מגילה דף יט. א

בן עיר שהלך לכרך (שקוראים בט"ו) בליל י"ד, ולהיפך [1], מה הדין?

עתיד לחזור לפני
עלות השחר של י"ד
עתיד לחזור לפני
עלות השחר של ט"ו
עתיד לחזור אחר עלות השחר של ט"ו
בן עיר שהלך לכרך קורא ביום י"ד [2] קורא ביום ט"ו
בן כרך שהלך לעיר קורא ביום ט"ו [3] קורא ביום י"ד

מהיכן קורא אדם את המגילה ומנין?

מהיכן קורא לר' יוחנן - "את כל תוקף" [4] לרב הונא "מה ראו על ככה" [5]
לר' מאיר כולה
מתחילה ועד סוף
תוקפו של אחשורוש [6] מה ראה אחשורוש
שנתשמש בכלי המקדש
לר' יהודה מאיש יהודי עד הסוף תוקפו של מרדכי מה ראה מרדכי שנתקנא בהמן
לר' יוסי מאחר הדברים
גדל המלך עד הסוף
תוקפו של המן מה נתקנא המן
בכל היהודים להרגם
לרשב"י מבלילה ההוא
נדדה עד הסוף
תוקפו של נס מה ראה אחשורוש
להביא את ספר הזכרונות

מגילה דף יט: א

האם קטן יכול להוציא את הגדול בקריאת המגילה או בברהמ"ז כשלא אכל הגדול כזית? [תוד"ה ורבי].

בשלא הגיע לחינוך בהגיע לחינוך
לר' יהודה אינו מוציא מוציא
לרבנן אינו מוציא במגילה: אינו מוציא
בברהמ"ז כשלא אכל הגדול כזית: מוציא [7]
-------------------------------------------------

[1] אכן בן כפר שקרא את המגילה ביום הכניסה, ושוב הלך לעיר ביום י"ד בין שדעתו לחזור למקומו ובין שאין דעתו לחזור למקומו קורא שוב עם בני העיר, כי זה עיקר דינו לקרוא בי"ד ורק הקילו עליו לקרוא ביום הכניסה כשאינו בעיר, אבל אם הוא בעיר יקרא כבני העיר בי"ד.

[2] ורק אם רוצה להשאר בכרך עד עלות השחר של יום ט"ו אז נקרא "מוקף בן יומו" - ואינו קורא בי"ד אלא בט"ו. אבל כל שחושב לחזור לעירו קודם עלות השחר של ט"ו קורא ביום י"ד אפי' שהוא עדיין נמצא אז בכרך.

[3] אולם אם חושב להיות שם עד אחר עלות השחר - חייב בקריאת המגילה בי"ד של לילה ושל יום.

[4] פי', כתיב (אסתר ט:כט) "ותכתוב אסתר המלכה וגו' את-כל-תוקף לקיים, את איגרת הפורים הזאת" - ומבואר שהקפיד הכתוב לקיים את כל תוקף, ונחלקו התנאים תוקפו של מי.

[5] הדעות דלהלן מתבארים כפי הדרשא של הפסוק (שם:כו) "ומה-ראו על-ככה, ומה הגיע אליהם" - כלומר, על איזה דבר ראו לכתוב את המגילה.

[6] שהוא מתחילת המגילה ועד סופה. וכן בהשאר מתחיל תוקפם מאותו מקום עד סוף המגילה.

[7] וביארו התוס', דהתם מיירי שאכל הקטן כדי שביעה, ולכך אתי דרבנן ומוציא דרבנן, אולם בשאר מצות דרבנן שגם הקטן מחויב בהם רק מדרבנן, הוי תרי דרבנן - דהקטן דרבנן והמגילה דרבנן, שם אינו יכול להוציא לגדול שיש לו רק חד דרבנן.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף