1)

TOSFOS DH v'Chulam Samin Lahem k'Aris

תוספות ד"ה וכולם שמין להם כאריס

(SUMMARY: Tosfos proves that he eats all the Peros before the owner returns.)

אנטושים דרשב"ג קאי כדמסיק

(a)

Explanation: This refers to Netushim (abandoned property) that R. Shimon ben Gamliel discussed, like we conclude.

פי' רש"י דבשבוי ששמעו (הגהת הב"ח) שמתו אוכל כל הפירות ואם יבואו הבעלים קודם שיאכל הפירות יטול כשאר אריסין ויחזיר השאר

(b)

Explanation #1 (Rashi): If we heard that a captive died, [the one whom we establish over his property] eats all the Peros, and if the owner comes before he eats the Peros, he receives like other sharecroppers, and he returns the rest;

ובנטושים דלא שמעו (הגהת הב"ח) שמת לא יאכל כל הפירות אלא שמין הפירות שיאכל כשאר אריסין למחצה לשליש ולרביע ולא יאכל כלום בחנם

1.

Regarding Netushim, when we did not hear that [the owner] died, he does not eat all the Peros. Rather, we estimate the Peros, and he eats (receives) like other sharecroppers, i.e. a half, a third or a quarter [according to the local custom]. He does not eat anything for free.

וקשה דאמאי משני לעיל לירד ולמכור תנן

(c)

Question #1: Why did [Rava] answer above that the Beraisa teaches [that an heir is not authorized] to receive the property and sell it?

לישני לירד ולאכול תנן דהא אפילו לאכול בחנם אינו יורד

1.

He should answer that it teaches [that he is not authorized] to receive the property and eat [the Peros], for he does not receive it even to eat the Peros for free!

ועוד מאי פריך בתר הכי אף בניהם כלל לא

(d)

Question #2: What was the question afterwards "even his children [are not authorized] at all?

הא ודאי אין לו כלל אפילו למ"ד מורידין כיון שאין לו אלא כאריס נכרי

1.

Surely [an heir] does not get [the property] at all, even according to the opinion that we establish, since he receives only like a sharecropper who is a stranger (not a relative)!

ועוד מאי פריך מהמוציא הוצאות על נכסי אשתו דהתם יורד לאכול כל הפירות אבל הכא אינו יורד כי אם בתורת אריסות

(e)

Question #3: What was the question from one who spent money on his wife's property? There, he is authorized to eat all the Peros. Here, he gets only the law of a sharecropper!

ותו דאמר שמואל לקמן שבוי שהניח קמה לקצור מעמידין אפוטרופוס וקוצר ובוצר ואח"כ מורידין קרוב לנכסיו

(f)

Question #4: Below, Shmuel said that if a captive left attached Peros, we establish an Apotropos (overseer) to harvest, and afterwards we establish a relative over [the captive's] property;

ומעיקרא אמאי אין מורידין קרוב כיון שלא יאכל הפירות בחנם

1.

Why don't we establish a relative from the beginning, since he does not eat the Peros for free?

לכך נראה דודאי שכל הפירות אוכל בחנם ואם זבל וחרש וזרע ובעלים באו קודם שקצר יטול כאריס שכר טרחו ועמלו

(g)

Explanation #2: Surely, he eats all the Peros for free, and if he fertilized, plowed or planted, and the owner came before he harvested, he receives wages for his toil like a sharecropper;

ולרב וכן לת"ק אית להו שאין שמין כאריס ולכך אין מורידין דלמא מפסיד להו

1.

Rav and the first Tana hold that we do not estimate like a sharecropper. Therefore, we do not establish a relative, lest he cause a loss to [the property];

לפי שירא שיבואו הבעלים קודם שיקצור ויאכל ולא יטול כלום ולא ישביח הקרקע

i.

[He is prone to cause a loss,] for he fears lest the owner come before he harvests and eats, and he will not receive anything. And [therefore,] he will not improve the land;

אלא כל מה שימצא יאכל בחנם כדין קרוב היורד לנכסי שבוי

ii.

However, whatever he finds he eats for free, like the law of a relative established over property of a captive.

והשתא פריך שפיר כיון שאוכל כל הפירות כשיבואו הבעלים קודם שילקט אמאי נוטל כאריס טפי מהמוציא הוצאות על נכסי אשתו כו'

(h)

Support: Now, it is a proper question "since he eats all the Peros, when the owner comes before he gathers, why does he receive like a sharecropper, more than one who spent money on his wife's property...?"

והא דקאמר ואילו התם זריז ונשכר

(i)

Implied question: Why does it say "there, he was zealous and profited"?

פי' כששמע הבעלים ממשמשים ובאין מניחין אותו לקדם ולתלוש אף על פי שהפירות ישוו הרבה מעמלו כיון שאם לא יקדם אין משלמין טרחו

(j)

Answer: That is when he heard that the owner is coming. We let [the Apotropos] pick [the Peros], even though they are worth much more than his toil, since if we will not [do so] before [the owner returns], we do not pay him for his toil.

אבל הכא בנטושים אם באו בעלים אין מניחין אותו לתלוש כיון דלא מפסיד מידי דשיימי' להו כאריס.

1.

However, here regarding Netushim, if the owner comes, we do not let [the Apotropos] pick [the Peros], since he will not lose anything, since we estimate for him like a sharecropper.

2)

TOSFOS DH Amar Shmuel Shavuy she'Nishba Moridin

תוספות ד"ה אמר שמואל שבוי שנשבה מורידין

(SUMMARY: Tosfos explains why Shmuel taught this again.)

וא"ת והאמרה שמואל חדא זימנא

(a)

Question: Shmuel already taught this another time!

וי"ל דה"ק אף על גב דבשבוי מורידין יצא לדעת אין מורידין.

(b)

Answer: It means "even though we establish for [property of] a captive, if he left willingly, we do not establish."

3)

TOSFOS DH Hainu l'Da'as

תוספות ד"ה היינו לדעת

(SUMMARY: Tosfos explains why we do not say that Rav Nachman argues with Shmuel.)

דמסתמא לא פליג אשמואל מדלא קאמר אף בורח או אף יוצא לדעת.

(a)

Explanation: Presumably, he does not argue with Shmuel, since he did not say "even one who fled, or even one who left willingly."

4)

TOSFOS DH Shma Minah mid'Rav Huna Ein Machazikin b'Nichsei Katan

תוספות ד"ה ש"מ מדרב הונא אין מחזיקין בנכסי קטן ואפי' הגדיל

(SUMMARY: Tosfos explains how we infer this from Rav Huna.)

פרש"י מדאמר רב הונא אין מורידין קרוב הא נכרי מורידין

(a)

Explanation #1 (Rashi): Since Rav Huna said that we do not establish a relative, this implies that we establish a stranger.

וקשה דבלא רב הונא כמה משניות יש שמעמידין אפוטרופוס לנכסי יתומים פרק הניזקין (גיטין דף נב.) מנהו ב"ד לא ישבע

(b)

Question #1: Without Rav Huna, several Mishnayos teach that we establish an Apotropos for orphans' property, e.g. (Gitin 52a) "if Beis Din established [the Apotropos], he need not swear [that he did not take any of their property for himself]"!

וע"ק היכי מוכח מדרב הונא דאין מחזיקין דלמא אי טוען דאכלה בהמ שני חזקה מועיל

(c)

Question #2: How is it proven from Rav Huna that one cannot make a Chazakah [in a minor orphan's property]? Perhaps if he claims that he ate the years of Chazakah, it helps;

והא דמורידין נכרי משום דליכא למיחש למידי דע"כ כיון דמורידין א"כ יש לו דעת לומר הבא עדים שלקחת מאבי

1.

The reason we establish a stranger is because there is no concern for anything! Since we establish, you are forced to say that he [the orphan] has Da'as to say "bring witnesses that you bought from my father";

והכי נמי יש לו דעת (הגהת בארות המים) ולמחות בסוף כל שלשה

2.

Also here, he has Da'as to protest at the end of every three years [so the Apotropos will not get a Chazakah]! (This Dibur continues on Amud B.)

39b----------------------------------------39b

וכי תימא הא פשיטא ליה דאינו יודע למחות בסוף ג' אף ע"פ שהוא נזכר לשאול עידי מכירה דרגילות הוא טפי לשכוח מחאה בסוף כל ג'

3.

Suggestion: He [the one who inferred from Rav Huna] holds that it is obvious that [the orphan] does not know to protest at the end of three years, even though he remembers to ask [the Machazik] to bring witnesses of Chazakah, for it is normal to forget to protest at the end of every three years.

א"כ בלא רב הונא פשיטא דאין מחזיקין

4.

Rejection: If so, even without Rav Huna, it is obvious that one cannot make Chazakah [in orphans' property]!

וי"ל דאי לאו רב הונא ממה שמעמידין אפוטרופוס לנכסי יתומין אין להוכיח דאין מחזיקין

(d)

Answer: If not for Rav Huna, from the law that we establish an Apotropos for orphans' property, we could not prove that one cannot make a Chazakah [in minor orphans' property];

דאפילו מחזיקין לא חיישינן שמא יחזיק דב"ד לא יבררו כי אם נאמן או משום דידע למחות בסוף כל ג' כדפרישית

1.

Even if the law was that one can make a Chazakah, we are not concerned lest he make a Chazakah, for Beis Din will choose only someone trustworthy, or because [the orphan] knows to protest at the end of every three years, like I explained;

אבל מדאמר רב הונא אין מורידין קרוב א"כ חושש לרמאות וגם אית ליה דלא ידע למחות בקרוב ולומר שדה זו של אבי ולא הגיע לחלקך

2.

However, since Rav Huna said that we do not establish a relative, if so he is concerned for swindling, and he holds that [the orphan] does not know to protest against a relative, and say "this field is my father's, and it is not your share [of the inheritance]..."

אם כן בנכרי נמי לא ידע למחות ולכך אין מחזיקין

i.

If so, also regarding a stranger, he does not know to protest! Therefore, one may not make a Chazakah.

וא"ת כמו שיש לו דעת (הגהת בארות המים) ולומר לנכרי לשאול עידי מכירה כמו כן יהיה לו דעת לומר לקרובו אייתי ראיה שזה הגיע לחלקך

(e)

Question: Just like he has Da'as to tell a stranger to ask (bring) witnesses of a sale, similarly he has Da'as to tell a relative "bring a proof that this was your share [of our inheritance]!

וי"ל דגבי קרוב סבור שאומר אמת שהרי של אביהם היה השדה ולא אסיק אדעתיה לומר אייתי ראייה

(f)

Answer: Regarding a relative, he thinks that [the relative] says the truth, for the field was of their father, and he does not think to say "bring a proof";

אבל לנכרי מסיק אדעתיה למימר אייתי ראייה עידי מכירה.

1.

However, regarding a stranger, it crosses his mind to say "bring witnesses of a sale."

5)

TOSFOS DH Lo Shena Avid Itda Lo Machtinan

תוספות ד"ה לא שנא עביד עיטדא לא מחתינן

(SUMMARY: Tosfos points out that in this case, there is publicity.)

וא"ת דבח"ה (ב"ב דף כט: ושם ד"ה אבל) אמרינן עטדא קלא אית לה

(a)

Question: In Bava Basra (29b), we say that Itda (a document of division) has publicity! (If so, there is no concern!)

וי"ל ביתומים החמירו יותר.

(b)

Answer: We are more stringent about orphans.

6)

TOSFOS DH Dilma Shechiva Savta

תוספות ד"ה דלמא שכיבא סבתא

(SUMMARY: Tosfos explains why elsewhere, we are not concerned lest one died.)

וא"ת הא דתנן פרק כל הגט (גיטין דף כח. ושם ד"ה והניחו) המביא גט ממדינת הים והניחו זקן או חולה נותנין לה בחזקת שהוא קיים

(a)

Question: A Mishnah (Gitin 28a) says that if one brings a Get from Chutz la'Aretz, and left [the husband] old or sick, he gives it to [his wife], relying on the Chazakah that [her husband] is alive!

וי"ל דסבתא הגיעה לגבורות דהתם אמרינן כי הגיע לגבורות חיישינן

(b)

Answer: The grandmother reached 80 years. We say there that if [the husband] reached 80, we are concerned [lest he died].

אך קשה דבסמוך אמרינן הלכך פלגא יהבינן לאחתא תרי תלתי הוה לה למיתב דאפילו שכיבא סבתא מסתמא ברתא לא שכיבא

(c)

Question: Below, we say "therefore, we give half to the sister." We should give two thirds, for even if the grandmother died, presumably her daughter did not die!

דליכא למימר דברתא נמי הגיעה לגבורות דאם כן סבתא איתפלגא ותו ליכא למיחש דלמא שכיבא כדאמר בגיטין (שם) כיון דפלג פלג

1.

We cannot say that also the daughter reached 80 years, for if so the grandmother was exceptionally old, and from then we are not concerned lest she died, like it says there "once she lived exceptionally long, we are not concerned."

i.

Note: The first opinion there does not say so. The other opinion explained that we are not concerned "even if he is 100" for this reason. This connotes that all the more so, we are not concerned for someone less than 100! Surely, Tosfos explains like Rashi there, that 90 is exceptionally old (unlike the Ritva, who explains that we are concerned until 100.) Since there is no concern lest a minor give birth, she must be more than 10 years older than her daughter.

וי"ל דגבי גט דוקא אמרינן בחזקת שהוא קיים משום עיגונא וכן בשביל תקלת (הגהת הרש"ש) קרבן ותרומה

(d)

Answer #1: Only regarding a Get, we say that the Chazakah is that [the Meshale'ach, i.e. the one who made a Shali'ach] is alive, due to Igun [lest she be unable to remarry], or ruin of (inability to offer) a Korban (we could not offer a Chatas if we were concerned lest its owner died), or Terumah (a Bas Yisrael married to a Kohen could not eat Terumah if we were concerned lest he died);

אבל הכא אדרבה החמירו בנכסי יתומים להחזיק הסבתא וברתא במתה דאמרינן לעיל דאפי' בעביד עיטדא לא מחתינן אף על גב דאית לה קלא

1.

Here, just the contrary! We are stringent about orphans' property to establish that the grandmother and her daughter died, for we said above that even if they made Itda, we do not we establish [a relative over the property], even though there is publicity

אי נמי הכא שנשבו חיישינן טפי דלמא מתו לפי שעשו להם יסורין.

(e)

Answer #2: Here that they were captured, we are concerned more lest they died, for [the captors] afflicted them.

7)

TOSFOS DH Mukminan Lei Apotropos

תוספות ד"ה מוקמינן ליה אפוטרופוס

(SUMMARY: Tosfos explains that he is only like a sharecropper.)

ואם תאמר והא אין מורידין קטן לנכסי שבוי ומסתמא אפי' על ידי אפוטרופוס דהא משמע דאי ודאי לא שכיבא סבתא הוה יהבינן כל נכסי לאחתא

(a)

Question: We do not establish a minor over property of a captive. Presumably, this is even through an Apotropos, for it connotes that if we knew that the grandmother surely did not die, we would give all the property to the sister;

ואמאי נוקי פלגא לינוקא על ידי אפוטרופוס

1.

Question: What is the reason? We should establish half for the child, through an Apotropos!

אלא ודאי בכל ענין אין מורידין קטן דכיון שהקטן אדון האפוטרופוס אולי ישמע לקטן שלא לחרוש ושלא לזרוע

2.

Answer: Rather, surely in every case we do not establish a minor. Since the minor is the master of the Apotropos, perhaps he will heed the minor and not plow and not seed.

וי"ל דהא דקאמר פלגא מוקמינן ליה אפוטרופוס לינוקא לא לאכול כל הפירות כדין קרוב היורד לנכסי שבוי

(b)

Answer: The Gemara said "half, we establish an Apotropos over it for the child." This is not to eat all the Peros, like a relative established over property of a captive;

אלא שישמור האפוטרופוס כדין אריס בחזקת סבתא ויתפרנס הקטן מזה

1.

Rather, the Apotropos guards [the property] like the law of a sharecropper, in the Chazakah of the grandmother (she is assumed to be the owner), and the minor is fed through this;

וזה טוב מלתתם לאחתא שתאכל כל הפירות חנם כדין קרוב היורד לנכסי שבוי.

2.

This is better than giving [the property] to the sister to eat all the Peros for free, like the law of a relative established on property of a convert.

8)

TOSFOS DH she'Yatza b'Lo Chasimas Zaken

תוספות ד"ה שיצא בלא חתימת זקן

(SUMMARY: Tosfos explains that he is never believed to say "I am your brother.")

הוא הדין אם יצא בחתימת זקן דאין נאמן לומר שהוא אחיו

(a)

Implied question: The same applies if he left with a beard. [One who returns] is not believed to say that he is his brother!

דא"כ לא שבקת חיי לכל בריה העשירים שכל אחד יאמר אני אחיך

1.

Source #1: If [you would not say] so, the rich people could not survive (keep their wealth), for everyone will say "I am your brother"!

ועוד דהא תנן בפ' יש נוחלין (ב"ב דף קלד.) האומר זה אחי אינו נאמן

2.

Source #2 - Citation (Bava Basra 134a - Mishnah): If one says "this is my brother", he is not believed [to force his known brothers to share their inheritance with the alleged brother].

אלא הכא מרי בר איסק לא היה טוען ברי אלא לא ידענא לך ולכך אם יצא בחתימת זקן אינו נאמן כיון שאינו מכחישו אלא אמר לא ידענא ליה.

(b)

Answer: Here, Mari bar Isak did not claim Vadai [he is not my brother], rather, "I do not know him." Therefore, had [his alleged brother] left with a beard, [Mari] would not be believed, since he did not contradict him, rather, he said "I do not know him."

9)

TOSFOS DH Zil At Aisi Sahadei d'Lav Achuch Hu

תוספות ד"ה זיל את אייתי סהדי דלאו אחוך הוא

(SUMMARY: Tosfos explains why Mari needed to bring a proof.)

וא"ת וכי כל אדם עשיר אלם יצטרך להביא עדים שאין התובעו אחיו

(a)

Question: Must every rich powerful person bring witnesses that the claimant is not his brother?!

וי"ל דשאני הכא שאותו אמר שיש לו עדים ויראים להגיד א"ל רב חסדא שיעשה עמהם שיעידו

(b)

Answer: Here is different, for [his alleged brother] said that he has witnesses, and they are afraid to testify. Rav Chisda told [Mari] to make them testify;

ומרי בר איסק א"ל סוף סוף דהשתא נמי יעידו שקר מיראתי ויאמרו שאינו אחי או יאמרו שאינם יודעים אף על פי שיודעין

1.

Mari bar Isak said "in any case [if you believe that they fear me], they will testify falsely due to fear of me, and say that he is not my brother, or say that they do not know, even though they know!"

ומשני תרתי לא עבדי חדא שישתקו מלהעיד וחדא שישקרו ויאמרו אין אנו יודעים או שיאמרו אינו אחיו.

2.

[Rav Chisda] answered that they would not do two [injustices], i.e. firstly to refrain from testifying, and secondly to testify falsely, and say that they do not know, or say that he is not his brother.