רציתי לברר מה ר"ל בהסברו דהכא ודלעיל (כא:) כנגד מי, האם זה סימן בעלמא (ואין נראה כן בפשטות), או"ד סברא וא"כ מאי ומה שייכים ברכת כהנים, רואי המלך וכיו"ב למנין העולין. ועוד דכשמוסיפין עלהן (כפשטות דינא דמשנה מה' ומעלה) לכאורה אינו שייך הטעם (ואולי בזה בפשטות אפ"ל דכנגד מי הוא למנין הקבוע ולא למנין העולים)וצ"ב . שכמ"ה
הקטן אהרן ברכה הי"ו, ק"ק מילאן יע"א, אטליא
א) קודם נבאר בס"ד את הסוגיא לעיל כא:
1. מה שאמר רב ששלשה קרואים הם כנגד תורה נביאים וכתובים ורבא אמר כנגד כהנים לוים וישראלים ברור מה הקשר לקריאת התורה.
2. רבי יהושע בן לוי אמר שעשרה פסוקים הם כנגד עשרה בטלנין שבבית הכנסת ועי' מהרש"א ר"ה לב. ד"ה הני י' שכתב שצריך עשרה אנשים בבית כנסת כדי שיהיה מותר לקרוא בתורה עם הברכות לכן בזכות עשרה הבטלנין יש קריאת התורה ואם כן ראוי לתקן שיקראו עשרה פסוקים.
3. רב יוסף אמר שזה כנגד עשרת הדברות וכתב הקרבן נתנאל (אות ח) שחייבים להגיד שטעם זה רק שייך במנחה בשבת כי הטעם של י' בטלנים לא שייך בשבת כי אז כולם בטלים ממלאכה וגם הטעם של עשרה מאמרות לא שייך כי הם היו ביום חול שהרי העולם נברא ביום חול. לכן צ"ל שטעם של י' הדברות שייך רק בשבת כי התורה ניתנה בשבת כמ"ש בשבת פו: וזה הקשר בין י' הדיברות שניתנו בשבת לבין י' פסוקים שקוראים במנחה בשבת.
4. רבי יוחנן אמר כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם וכתב בטורי אבן סוף ד"ה כנגד שהקשר הוא בגלל שהעולם נברא וקיים בזכות קבלת התורה כמ"ש בע"ז ה. שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר אם מקבלין ישראל את התורה מוטב ואם לאו אחזיר אתכם לתוהו ובוהו ועי' שבת פח. על הפסוק ארץ יראה ושקטה שבתחילה הארץ יראה כי פחדה שישראל לא יקבלו את התורה ויחזור לתוהו ובוהו ורק אח"כ שקטה כשקיבלו ישראל את התורה.
מכל המפרשים הנ"ל רואים שה"כנגד מי" זה לא סימן בעלמא אלא בכל אחד יש קשר של ממש לקריאת התורה.
ב) עכשיו נעבור בס"ד לסוגיא בדף כג. בענין ג' ה' ז' אנשים שקוראים בחול ביו"ט ובשבת.
1. הנה תוס' כא: ד"ה כנגד כתבו שעיקר התקנה היתה כנגד תורה נביאים וכתובים והטעמים שנאמרו בדף כג. אינם עיקר התקנה.
2. כתב הריטב"א כג. שכל מה שאפשר להסמיך הדברים על פסוקים ולדרוש דורשים עיי"ש. ונראה שזה דומה למה שהרבה פעמים חז"ל דורשים אסמכתא מפסוקים לדינים דרבנן כי רצו לדמות דיני חז"ל לדיני התורה (דומיא קצת למ"ש "כל דתיקון רבנן כעין דאורייתא תיקון" ).
(ובאמת נראה שהטעמים שנאמרו כאן - ברכת כהנים ושלשה שומרי הסף וגו' - הם פחות קרובים מטעמים 1,2,3,4 שנאמרו לעיל כא:).
3. אמנם המהרש"א כאן כתב שהאמוראים כאן חולקים על האמוראים לעיל כא:
ונראה לבאר קצת על פי יד רמה סנהדרין י: (ששם יש סוגיא מאד דומה לסוגיא שלנו עיי"ש וכן בר"ה לב. הסוגיא דומה לשלנו עיי"'ש) שהקב"ה רצה לברך את עם ישראל ונתן לנו הרבה ברכות ע"י הכהנים וזה מוסיף והולך ואולי יש לומר שהקב"ה גם רוצה להשפיע אור התורה בישראל ונתן להרבה יהודים לקרוא בתורה בציבור וכל מה שהיום יותר קדוש יותר יהודים זוכים לקרוא בתורה. (עיי"ש בדבריו הנפלאים של היד רמה שהאריך).
ובענין ג' שומרי הסף וה' וז' רואי פני המלך עי' ריטב"א שזה כנגד אותם שכנגדם במרום דמלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא עכ"ל . ( ןהוא ע"פ ברכות נח. מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא) . והיינו שזה כנגד מלאכי השמים כי התורה ניתנה מן השמים.
ג) עי' ריטב"א כא: בענין עשרה פסוקים שאם רצה להוסיף מוסיף כי הסימנים של י' בטלנים ודברות ומאמרות אינו אלא שלא לפחות מאותו מנין עכת"ד. פירושו שהמנין הקבוע הוא כמו שכתוב כאן אבל אם מוסיף אינו גורע מן הענינים שעבורם נתקנו מספרים אלה.
כל טוב
דוד בלום