12th CYCLE DEDICATION:
 
MEGILAH 2 - Dedicated in honor of Rabbi David Wilensky and the Tuesday night Gemara shiur.

1)

DAYS FOR KERI'AS HA'MEGILAH (Yerushalmi Halachah 1 Daf 1a)

[דף א עמוד א] משנה מגילה נקראת באחד עשר בשנים עשר בשלשה עשר בארבעה עשר בחמשה עשר לא פחות ולא יתר.

(a)

(Mishnah): The Megilah is read on the 11th, 12th, 13th, 14th or 15th of Adar, but not earlier and not later.

כרכים המוקפין חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמשה עשר

(b)

Cities surrounded by a wall from the days of Yehoshua bin Nun read on the 15th;

כפרים ועיירות גדולות קורין בארבעה עשר אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה:

(c)

Villages and big cities read on the 14th, but villages [may read] early on the day of assembly (Monday or Thursday).

גמ' ר' אילא שמעון בר בא בשם ר' יוחנן כתיב [אסתר ט לא] לקיים את ימי הפרים האלה בזמניהם

(d)

(Gemara - R. Ila and Shimon bar Ba citing R. Yochanan): [The Megilah alludes to other days to read it -] it says "Lekayem Es Yemei ha'Purim he'Eleh bi'Zmaneihem."

מה תלמוד לומר בזמניהם ר' יונה ור' יוסה

(e)

Question: What do we learn from "bi'Zmaneihem"? (It should have written bi'Zmanam!) R. Yonah and R. Yosah [argued about this].

ר' יונה אמר ליתן להן זמנים אחרים

(f)

Answer #1 (R. Yonah): It is to give [walled cities and open cities] different times [to read].

ר' יוסה אומר זמנים שקבעו להם חכמים ואלו הן י"א וי"ב וי"ג וי"ד וט"ו

(g)

Answer #2 (R. Yosah): [It alludes to] the times that Chachamim fixed [to read] - the 11th, 12th, 13th, 14th or 15th. (Had the Megilah not hinted to this, later Chachamim would not change the enactment of Anshei Keneses ha'Gedolah.)

או אינו אלא י"ו וי"ז

(h)

Question: Perhaps [it alludes to] the 16th and 17th!

ר' אבהו בשם ר' לעזר [שם כז] ולא יעבר (לא יעבר) [צ"ל ולא יעברו - קרבן העדה]

(i)

Answer #1 (R. Avahu citing R. Lazar): It says "v'Lo Ya'avor", and [repeats] "Lo Ya'avru" (the repetition teaches that one may not postpone the reading).

ר' יצחק בר נחמן בשם שמואל לא יעבר ולא יעבר

(j)

Answer #2 (R. Yitzchak bar Nachman): [It could have written] Lo Ya'avor. [Rather, it wrote] "v'Lo Ya'avor." (We learn from the Vov.)

או אינו אלא תשיעי ועשירי

(k)

Question: Perhaps [it alludes even to] the ninth and 10th!

שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן ימים אין כתיב כאן אלא כימים תן ימים כנגד ימים אחד עשר ושנים עשר כנגד ארבעה עשר וחמשה עשר

(l)

Answer (Shmuel bar Nachman citing R. Yonason): It is not written Yamim, rather, "ka'Yamim" - give [additional] days corresponding to the days [that the Megilah explicitly wrote, i.e.] the 11th and 12th corresponding to the 14th and 15th.

או שנים עשר ושלשה עשר כנגד ארבעה עשר וחמשה עשר

(m)

Question: Perhaps [we should add] the 12th and 13th corresponding to the 14th and 15th!

א"ר חלבו יום שלשה עשר יום מלחמה היה הוא מוכיח על עצמו שאין בו ניחה

(n)

Answer (R. Chelbo): The 13th was the day of the war. It proves about itself [that ["ka'Yamim Asher Nachu" does not refer to it, for] there was no rest [then].

מעתה אל יקראו בו

(o)

Question: If so, we should not read on the 13th! (The Mishnah allows this!)

לפניו ולאחריו קורין ובו אינן קורין

(p)

Answer: We may read before it and after it. Will you say that on it itself we may not read?! (Surely this is not so.)

או אינו אלא תשיעי ועשירי

(q)

Question: Perhaps [we add only] the ninth and 10th (but not the 11th, 12th and 13th)!

כימים ימים שהן סמוכין לימים

(r)

Answer: "Ka'Yamim" alludes to days adjacent to the days (that are explicit, i.e. 14th and 15th).

ואם ימים שהן סמוכין לימים אינן אלא ששה עשר ושבעה עשר

(s)

Question: If [we require] days adjacent to the days, this must be the 16th and 17th (since the verse does not come to add the 13th, like we explained)!

