12th Cycle Dedication

ERCHIN 18 - Dedicated in honor of Mordechai ben Moshe ha'Kohen, by Josh Rebbi Danziger of Cliffside Park, New Jersey.

1)

TOSFOS DH AD SHE'LO NA'ASEH CHASNO V'NA'ASEH CHASNO V'ACHAR-KACH MEISAH BITO KASHER

תוס' ד"ה עד שלא נעשה חתנו ונעשה חתנו (ונעשה חתנו) ואח"כ מתה בתו כשר

(Summary: Tosfos establishes the Beraisa where his daughter left no children.)

מיירי בשאין בנים לבתו ...

(a)

Clarification: It speaks where his daughter did not have children.

כיון דמוקמי' ליה הכא כר"י, דאית ליה לר"י (סנהדרין כז:) 'היה חתנו ומתה בתו, אם יש לה בנים הימנו, הרי זה קרוב ;אבל אם אין לו בנים, אין זה קרוב.

1.

Reason: Since the Gemara establishes it like Rebbi Yehudah, who holds (in Sanhedrin 27b) that 'If he was his son-in-law, and his daughter died, he is still considered a relative as long as she had children from him; but not if he did not.

2)

TOSFOS DH V'ELA V'HU LAMA LI L'REBBI K'D'IS LEIH U'L'RABBANAN K'D'IS L'HU

תוס' ד"ה ואלא והוא ל"ל לרבי כדאית ליה ולרבנן כדאית להו

(Summary: Tosfos deiscusses what the Rabbanan learn from the "Hu" in the Pasuk "ve'Im Mach Hu me'Erkecha".)

וקשיא לרבי מאי דרשי רבנן בההוא "הוא "דכתיב "ואם מך הוא מערכך?"

(a)

Question: 'Rebbi' asked what the Rabbanan will learn from the "Hu" in the Pasuk "ve'Im Mach Hu me'Erkecha

ושמא יש דרשא בשום מקום מהאי "הוא" דהכא ודרשי' ליה.

(b)

Answer: Perhaps somewhere there is a D'rashah from this "Hu" (Refer to Gilyon).

3)

TOSFOS DH LO TZ'RICHA SHE'HAYAH AVIV GOSEIS ETC.

תוס' ד"ה לא צריכא שהיה אביו גוסס כו'

(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's explanation.)

פירש בקונט' -אבל בערכין בדעת הכהן תליא רחמנא, ואי חזי דאביו גוסס, אינו מעריכו עד שימות אביו.

(a)

Refuted Explanation: Rashi explains that by Erchin it all depends on the decision of the Kohen, who, if he sees that his father is a Goseis, will refrain from assessing him until his father dies.

ולא נהירא, דלקמן אמרינן 'אין בהקדש אלא מקומו ושעתו' ...

(b)

Refutation #1: This is not correct however, because later on the Gemara says that "Hekdesh depends on its location and in its time'.

ובסמוך נמי מייתי לה- 'אתה הקשת דמים לערכין ומרגלית לקלים' ...

(c)

Refutation #2: And the Gemara will also shortly cite it, when it says 'You compare value (Neder) to Erchin and pearls to Kalim (a poor man) ...

פירוש עני שהעריך עצמו ויש לו מרגלית שאינה שוה עכשיו כי אם כ' סלעים, אין אומרים נמתין עד שיבא יום השוק ותעלה לנ' סלעים...

1.

Clarification: This (latter phrase) means that if a poor man who was Ma'arich himself owns a pearl which is currently worth twenty Sela'im, we do not say 'Wait until market day, when the price will go up to forty Sela'im ...

אלא שמין אותה כמו שהיא עכשיו, ולא יתן כ"א כ' סלעים...

2.

Clarification (cont.): But rather we assess it as it is now, and he only needs to give twenty Sela'im ...

וא"כ, למה אנו צריכין להמתין עד שימות אביו?

(d)

Refutation (cont.): If so, why should we wait until his father dies?

לכן נראה לר"י דלא קאי 'אבל בקרבנות אינו כן' א'מת אביו' ...

(e)

Authentic Explanation: The Ri therefore explains that 'But Korbanos are different' is not referring to 'Meis Aviv' ...

אלא אהא דלעיל קאי ,וסוף מילתא דר' יהודה היא.

1.

Authentic Explanation (cont.): But to the earlier part of the Mishnah - in fact it is the conclusion of Rebbi Yehudah's statement.

והא דמפרש אח"כ 'אפי' מת אביו והניח לו ... '

(f)

Implied Question: And when it says later 'Even if his father died and left him ... ' ...

מילתא באפי נפשה היא, וקרבנות וערכין שוין בו.

1.

Answer: It is an independent statement, regarding which Korbanos and Erchin are equivalent (See Shitah Mekubetzes).

4)

TOSFOS DH SHE'YITEIN K'SHA'AS NESINAH

תוס' ד"ה שיתן כשעת נתינה

(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's reason.)

פי' רש"י דבדמים פשיטא ליה דיהיב כשעת נתינה ולא כשעת הנדר ...

(a)

Refuted Explanation #1: Rashi explains that by Damim it is obvious yjat one pays according to the time of payment and not according to the time of the Neder ...

דהא כעבד בשוק שמין אותו -ואם אמר 'דמי עלי' בתשרי ובניסן בא לב"ד, מי יודע מה היה שוה בשעת הנדר?

1.

Reason: Seeing as one assesses him like an Eved in the market-place - and if he declared 'D'mei alai' in Tishri, but came to Beis-Din only in Tishri, how would one possibly know his value at the time of the Neder?

ושעת נתינה היינו [שעה] שהוא בא לב"ד ]לשון רש"י.[

2.

Refuted Explanation #1 (cont.): And 'the time of giving' is synonymous with the time that he comes to Beis-Din (Rashi's wording).

ותימה, מאי סברא הוא זה? ...

(b)

Refutation: What sort of logic is that?

דלמה יש לנו לומר שהיה שוה יותר מעכשיו? ...

1.

Refutation (cont.): Why would one assume that he beforehand he wass worth more than he is now? ...

ואם אנו רואים שהוא חלש עכשיו ואז היה גבור, אז ידענו בודאי שהיה שוה יותר ...

2.

Refutation (cont.): If on the other hand, we see that now he is weak, whereas before he was strong, then we will know that he was definitely worth a Sela more (than he is now) ...

ונפסיד ההקדש- מאחר שאנו רואים שהיה שוה יותר סלע לכל הפחות?

3.

Refutation (concl.): And we will cause Hekdesh a loss - since we see that he was worth at least a Sela more then?

לכך אור"י דאין זו סברא אלא שום ראיה מקרא יש בו.

(c)

Explanation #2: The Ri therefore explains that this is not a S'vara but there is source for it from a Pasuk.

ועוד דתנן לקמן פרק האומר משקלי (דף כ. ושם) 'מת הנידר, לא יתנו היורשים -לפי שאין דמים למתים' ...

1.

Proof: Moreover, we learned later in Perek Mishkali alai (Daf 20a & 20b) that 'If the Nidar dies, the heirs do not pay - because a Meis has no value'.

ואם היה הטעם מסברא דאזלינן בתר נתינה, התם לא שייך למימר הך סברא ,שהרי ידענו שהיה שוה בחייו סלע לכל הפחות ...

2.

Proof (cont.): Now if the reason was a matter of logic - because we go after the time of giving, that S'vara is not applicable there, since we know for certain that he was worth at least at least a Sela in his lifetime ...

וא"כ, מפני מה אנו פוטרים היורשים מכל וכל?

3.

Proof (concl.): So why do we exempt the heirs completely?

אלא ודאי שום קרא יש בו.

(d)

Conclusion: Consequently, it must be based on a Pasuk.

5)

TOSFOS DH YACHOL RISHON V'LO RISHON BI'CHELAL SHEVI'I V'LO SHEVI'I BI'CHELAL

תוס' ד"ה יכול ראשון ולא ראשון בכלל שביעי ולא שביעי בכלל

(Summary: Tosfos clarifies the Havah Amina.)

וא"ת, היאך אפשר לומר כן? ...

(a)

Question: How can one say that ...

והכתיב (שמות יג) "שבעת ימים תאכל מצות" ?

1.

Question (cont.): Seeing as the Torah writes (in Sh'mos 13) "Seven days you shall eat Matzos"? ...

וי"ל, דלחיוב כרת קאמר ,דכרת בהאי קרא כתיב, דכתיב "כי כל אוכל מחמצת ונכרתה מיום הראשון עד יום השביעי" ...

(b)

Answer: The Tana is talking about a Chiyuv Kareis, since Kareis is mentioned in the current Pasuk - "Ki Kol Ochel Machmetzes ve'Nichr'sah mi'Yom ha'Rishon ad Yom ha'Shevi'i" ...

מש"ה מייתי 'ת"ל "עד יום האחד ועשרים בערב" - 'והאי קרא כרת נמי כתיב ביה.

1.

Answer: That is why it cites the Pasuk "ad Yom ha'Rchad ve'Esrim ba'Erev" - which also mentions Kareis (See Avodah Berurah).

18b----------------------------------------18b

6)

TOSFOS DH V'I BA'IS EIMA L'CHOL MAR'EH EINEI HA'KOHEN

תוס' ד"ה ואי בעית אימא לכל מראה עיני הכהן

(Summary: Tosfos clarifies the statement and points to a contradiction with a a Sugya in Zevachim.)

ואינו יכול לראות בראש מפני השער וברגל בין אצבע לאצבע.

(a)

Clarification: And he cannot examine the head due to the hair, and the foot between the toes.

וא"ת, הכא משמע דפרח בכולו לא שייך ברגל, ו'באיזהו מקומן' (זבחים דף מט:) לא משמע כך ...

(b)

Introduction to Question: Here it implies that spreading to the whole body does not include the foot, whereas in 'Eizehu Mekoman' (Zevachim, Daf 49b) it seems otherwise ...

דאיכא התם ר' נתן בן אבטולמוס אמר 'מנין לפריחה בבגדים שהיא טהורה? ...

1.

Introduction to Question (cont.): Since there is says, quoting R. Nasan ben Avtulmus 'From where do we know that spreading by Begadim is Tohor? ...

נאמר 'קרחת וגבחת' בבגדים ונאמר 'קרחת וגבחת' באדם- מה להלן פרחה בכולו טהור, אף כאן פרחה בכולו טהור...

2.

Introduction to Question (cont.): It says 'Karachas and Gabachas' by Begadim and 'Karachas and Gabachas' by Asam - just as by the latter it is Tahor, so too, by the former ...

והתם מנלן? דכתיב "מראשו ועד רגליו" -מה להלן כולו הפך טהור' -פירוש ברגל, אף כאן פי' בראשו כולו הפך טהור ...

3.

Introduction to Question (concl.): And from where do we learn there (by Adam)? Because it writes "From his head to his feet; just as there if it spreads to all of him he is Tahor - i.e. 'be'Regel' also here - 'be'Rosho', if it spreads to all of it, he is Tahor' ...

[משמע] דפריחה שייך שפיר ברגל דיליף ראש מרגל?

(c)

Question: Implying that spreading applies to the feet, since we learn Rosh from Regel (See Shitah Mekubetzes 17)?

7)

TOSFOS DH U'FEDUYAV MI'BEN CHODESH VA'MA'ALAH (Refer to Gilyon)

תוס' ד"ה ופדויו מבן חדש ומעלה

(Summary: Tosfos explains the (mis)quote.)

וחפשנו אחר מקרא זה ולא מצאנוהו כ"א "ופדויו מבן חדש תפדה?"

(a)

Question: Tosfos searched for this Pasuk, but only found the Pasuk that reads "u'Feduyav mi'ben Chodesh Tifdeh"?

ושמא דריש הכי מדכתיב "ופדויו מבן חדש" -דמשמע 'מבן חדש ומעלה' ...

(b)

Answer: Perhaps the Gemara makes this D'rashah because the Torah writes "u'Feduyav mi'ben Chodesh" - implying from one month and upwards ...

מדלא כתיב "בן חדש."

1.

Proof: Since it did not write just " ... ben Chodesh".

8)

TOSFOS DH SHENASO SHE'LO V'LO SHENASO SHEL OLAM

תוס' ד"ה שנתו שלו ולא שנתו של עולם

(Summary: Tosfos explains why we cannot learn this from a S'vara, but a Pasuk is required.)

הק' הרב שמואל בן הרב אלחנן ל"ל קרא, תיפוק ליה מסברא...

(a)

Question: ha'R. Shmuel ben ha'R. Elchanan asks why a Pasuk is needed - why we cannot learn this from a S'vara?

דאלת"ה היאך נמצא תמידין כשרין לר"ה...

1.

Question (cont.): Since otherwise, how will Temidin ever be Kasher for Rosh Ha'Shanah ...

שאם נולד קודם ר"ה, מיד כשנכנס ר"ה בן ב' שנים הוא- ואנו כבש בן שנה בעינן לתמידין? ...

2.

Question (cont.): Because if the animal is born before Rosh ha'Shanah, as soon as Rosh ha'Shanah enters, it will be two years, whereas for the Tamid, we require a lamb in its first year?

ואם הוא נולד יום ר"ה, מחוסר זמן הוא?

3.

Question (concl.): And if it is born on Rosh ha'Shananh itself, it will be premature?

ויש מפרשים, דאין אנו מתחילין מנין שנתו כי אם מיום הרצאה...

(b)

Refuted Answer: Some commentaries explain that we only begin counting its year on the day that of Hartza'ah (i.e. on the eighth day) ...

כדאמרינן גבי בכור "לפני ה' תאכלנו שנה בשנה" ...

1.

Precedent: As we says in connection with B'chor - where the Torah writes "Lifnei Hash-m Elokecha Tochlenu Shanah Be'Shanah ...

ואמרינן (ר"ה דף ו:) ד'אין אנו מונין אלא מיום הרצאה' -ה"נ אמרינן הכא.

2.

Precedent (cont.): And the Gemara says in Rosh ha'Shanah (Daf 6b) that 'We only count from the day of Hartza'ah - so we will say the same here.

ואינו כן...

(c)

Refutation: This is not correct however ...

דלא אמרינן דין זה כ"א לענין בל תאחר, אבל לענין מניין שניו, לא...

1.

Reason: Because we only say that with regard to 'bal Te'acher' (the La'av of delaying a Korban), but not with regard to its age ...

דהא אמרינן בפ"ב דזבחים (דף כה:) ד'שעות פוסלות בקדשים' ...

(d)

Proof: Since the Gemara states in the second Perek of Zevachim (Daf 25b) that 'hours invalidate by Kodshim'

פי' אם שחט כבש [ביום] השלמת שנתו קודם שהגיע מעת לעת דלידתו, ולא הספיק לזרוק הדם עד שעבר מעת לעת לשעת לידתו, פסול...

1.

Proof (cont.): Since the Gemara states in the second Perek of Zevachim (Daf 25b) that 'hours invalidate by Kodshim' ...

ואי אזלינן ביה אחר הרצאה, לא תמצא דין זה -שהרי לעולם הוא בן שנתו

2.

Proof (cont.): Now if we were to go after Hartza'ah, this Din would not be applicable - seeing as it would still be in its first year.

אלא ש"מ דאזלינן אחר הלידה ממש א"כ הדרא קושיא לדוכתיה?

(e)

Proof (concl.): So we see that we go after the actual birth, in which case The Kashya remains intact.

ואומר מורי ה"ר שמואל דשפיר איצטרכו קרא, דאי לאו הכי, לא אמרינן ביה מעת לעת ...

(f)

Answer: Tosfos' Rebbe R. Shmuel answers that the Pasuk is nevertheless needed, because otherwise we would not say by it me'Eis le'Eis ...

כדאי' לקמן בפרק בתרא (דף לא.).

1.

Proof: As the Gemara will say later in the last Perek (31a) See Shitah Mekubetzes 19.

9)

TOSFOS DH B'MISPAR SH'NEI TEVU'OS PE'AMIM SHE'BENEI ADAM OCHEIL SHE'LOSH TEVU'OS BI'SHETEI SHANIM

תוס' ד"ה במספר שני תבואות פעמים שאדם אוכל ג' תבואות בב' שנים

(Summary: Tosfos clarifies the D'rashah via a number of queries.)

וא"ת, היכי דרשינן מהאי קרא הכי?

(a)

Question: How can we learn this from that Pasuk?

ואימא ד' תבואות, לפי ש"שני" משמע שנים ו"תבואות" משמע שנים- הרי כאן ארבע?

1.

Question (cont.): Why do we not rather say 'four produces, seeing as "Sh'nei" means two and "Tevu'os" implies another two - making four?

וי"ל, דדריש מ"מספר" -דמשמע שני תבואות, וה"ל למכתב 'תבואה' משמע שתבואה אחרת יש עדיין.

(b)

Answer: The Gemara learns it from the word "Mispar" - which implies two produces, after which it ought to have written 'Tevu'ah', which would have implied that one produce still remained (See Avodah Berurah).

וקשה לר"י, שאפי' אנו מונין לשנות העולם, נמצא ג' תבואות בב' שנים ...

(c)

Question: The Ri asks that even if we count according to 'the years of the world' there will be three produces in two years ...

כגון שמכר לו בב' בתשרי שדה מליאה פירות, שכשיבא תשרי של שנים הבאים קצר כבר פירותיו מכ"ט באלול?

1.

Question (cont.): In a case where one sold it on the second of Tishri full of fruit, so when the following Tishri arrives, he will already have harvested the fruit from the twenty-ninth of Ellul?

וי"ל, דשכיח טפי שלשה תבואות בב' שנים שאנו מונין מעת לעת יותר משאנו מונין לבריאת עולם.

(d)

Answer: It is more common to have three harvests in the two years that we count me'Eis le'Eis more than when we count from the creation of the world (See Avodah Berurah).

10)

TOSFOS DH U'VA'SHEVI'IS NAMI YA'AVOD

תוס' ד"ה ובשביעית נמי יעבוד

(Summary: Tosfos clarifies the statement.)

הקשה הרר"י בן יום טוב, דהא לא שמעינן מהכא אלא מעת לעת של שנה אחרונה; אבל מעת לעת של שאר שנים מנלן? ...

(a)

Question: ha'Rav R. Ri ben Yom Tov asks that we can only learn from here me'Eis le'Eis of the last year; but from where do we know me'Eis le'Eis of the other years ...

אימא דל' יום שלפני ר"ה חשיבי שנה?

1.

Question (cont.): Why do we not say that the thirty days before Rosh ha'Shanah are considered a year (See Avodah Berurah)?

והשיב לו רשב"ם, דקרא "ובשביעית" גלי לן א'שנה אחרונה -והוא הדין לשאר שנים ...

(b)

Answer: The Rashbam answered him - that the Pasuk "u'va'Shevi'is teaches us the last year - and the same applies to the other years ...

דאזלינן בהו מעת לעת, דומיא דהנך דכתיבי.

1.

Answer (cont.): By them too, we go me'Eis le'Eis, similar to those by which it is written (See Avodah Berurah).

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF