילה דרבנן_ מביא רק [9]קרן, ואין חומש ואשם

מתו נמי תנינא וכו', כיצד הגירסא ומה הקושיא?

מה הגירסא? מה הקושיא?
לביאור הפשוט מתו נמי תנינא מה חידש עולא - הא זו משנה מפורשת גבי חטאת שמתה שמועלים
לפירש"י מתו נמי תנינא דאין מועלים בהם איך אמר עולא דמועלין בכל קדשים שמתו, הא דין זה דוקא בחטאת

-------------------------------------------------

[1] דכיון ששינה בהם כל כך - גם בשחיטה וגם בקבלה, הרי הוא כמו קדשים שחנקן שיצאו מידי מעילה.

[2] דהנה טעם משנתנו שמועלים בשחיטת דרום או בקבלת דרום מבואר בגמ' משום דמצינו שכשר בקדשים קלים, וא"כ מה לי שינה בעבודה אחת או בשתים, סו"ס ראויים עבודות אלו בקדשים קלים, ולכך לא חשוב כאילו חנקן ונשארים בקדושת מעילה.

[3] מבואר ברש"י (בד"ה איבעיא להו), שרק על ב' מקרים אלו היתה השאלה, אולם על שאר דיני משנתנו לא. וביארו התוס' (בד"ה עלו), דחוץ לזמנו ומקומו לכו"ע לא ירדו (וכדלהלן בטבלה הבאה), ושחט בלילה או קיבל בלילה - מבואר שזו מחלוקת ר"י ור"ש ואין בזה ספק, וא"כ רק נשאר שחיטת דרום.

[4] ס"ל לרבה שכל מה שאמר ר"ש שלא ירד הוא דוקא היכא שלא שינה בשחיטה וקבלה, ועשה אותם כתיקנם בצפון, אולם אם שינה מקום השחיטה או הקבלה בזה מודה ר"ש - שירדו. [ועל זה הקשו תוס' (בד"ה ורבה), דדין זה דניתנים למעלה וכו', כו"ע מודים שלא ירדו (כדלהלן בטבלה הבאה), והיה לרבה לומר דעד כאן לא קאמר ר"ש אלא בנשפך דמה (שבזה הוא חולק על ר' יהודה) שלא ירדו, משא"כ בשחיטת דרום וכו'].

[5] ע' בטבלה הבאה שר' יהודה ור"ש נחלקו לכאורה רק בג' דברים: א) נשחטה בלילה, ב) נשפך דמה, ג) יצא הדם. מ"מ ביארו התוס' (בד"ה אליבא), דכ"ש שנחלקו בשחיטת דרום, דמה נשחט בלילה שלא שינה מקומו לשחוט בדרום אמר ר' יהודה שירדו, כ"ש היכא שלא שחטו במקומו שירד אליבא דר' יהודה.

[6] כל אלה אין פסולן בקודש אלא קודם לכן, ולכך בזה ס"ל לכו"ע שירדו - דנתמעטו מזאת. ושאר הפסולים כולם הוי פסולן בקודש, ולכך ר"ש מרבה את כולם מתורת העולה - ריבה תורה אחת לכל החטאות, ור' יהודה מרבה להם ממה שמצאנו להם הכשר במקום אחר.

[7] ר' יהודה ממעט ג' מיעוטים [זאת, היא, וה' דהעולה] לג' פסולים: נשחטה בלילה, נשפך דמה, יצא דמה חוץ לקלעים.

[8] דאף שנתבאר בטבלה הקודמת דניתנים למעלה שנתנן למטה ולהיפך לא פסל, מ"מ גבי עולת העוף שאין לה הכשר של שחיטה קודם, ועתה הוא מתחיל בהכשרה, ולכך וכיון שעשאו שלא במקומו הוי כשחיטת דרום, שאליבא דר' יהודה לכו"ע ירדו.

[9] וכתב השטמ"ק (אות ה'), שלפ"ז מתניתין לצדדין קתני, דחוץ לזמנו וחוץ למקומו יש בהם מעילה מה"ת, ואילו בשחיטת וקבלת דרום מה"ת אין בהם מעילה דכמאן דחנקינהו דמי - ואם עלו למזבח ירדו, ורק מדרבנן יש בהם מעילה.

עוד חומר לימוד על הדף