לית יכיל דא"ר אבהו בשם רבי אלעזר [אסתר ט כז] לא יעבר ולא (יעבר) [צ"ל יעברו - קרבן העדה] יעבר ר' יצחק בר נחמן בשם שמואל לא יעבר ולא יעבר

(t)

Answer: This cannot be, for [we cannot postpone the reading]. R. Avahu citing R. Elazar learned from "v'Lo Ya'avor... Lo Ya'avru", and R. Yitzchak bar Nachman learned from [that it does not say] Lo Ya'avor, [rather,] "v'Lo Ya'avor."

תני בשם רבי נתן כל החדש כשר לקריאת המגילה

(u)

(A Chacham citing R. Nasan): The entire month is Kosher to read the Megilah (for one who needs to embark and will not be able to read it in the proper time).

מה טעמא [שם כב] והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה וגו'

1.

Source: What is the reason? It says "veha'Chodesh Asher Nehefach Lahem mi'Yagon l'Simchah..."

א"ר חלבו ובלבד עד חמשה עשר דא"ר אבהו בשם ר' לעזר לא יעבור ולא יעבור ר' יצחק בר נחמן בשם שמואל לא יעבר ולא יעבר

(v)

(R. Chelbo): [The entire month is Kosher] only until the 15th, for R. Avahu citing R. Lazar learned [that we cannot postpone it] from "v'Lo Ya'avor... Lo Ya'avru", and R. Yitzchak bar Nachman learned from Lo Ya'avor - "v'Lo Ya'avor."

הדא דאת אמר לקריאת המגילה אבל לעשות סעודה אינן עושין אלא בארבעה עשר ובחמשה עשר

(w)

Limitation: [This Heter from the beginning of Adar, or from the 11th,] is only to read the Megilah, but we make Seudas [Purim] only on the 14th or 15th;

ואין מחלקין לעניים אלא בארבעה עשר ובחמשה עשר אין עיניהם של עניים תלויות אלא בארבעה עשר ובחמשה עשר

1.

And we give [gifts] to the poor only on the 14th or 15th, for the eyes of the poor look forward to the 14th and 15th.

ויהיו אלו לקריאה ואלו לסעודה

(x)

Question: We should say that these (14th and 15th) are for reading, and these [extra days] are for the Seudah! (Alternatively - we should say that these (extra days) are both for reading and for the Seudah!)

ר' חלבו ר' חונה בשם רב [שם כח] והימים האלה נזכרים ונעשים נזכרים בקריאה ונעשים בסעודה

(y)

Version #1 - Answer (R. Chelbo and R. Chuna citing Rav): "Veha'Yamim ha'Elu Nizkarim v'Na'asim" - they are remembered through reading, and done through a Seudah. (Reading must precede the Seudah. According to the latter Perush of the question, above it says "Lihyos Osim Es Shnei Yamim ha'Eleh." This implies that there are only two days for doing (Seudah), and the extra days are only for reading.)

2)

MATTERS GIVEN TO BE EXPOUNDED

זאת אומרת שמגילת אסתר ניתנה להידרש

(a)

Inference: This shows that we may expound Megilas Esther! (Alternatively - what is the source to expound the Megilah through Gezeirah Shavah or *Hekesh?)

רבי חלבו ר' יסא בשם ר' לעזר נאמר כאן [שם ל] דברי שלום ואמת ונאמר להלן [משלי כג כג] אמת קנה ואל תמכור הרי היא כאמיתה של תורה

(b)

Source (or answer) (R. Chelbo and R. Yosa citing R. Lazar): It says here [in the Megilah] "Divrei Shalom v'Emes", and it says "Emes Kene v'Al Timkor" - [the Megilah] is like the Emes of Torah (a Sefer Torah itself);

מה זו צריכה סירטוט אף זו צריכה סירטוט מה זו ניתנה להידרש אף זו ניתנה להידרש

1.

Just like [a Sefer Torah] needs Sirtut (to scratch a line before writing, so the writing will be straight), also [Megilah]. Just like we expound [Torah], we expound Megilah.

ר' ירמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק מגילה שמסר שמואל לדוד ניתנה להידרש

(c)

(R. Yirmeyah citing R. Shmuel bar Rav Yitzchak): The Megilah (scroll detailing the form of the Beis ha'Mikdash) that Shmuel gave to David was given to be expounded.

מה טעמא [דברי הימים א כח יט] הכל בכתב זו המסורת מיד ה' זו רוח הקדש עלי השכיל מיכן שניתנה להידרש

1.

Source: What is the reason? "Ha'Kol bi'Chsav" - this is the tradition [of extra or missing Vovim and Yudim, or words pronounced unlike they are written]. "Mi'Yad Hash-m" - this is Ru'ach ha'Kodesh. "Alai Hiskil" (to understand one matter amidst another) - this shows that it was given to be expounded.

