1)

TOSFOS DH Diftera d'Mali'ach v'Kali'ach v'Lo Afitz

תוספות ד"ה דיפתרא דמליח וקמיח ולא עפיץ

(SUMMARY: Tosfos discusses the Kashrus of our parchments.)

קשיא א"כ היאך כותבין על קלפים שלנו דלא עפיצי ספר תורה ותפלין ומגילה

(a)

Question: Our parchments are not Afitzei (treated with gallnuts). Why may we write on them Sefer Torah, Tefilin and Megilah?

ותירץ רבינו תם שהסיד שאנו נותנין בקלפים שלנו מהני כעפצים

(b)

Answer (R. Tam): The plaster we put in our parchments helps like Afatzim.

ותדע דבפרק שני דגיטין (דף יט.) אמר דבלא עפיץ יכול להזדייף ושלנו אין יכול להזדייף על הלבן.

(c)

Proof: In Gitin (19a) we say that without Afitz, it can be [erased and] forged. Our parchments cannot be forged on the white [side].

2)

TOSFOS DH Al ha'Sefer uvi'Deyo

תוספות ד"ה על הספר ובדיו

(SUMMARY: Tosfos discusses the Kashrus of our ink, and ink of Afatzim.)

פירש ר"ת שהדיו שלנו הוא דיו גמור אבל של עפצים לא הוי דיו

(a)

Explanation (R. Tam): Our ink is proper ink, but ink of Afatzim is not ink.

והכי משמע פ"ב דגיטין (גז"ש) דתניא בכל כותבין בדיו ובסם ומסיק בכל דבר של קיימא

(b)

Support: In Gitin (19a), a Beraisa teaches that one may write [a Get] with anything - ink, yellow dye... or anything that lasts;

ומסיק לאתויי מאי ומשני לאתויי הא דתנא רבי חייא כתבו במי טריא ועפצא כשר

1.

We conclude that ['anything that lasts'] comes to include the law of R. Chiya's Beraisa, that if he wrote with rainwater (alternatively - water in which gall-nuts were soaked) or with gall-nuts, it is Kosher;

ומדאצטריך לאתויי עפצא מרבוייא בתר דתני דיו שמע מינה דעיקר דיו לא הוי מעפצא

2.

Inference: We needed an inclusion to teach Aftza, after teaching ink. This shows that the primary ink is not of Aftza.

ומטעם זה רצה לפסול ספר תורה הכתובה מדיו של עפצים

(c)

R. Tam's opinion: Therefore, we should disqualify a Sefer Torah written with ink of Afatzim.

והאשכנזים השיבו לו דהתם מיירי במים ששרו בהן עפצים אבל אותו שעשו מגוף העפצים ודאי הוא טוב

(d)

Rebuttal (Ashkenazim): There (Gitin 19a) discusses water in which Afatzim were soaked. Ink made from Afatzim themselves is surely good!

ומ"מ נראה דאותו שלנו הוי עיקר דיו כדמשמע פרק כל היד (נדה דף כ.)

(e)

Pesak: Ours is the primary ink (even according to R. Tam). Nidah 20a connotes like this;

דרבי אמי פלי קורטא דדיותא ובדיק פירוש משבר חתיכה של דיו ובדיק ביה דם שחור

1.

Citation (20a): R. Ami broke off a piece of ink and compared black blood to it.

ובאותו שלנו שייך שבירה ולא באותו של עפצים.

2.

One can break off a piece of our ink, but not ink of Afatzim.

3)

TOSFOS DH Ben Kefar she'Halach l'Ir Bein Kach u'Vein Kach Korei Imahem

תוספות ד"ה בן כפר שהלך לעיר בין כך ובין כך קורא עמהם

(SUMMARY: Tosfos explains that this is even if he already read.)

פירש רש"י ואע"פ שקרא כבר ליום הכניסה

(a)

Explanation (Rashi): Even though he already read on Yom ha'Kenisah [he must read with them].

וקשיא למה יחזור ויקרא שני פעמים

(b)

Question: Why should he read a second time?

ומ"מ נראה דשפיר פי' רש"י דכיון שהיה בעיר בלילה נעשה כבני העיר ואע"פ שעתיד לחזור (בו) בי"ד ואע"פ שקרא ביום הכניסה

(c)

Answer: In any case, Rashi explained well. Since he was in the city at night, he became like a Ben Ir (city dweller), even though he will return [to the village] on the 14th, and even though he read on Yom ha'Kenisah.

דהא דאמרי' כפרים מקדימים ליום הכניסה כדי שיספיקו מים ומזון לאחיהם שבכרכים ופטורים ממגילה

(d)

Proof: We say that villagers read early on Yom ha'Kenisah in order to supply water and food to their brethren in the cities, and they are exempt from reading the Megilah [on the 14th].

היינו דווקא כשאינם שוהים שם בליל י"ד אלא ביום י"ד באים שם

1.

This is only when they do not delay there on the night of the 14th, rather, they come there on the 14th;

אבל כששוהים שם בליל ארבעה עשר ודאי דינם כבני העיר אע"פ שקראו כבר.

2.

However, if they delay there on the night of the 14th, surely their law is like that of Bnei ha'Ir, even though they already read.

4)

TOSFOS DH u'Bilvad she'Yehu Meshulashin

תוספות ד"ה ובלבד שיהו משולשין

(SUMMARY: Tosfos explains Meshulashin like Rashi.)

נראה כמו שפרש"י שיהיה מראש הספר (יש להגיה כן לפי מהר"ם שיף) עד הגיד כמגיד לגיד חבירו בין מלמעלה בין מלמטה

(a)

Tosfos' opinion: It seems that Rashi is correct, that from the top of the Sefer until the sinew (where it is inserted through the parchment) is like [the distance between] one sinew and another, both above and below.

והכי נמי משמע במכות (דף ט: ושם) גבי ערי מקלט

(b)

Support: Makos 9b connotes like this regarding Arei Miklat;

דקאמר ושלשת שיהו משולשין מדרום לחברון כמחברון לשכם ומשכם לקדש כמקדש לצפון

1.

Citation (9b): It says "v'Shilashta" - they should be Meshulashin (equal) from the south to Chevron like Chevron to Shechem from Shechem to Kadesh like from Kadesh to the north.

שמע מינה דמשולשין משמע הכי ולא כמו שמפרשים שישים הגיד בראש הדף ובאמצעיתו ובסופו.

2.

Inference: Meshulashin means like this, and unlike others explain, that the sinew is put (inserted through the parchment) at the top of the parchment, the middle and bottom.

19b----------------------------------------19b

5)

TOSFOS DH Shiyur ha'Tefer Halachah l'Moshe mi'Sinai

תוספות ד"ה שיור התפר הלכה למשה מסיני

(SUMMARY: Tosfos explains that this is also for Megilah and other Seforim.)

נראה דאף במגילה ובשאר ספרים בעינן שיור התפר כיון דטעמא הוי כדי שלא יקרע.

(a)

Explanation: It seems that even regarding Megilah and other Seforim, we require a remnant of the stitching, since the reason is in order that it will not tear.

1.

Note: Maharam Shif observes that the opinion cited at the end of the previous Tosfos disagrees, at least regarding Megilah.

6)

TOSFOS DH Chutz mi'Cheresh

תוספות ד"ה חוץ מחרש

(SUMMARY: Tosfos explains what kind of Cheresh we discuss here.)

סתם חרש הוי אינו שומע ואינו מדבר אבל חרש דהכא מדבר הוא מדקרי המגילה

(a)

Assertion: A Stam Cheresh cannot hear or speak. However, the Cheresh here can speak, for he reads the Megilah;

ופקח הוא לכל דבריו חוץ מדבר זה שצריך שישמיע לאזנו.

1.

He is adept in every respect, except for this, that he cannot be audible to his ears.

7)

TOSFOS DH v'R. Yehudah Machshir

תוספות ד"ה ורבי יהודה מכשיר

(SUMMARY: Tosfos discusses when a minor can be Motzi adults.)

קשה באיזה קטן מיירי

(a)

Question #1: What kind of minor do we discuss?

אי בלא הגיע לחינוך מאי טעמא דרבי יהודה דמכשיר

1.

Question #1A: If he did not reach the age of Chinuch, why is R. Yehudah Machshir?

והא אמרינן בסוף פ' בתרא דראש השנה (דף כט.) כל שאינו מחויב בדבר אין מוציא אחרים ידי חובתן

i.

We say in Rosh Hashanah (29a) that whoever is not obligated in a matter cannot exempt others from their obligation!

ואי הגיע לחינוך מאי טעמא דרבנן דפסלי

2.

Question #1B: If he reached the age of Chinuch, why do Chachamim disqualify?

והלא כל האחרים נמי אין חייבין אלא מדרבנן וא"כ קשיא אמאי לא אמרינן דאתי דרבנן ומפיק דרבנן

i.

Also all the others [who can be Motzi others] are liable only mid'Rabanan! If so, why don't we say that a mid'Rabanan [Chiyuv] can be Motzi a mid'Rabanan [Chiyuv]?

דהכי נמי אמרינן פ' מי שמתו (ברכות דף כ: ושם) דבן מברך לאביו אע"פ שהוא קטן ויוצא בברכתו

ii.

We say so in Berachos (20b) that a son can bless [Birkas ha'Mazon] for his father, even though he is a minor, and the father is Yotzei through his Berachah!

ומוקי לה התם כגון שאכל האב כזית או כביצה דהוי שיעורא דרבנן ואתי קטן שחיובו דרבנן ומפיק האב שלא אכל אלא שיעורא דרבנן

iii.

We establish this to be when the father ate a k'Zayis or k'Beitzah, which is a Shi'ur to be obligated mid'Rabanan, and the minor, who is obligated mid'Rabanan, is Motzi the father, who ate only a Shi'ur mid'Rabanan.

ואמאי לא אמרינן כן במגילה

iv.

Why don't we say similarly about Megilah?

וכן בפ' לולב הגזול (סוכה דף לח: ושם) דאמר אין קטן מוציא [בקריאת הלל] ועונין אחריו מה שהן אומרים

(b)

Question #2: In Sukah (38b), we say that a minor cannot be Motzi [adults] in Keri'as ha'Hallel. They (adults) must answer what the minor says (so the adults are Motzi themselves);l

מאי שנא מברכת המזון

1.

Why is this unlike Birkas ha'Mazon?

וי"ל דלעולם מיירי בקטן שהגיע לחינוך

(c)

Answer: Really, we discuss a minor who reached the age of Chinuch;

ואפ"ה פסלו רבנן משום דמגילה ליכא חיובא אפילו בגדולים אלא מדרבנן וקטן אין מחויב אלא מדרבנן אפילו בשאר מצות

1.

Even so, Chachamim disqualified him, for the obligation even for adults is only mid'Rabanan, and a minor is obligated only mid'Rabanan even regarding other Mitzvos;

ובגדול ליכא אלא חד דרבנן במגילה שהרי בשאר מצות הוא חייב דאוריי' ולא אתי תרי דרבנן ומפיק חד דרבנן

2.

For an adult, it is only one mid'Rabanan (i.e. for one reason), for he is obligated mid'Oraisa in other Mitzvos. A double mid'Rabanan cannot be Motzi a single mid'Rabanan.

אבל ההיא דבהמ"ז מיירי שהקטן אכל כדי שביעה דהוי חיובא דאורייתא וליכא אלא חד דרבנן ומפיק האב שלא אכל אלא שיעורא דרבנן

3.

Distinction: The case of Birkas ha'Mazon discusses when the minor ate to satiation, which is a Chiyuv mid'Oraisa [for an adult], so it is a single mid'Rabanan. He is Motzi the father, who ate only a Shi'ur mid'Rabanan.

ומ"מ קשיא דקאמרינן דרב ששת ורב יוסף אמרי אגדתא בלילי פסחים ומוציאין האחרים משום דסברי מצה בזמן הזה דרבנן

(d)

Question: Still, it is difficult, for we say that Rav Sheshes and Rav Yosef [who were blind] said the Hagadah on Seder nights and were Motzi others [even in the Berachah on Matzah], for they hold that Matzah nowadays is mid'Rabanan;

ולפי מה שפירש' קשה היכי אתו אינהו דהוו תרי דרבנן דהא סומא פטור מלומר האגדה

1.

Based on what I explained, this is difficult. They were a double mid'Rabanan, for a blind person is exempt from Hagadah;

ומפקי האחרים דחייבים מיהא דרבנן וליכא בהו אלא חד דרבנן

2.

How could they be Motzi others who are obligated mid'Rabanan? For them (the others), it is a single mid'Rabanan!

וי"ל דסומא עדיף מקטן שהרי נתחייב כבר מדאורייתא משא"כ בקטן.

(e)

Answer: A blind person is better than a minor, for he was already obligated mid'Oraisa, unlike a minor.

1.

Note: Initially, Rav Sheshes and Rav Yosef could see. They were unable to acquire Rav's Midah not to look outside his four Amos, so they became blind (R. Gershom Menachos 109b Amar, Ramban Kidushin 31a DH Man).

8)

TOSFOS DH v'Dilma R. Yehudah Hi

תוספות ד"ה ודלמא ר' יהודה היא

(SUMMARY: Tosfos explains why he struggled to establish our Mishnah like R. Yehudah.)

משום דפסיק התם כרבי יהודה דחיק לאוקומי מתני' כוותיה.

(a)

Explanation: Because (the Stam Gemara) rules there like R. Yehudah, it struggled to establish our Mishnah like him.

9)

TOSFOS DH Ela Ha d'Tanya Lo Yevarech Adam Birkas ha'Mazon b'Libo

תוספות ד"ה אלא הא דתניא לא יברך אדם ברכת המזון בלבו

(SUMMARY: Tosfos discusses why we may ask from Birkas ha'Mazon to Keri'as Shema.)

קשיא היכי מדמינן ברכת המזון לקריאת שמע

(a)

Question: How can we compare Birkas ha'Mazon to Keri'as Shema?

בשלמא מגילה איכא למימר דסבר כמאן דאמר דצריך בקריאת שמע השמעת אוזן וסבר דתקינו רבנן מגילה כעין דאורייתא

1.

Granted, regarding Megilah, we can say that he holds like the opinion that holds that for Keri'as Shema, one must be audible to his ears. He holds that Chachamim enacted Megilah like Torah law;

אבל ברכת המזון דהוי דאורייתא ולא כתיב ביה שמע מנלן לתקן ביה דצריך שישמיע לאזנו

2.

However, Birkas ha'Mazon is mid'Oraisa, and it does not say "Shema" (to obligate being audible to his ears). What is the source to enact that he must be audible to his ears?

ויש לומר דקים ליה דגמרינן ברכת המזון מקריאת שמע.

(b)

Answer: We can say that he knew that we learn Birkas ha'Mazon from Keri'as Shema.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF