More Discussions for this daf
1. A "certain town" and fixed Kesubos 2. Carrying the Milah knife in Reshus ha'Rabim 3. Testifying for oneself
4. Rashi on going from a house on one side of mavoi to the other 5. Asra D'Rebbi Yehuda Ben Beseira 6. City that followed the view of Rebbi Eliezer
DAF DISCUSSIONS - SHABBOS 130

Binyomin Bulka asked:

Rashi says the case of the Gemara of Rebbe is that the the knife in a house at one end of the mavui and the baby was in a house at the other end of the mavui . the maharsha asks on rashi, and answers that Rashi would hold that R' shimon would hold that you can go from house to mavui. but r' shimon himself says that you cant earlier in the gemara. so what is pshat in rashi?

Binyomin Bulka, Ottawa, Canada

The Kollel replies:

Binyomin - The Maharsha is saying that for the Mitzvah of Milah , Rebbi Shimon permits moving within the Chatzer those Kelim that were Shoves in the houses. Earlier in the Gemara Rebbi Shimon prohibited moving such Kelim under normal circumstances, but not in a case of Mitzvas Milah.

Of course, the Rabanan did not permit every Isur d'Rabanan in cases of Milah. For example, the Gemara said that those who argue with Rebbi Shimon would not permit moving a Milah knife from Chatzer to Chatzer. However, the Maharsha posits that Chazal did permit some Isurim because of the Mitzvah of Milah. The Isur they permitted is moving Kelim that were Shoves in the houses within the Chatzer. They permitted this, because in any case it is permitted to move some items within the Chatzer (i.e. those items that were Shoves in the Chatzer), and not everybody knows that the knife is not one of those items (i.e. that it was Shoves in a house and not in the Chatzer). Therefore it will not be known to all that an Isur d'Rabanan was violated. This is what the Maharsha means.

As an aside, although this suffices to answer your question, the words of the Maharsha are still not free from critique -- there would seem to be other problems with what he writes. I have written an approach of my own, based on the Gedolei ha'Acharonim, to answer Rashi's words l'Shitaso simply and effectively. However, for your benefit and mine, I will not include that in this English note. I am attaching a Hebrew file which discusses this in detail in case you are interested in seeing more about this.

-Mordecai Kornfeld

The Kollel adds:

As an aside, although this suffices to answer your question, the words of the Maharsha are still not free from critique -- there would seem to be other problems with what he writes. I have written an approach of my own, based on the Gedolei ha'Acharonim, to answer Rashi's words l'Shitaso simply and effectively. I am attaching below a Hebrew file which discusses this in detail in case you are interested in seeing more about this.

-Mordecai Kornfeld

בנימין,

כוונת המהרש"א מבואר, דלא התיר ר"ש לטלטל כלי הבית במבוי אלא משום מצוות מילה, דאע"פ שהעמידו חכמים דבריהם במקום כרת ואסרו לטלטל הסכין במקום שהטלטול אסור מדרבנן (כגון מחצר לחצר אליבא דרבנן דר"ש), ה"מ במקום שאסור לטלטל בו כל כלי, אבל במקום שמותר לטלטל מקצת כלים (אפילו שלא במקום מצוה) - כגון מחצר לחצר אליבא דר"ש, שמותר לטלטל שם כלים ששבתו בחצר ורק כלים ששבתו בבית אסרו לטלטל שם - לא העמידו דבריהם במקום כרת והתירו אי' הטלטול משום מצות מילה (כיון שאין ניכר לכל שיש איסור דרבנן בטלטולו, דלאו כו"ע ידעי שכלי זה שבת בבית ולא בחצר), עכת"ד המהרש"א.

וכבר העיר המהרש"א שם שהוכרח רש"י לזה, דאל"כ, לא התירו לטלטל הסכין אצל התינוק במבוי שלא נשתתפו בו אא"כ שבת התינוק במבוי ולא בבית (עתד"ה לכלים), והוא ודאי דבר שאינו מתקבל על הדעת כלל, לומר דמיירי בסוגיין בכה"ג ששבת התינוק במבוי ולא בתוך הבית. (ואף שהעיר בהגהות בן ארי' שבירושלמי משמע אמנם שלא הותר אלא בכה"ג, מ"מ דחוק הוא לומר כן בבבלי, כנ"ל).

מיהו, דברי המהרש"א לכאורה צ"ע, שהרי דברי רש"י בכאן קשים בתרתי, חדא, היאך התירו לטלטל סכין ששבת בתוך הבית במבוי שלא נשתתפו בו, ולזה תי' המהרש"א מה שתירץ, אמנם יש להקשות עוד בדברי רש"י האיך הותר להוציא את הסכין מהבית למבוי, ולהכניסו לבית ההתינוק, וע"ז לכאורה לא תי' הרש"א כלום, דבודאי אסור להכניס מהחצר לבית כל כלי שיהיה.

ולבד מזה, כבר הרבה לתמוה על דברי מהרש"א אלו בספר קרן אורה, דלכאורה ל"מ כן כלל ברש"י ד"ה אלא ברצון ר"ש, ע"ש, דמשמע שלא התיר ר"ש לטלטל בחצר לצורך המילה אלא מה שהותר לטלטל בו אף בחול, ועוד, דלדברי המהרש"א הו"ל לחכמים דר"ש להתיר לטלטל כלי הבית באותו החצר (אף שאסרו הטלטול מחצר לחצר) בשביל מצות מילה, וא"כ הו"ל לגמ' לחלק כן, ומדברי הגמ' משמע דלחכמים דר"ש לא הותר הטלטול בתוך החצר לצורך המילה בכל ענין, וע"ש בקר"א שתמה עוד בדברי המהרש"א. ועוד יש להעיר דלדברי המהרש"א יחזור למקומו קושיית הרא"ש וראשונים, מפסחים צב., ע"ש.

(ובמהר"ם שי"ף הביא שיש מגיהים בדברי רש"י מפני קושיית המהרש"א, חצר שבראש המבוי כו', ולא נהירא, ובדקדוקי סופרים לא הביא נוסחאות שונות בדברי רש"י אלו, ואף שהמאירי באמת כתב כן, הלא לא כתב כן אלא לשיטתו ולשיטת התוס' ושא"ר שלא נחתו לדברי רש"י להתיר טלטול כלי הבית מהבית למבוי ובתוך המבוי לצורך המילה, אבל דברי רש"י ברור מללו דטלטלו הסכין מבית לבית, ואין להגיה דבריו מעצמנו מפני שלא זכינו לעומקן.)

ומכ"ז נראה ליישב דברי רש"י בע"א, ולענ"ד דבריו יתיישבו כמין חומר ע"פ מש"כ האחרונים ליישב דבריו המוקשים בד"ה מהו לטלטל, ע"ש שאסר לטלטל מחצר למבוי שלא נשתתפו בו, ולכאורה דבריו תמוהים, דהא מבואר להדיא בהמשך הסוגיא דכלי החצר מותר לטלטלם במבוי לר"ש אף בלי שיתוף, וצ"ל דרש"י מיירי בכלי הבית ולא בכלי החצר, וכ"כ מהרש"א שם, וא"כ כוונת רש"י הוא שאסור לטלטל כלי הבית מחצר למבוי אם לא נשתתפו החצרות במבוי. אבל לפ"ז יקשה מהו ספיקת הגמ' אם מותר לטלטל כלים אלו במבוי עצמו, הלא כלי הבית ודאי אסור לטלטלם בחצר או במבוי כשלא נשתתפו בו, וכמפורש בגמ' לעיל דלא התיר ר"ש לטלטל מחצר לחצר אלא כלי החצר ולא כלי הבית (וכעין קושייתך על המהרש"א בריש דברינו - וכאן אין לתרץ מה שתירצתי למעלה לקושייתך, דהלא דברי רש"י הכא קיימי שלא במקום מצות מילה).

ובעכצ"ל שיש לחלק בין טלטול כלי הבית לחצר אחרת, לטלטולם בתוך אותו החצר שנפתח לבית, דבתוך החצר (או המבוי) עצמו מותר לטלטל אף כלי הבית, וזו כוונת רש"י הנ"ל שהתיר טלטול כלי הבית במבוי שלא נשתתפו בו. ובזה יתורץ כמין חומר קושיית הגליון הש"ס על דברי רש"י ד"ה מותר, ע"ש שתמה האיך התיר רש"י טלטול כלי הבית בתוך החצר, ולהנ"ל א"ש, דבאותו חצר מותר לטלטלם, וכ"כ השפת אמת ורש"ש ונמוקי הגרי"ב, ע"ש. ויש להוסיף על דבריהם דהי' נראה שלא התיר רש"י לטלטל כלי הבית באותו החצר אלא לר"ש, דלרבנן דר"ש לא עדיף כלי הבית מכלי חצר אחרת, שאסור לטלטלם בחצר זו, כך נ"ל (ובזה יתורץ מה שהביא הגרע"א בחידושיו להוכיח דלא כסברת השפ"א הנ"ל, ודוק).

ולפ"ז יתורץ גם מש"כ רש"י כאן שהתירו לטלטל בתוך מבוי שלא נשתתפו בו אף סכין ששבת בבית, דאם הוציאו הסכין מהבית למבוי (בהיתר), יהי' מותר לטלטלו באותו המבוי אף שלא במקום מצוה, ואין אנו צריכים לדברי המהרש"א, שהתירוה משום מצוות מילה בלבד, ודוק היטב.

וכ"ת, אכתי יקשה מה שהקשיתי לעיל, האיך התירו לכתחילה להוציא הסכין מהבית למבוי שלא נשתתפו בו ולהכניסו לבית התינוק, בזה י"ל דלהוציא מהבית לחצר לא העמידו חכמים דבריהם במקום כרת, ולא אסרו במקום מצוות מילה אלא לטלטל בתוך החצר או המבוי, שדומה לטלטול ברה"ר ואתי לאחלופי בי', אבל מהבית לחצר לא אסרו במקום מצוות מילה, דלא אתי לאחלופי בטלטול ברה"ר. וכ"ת, הא אתי לאחלופי בטלטול מרה"י לרה"ר דאסור מדאורייתא, י"ל דכיון שלא יטעו להתיר הטלטול בתוך רה"ר, שוב אין לחוש שיוציאו מרה"י לרה"ר משום מצוות מילה, דמה ירוויחו בזה, הא עדיין לא יוכלו להביא הסכין אצל התינוק שהוא בצד השני של רה"ר כיון שנאסר הטלטול בתוך רה"ר, וכ"ת מ"מ אם הסכין נמצא ברה"ר ממש ליד בית התינוק יבואו לטעות ולהכניס הסכין או להוציא התינוק, י"ל דהא דבר זה ודאי לא שכיח כלל, ומשום מילתא דל"ש לא גזרו, ולא אסרו אלא בדבר הדומה לטלטול ברה"ר כנ"ל.

ולפ"ז א"ש כל דברי רש"י בסוגיין על אופניהם ולשיטתו - ותמה אני שלא העירו בזה גדולי האחרונים הנ"ל - ודוק היטב בע"ה.

מרדכי קורנפלד