ר' ירמיה בעי ולמה לי נן אמרין ותבנית כל אשר היה ברוח עמו

(d)

Question (R. Yirmeyah): Why don't we learn [Ru'ach ha'Kodesh] from [verse 12 above] "v'Savnis Kol Asher Hayah va'Ru'ach Imo"? (He questions R. Shmuel, who learned this from "mi'Yad Hash-m.")

א"ר מנא מהו ברוח ברוח פיו:

(e)

Answer (R. Mana): [One could have said that] "Ru'ach" refers to oral transmission.

3)

FROM WHEN MUST THE CITY HAVE A WALL?

משנה כרכים המוקפין חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמשה עשר

(a)

(Mishnah): Cities surrounded by a wall from the days of Yehoshua bin Nun read on the 15th.

ר' סימון בשם רבי יהושע בן לוי חלקו כבוד לארץ ישראל שהיתה חריבה באותן הימים ותלו אותה מימות יהושע בן נון

(b)

Explanation #1 (R. Simon citing R. Yehoshua ben Levi): [Logically, only Shushan should read on the 15th, for there they fought also on the 14th. Chachamim enacted that all walled cities are like Shushan, and] they showed honor to Eretz Yisrael, which was desolate in those days, and made [the status of a walled city] dependent on [a wall] from the days of Yehoshua bin Nun.

ויקראו הכל בחמשה עשר

(c)

Question: All walled cities (whether from the days of Yehoshua, or from the days of Achashverosh) should read on the 15th!

ר' אבהו דרש ישיבה ישיבה מה ישיבה שנאמר להלן מימות יהושע בן נון אף ישיבה שנאמר כאן מימות יהושע בן נון

(d)

Explanation #2 (R. Avahu): We learn from a Gezeirah Shavah "Yeshivah-Yeshivah" (from "u'Vnei Yisrael Yoshvim b'Arei Yehudah") - just like there it is from the days of Yehoshua bin Nun, also here [in the Megilah] it is from the days of Yehoshua.

ויקראו הכל בי"ד

(e)

Question: All open cities (whether they had a wall in the days of Yehoshua and they are open now, or vice-versa) should read on the 14th!

ר' יודה בר פזי דרש פרזי פרזות נאמר כאן [אסתר ט יט] פרזות [דף ב עמוד א] ונאמר להלן [דברים ג ה] לבד מערי הפרזי הרבה מאוד מה פרזי שנאמר להלן מימות יהושע בן נון אף פרזות שנאמר כאן מימות יהושע בן נון

(f)

Answer (R. Yudah bar Pazi): We learn from a Gezeirah Shavah "Perazi-Perazos." It says here Perazos, and it says there "me'Arei ha'Perazi Harbeh Me'od" - just like Perazi there is from the days of Yehoshua bin Nun, also Perazi here is from the days of Yehoshua.

תני רבי יהושע ב"ק אומר מימות אחשורוש

(g)

(Beraisa - R. Yehoshua ben Korchah): [A city reads on the 15th if it had a wall] from the days of Achashverosh.

א"ל ר' יוסי בי ר' יהודה וכי מה ענין שושן הבירה לבא לכאן אם משושן הבירה את למד מעתה בשושן הבירה אל יקראו ושאר כל המקומות יקראו

(h)

Objection (R. Yosi bei R. Yehudah, to Rabanan who says that depends on a wall from the days of Yehoshua): What is the relevance of Shushan here? If you learn from Shushan, if so in Shushan ha'Birah they should not read [on the 15th, for there is no source that it had a wall then] and all other places [surrounded from the days of Yehoshua] they should read [on the 15th]!

הא תלתא תניין תנייא קדמייא סבר מימר מימות יהושע בן נון תנייא אחרייא סבר מימר מימות אחשורוש תנייא אחרייא סבר מימר עיר מ"מ

(i)

Implied question: Must we say that there is a three-way argument? I.e. the first Tana holds that [it depends on a wall] from the days of Yehoshua. The next Tana (R. Yehoshua ben Korchah) holds from the days of Achashverosh. And the last Tana (R. Yosi bei R. Yehudah) holds that any city [with a wall now, it reads on the 15th].

נמצאת אומר ריב"ק ור' יוסי בי ר' יהודה שניהם אמרו דבר א' אלא שזה למד מטעם א' וזה למד מטעם א'

(j)

Answer: [No.] We can say that R. Yehoshua ben Korchah and R. Yosi bei R. Yehudah said the same [Halachah, it depends on from the days of Achashverosh], just they have different reasons. (R. Yehoshua ben Korchah learns from what resembles Shushan. R. Yosi expounds "Ir va'Ir".)

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF