KERISUS 4 - Dedicated by Rabbi Dr. Eli Turkel of Raanana, l'Iluy Nishmas his mother, Golda bas Chaim Yitzchak Ozer (Mrs. Gisela Turkel) who passed away on 25 Av 5760. Mrs. Turkel accepted Hashem's Gezeiros with love; may she be a Melitzas Yosher for her offspring and for all of Klal Yisrael.

כריתות דף ד. א

האוכל חלב של שור כשב ועז בהתראה אחת, כמה מלקות חייב?
או שאכל בשוגג בהעלם אחד כמה חטאות הוא חייב?

במזיד והתראה אחת בשוגג בהעלם אחד
לר' ישמעאל [1] חייב שלשה חייב אחד [2]
לרבנן [3] חייב אחד חייב אחד

אכל פעמים חלב משם אחד או משני שמות באופנים דלהלן, כמה חטאות הוא חייב?

בהעלם אחד בשני העלמות
ב' זיתי חלב מחלב הכליות מביא חטאת אחת מביא שתי חטאות
זית א' מחלב הכליות
וא' מחלב הדקים
בתמחוי אחד: מביא חטאת אחת
בשתי תמחויים [4]: לר' יהושע מביא שתי חטאות
מביא שתי חטאות

אכל חלב המוקדשים [5] כמה מלקויות חייב במזיד, וחטאות בשוגג?

כמה חייב מנלן
לרבנן [6] במזיד: חייב שתים
בשוגג: חייב חטאת ואשם
אחד (משום זרות) מדכתיב (ויקרא כב: י): וְכָל זָר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ
והשני (משום חלב קדש) מדכתיב (ויקרא ג:יז): חֻקַּת עוֹלָם וכו' כָּל חֵלֶב וְכָל דָּם לֹא תֹאכֵלוּ
לר' יהודה [7] במזיד: חייב שלש
בשוגג: חייב חטאת ואשם [8]
השלישי מדכתיב (ויקרא ז:ג): כָּל חֵלֶב שׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז לֹא תֹאכֵלוּ

כריתות דף ד: א

אכל דם המוקדשים כמה מלקויות חייב במזיד?

כמה חייב מנלן
לר' יהודה חייב שלש א. מדכתיב (ויקרא כב:י): וְכָל זָר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ (משום זרות [9]).
ב. מדכתיב (ויקרא ג:יז): חֻקַּת עוֹלָם וכו' כָּל חֵלֶב וְכָל דָּם לֹא תֹאכֵלוּ.
ג. מדכתיב (ויקרא ז:כו): וְכָל דָּם לֹא תֹאכְלוּ בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם.
לרבנן חייב אחת [10] מדכתיב (ויקרא ג:יז): חֻקַּת עוֹלָם וכו' כָּל חֵלֶב וְכָל דָּם לֹא תֹאכֵלוּ.

מה דין הדמים דלהלן, לענין אכילה ולענין טומאה?

לענין אכילה לענין טומאה
דם בהמות חיות ועופות בכזית ואינו מצטרף לבשרו [11]
דם שמונה שרצים בכעדשה ומצטרף לבשרו [12]
דם הנחש בכעדשה ומצטרף לבשרו אין בו טומאה

מה דין דם התמצית [13] לענין אכילה?

מה הדין מאיזה פסוק
לרבנן באזהרה מאחד החמשה לאוים האמורים בדם
לר' יהודה בכרת מדכתיב (ויקרא יז:י) אֲשֶׁר יֹאכַל כָּל דָּם וכו' וְהִכְרַתִּי

-------------------------------------------------

[1] הפסוק אומר (ויקרא ז:ג) "כָּל חֵלֶב שׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז לֹא תֹאכֵלוּ", ודריש ר' ישמעאל מהייתור "שור כשב ועז" - דהיה יכול לומר כל חלב לא תאכלו - לחייב על כל אחד ואחד. וס"ל שאין צורך בייתור זה ללמדנו שדוקא חלב בהמה ולא חלב חיה, משום דהוא דבר הלמד מענינו, והפסוקים הקודמים מדברים מענין דקדשים, וחיה ליתא בקדשים, וממילא אני יודע שאין בה איסור חלב. וס"ל שלומדים לאו מכרת, כלומר שהפסוק "כָּל חֵלֶב שׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז לֹא תֹאכֵלוּ" מדבר בקדשים (וממילא שמעינן שחלב חיה מותר), כמו שהפסוק (ויקרא ז:כה) "כִּי כָּל אֹכֵל חֵלֶב מִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר יַקְרִיב מִמֶּנָּה אִשֶּׁה לַה' וְנִכְרְתָה" מדבר בקדשים.

[2] אמר ר' חנינא, דמודה ר' ישמעאל לענין קרבן שאין מביא על שלשתם אלא חטאת אחת, משום שאינו דומה ללאו דעריות, ששם כתוב לאו על כל אחד ואחד. ולענין קרבן אנו צריכים חילוק לאוים דוקא, ולא מהני הייתור דשור כשב ועז אלא לענין מלקות.

[3] ס"ל דאף שבעלמא ילפינן דבר הלמד מענינו, מ"מ כאן הוא לאו מכרת ולא ילפינן. איבעית אימא, ללמד דאליה דחולין מותרת, דדוקא חלב ששוה (-ישנו) בשלשתם דהיינו בשור כבש ועז נאסר.

[4] פירש"י, כגון תבשיל וצלי.

[5] דין חלב דנותר, הוא כדין חלב המוקדשים לשיטות דלהלן, אלא שחייב עוד משום נותר. ובחלב נבלה הוא לוקה לכו"ע שתים, משום חלב ומשום נבלה.

[6] ס"ל שהפסוק השלישי שהביא ר' יהודה "כָּל חֵלֶב שׁוֹר" וכו' לא נאמר אלא בחולין בלבד. והגם שפסוק זה כתוב בענינא דקדשים ולכו"ע ילפינן דבר הלמד מענינו. מ"מ ס"ל שלא לומדים לאו מכרת.

[7] רב ששת העמיד את הברייתא שאמרה שאם אכל חלב משתי שמות בהעלם אחד, באופן שאכל חלב המוקדשים ואליבא דר' יהודה. וביאר בערוך לנר, שלא יכל להעמיד אליבא דרבנן, כיון שלרבנן אינו חייב שתי חטאות - אלא חטאת ואשם, ומחפש להעמיד באופן שחייב שתי חטאות. (אמנם לעיל גבי חלב דנותר, דאין לו ב' חטאות משום חלב, אלא אחד משום חלב ואחד משום זרות דקדשים, א"כ מקשה למה לא הזכיר שחייב אשם מעילות משום זרות. אולם עתה שמיירי בחלב המוקדשים שהוא חייב שתים משום דין חלב בעצמו, לכך לא חשיב לאשם מעילות - רש"י).

[8] דהיינו אשם מעילות וחטאת אחת, דאמר ר' אלעזר מודה היה ר' יהודה לענין קרבן שאינו מביא אלא חטאת אחת. ורק במזיד הוא לוקה שלש וכנ"ל.

[9] וילפינן מההיקש שהוקש חלב לדם (בפסוק שבאות ב'), דכמו שבחלב חייב משום זרות - גם בדם, והגם שבדם קדשים יש מיעוט שאינו חייב עליו משום מעילה / טומאה, מ"מ משום זרות כן חייב.

[10] ס"ל שמשום זרות אינו לוקה, כיון שהם לומדים את ההיקש של חלב ודם לענין מה חלב חלוק מבשרו ואינו מצטרף עם הבשר אף דם חלוק מבשרו ואינו מצטרף עם הבשר. וא"כ כיון שמצינו שבדם אינו חייב עליו משום מעילה / טומאה, ה"ה שאינו חייב משום זרות. וכן אינו לוקה משום הפסוק השלישי שהביא ר' יהודה "וְכָל דָּם לֹא תֹאכְלוּ בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם", דס"ל דפסוק זה לא נאמר אלא בחולין בלבד, וכנ"ל בענין חלב, כן פירש בערוך לנר.

[11] ולא מבעיא במינים הטהורים שאינו מצטרף, דהדם חלוק מהבשר שהדם אסור והבשר מותר. אלא אפי' במינים הטמאים, שגם הבשר אסור והיה ראוי להצטרף בכל אופן לא מצטרף דילפינן מההיקש "כָּל חֵלֶב וְכָל דָּם", דכמו שחלב חלוק מהבשר דהרי לא נאמר איסור חלב אלא בשור כשב ועז שחלבן אסור ובשרן מותר, כך הדין בדם גם במינים הטמאים שחלוק מבשרו ואינו מצטרף אליו לא לאכילה ולא לטומאה.

[12] אמנם אין בשרצים כרת, אלא רק לאו. והא דמצטרף דמו לבשרו לענין אכילה, ילפינן מההיקש הנ"ל, שדוקא דם בהמות חיות ועופות הוא חלוק מהבשר וכנ"ל, אבל דם שרצים אינו חלוק מהבשר, שהרי אינו מוזהר על הדם באיסור עצמי אלא כלול אדם באיסור שרץ, ולכן מצטרף הדם עם הבשר משום שהם שם אחד. ומה שמצטרפים לענין טומאה, ילפינן מדכתיב "וזה לכם הטמא" - לימד על דם השרץ והשרץ שמצטפין זה עם זה.

[13] דם התמצית הוא הדם שמתמצה מהבהמה אחרי שנגמר דם הנפש, ואינו ראוי לזריקה לכפר בקדשים.

עוד חומר לימוד על הדף