CHAGIGAH 17 (25 Adar 5782) - Dedicated l'Iluy Nishmas Leah Rosenbaum, who passed away on 25 Adar I 5779, in honor of her 2nd Yahrzeit. Sponsored by her son, Ze'ev Rosenbaum of Yerushalayim.
1)

MISHNAH: WHICH KORBANOS MAY BE BROUGHT ON YOM TOV

בית שמאי אומרים מביאין שלמים
(a)

(Beis Shamai): Shelamim are brought on Yom Tov, but not Olos.

ואין סומכין עליהם אבל לא עולות
1.

But Semichah is not done on them on Yom Tov.

וב"ה אומרים מביאין שלמים ועולות
(b)

(Beis Hillel): Shelamim and Olos are brought on Yom Tov.

וסומכין עליהם
1.

And Semichah is done on them on Yom Tov.

עצרת שחל להיות בערב שבת ב"ש אומרים יום טבוח אחר השבת
(c)

(Beis Shamai): When Shavuos falls on Friday, its Korbanos are brought on Sunday.

ובית הלל אומרים אין יום טבוח אחר השבת
(d)

(Beis Hillel): When Shavuos falls on Friday, its Korbanos are brought on that day.

ומודים שאם חלה להיות בשבת שיום טבוח אחר השבת
(e)

Beis Hillel agrees that when Shavuos falls on Shabbos, its Korbanos are brought on Sunday.

אין כהן גדול מתלבש בכליו ומותרין בהספד ובתענית שלא לקיים דברי האומרין עצרת אחר השבת:
1.

But the Kohen does not wear his special garments on Sunday, and eulogies and fasting are permitted, in order to refute the Tzedukim.

2)

THE FIRST SOURCE FOR TASHLUMIN OF KORBANOS OF SHAVUOS

א"ר אלעזר א"ר אושעיא מניין לעצרת שיש לה תשלומין כל שבעה שנאמר (דברים טז) בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות מקיש חג השבועות לחג המצות מה חג המצות יש לה תשלומין כל שבעה אף חג השבועות יש לה תשלומין כל שבעה
(a)

(R. Elazar in the name of R. Oshiya): There is a Hekesh from Shavuos to Pesach (Devarim 16:16), thus giving Shavuos seven days of Tashlumin.

ואימא מקיש לחג הסוכות מה חג הסוכות יש לה תשלומין כל שמונה אף חג השבועות יש לה תשלומין כל שמונה שמיני רגל בפני עצמו הוא אימור דאמרי שמיני רגל בפני עצמו הוא הני מילי לענין פז"ר קש"ב אבל לענין תשלומין תשלומין דראשון הוא דתנן מי שלא חג ביום טוב הראשון של חג חוגג את כל הרגל ויום טוב האחרון תפשת מרובה לא תפשת תפשת מועט תפשת
1.

Even though there is also a Hekesh from Shavuos to Sukos (and thus Shavuos should have eight days of Tashlumin), "Tafasta Merubah Lo Tafasta" and that Hekesh is not used to teach Tashlumin for Shavuos.

אלא למאי הלכתא כתביה רחמנא לחג הסוכות
2.

Question: Why, then, is Sukos included in the verse?

לאקושי לחג המצות מה חג המצות טעון לינה אף חג הסוכות טעון לינה והתם מנלן (דף יז ב) דכתיב (דברים טז) ופנית בבקר והלכת לאהליך
3.

Answer: To teach that Sukos requires Linah just like Pesach.

17b----------------------------------------17b
תנן עצרת שחל להיות ערב שבת ב"ש אומרים יום טבוח אחר השבת וב"ה אומרים אין לה יום טבוח
(b)

Question: Beis Hillel in the Mishnah says that when Shavuos falls on Friday, "it has no day to make up the Korbanos."

מאי לאו אין לה יום טבוח כלל
1.

This implies that Shavuos has no Tashlumin!

לא שאינה צריכה יום טבוח ומאי קמ"ל דמקרבינן ביומיה הא איפליגו בה חדא זימנא דתנן ב"ש אומרים מביאין שלמים ואין סומכין עליהם אבל לא עולות וב"ה אומרים מביאין שלמים ועולות וסומכין עליהם צריכא דאי אשמעינן בהא בהא קא אמרי ב"ש משום דאפשר למחר אבל הכא אימא מודו להו לב"ה ואי אשמעינן בהא בהא קאמרי ב"ה משום דלא אפשר למחר אבל בהא אימא מודו לב"ש צריכא
(c)

Answer: It means that it does not need to make up the Korbanos (since they may be brought on Yom Tov).

ת"ש מי שלא חג שבעת ימי הפסח ושמונת ימי החג ויו"ט הראשון של עצרת שוב אינו חוגג
(d)

Question: A Beraisa says that one who did not bring the Korban of the Chag on "Y. T. of Shavuos" cannot make it up.

מאי לאו יו"ט של עצרת
1.

This seems to mean "Yom Tov of Shavuos" -- meaning that Shavuos has no Tashlumin!

לא יום טבוח אי הכי ניפשוט מינה דחד יום טבוח אימא ימי טבוח
(e)

Answer: "Y. T. of Shavuos" means "Yimei Tavoach" (the days of bringing the Korban, implying that Shavuos does have Tashlumin).

ת"ש דתני רבה בר שמואל אמרה תורה מנה ימים וקדש חדש מנה ימים וקדש עצרת מה חדש למנוייו אף עצרת למנוייה מאי לאו גמר מחדש מה חדש יום אחד אף עצרת יום אחד
(f)

Question: A Beraisa says that Shavuos is celebrated according to the units by which it is counted (i.e. days), implying that it is only one day, and it does not have Tashlumin!

אמר רבא ותסברא אטו עצרת יומי מנינן שבועי לא מנינן
(g)

Answer: It is also counted by weeks, and thus it does have Tashlumin for seven days.

והאמר אביי מצוה למימני יומי דכתיב (ויקרא כג) תספרו חמשים יום ומצוה למימני שבועי דכתיב (דברים טז) שבעה שבועות תספר לך ועוד חג שבועות כתיב
1.

This is as Abaye said, "It is a Mitzvah to count the days to Shavuos (as in Vayikra 23:16), and it is a Mitzvah to count the weeks to Shavuos (as in Devarim 16:9).

3)

THE SECOND SOURCE FOR TASHLUMIN OF KORBANOS OF SHAVUOS

דבי ר"א בן יעקב תנא אמר קרא (ויקרא כג) וקראתם (ויקרא כג) ובקצרכם איזהו חג שאתה קורא וקוצר בו הוי אומר זה חג עצרת
(a)

(Tana in Yeshivah of R. Elazar ben Yakov): The Torah says that Shavous shall be celebrated "when you reap the harvest of the land" (Vayikra 23:22).

אימת אילימא ביו"ט קצירה ביום טוב מי שרי
1.

This reaping cannot be referring to the actual day of Shavuos, because reaping is forbidden on Yom Tov!

אלא לאו לתשלומין
2.

It must be referring to the days of Tashlumin of Shavuos.

ואע"ג דאיתמר דר"א א"ר אושעיא
(b)

Even though one source was already given by R. Elazar in the name of R. Oshiya (the Hekesh from Shavuos to Pesach), both sources are necessary.

אצטריך דר"א בן יעקב דאי מדר"א א"ר אושעיא הוה אמינא מה תשלומין של חג המצות אסור בעשיית מלאכה אף תשלומי עצרת נמי אסור בעשיית מלאכה קמשמע לן דר"א בן יעקב
1.

If we only had the first source (the Hekesh), we would think that just like the seven days of Pesach have an Isur of Melachah, so, too, the seven days of Tashlumin for Shavuos; therefore we need the second source ("when you reap").

ואי מדר"א בן יעקב (דף יח א) לא ידענא כמה קא משמע לן דרבי אלעזר א"ר אושעיא וריש לקיש אמר (שמות כג) וחג הקציר איזהו חג שאתה חוגג וקוצר בו הוי אומר זה עצרת אימת אילימא ביו"ט קצירה ביו"ט מי שרי אלא לאו לתשלומין א"ר יוחנן אלא מעתה חג האסיף אי זהו חג שיש בו אסיפה הוי אומר זה חג הסוכות אימת אילימא ביו"ט מלאכה ביו"ט מי שרי אלא בחולו של מועד חולו של מועד מי שרי אלא חג הבא בזמן אסיפה הכא נמי חג הבא בזמן קצירה
2.

If we only had the second source ("when you reap"), we would not have known how many days of Tashlumin Shavuos has; therefore we need the first source (the Hekesh).