1)

TOSFOS DH HA'SHOCHET BE'SHABOS ETC.

תוס' ד"ה השוחט בשבת כו'

(SUMMARY: Tosfos discusses at length why and under which circumstances, the Shechitah of someone who Shechts on Shabbos be'Meizid [which is how the Gemara wishes to establishes it]) is Kasher).

אפילו במזיד בעי לאוקומי.

(a)

Clarification: The Gemara wants to establish it even be'Meizid.

תימא, אי במזיד, היאך שחיטתו כשרה, והא מומר לחלל שבתות אסור לאכול משחיטתו, כדמוכח לעיל (דף ה.)?

(b)

Question #1: In that case, on what grounds is his Shechitah Kasher, seeing as one is forbidden to eat from the Shechitah of a Mumar (apostate) in Chilul Shabbos, as is evident in the Gemara that wee learned earlier (5.)?

ועוד, דבגמ' בעי לאוקומי במזיד ורבי מאיר, ורבי מאיר אית ליה בפ' עד כמה (בכורות ל.) ובפ' זה בורר (סנהדרין דף כז.) ד'מומר לדבר אחד הוה מומר לכל התורה כולה'?

(c)

Question #2: Moreover, the Gemara wants to establish it be'Meizid and according to Rebbi Meir, and Rebbi Meir holds in Perek ad Kamah (Bechoros 30.) and in 'Zeh Borer' (27.) that 'a Mumar for just one thing is automatically a Mumar for the entire Torah'?

וי"ל, דהתם בפרהסיא, והכא בצינעא.

(d)

Answer #1: That speaks specifically about someone who transgresses in public, whereas our Sugya is speaking about someone who transgresses in private.

ומיהו למאי דמוקי כרבי מאיר, קשה?

(e)

Reservation: According to the Gemara's attempt to establish it like Rebbi Meir however (according to whose opinion, be'Meizid is forbidden even in private), the question remains.

ועוד י"ל, דמשום פעם אחת לא חשיב מומר.

(f)

Answer #2: Alternatively, a person is considered a Mumar for transgressing only once.

וכן משמע בפרק ב' לקמן (דף לט.) דאמר 'השוחט את הבהמה לזרוק דמה לעבודת כוכבים, ר"ל אמר "מותרת" - ופירש בקונטרס 'מותרת באכילה' - והתם גברא בר קטלא הוא.

(g)

Proof #1: And so the Gemara later (on Daf 39.) implies, when Resh Lakish validates the Shechitah (even to eat, explains Rashi) of an animal that someone Shechted having in mind to sprinkle its blood to Avodah-Zarah - despite the fact that, even according to him (Resh Lakish) the person who Shechted it is Chayav Misah ...

כדאמרינן בפ' ד' מיתות (סנהדרין דף סא.), ד'מודה ר"ל דבר קטלא הוא, מידי דהוה א'משתחוה להר, דהר מותר, ועובדו בסייף'.

(h)

Precedent: Just like the Gemara in Perek Arba Misos (Sanhedrin 61.), which rules that if somebody prostrates himself before a mountain, the mountain is permitted, even though the person who worshipped it is Chayav Misah.

ועוד, אמרינן לקמן בסוף פרק שני (דף מא.) 'אפי' למ"ד אדם אוסר דבר שאינו שלו, ה"מ עובד כוכבים, אבל ישראל לצעורי בעלמא קא מכוין'.

(i)

Proof #2 (Part 1): Furthermore, the Gemara in the second Perek (41.) rules that 'even according to the opinion that validates the declaration of someone who declares forbidden something that is not his, that refers specifically to a Nochri; whereas a Yisrael certainly has in mind merely to tease.

ופריך מ'ב' אוחזין בסכין ושוחטין, אחד לשם אחד מכל אלו, ואחד לשם דבר כשר, שחיטתו פסולה'? ומשני 'הכא במאי עסקינן, בישראל מומר'.

(j)

Proof #2 (Part 2): The Gemara then asks from a case where two people are holding a knife and Shechting together, only one of them is Shechting in the name of the forbidden things listed there; the other, in the name of what one supposed to Shecht, which the Gemara renders invalid. And the Gemara answers that is speaking about a Yisrael Mumar.

והשתא כיון דמומר הוא, בלא שום אחד מכל אלו, תיפוק ליה דפסול. אבל אי בחדא זימנא לא איתסר שחיטתו, ניחא.

(k)

Proof #2 (Part 2): Now since he is a Mumar, he ought to be Pasul for that alone, without any other P'sul being taken into consideration. The problem dissipates however, if the Shechitah of a just one time Mumar is not forbidden.

2)

TOSFOS DH AMAR RAV HUNA DARASH CHIYA BAR RAV MI'SHEMEIH ETC.

תוס' ד"ה אמר רב הונא דרש חייא בר רב משמיה כו'

(SUMMARY: Tosfos queries this Gemara from other Sugyos, which imply that Rav Huna was greater than Chiya bar Rav).

תימה, דבכל דוכתי משמע דרב הונא היה גדול ממנו ...

(a)

Question (Part 1): It is implicit throughout Shas that Rav Huna was greater than him (Chiya bar Rav)?

בפ' יש בערכין (ערכין דף טז:) ד'הוה מצער ליה רב הונא לחייא בר רב', ובפ' הלוקח בהמה (בכורות דף כב.) ד'א"ל חייא בר רב לרב הונא "רבי, פרש את דבריך" '.

(b)

Question (Part 2): As in 'Yesh be'Erchin' (Erchin 16b) where 'Rav Huna caused Chiya bar Rav pain'; and in Perek ha'Lokei'ach Beheimah (Bechoros 22.) where 'Rebbi Chiya bar Rav said to Rav Huna "Rebbi, explain your words!"

3)

TOSFOS DH VE'NASVIN CHARAYA LEMEIMAR REBBI YEHUDAH HI

תוס' ד"ה ונסבין חבריא למימר רבי יהודה היא

(SUMMARY: Tosfos discusses how the meat can become permitted, bearing in mind the prohibition of salting mean on Shabbos; then they go into the question as to whether raw meat requires salting at all, and finally, they elaborate on the Din of salting meat for roasting).

אבל לרבנן שרי באכילה אפילו בו ביום.

(a)

Clarification: According to the Rabbanan however, one may eat it even on the same day.

וא"ת, והא אין יכול למולחה בשבת?

(b)

Question: But one cannot salt it on Shabbos?

וי"ל, כגון שעבר ומלחה.

(c)

Answer #1: It speaks where one transgressed and did salt it.

אי נמי, בלא מליחה נמי שריא - באומצא.

(d)

Answer #2: Alternatively, it is permitted to eat it raw, even without salting it.

אע"ג דאיכא לאו בדם הנבלע באברים, כדאמר בפרק דם שחיטה (כריתות דף כא:)?

(e)

Implied Question: Even though the blood that is absorbed in the limbs is subject to a La'v, as the Gemara explains in Perek Dam Shechitah (Kerisus 21:) ...

ה"מ היכא דפירש לחוץ, אבל כל זמן שלא פירש, מותר ...

(f)

Answer: That is only once it leaves the flesh, but as long as it has not, it is permitted.

כדמוכח בפ' כל הבשר (לקמן דף קיא.) ש'היו אוכלין כבד עד שלא נפלט דמו, דחלטי ליה בחלא, ושרי איהו וחלייה, דאי חלייה אסור, איהו נמי אסור; דכי היכי דפליט, הדר בלע.

(g)

Proof #1: As is evident in Perek Kol ha'Basar (Daf 111.) where it states that they would eat the liver before it had exuded its blood, by placing it in vinegar, thereby causing it to contract, so that both it and the vinegar were permitted. Since if the vinegar had been forbidden, it would have been forbidden too, because just if the flesh would exude (the blood), it would also absorb (the vinegar).

ואמר נמי התם 'ככר שחתך עליה בשר, אסור לאוכלה, אבל הבשר עצמו מותר'.

(h)

Proof #2: It also rules on Daf 112.) 'that a loaf of bread on which one cut (roasted) meat, may not be eaten, even though the meat itself is permitted.

ובפרק מפנין (שבת דף קכח.) גבי 'בשר תפל אסור לטלטלו', אמרינן ד'בר אווזא שרי משום דחזי לאומצא'.

(i)

Proof #3: Moreover, the Gemara in Perek Mefanin (Shabbos 128.) declares raw meat Muktzah, but not duck-meat, which is fit to be eaten raw.

ולקמן בשמעתין אמר 'השוחט לחולה בשבת, מותר לבריא באומצא'.

(j)

Proof #4: And later in the Sugya (15:) the Gemara rules that 'someone who Shechts for a sick person on Shabbos, a healthy person is permitted to eat the meat raw.

ומתוך כך נראה דבשר לצלי לא בעי מליחה כללת דדם האברים שלא פירש שרי; וכן אומר ר"ת - ולא מבעיא כשנצלה הבשר יפה ונפלט כל הדם מן הבשר דשרי באכילה לכתחלה, אלא אפי' לא נצלה כ"כ, מותר.

1.

Halachah (Part 1): As a result, it would seem that meat that one intends to roast does not require salting at all, since (as we just explained) blood that has not emerged is permitted. Rabeinu Tam too, concurs with this opinion. And this speaks (not only where the meat is well roasted, so that all the blood is drained from the meat that it is permitted to eat Lechatchilah; but even where it is only slightly roasted, even then, it is permitted.

ואע"פ שנפלט מבפנים מצד זה לצד זה, אינו אסור עד שיפרוש לחוץ, כדאמרינן (כריתות דף כא) גבי ככר שחתך עליה בשר, דאפי' מאן דאסר הככר, שרי הבשר, אע"פ שלא יצא דמו עדיין.

2.

Halachah (Part 2): And despite the fact that the blood inside the meat moves from one side to the other, it does not become Asur until it leaves the flesh, as the Gemara says in 'Kol ha'Basar' (112.) which (in a case where someone cut a piece of roasted meat on top of a loaf) permits the meat, even though all the blood has not yet drained from it.

והא דאמרינן בפ' כל הבשר (לקמן דף קיג.) גבי 'רב ששת דמלח גרמא גרמא - תרי מ"ט לא, משום דפריש מהאי ובלע האי; חדא נמי, פריש מהאי גיסא ובלע בהאי גיסא'?

3.

Implied Question: Then why does the Gemara say there (on Daf 113.) that Rav Sheishes salted meat piece by piece; not two at a time, because the blood will then emerge from one piece and enter the other. So why, asks the Gemara, are we not concerned that, even by one piece, the blood will emerge side and become absorbed by the other side?

התם 'פריש לגמרי לחוץ מהאי גיסא' קאמר.

4.

Answer: What the Gemara there means is that the blood will emerge completely from one side and become absorbed by the other side.

והא דאמרינן בפ"ק דביצה (דף יא.) 'ושוין שמולחין עליו בשר לצלי'?

5.

Implied Question: And when the Beraisa says in the first Perek of Beitzah (11.) 'And they (Beis Shamai and Beis Hillel) agree that one is permitted to use it (a chopping-board) to salt meat for roasting' (implying that meat for roasting required salting) ...

לא משום דליתסר בלא מליחה, אלא מנהג הוא למלוח בשר לצלי.

6.

Answer: that is not because roasting meat is forbidden if it is not first salted, but because it is nevertheless customary to salt meat for roasting.

ובהקומץ רבה (מנחות דף כא.) דאמר 'מולחו והופכו וחוזר ומולחו' גרסינן 'אמר רבה "וכן לקדירה" '; ולא גרסינן 'וכן לצלי'.

7.

Explanation: And in 'ha'Kometz Rabah' (Menachos 21.) where, on the ruling that 'after salting the meat, one needs to turn it over and salt it the other side', Rabah comments that 'the same applies to meat for the pot' (the text 'and the same applies to roasting' is incorrect).

4)

TOSFOS DH MECHATCHIN ES HA'DELUYIN LIFNEI HA'BEHEIMAH

תוס' ד"ה מחתכין את הדילועין לפני הבהמה

(SUMMARY: Tosfos discusses as to when the gourds were picked and their status regarding Muchan).

אומר ר"ת, דמיירי כשנתלשו מן המחובר בשבת, דומיא ד'נבלה שנתנבלה בשבת'. וצ"ל לפירושו, דאיירי בענין שאין לאסור הדילועין, לא משום 'שמא יעלה ויתלוש', ולא משום דלהוי 'כגרוגרות וצימוקין' ...

(a)

Explanation #1 (Part 1): Rabeinu Tam explains the Tana is speaking where the gourds were picked on Shabbos, similar to the animal that became a Neveilah on Shabbos. We will need to say according to Rabeinu, that is speaks in a case where one cannot declare the gourds forbidden, neither because one is liable to 'climb the tree and detach it', nor because they are similar to 'dried figs and raisins' ...

דתרי טעמי איכא לאסור דבר הנלקט מן המחובר; דבריש ביצה (דף ג.) אסרינן פירות הנושרין משום 'שמא יעלה ויתלוש' ...

(b)

Clarification (Part 1): The two reasons to prohibit something that has been detached on Shabbos. Because so we find at the beginning of Maseches Beitzah (3.), where the Gemara forbids fruit that falls from the tree 'in case one comes to climb the tree and detach it ...

ובריש 'אין צדין' (שם דף כד:) גבי 'עובד כוכבים שהביא דורון לישראל, אם יש מאותו מין במחובר, אסור - ופי' בקונטרס דאפילו רבי שמעון מודה דהוי כגרוגרות וצימוקין. דמדלא לקטן מאתמול, אקצינהו.

(c)

Clarification (Part 2): Whereas at the beginning of 'Ein Tzadin' (Beitzah 24:) regarding a Nochri who brought a gift for a Yisrael, which the Gemara forbids if there is more fruit of that species still on the tree. And, as Rashi explains, even Rebbi Shimon concedes that it is Muktzah, since it is comparable to dried figs and raisins (which by virtue of the fact that one did not pick them yesterday, he has pushed them out of his mind ('Aktzinhu mi'Da'ato').

וכן נראה דבספק מוכן איירי כולה שמעתתא, ואיירי הכא כגון שיש לו בהמה דהוי מוכן לבהמה אפילו במחובר.

(d)

Explanation #1 (Part 2): It also seems that the entire Sugya is speaking about Safek Muchan, whereas this case speaks where he has an animal, rendering the gourds Muchan even when they were attached.

והא דאמרינן בפ' כל כתבי (שבת דף קכב.) ד'לא יעמיד אדם בהמתו על גבי מוקצה' - פי' עשבים שנתלשו בשבת?

(e)

Implied Question: And when the Gemara in Perek Kol Kisvei forbids placing one's animal on top of Muktzah' - (i.e. grass that was detached on Shabbos [implying that, because it was attached when Shabbos came in, it is Muktzah]) ...

הא פירש בקונטרס התם 'כגון שהיו עומדין בחיבורן במקום שלא היתה הבהמה יכולה לבא שם'.

(f)

Answer: Rashi explains there that it speaks where the grass was growing

אי נמי, הכא איירי ביושב ומצפה מתי יתלשו; ובהמה נמי איירי ביושב ומצפה שמא ישחטנה חש"ו, ואחרים רואין אותם.

(g)

Alternative Answer: It speaks here where the owner is waiting in anticipation for the gourds to be picked; and regarding the animal too, he is waiting for 'Chashu' to come and Shecht it whilst others look on o check.

וכן צ"ל על כרחך, דהא בריש המביא בביצה (דף ל:) מוכח דכל היכא דאין יושב ומצפה, אית ליה לרבי שמעון מוקצה.

(h)

Proof: In fact, we have to learn like that, because at the beginning of 'ha'Meivi' (Beitzah 30:) it is clear that wherever the owner is not waiting in anticipation, Rebi Shimon considers it Muktzah.

וליכא למיחש נמי שמא יתלוש, אלא בפירות האילן שהם קלים להשיר, ועוד דאדם מתאוה להם ושוכח; וכן במשקה שמא יסחוט, שקל לסחוט. אבל בדבר דבעי מרא וחצינא לא.

1.

Clarification: The Chashash (suspicion) that one may detach the fruit, applies specifically to the fruit of a tree which is easy to pick, and what's more, a person has a desire for them, in which case he will forget about Shabbos and pick it. And the same applies to the Chashash that one might squeeze the fruit to obtain its juice. It does not apply to something that needs a hoe or a spade to obtain.

וכן דגים שנצודו בי"ט דאסירי, לא משום שמא יצוד, אלא משום מוקצה כגרוגרות.

2.

Clarification: Similarly, fish that are caught on Yom-Tov are forbidden, not because of the Chashash that one might catch them, but because they are Muktzah, like dried figs ... .

תדע, דהא 'עובד כוכבים שמילא מים לבהמתו' דסוף כל כתבי (שבת דף קכב.), ועשה כבש לירד בו - לא אסרינן לישראל גזרה שמא יעשנו.

3.

Proof: We see this from the Gemara in 'Kol Kisvei' (Shabbos 122.), where the Gemara does not forbid descending a ramp that a Nochri made for a Yisrael because he might then make it himself.

ומה שמדמה לקמן 'שמא ישחוט' ל'שמא יסחוט'?

4.

Question: And when the Gemara later compares the Chashash 'that one might Shecht to the Chashash that one might squeeze the fruit (clashing with what Tosfos just explained) ...

אפרש לקמן בע"ה.

5.

Answer: Tosfos will clarify the issue there.

ועוד יש לפרש, דאיירי בנתלשו מע"ש.

(i)

Explanation #2: Alternatively, our Sugya speaks where the gourds were picked on Erev Shabbos ...

וכי תימא מאי למימרא?

(j)

Question: What is the Tana then coming to teach us?

קמ"ל דשרי למטרח באוכלא או לשוייה אוכלא, לרב הונא כדאית ליה בפרק בתרא דשבת (דף קנה.) ולרב יהודה כדאית ליה.

(k)

Answer: The answer is, that he is coming to teach the concession of bothering to prepare food or to make something into a food (a point over which which Rav Huna [in the last Perek of Shabbos 155.] and Rav Yehudah argue.

והא דלא תנא ליה התם גבי 'פקיעי עמיר' ואינך דלעיל?

1.

Question: And the reason that the Tana did not insert this Halachah there together with the Din of bundles of fodder and the other cases mentioned there ...

משום דמילי דחיתוך תני בהדי הדדי.

2.

Answer (Part 1): Is because he prefers to learn all the cases that concern cutting together on their own.

ואצטריך לאשמעינן דלועין, משום דאקושי טפי.

3.

Answer (Part 2): And he mentions gourds independently, because they are exceptionally hard.

5)

TOSFOS DH IM LO HAYSAH NEVEILAH ME'EREV SHABBOS

תוס' ד"ה אם לא היתה נבלה מע"ש

(SUMMARY: Tosfos firstly dismisses the text 'me'Erev Yom-Tov', and explains why it is called Muchan le'Adam. Then they discuss the Gemara in Beitzah, which seems to clash with our Sugya).

גרסינן' ולא גרסינן 'מעיו"ט' ...

(a)

Clarifying Text: This is the correct text, and not 'me'Erev one may-Tov'.

כדמוכח בריש מס' ביצה (דף ב.) דקאמר 'גבי שבת סתם לן תנא כר"ש, דתנן "מחתכין את הדילועין ... ".

(b)

Proof: As is evident at the beginning of Maseches Beitzah (2.), where the Gemara says that 'With regard to Shabbos, Rebbi learned a S'tam Mishnah like Rebbi Shimon, as we learned 'Mechatchin es ha'Delu'in' (the current Mishnah).

והא דקרי ליה 'מוכן לאדם' לא שהיה ראוי לשוחטה ...

(c)

Implied Question: Then why does it refer to it as 'Muchan le'Adam' (bearing in mind that on Shabbos, one is forbidden to Shecht it)?

אלא כלומר עומדת לאדם.

(d)

Answer: Because it it is automatically designated to be eaten by man.

ואם תאמר, בפ"ק דביצה (דף ו.) גבי 'אפרוח שנולד בי"ט; רב אמר אסור'; וקאמר התם 'אמרו לו "מה בין זה לעגל שנולד מן הטרפה?" שתיק רב.

(e)

Question (Part 1): In the first Perek of Beitzah (6.), we learned that when they asked Rav, who forbids a chick that is hatched on Yom-Tov, how that differs from a calf that is born from a T'reifah, they remained silent.

ופריך 'אמאי שתיק רב - לימא להו "הואיל ומוכן אגב אמו לכלבים" ?' ומשני - 'השתא מוכן לאדם לא הוי מוכן לכלבים, דתנן "אם לא היתה נבלה ... , מוכן לכלבים הוי מוכן לאדם?'

(f)

Question (Part 2): And in reply to the question as to why Rav was silent; why he did not answer that the latter is permitted 'since it is prepared via its mother for the dogs, the Gemara replies that 'Now that Muchan le'Adam is not Muchan for animals', as we learned in the Mishnah "If it was not Neveilah on Erev Shabbos ... ", how can we say that 'Muchan li'Kelavim is Muchan le'Adam'?'

והשתא, אמאי לא מפרש טעמא משום דהוי מוקצה מחמת איסור?

(g)

Question (Part 3): Why does the Gemara there not answer that it is Muktzah because it is Muktzah Machmas Isur (since it is Asur to Shecht it on Shabbos)?

וכי תימא, בעוף וטלה שראוי ליתנו חי לפני נץ וארי?

(h)

Suggested Answer: Perhaps the Mishnah is talking about a bird and a lamb, that are fit to feed live to a hawk or a lion ...

למה ליה לאוקמיה בכי האי גוונא, לוקמה דאין ראוי להאכילו חי, דהוי מוקצה מחמת איסור?

(i)

Refutation: Why establish it like that, and not where it is simply unfit for to be eaten raw, when it is Muktzah Machmas Isur?

ומפרש ה"ר יוסף, דממשנה יתירא דייק, דכיון דתנא 'אסור', למה ליה למתני תו 'לפי שאינו מן המוכן'?

(j)

Answer (Part 1): Rav Yosef answers that the Gemara infers this from the extra wording, because, after saying 'Asur', wjhy does the Tana find it necessary to add 'because it is not Muchan'?

אלא משמע דאי ליכא טעמא דמוקצה מחמת איסור, כגון בדבר שראוי להאכילו חי או בי"ט, אסור מטעם שאינו מוכן ועומד למה שהיה עומד בתחלה.

(k)

Answer (Part 2): It must be R. Yoshiyah teach us that even if the reason of Muktzah Machmas Isur does not apply (such as something that is fit to be eaten raw or on Yom-Tov), it is nevertheless forbidden - because it is not Muchan for the Semichah thing as it was at first.

6)

TOSFOS DH BEHEIMAH LE'REBBI YEHUDAH BE'YOM-TOV HEICHI SHACHTINAN

תוס' ד"ה בהמה לרבי יהודה בי"ט היכי שחטינן

(SUMMARY: Tosfos clarifies the opinion of Abaye regarding the S'tam designation of an animal and of a chicken).

משמע דקסבר אביי דסתמא לאכילה עומדת; אע"ג דגבי תרנגולת קאמר אביי בריש ביצה (דף ד.) ד'עומדת לאכילה ועומדת לגדל ביצים'.

(a)

Clarification: This implies that, according to Abaye, an animal is generally designated for eating, even though regarding a chicken, Abaye says at the beginning of Beitzah (4.) that it stands both to be eaten and to lay eggs.

7)

TOSFOS DH MI'DETANYA HA'LOKE'ACH YAYIN

תוס' ד"ה מדתניא הלוקח יין

(SUMMARY: Tosfos rejects the text 'mi'di'Tenan').

לא גרסינן 'דתנן', דבמשנה לא תני אלא מילתיה דרבי מאיר.

(a)

Clarification: The text cannot read 'di'Tenan', since the Mishnah only discusses the opinion of Rebbi Meir.

וכולה ברירה מפורש בפרק כל הגט (גיטין דף כה.) וב'מרובה' (ב"ק דף סט:) ובפרק בכל מערבין (עירובין דף לו:).

(b)

Statement: Tosfos has discussed the issue of B'reirah at length in Perek Kol ha'Get (Gitin 25.), in 'Merubeh' (Bava Kama 69:) and in Perek ba'Kol Me'arvin (Eruvin 36:).

14b----------------------------------------14b

8)

TOSFOS DH HASAM KE'DEKATANI TA'AMA ETC.

תוס' ד"ה התם כדקתני טעמא וכו'

(SUMMARY: Tosfos explains the corollary between the Mishnah in Eruvin, the Beraisa of 'ha'Loke'ach' and Ayo in light of our Sugya).

קשיא לי, דהכא אליבא דרב קיימינן, ורב לית ליה דטעמא משום בקיעת הנוד, בפ' בכל מערבין (עירובין דף לו:) - דקאמר 'ליתא למתניתין מקמי איו 'והלוקח יין', ואית ליה דטעמא דרבי יהודה משום ד'אין ברירה'?

(a)

Question #1: This Sugya is going according to Rav, who does not hold of the reason of 'Beki'as ha'Nod', as we find in Perek ba'Kol Me'arvin (Eruvin 36:), where the Gemara rejects the Mishnah before Ayo, and the Beraisa of 'ha'Loke'ach Yayin', but who holds that the reason of Rebbi Yehudah is because of 'Ein B'reirah'?

ורבינו שמשון מקוצי הקשה, דהיכי מייתי הכא ההוא דאיו אחר שדוחה ההיא ד'הלוקח', הא בפ' בכל מערבין (גם זה שם) משמע דאי לאו ההיא ד'הלוקח', הוה אמינא דליתא לדאיו מקמי מתניתין ...

(b)

Question #2: And Rebbi Shimshon mi'Coucy asks how the Gemara here can cite Anyone, after rejecting the Beraisa of 'ha'Loke'ach', seeing as the Gemara there implies that, were it not for the Beraisa of 'ha'Loke'ach', we would have rejected Ayo before the Mishnah

דפריך התם לרב 'אדרבה, ליתא לדאיו מקמי מתני'?' ומשני, לא ס"ד, דשמעינן ליה לרבי יהודה דלית ליה ברירה - דתניא 'הלוקח יין ... '?

(c)

Source: Because the Gemara refutes the suggestion to reject Ayo before the Mishnah on the basis of the Beraisa of 'ha'Loke'ach', according to which Rebbi Yehudah does not hold of B'reirah?

ונ"ל, דהכא דיחויא בעלמא הוא, דקאמר 'התם כדקתני טעמא' ועיקר סמיך אדאיו.

(d)

Answer (Part 1): It therefore seems that the Gemara's statement here 'Hasam ke'de'Katani Ta'ama ... is really no more than a 'Dichuy' (a put-off), and that really the Gemara relies on Ayo ...

דאין להוכיח מההיא ד'הלוקח' דלית ליה ברירה, כל כמה דלא מייתי לדאיו דליתיה מקמי מתניתין דעירובין; להכי מייתי לדאיו, דהשתא ליתא מתניתין מקמי תרווייהו.

(e)

Answer (Part 2): Because one cannot prove from the Beraisa of 'ha'Loke'ach' that Rebbi Yehudah does not hold of B'reirah, as long as it has not cited Ayo, which does not hold of the Mishnah in Eruvin; That is why the Gemara goes on to cite Ayo, since now we do not hold like the Mishnah before the two of them.

9)

TOSFOS DH MODEH REBBI YEHUDAH BE'SALEI ZEISIM VA'ANAVIM

תוס' ד"ה מודה רבי יהודה בסלי זתים וענבים

(SUMMARY: Tosfos explains why the Sugya must go according to Rebbi Yehudah, and why Rebbi Yehudah compares the Shechted animal exclusively to grapes and olives).

תימה, בלאו הכי, אמאי לא מדמה למשקים, דגזרינן שמא יסחוט, ה"נ גבי בהמה לגזור שמא ישחוט?

(a)

Question #1: Without this answer, why does Rebbi Yehudah not compare the animal to liquid, inasmuch as just as we decree that one might squeeze the fruit to obtain its juice, so too, he might come to Shecht the animal?

ועוד, אמאי נסבין חבריא למימר דרבי יהודה היא, כ"ש דאתיא כרבנן, דגזרי שמא יסחוט אפי' בשאר פירות"

(b)

Question #2: Furthermore, why did the B'nei Yeshivah establish the ruling (forbidding the animal that was Shechted on Shabbos for the duration of Shabbos) like Rebbi Yehudah? Surely, it will certainly go like the Rabbanan, who forbid even other fruit (besides olives and grapes), in case one comes to squeeze them?

ועוד, דהיכי מדמה שמא יסחוט לשמא ישחוט, שקל הרבה לסחוט מלשחוט?

(c)

Question #3: Moreover, how can one compare 'Shma Yischot' to 'Shema Yishchot' anyway, seeing as it is much easier to squeeze than it is to Shecht?

וי"ל, דודאי לא דמי! ולהכי לא מדמה לה למשקין. אבל מדמה שמא ישחוט - דבהמה העומדת לשחיטה לשמא יסחוט - דפירות העומדות לאכילה.

(d)

Answer (Part 1): Indeed they are not comparable, which explains why we do not compare the animal to other liquids.

אבל כרבנן לא אתיא, דלא אשכחן דגזרינן שמא יסחוט אלא בעומדים למשקין. והא דאסרי לכולהו, משום דגזרינן עומדין לאכילה אטו עומדין למשקין.

(e)

Answer (Part 2): It cannot go like the Rabbanan, since they only decree 'Shema Yischot' by fruit that is designated for liquid ...

אבל לרבי יהודה, דשרי בשאר פירות העומדין לאכילה ואסר בזיתים וענבים, ואף על גב דעומדים לאכילה, משום דמימלך וסחיט; וה"ה בבהמה דגזרינן.

(f)

Answer (Part 3): Whereas Rebbi Yehudah who permits other fruits that are designated for eating, forbids olives and grapes, despite the fact that they are designated for eating, in case the owner changes his mind and decides to squeeze them. And it is by the same token that he forbids the animal that was Shechted (even though it was not designated to be Shechted).

10)

TOSFOS DH EIMAR DE'SHAMA'AS LEIH LE'REBBI YEHUDAH BE'MUKTZEH MACHMAS MIY'US ETC.

תוס' ד"ה אימר דשמעת ליה לרבי יהודה במוקצה מחמת מיאוס כו'

(SUMMARY: Tosfos explains why this is merely a Dichuy, and why the Gemara also retracts from the explanation of Muktzah Machmas Isur).

דיחויא בעלמא הוא, דמוקצה מחמת איסור יותר חמור ממוקצה מחמת מיאוס ...

(a)

Clarification (Part 1): This is merely a 'Dichuy', seeing as in reality, Muktzah Machmas Isur is more stringent than Muktzah Machmas Miy'us ...

דהא לקמן אמר 'עד כאן לא שרי רבי מאיר אלא במבשל, אבל שוחט דאינו ראוי לכוס, לא'.

(b)

Source (Part 1): Because later the Gemara will say that Rebbi Meir only permits by cooking, but not by Shechting, since the animal was not fit to chew.

ובהדיא שמעינן ליה לרבי מאיר בפרק כירה (שבת דף מד.) דלית ליה מוקצה מחמת מיאוס, דקאמר 'כל הנרות מטלטלין אפילו נר ישן, חוץ מנר שהדליקו בה באותה שבת'.

(c)

Source (Part 2): Whereas in Perek Kirah (Shabbos 44.) Rebbi Meir specifically does not hold of Muktzah Machmas Miy'us ... , when he permits moving all lamps on Shabbos, even an old lamp, except for one that was lit that Shabbos.

והא דמוקי מתני' כרבי יהודה דמבשל ...

(d)

Question: And the reason that Rav Ashi establishes the Mishnah like Rebbi Yehudah of 'Mevashel' (see Maharam) ...

משום דלא מיתוקמא מתניתין משום מוקצה מחמת איסור, דמשמע ליה מתני' שבת דומיא דיום הכפורים, אפילו היה לו חולה והבריא, כמו שאפרש בסמוך.

(e)

Answer: Is because the Mishnah cannot be established by Muktzah Machmas Isur, since he extrapolates from the Mishnah 'Shabbos like Yom Kipur', where it speaks even where there is a sick person in his house who recovered, as Tosfos will explain shortly.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF