1)

VERSES THAT MADE THE AMORA'IM CRY (cont.)

רבי יוחנן כי מטי להאי קרא בכי (איוב ב) ותסיתני בו לבלעו חנם עבד שרבו מסיתין לו וניסת תקנה יש לו
(a)

R. Yochanan cried at the verse, "You persuaded Me to destroy him for no reason" (Iyov 2:3) -- what hope does a servant have whose Master can be persuaded to destroy him!

רבי יוחנן כי מטי להאי קרא בכי (איוב טו) הן בקדושיו לא יאמין אי בקדושיו לא יאמין במאן יאמין יומא חד הוה קא אזיל באורחא חזייה לההוא גברא דהוה מנקיט תאני שביק הנך דמטו ושקיל הנך דלא מטו א"ל לאו הני מעלן טפי א"ל הני לאורחא בעינן להו הני נטרן והני לא נטרן אמר היינו דכתיב הן בקדושיו לא יאמין איני והא ההוא תלמידא דהוה בשיבבותיה דרבי אלכסנדרי ושכיב אדזוטר ואמר אי בעי האי מרבנן הוה חיי ואם איתא דלמא מהן בקדושיו לא יאמין הוה ההוא מבעט ברבותיו הוה
(b)

R. Yochanan cried at the verse, "He cannot have faith even in His holy ones" (Iyov 15:15) -- if in His holy ones He cannot have faith, then in whom can He have faith!

רבי יוחנן כי מטי להאי קרא בכי (מלאכי ג) וקרבתי אליכם למשפט והייתי עד ממהר במכשפים ובמנאפים ובנשבעים לשקר ובעושקי שכר שכיר עבד שרבו מקרבו לדונו וממהר להעידו תקנה יש לו אמר רבי יוחנן בן זכאי אוי לנו ששקל עלינו הכתוב קלות כחמורות אמר ריש לקיש כל המטה דינו של גר כאילו מטה דינו של מעלה שנאמר (מלאכי ג) ומטי גר ומטי כתיב א"ר חנינא בר פפא כל העושה דבר ומתחרט בו מוחלין לו מיד שנאמר (מלאכי ג) ולא יראוני הא יראוני מוחלין להם מיד
(c)

R. Yochanan cried at the verse, "I will draw near to you in judgment, and I will be a swift witness against sorcerers, adulterers, those who swear falsely, and those who extort the wage of a worker" (Malachi 3:5) -- a servant whose master is quick to judge him, does he have any hope!

רבי יוחנן כי מטי להאי קרא בכי (קוהלת יב) כי את כל מעשה האלהים יביא במשפט על כל נעלם עבד שרבו שוקל לו שגגות כזדונות תקנה יש לו
(d)

R. Yochanan cried at the verse, "For every deed G-d judges, even everything hidden, whether good or bad" (Koheles 12:14) -- a servant whose master equates inadvertent sins with advertent ones, does he have any hope!

מאי על כל נעלם
1.

What does "everything hidden" mean?

אמר רב זה ההורג כינה בפני חברו ונמאס בה
i.

(Rav): It refers to one who kills a bug in front of his friend and his friend is disgusted by it.

ושמואל אמר זה הרק בפני חבירו ונמאס
ii.

(Shmuel): "Everything hidden" refers to one who spits in front of his friend and his friend is disgusted by it.

מאי אם טוב ואם רע
2.

What does "whether good or bad" mean?

אמרי דבי ר' ינאי זה הנותן צדקה לעני בפרהסיא כי הא דרבי ינאי חזייה לההוא גברא דקא יהיב זוזא לעני בפרהסיא אמר ליה מוטב דלא יהבת ליה מהשתא דיהבת ליה וכספתיה
i.

(R. Yanai): It refers to one who gives Tzedakah to a poor person in public, because doing so embarrasses him.

דבי ר' שילא אמרי זה הנותן צדקה לאשה בסתר דקא מייתי לה לידי חשדא
ii.

(R. Shila): It refers to one who gives Tzedakah to a woman in private, because doing so brings her to be suspected.

רבא אמר זה המשגר לאשתו בשר שאינו מחותך בערבי שבתות והא רבא משגר שאני בת רב חסדא דקים ליה בגווה דבקיאה
iii.

(Rava): It refers to one who gives meat that is not yet cut on Erev Shabbos (since, because of her rush, she will not properly remove the forbidden sinews).

רבי יוחנן כי מטי להאי קרא בכי (דברים לא) והיה כי תמצאן אותו רעות רבות וצרות עבד שרבו ממציא לו רעות וצרות תקנה יש לו
(e)

R. Yochanan cried at the verse, "Evils that are many and troubles" (Devarim 31:21) -- a servant whose master brings upon him evils and troubles, does he have any hope!

מאי רעות וצרות אמר רב רעות שנעשות צרות זו לזו כגון זיבורא ועקרבא
1.

These evils will be troubles to each other, like a bee sting and scorpion sting in one place.

ושמואל אמר זה הממציא לו מעות לעני בשעת דוחקו אמר רבא היינו דאמרי אינשי זוזא לעללא לא שכיחא לתליתא שכיח
2.

(Shmuel): It refers to one who gives money to a poor person when he is pressed (and does not have a chance to buy food when it is cheap, but must spend the money for food right away).

(דברים לא) וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם אמר רב ברדלא בר טביומי אמר רב כל שאינו בהסתר פנים אינו מהם כל שאינו בוהיה לאכול (דף ה ב) אינו מהם אמרו ליה רבנן לרבא מר לא בהסתר פנים איתיה ולא בוהיה לאכול איתיה אמר להו מי ידעיתו כמה משדרנא בצנעא בי שבור מלכא אפי' הכי יהבו ביה רבנן עינייהו אדהכי שדור דבי שבור מלכא וגרבוהו אמר היינו דתניא אמר רבן שמעון בן גמליאל כל מקום שנתנו חכמים עיניהם או מיתה או עוני
3.

(Rav): "My anger will rage against him on that day, I will abandon them, and I will hide My face from them" (Devarim 31:17) -- all from whom Hash-m's face is not hidden are not "from them," from the Jewish people.

5b----------------------------------------5b
(דברים לא) ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא אמר רבא אמר הקב"ה אף על פי שהסתרתי פני מהם בחלום אדבר בו
4.

(Rava): "I will certainly hide My face on that day" (Devarim 31:18) -- even though He hides His face from them during the day, but He speaks to them in dreams at night.

רב יוסף אמר ידו נטויה עלינו שנאמר (ישעיהו נא) ובצל ידי כסיתיך
5.

(R. Yosef): His hand is stretched over us to protect us (Yeshayah 51:16).

ר' יהושע בן חנניה הוה קאי בי קיסר אחוי ליה ההוא <אפיקורוסא> {מינא} עמא דאהדרינהו מריה לאפיה מיניה אחוי ליה ידו נטויה עלינו אמר ליה קיסר לר' יהושע מאי אחוי לך עמא דאהדרינהו מריה לאפיה מיניה ואנא מחוינא ליה ידו נטויה עלינו אמרו ליה לההוא מינא מאי אחויית ליה עמא דאהדרינהו מריה מיניה ומאי אחוי לך לא ידענא אמרו גברא דלא ידע מאי מחוו ליה במחוג יחוי קמי מלכא אפקוהו וקטלוהו
6.

R. Yehoshua ben Chananyah protected the people from the accusations of heretics.

כי קא ניחא נפשיה דרבי יהושע בן חנניה אמרו ליה רבנן מאי תיהוי עלן <מאפיקורוסין> {ממינאי}
i.

When R. Yehoshua ben Chananyah was dying, the Rabanan asked him who will now protect them from heretics.

אמר להם (ירמיהו מט) אבדה עצה מבנים נסרחה חכמתם כיון שאבדה עצה מבנים נסרחה חכמתן של אומות העולם ואי בעית אימא מהכא (בראשית לג) ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך
ii.

He answered that when the Jewish people become weaker, so too do the nations (Yirmiyahu 49:7, Bereishis 33:12).

רבי אילא הוה סליק בדרגא דבי רבה בר שילא שמעיה לינוקא דהוה קא קרי (עמוס ד) כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שיחו אמר עבד שרבו מגיד לו מה שיחו תקנה יש לו
(f)

(R. Ila): A servant whose master relates to him all of his speech (Amos 4:13), does he have any hope!

מאי מה שיחו אמר רב אפילו שיחה יתירה שבין איש לאשתו מגידים לו לאדם בשעת מיתה
1.

This includes even the speech between a man and his wife (at times of conjugal relations), which is forbidden.

איני והא רב כהנא הוה גני תותי פורייה דרב ושמעיה דסח וצחק ועשה צרכיו אמר דמי פומיה דרב כמאן דלא טעים ליה תבשילא אמר ליה כהנא פוק לאו אורח ארעא לא קשיא כאן דצריך לרצויה הא דלא צריך לרצויה
2.

Such speech, however, is permitted when necessary to appease her.

2)

HASH-M CRIES

(ירמיהו יג) ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה נפשי מפני גוה אמר רב שמואל בר איניא משמיה דרב מקום יש לו להקדוש ברוך הוא ומסתרים שמו
(a)

(Rav): "My soul will cry in hidden chambers because of the pride" (Yirmiyah 13:17) -- Hash-m has a place called "Mistarim" (where He cries).

מאי מפני גוה אמר רב שמואל בר יצחק מפני גאוותן של ישראל שניטלה מהם ונתנה <לעובדי כוכבים> {לאומות העולם}
1.

(Rav): "Because of the pride" of Israel that was taken from them and given to the idolators.

ר' שמואל בר נחמני אמר מפני גאוותה של מלכות שמים
2.

(R. Shmuel bar Yitzchak): "Because of the pride" that was taken from the Heavenly Kingship.

ומי איכא בכיה קמיה הקב"ה והאמר רב פפא אין עציבות לפני הקב"ה שנאמר (דברי הימים א טו) הוד והדר לפניו עוז וחדוה במקומו
3.

Question: Does Hash-m experience sadness? But the verse says that "joy is in His place" (Divrei ha'Yamim I 16:27)!

לא קשיא הא בבתי גואי הא בבתי בראי ובבתי בראי לא
4.

Answer: On the outside, there is only joy, but in the inner chamber, there is sadness as well.

והא כתיב (ישעיהו כב) ויקרא אדני ה' צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגור שק שאני חרבן בית המקדש דאפילו מלאכי שלום בכו שנאמר (ישעיהו לג) הן אראלם צעקו חוצה מלאכי שלום מר יבכיון:
5.

When the Beis ha'Mikdash was destroyed, there was sadness even in His outer chambers (Yeshayah 33:7).

(ירמיהו יג) ודמע תדמע ותרד עיני דמעה כי נשבה עדר ה' אמר ר' אלעזר שלש דמעות הללו למה
(b)

(R. Elazar): Hash-m cried three tears (Yirmiyahu 13:17):

אחת על מקדש ראשון ואחת על מקדש שני ואחת על ישראל שגלו ממקומן
1.

One for the first Beis ha'Mikdash, one for the second Beis ha'Mikdash, and one for the exile of the Jewish people.

ואיכא דאמרי אחת על ביטול תורה בשלמא למאן דאמר על ישראל שגלו היינו דכתיב כי נשבה עדר ה' אלא למאן דאמר על ביטול תורה מאי כי נשבה עדר ה' כיון שגלו ישראל ממקומן אין לך ביטול תורה גדול מזה
2.

Others say that the third tear was for Bitul Torah, because there is no greater Bitul Torah than that of the Galus.

תנו רבנן שלשה הקב"ה בוכה עליהן בכל יום על שאפשר לעסוק בתורה ואינו עוסק ועל שאי אפשר לעסוק בתורה ועוסק ועל פרנס המתגאה על הצבור
(c)

(Beraisa): Hash-m cries each day for the person who is able to learn Torah but does not, for the person who is unable but does anyway, and for the leader who becomes haughty over the community.

רבי הוה נקיט ספר קינות וקא קרי בגויה כי מטא להאי פסוקא (איכה ב) השליך משמים ארץ נפל מן ידיה אמר מאיגרא רם לבירא עמיקתא
(d)

(Rebbi): The honor of the Jewish people has fallen from great heights to great depths.

רבי ורבי חייא הוו שקלי ואזלי באורחא כי מטו לההוא מתא אמרי איכא צורבא מרבנן הכא נזיל וניקביל אפיה אמרי איכא צורבא מרבנן הכא ומאור עינים הוא אמר ליה רבי חייא לרבי תיב את לא תזלזל בנשיאותך איזיל אנא ואקביל אפיה תקפיה ואזל בהדיה כי הוו מיפטרי מיניה אמר להו אתם הקבלתם פנים הנראים ואינן רואין תזכו להקביל פנים הרואים ואינן נראין אמר ליה איכו השתא מנעתן מהאי בירכתא
(e)

Rebbi convinced R. Chiya to take him to visit the blind Rav of their host town, who blessed them for coming to see him even though he cannot see them, with the blessing that they should merit to greet the One who sees but cannot be seen.

אמרו ליה ממאן שמיעא לך מפרקיה דרבי יעקב שמיע לי דרבי יעקב איש כפר חיטייא הוה מקביל אפיה דרביה כל יומא כי קש א"ל לא נצטער מר דלא יכיל מר אמר ליה מי זוטר מאי דכתיב בהו ברבנן (תהילים מט) ויחי עוד לנצח לא יראה השחת כי יראה חכמים ימותו ומה הרואה חכמים במיתתן יחיה בחייהן על אחת כמה וכמה
1.

Rebbi had learned the importance of visiting a Talmid Chacham from R. Yakov, who, even into his old age, visited his Rav every day, as he learned from a verse in Tehilim (49:10).

רב אידי אבוה דרבי יעקב בר אידי הוה רגיל דהוה אזיל תלתא ירחי באורחא וחד יומא בבי רב והוו קרו ליה רבנן בר בי רב דחד יומא חלש דעתיה קרי אנפשיה (איוב יב) שחוק לרעהו אהיה וגו' א"ל ר' יוחנן במטותא מינך לא תעניש להו רבנן
(f)

R. Idi, the father of R. Yakov, used to travel three months in order to spend one day learning in the Yeshivah.

נפק ר' יוחנן לבי מדרשא ודרש (ישעיהו נח) ואותי יום יום ידרשון ודעת דרכי יחפצון וכי ביום דורשין אותו ובלילה אין דורשין אותו אלא לומר לך כל העוסק בתורה אפי' יום אחד בשנה מעלה עליו הכתוב כאילו עסק כל השנה כולה
1.

(R. Yochanan): One who learns Torah for even a single day in the year is as if he learned Torah the entire year, as derived from a verse (Yeshayah 58:2).

וכן במדת פורענות דכתיב (במדבר יד) במספר הימים אשר תרתם את הארץ וכי ארבעים שנה חטאו והלא ארבעים יום חטאו אלא לומר לך כל העובר עבירה אפי' יום אחד בשנה מעלה עליו הכתוב כאילו עבר כל השנה כולה
2.

Likewise, one who does an Aveirah even one day in the year is as if he transgressed for the entire year, as derived from a verse (Bamidbar 14:34).