BAVA KAMA 66-67 - Dedicated by Drs. Shalom and Syma Kelman of Baltimore in honor of their children and grandchildren.



תוס' ד"ה הם ולא ולדותיהם

(Summary: Tosfos discusses a discrepancy in the order of priorities between this Sugya and a Sugya in Avodah-Zarah.)

משמע הכא דטפי מסתבר לאסור 'חטין ועשאן סולת' יותר מ'ולדותיהם'.


Clarification: It implies here that it is more logical to declare Asur 'wheat that one makes into flour more than 'the animals' babies'.

ותימה, דבפ' כל הצלמים (ע"ז דף מז. ושם ד"ה 'הכא') משמע איפכא- גבי 'יש שינוי בנעבד או לא' , דבעי למימר ד'משתחוה לחטין, קמחן מותר למנחות' ...


Question: In Perek Kol ha'Tzelamim (Avodah-Zarah, Daf 47a; See Tosfos DH 'Hacha'), it implies the opposite - when, in connection with 'Yesh Shinuy le'Ne'evad or not, the Gemara wants to say that 'If someone bows down to wheat, the flour is permitted to be used for a Minchah-offering' ...

ואע"ג דאמרינן ב'עיברו ולבסוף נרבעו, דברי הכל אסורים ?'


Question (cont.): Even though the Gemara says 'Ibru ve'li'Besof Nirve'u, Divrei ha'Kol Asurim'?

דהתם מעיקרא בהמה והשתא בהמה, ודשא הוא דאחידה באפה, הכא מעיקרא חטין והשתא קמח.


Reason: Since there it was originally an animal and that is what it still is, only the door is closed in front of it (as it were); whereas here it was initially wheat and it has now become flour.

ואין לומר דהא דשרינן ולד אתנן היינו בנותן לה ואח"כ עיברה ...


Refuted Answer: And one cannot answer that the reason that we permit the baby of the Esnan speaks where he gave it to her and it became pregnant only afterwards ...

דהא משמע בפ' כל האסורין (תמורה דף ל: ושם ד"ה דניחא) דדומיא דולד דנרבעת שרינן ולד דאתנן.


Refutation: Because in Perek Kol ha'Asurin (Temurah, Daf 30b, See Tosfos there DH 'de'Nicha') it implies that we permit the baby of the Esnan under the same circumstances as the baby of the animal that was raped (mentioned there).

וי"ל, דהתם ודאי יש להתיר יותר חטין שנשתנו שנעשו סולת מולד נרבעת...


Answer: There to be sure, there is more reason to permit wheat that has been turned into flour than the baby of the animal that was raped ...

דהיא וולדה נרבעו, ודשא בעלמא הוא דאחידה באפה;


Reason: Since the animal and its baby were raped, only it is as if the door was closed in front of it ...

אבל גבי אתנן, עיקר דעתה משום קמח, וגבי בהמה עיקר דעתה א'פרה ולא א'ולד.


Answer (cont.): Whereas in the case of Esnan, she really wants flour, but as far as the animal is concerned, she wants the cow, and not the baby.



תוס' ד"ה טלאים כדמעיקרא

(Summary: Tosfos discusses th meaning of 'Tela'im ke'de'Me'ikara, Damim ke'Sha'as Ha'amadah be'Din'.)

נראה לר"י דה"פ -דלענין 'טלה' ונעשה איל או כחושה ונתפטמה או איפכא משלם כפל נמי, וכן ד' וה' כדמעיקרא כמו קרן ...


Explanation #1: The Ri explains that - concerning 'the lamb' that became a ram or a weak animal that one fattened or vice-versa, one pays double or four or five times according to the original price, like the Keren (the principle) ...

אבל 'דמים ,' דהיינו יוקרא וזולא, כשל עכשיו


Explanation #1 (cont.): Whereas 'Damim' - i.e. where the price went up or went down, one pays according to its current value;

ששמין אותו *טלה* של שעת גניבה לפי גדלותו או קטנותו שהיה בשעת גניבה; לפי יוקרא וזולא דהשתא.


Explanation #1 (concl.): In other words, one assesses the value of the lamb at the time of the theft, according to how large or small it was when it was stolen, but according to how expensive or cheap it has become now (when they go to Beis-Din).

וטעמא ד'טלאים' משום דא"ל 'תורא גנבי ממך?' והוא הדין כחושה והשמינה- דא"ל 'שמינה גנבי ממך? '


Reason of 'Tela'im': The reason of 'Tela'im' is because he can say to the owner 'Was it an ox that I stole from you?' and in the case where he fattened it 'Did I steal a fat ox from you?'

אבל לגבי 'דמים' , אין שייך למימר 'יוקרא גנבי מינך'?


Reason of 'Tela'im' (cont.): Whereas by 'Damim', he cannot say to him "Did I steal an expensive ox from you?'

ובלישנא דקרא נמי גוף "צאן ובקר" נזכרים בפסוק, ודרשי' מינה (לקמן דף סז:) שאם גנב שור שוה מנה, לא ישלם תחתיו ה' נגידים, דכתיב "תחתיו" דמשמע תחת גוף השור.


Reason ... Extension: Also the Pasuk mentions the body of "Tzon u'Bakar", and the Gemara later (on Daf 67b) learns from this that 'Someone who steals an ox worth a Manah should not pay five weak oxen, since the Torah writes "Instead of it", implying instead of the body of the ox.

ומשום דלשון גוף השור נזכר בפסוק, משום הכי אמרינן 'טלאים כדמעיקרא' ...


Reason ... Extension: And (by the same token) because the body of the ox is mentioned in the Pasuk, the Gemara says 'Tela'im ke'de'Me'ikara' ...

ואע"פ שעל שעת טביחה בא ד' וה'?


Implied Question: Even though the Arba'ah va'Chamishah only comes into effect from the time of the Shechitah (or the Mechirah)?

מ"מ, כמו כן שעת גניבה גרמה לו, שאם אין גניבה אין טביחה ומכירה.'


Answer: Nevertheless, the theft caused it too, since 'If there would be no Geneivah there would be no Shechitah or sale either'.

אבל 'דמים', שכל עיקרם תלוים בשומת ב"ד, וגם אין נזכרין בפסוק, סברא הוא דמוקמינן בהו 'אחייה לקרן דוקא כעין שגנב' ...


Reason of 'Damim': Damim on the other hand, which is dependent on the assessment of Beis-Din, nor is it mentioned in the Pasuk, it is a logical to confine 'Revivng the Keren like it was when it was stolen' to the Keren exclusively ...

ולא ד' וה'- אלא 'כשעת העמדה בדין', שב"ד שמין אותה באותה שעה.


Reason of 'Damim' (cont.): And not to the Arba'ah va'Chamishah - which he pays according to its value at the time when they go to Beis-Din - which the Beis-Din assess then.

ור"ת מפרש דאין חילוק בין 'טלאים' ל'יוקרא וזולא', וה"פ: 'טלאים' -שדבר בהן הברייתא, דהיינו טלה ונעשה איל, שנשתנו למעליותא- ' כדמעיקרא' ...


Explanation #2: Rabeinu Tam however, who maintains that there is no difference between 'Tela'im (per se)' and 'Yukra ve'Zula', interprets 'Tela'im' as the lambs mentioned in the Beraisa - a lamb that became a ram, which changed for the better; that is where he pays according to the original price ...

וה"ה ביוקרא וזולא, דמעיקרא שוין זוזא ולבסוף ארבעה, דהוי כדמעיקרא...


Explanation #2 (cont.): And the same applies to 'Yukra ve'Zula, where the animal was originally worth one Zuz and then went up to four; there too, he pays according to the original price ...

דלהחמיר על ד' וה' לא אמר רב.


Reason: Since Rav did not say tht one should be strict with regard to Arba'ah va'Chamishah.

'דמים' -פי' דמים דאיירי בהו רב, כגון דמעיקרא שוים ארבעה ולבסוף שוים זוזא דנשתנו לגריעותא, בההיא קאמר רב 'כשל עכשיו'.


Explanation #2 (cont.): And 'Damim' refers to the 'Damim' about which Rav speaks - where the animal was originally worth four Zuz and then went down to one - a change for the worse. That is where Rav said that 'He pays according to what it is worth now'.

וה"ה בטלאים כגון שמינה והכחישה, דהוי כשל עכשיו.


Explanation #2 (concl.): And the same with 'Tela'im', if they were fat and they became weak, there too, he pays according to their current value.

והא דאמר לעיל 'שמינה והכחישה, כעין שגנב' ...


Implied Question: And when the Gemara said earlier (on Daf 65a) 'Shemeinah ve'Hikchishah, Ke'ein she'Ganav' ...

צ"ל דוקא בהכחישה בידים.


Answer: it speaks exclusively where he weakened it with his hands.



תוס' ד"ה לא הספיק ליתנו עד שצבעו פטור

(Summary: Tosfos clarifies the statement and reconciles it with the Gemara in 'ha'Goael Kama'.)

אפי' כשגזז שיעור חמשה רחילות יחד, שחל עליו חיוב ראשית הגז, פטור כשצבעו ...


Clarification: Even if one shore the Shi'ur of five lambs together, in which case the obligation off Reishis ha'Gez comes into effect, he is Patur should he dye it ...

כדאשכחן בריש הגוזל קמא (לקמן דף צד. ושם) גבי פיאה, דמצותה בקמה, וכשנשתנית למ"ד שינוי קונה, פטור.


Precedent: Like we find at the beginning of 'ha'Gozel Kamah (later, on Daf 94a and 94b) with regard to Pe'ah, whose Mitzvah is specifically by standing corn, and if he changes it, according to the opinion that 'Shinuy acquires', he is Patur.

וא"ת, הא דמייתי התם 'גזז ראשון ראשון וצבעו, פטור' ...


Question: What the Gemara cites there, that 'If he shears it bit by bit and dyes it, he is Patur' ...

מאי אריא 'ראשון ראשון,' אפי' הכל יחד נמי?


Question (cont.): Why does it say 'bit by bit', when even if he shars it all in one go and dyes it he is Patur?

וי"ל, דהתם אפי' צבע מקצת והניח מקצת, פטור אפי' מה שלא צבע. שלא חל עליו חיוב ראשית הגז, כיון שאין מצטרף ...


Answer: Because there even if he dyed some of it and left some of it, he is Patur even on the part that he did not dye, because the Chiyuv of Reishis ha'Gez did not take effect on him, since it does not combine ...

אבל הכא, שגזז כשיעור תחילה ונתחייב לכהן, דוקא צבעו כולו פטור, אבל הניח מקצת, מה שהניח חייב, אע"פ שאין בו שיעור ...


Answer (cont.): Whereas in our case, where he shore a full Shi'ur to begin with, and became Chayav to give it to the Kohen, he is only Patur if he dyes all of it, but if he left some of it, that what he left is subject to Reishis ha'Gez, even if it is less than the Shi'ur ...

שכבר נתחייב.


Reason: Sinc it had already become Chayav,



תוס' ד"ה עד שצבעו

(Summary: Tosfos clarifies the ruling.)

אין לפרש שצבע חלקו של כהן מה שהפריש לו מן הגיזה ...


Refuted Explanation: One cannot explain that he dyed the portion of the Kohen that he set aside for him from the shearing ...

דלא שייכא ביה הפרשה כמו גבי תרומה דהפרשה שייכא ביה ...


Refutation: Because 'setting aside' is not applicable as it is by T'rumah, by which it is ...

[אבל] הפרשת ראשית הגז אין כלום מה שמפריש לצד אחד, וכאילו לא הפרישו.


Refutation (cont.): Whereas setting aside of wool of Reishis ha'Gez is futile, and it is as if he did not set it aside.



תוס' ד"ה מוצא אבידה לאו כיון דאייאש מרה מינה כו'

(Summary: Tosfos presents the source of 'Yi'ush Koneh ba'Aveidah', and poses a problem according to the opinion that holds 'Simanim La'av d'Oraysa'.)

אור"י, דנפקא לן ד'יאוש קונה' באבידה מהא דאמר באלו מציאות (ב"מ דף כז. ושם) 'מה שמלה מיוחדת שיש לה סימנין ויש לה תובעים' ...


Explanation: The Ri says that we learn that 'Yi'ush acquires by Aveidah from what the Gemara says in 'Eilu Metzi'os' (Bava Metzi'a, Daf 27a & 27b) 'Just as a garment is special in that it has Simanim and claimants' ...

פי' ע"י שיש לה סימנין יש לה תובעים, שאין הבעלים מתייאשין כיון שיש בה סימן.


Explanation (cont.): Meaning that because it has Simanim it has claimants, since, due to the fact that it has a Siman, the owner does not give up on it.

ולא כמו שפ"ה שם' ,שיש לה תובעין - 'שאינה של הפקר, דשמלה דבר הנעשה בידי אדם הוא...


Refuted Explanation: And not as Rashi explains there 'that it has claimants' - that it is not Hefker, since a garment is something that is manufactured by man ...

דהא ל"ל קרא להכי, פשיטא דשל הפקר, פטור ...


Refutation: Because that would not require a Pasuk, since it is obvious that one is Patur from returning something that is Hefker ...

דלמי ישיב?


Reason: Because who will return it to?

וקשה לר"ת, למ"ד 'סימנין לאו דאורייתא', א"כ בין בדבר שיש בו סימן בין בדבר שאין בו סימן, אין מחזיר לבעלים מן התורה אלא ע"י עדים ...


Question: Rabeinu asks that, according to the opinion (in Bava Metzi'a, Daf 27a) that holds 'Simanim are not min ha'Torah', irrespective of whether an article has a Si'man or not, one may only return it via witnesses ...

ואי מתייאש מדבר שאין בו סימן, כך מתייאש מדבר שיש בו סימן, דזה וזה אין מחזיר לבעלים אלא ע"י עדים ...


Question (cont.): Now, just as a person gives up hope on an article that does not have a Si'man, so too will he give up hope on an article which does, seeing as either way, one only returns it via witnesses ...

וא"כ, לא יחזיר אבידה לעולם?


Question (concl.): In which case, one will never return a lost article?

ותירץ, דאע"ג דסימן לאו דאורייתא ואין מחזיר כ"א בעדים, מ"מ אין מתייאש מדבר שיש בו סימן, ששואל לבני אדם 'ראיתם טלית שלי שאבדתי שהיה בו כך וכך סימנין'?


Answer: Even though Simanim are not min ha'Torah, and one only returns an article via witnesses, nevertheless, the owner does not give up hope on an article that has a Si'man, because he asks people whether they have seen the Talis that he lost, that has such and such Simanim.

אבל כשאין בה סימנין מתייאש, שאין יודע מה לשאול, ואין סבור למצוא עדים לעולם.


Answer (cont.): And it is only when there are no Simanim that he gives up hope, because he does not what to ask them, and he does not expect to fine witnesses any time soon.

וא"ת, א"כ, מה דוחק לשנויי התם למ"ד 'סימנין לאו דאורייתא' 'סימנין כדי נסבא', הא איכא למימר דלא נקט סימן אלא לומר דע"י כך יש לה תובעין?


Question: Why does the Gemara there (Ibic. Amud Beis) then push to answer, according to the opinion that Simanim are not min ha'Torah that 'It mentions Simanim just by the way'? Why can one not say that it mentions them since it is because the article has simanim that the owner does not give up hope?

וי"ל, דאי לאו דסימנין דאורייתא, לא היה לו כלל להזכירם.


Answer: Because if not for the fact that Simanim are in ha'Torah, it should not have mentioned them at all ...

ולא הוה ליה למימר טפי אלא 'מה שמלה מיוחדת שיש לה תובעים' -וממילא ידעינן דמשום סימנים הוא.


Reason: All it needed to say was 'Just as a garment is special in that it has claimants, and we would have automatically understood that that is on account of Simanim.



תוס' ד"ה הכא נמי כיון דמייאש כו'

(Summary: Tosfos discusses the difference between Yi'ush with regard to Aveidah and Yi'ush with regard to Gezel.)

אע"פ שאין יאוש מועיל באבידה בתר דאתי לידיה...


Implied Question: Even though Yi'ush is not effective by a lost article, once it comes into his hands

כדקאמר 'לאו כיון דמייאש מרה מינה מקמי דאתי לידיה, קני ליה'?


Source #1: As the Gemara says 'Isn't it a fact that, since the owner was Meya'esh from the article before it came to the hands of the finder, the latter acquires it?'

וכדאמר באלו מציאות (ב"מ דף כא:) בהדיא.


Source #2: and as the Gemara says explicitly in 'Eilu Metzi'os' (Bava Metzi'a, Daf 21b).

מ"מ בעי למילף שפיר דיאוש קני בגזל בתר דאתי לידיה...


Answer: Nevertheless, the Gemara wants to learn that Yi'ush does acquire by Gezel even after it comes to his hands ...

דבמציאה נמי -נהי שלא היה קונה לענין זה שלא יצטרך להשיב ולהפטר לגמרי הואיל וכבר נתחייב בהשבה ...


Reason: This is because by a Mtzi'ah too, granted he would not acquire the article completely - to the extent that he would not need to return it at all, seeing as he was already obligated to return it ...

מ"מ היה קונה לענין זה שלא יתחייב לשלם כי אם דמים כמו לגבי גזל.


Reason (cont.): He would nevertheless acquire it with regard to only being Chayav to pay the article's value (and not the article itself), as is the Din by Gezel.



תוס' ד"ה כיון דבאיסורא אתי לידיה

(Summary: Tosfos proves that Yi'ush is not like Hefker and elaborates.)

מכאן משמע שיאוש אין כהפקר גמור...


Inference: From here it is implied that Yi'ush is not completely like Hefker ...

דא"כ, אפי' בתר דאתא לידיה באיסורא, יוכל לקנות מן ההפקר.


Proof: Because if it was, even after it comes to his hand be'Isur he ought to acquire it from Hefker.

והא דאמר בהשולח (גיטין דף לט:) 'נתייאשתי מפלוני עבדי' דלא בעי גט שחרור אי אמרי' 'המפקיר עבדו, יצא לחירות, ואין צריך גט שחרו ...


Clarification: And when the Gemara says in 'ha'Shole'ach' (Gitin, Daf 39b) that assuming that someone who declares his Eved, need not give him a Get Shichrur, If he is Meya'esh from his Eved, he does not require a Get Shichrur either ...

לא משום דכי מתייאש הרי הוא מפקירו...


Refuted Reason: It is not because Yi'ush is Hefker ...

דאי יאוש הוי הפקר, א"כ אפי' אתא לידיה באיסורא, כיון שמפקיר זכה בהן.


Refutation: Because, as we just explained, one ought to acquire the object, even if the owner is Meya'esh after it came to the finder's hand.

אלא התם היינו טעמא -דכי היכי דבהפקר אין צריך גט שחרור לפי שאין רשות לרבו עליו, ה"נ כשנתייאש אין לרבו רשות עליו.


Authentic Reason: The reason therefore is - because just as Hefker does not require a Get Shichrur since the master has no more jurisdiction over him, so too, doews he have no jurisdiction over him once he is Meya'esh.




תוס' ד"ה אילימא לפני יאוש ל"ל קרא פשיטא

(Summary: Tosfos clarifies the question.)

דאפילו קדשינהו אינו קדוש ...


Clarification: That it is not Kadosh, even if he sanctified it.

ד'גזל ולא נתייאשו הבעלים, שניהן אין יכולין להקדיש'.


Source: Because of the principle that 'If someone steals something and the owner has not given up hope, neither the owner nor the Ganav are able to declare it Hekdesh' (as the Gemara will say latter on Daf 69a).



תוס' ד"ה שמע מינה דיאוש לא קני

(Summary: Tosfos clarifies the Gemara's proof.)

דאי קני, א"כ חשיב שפיר "קרבנו," ולא מיפסיל משום 'מצוה הבאה בעבירה' ...


Explanation: Because if it was Koneh, it would be considered "his Korban" and would not be Pasul on account of a Mitzvah ha'Ba'ah ba'Aveirah' ...

הואיל והוא קנוי לו קודם שהקדישו, כמו שאפרש לקמן (דף סז. ד"ה 'אמר עולא') בע"ה.


Reason: Since he acquired it before he declared it Heekdesh, as Tosfos will explain later (on Daf 67a, DH 'Amar Ula').

אבל אי לא קני ביאוש, מיפסיל.


Explanation (cont.): But if he would not acquire it, it would be Pasul ...

ומ"מ קדוש הוא ...


Conclusion: Although it would nevertheless be Kadosh (See Mesores ha'Shas) ...

אע"ג דאכתי לא ידע טעמאr דשינוי השם, דקאמר לקמן 'מעיקרא חולין והשתא הקדש' ...


Implied Question: Even though the Gemara does not yet know the reason of 'Shinuy ha'Shem, as the Gemara says (only) later 'Initially it was Chulin and now it is Hekdesh'.

מ"מ יש כאן יאוש ושינוי רשות באותן קרבנות דאין [הגזלן] חייב באחריותן.


Answer: Nevertheless, there is Yi'ush and Shinuy R'shus (at least) regarding those Korbanos for which the Gazlan is not responsible (See Hagahos ha'Bach & Hagahos ve'Tziyunim).



תוס' ד"ה מי איכא למ"ד שינוי מעשה לא קני

(Summary: Tosfos explains why the Gemara declines to establish the Beraisa like Beis Shamai and those who concur with them.)

ולא בעי לאוקמיה כב"ש דאמרי 'שינוי במקומו עומד' ...


Refuted Answer #1: The Gemara does not want to establish the Beraisa like Beis Shamai who says that the Shinuy remains in its place (i.e. is not Koneh) ...

אף על גב דאיכא נמי תנאי דסברי הכי בהגוזל קמא (לקמן דף צג:) ...


Implied Question: Even though there are other Tana'im who concur with them, in 'ha'Gozel Kama (later, Daf 93a) ...

מ"מ הלכה כב"ה ד'שינוי קונה'.


Refutation: Nevertheless, the Halachah is like Beis Hillel that 'Shinuy aquires'.

והתם נמי דחי רבא' דכולהו תנאי מצו סברי כב"ה ,ובכל הגמרא סובר כן.


Support: In fact there too, Rava concludes that all the Tana'im there concur with Beis Hillel, and the Gemara throughout Shas holds like that.

ולא בעי לאוקמי בשינוי החוזר לברייתו, דאיכא למ"ד דלא קני ...


Refuted Answer #2: Nor does the Gemara want to establish the case by a Shinuy that is retractable, which some say is not Koneh ...

דרב יוסף לא פליג עליה דרבה אלא ביאוש לחודיה, אבל בשינוי מעשה, אפי' בחוזר לברייתו דאיירי ביה רבה, כדפרישית לעיל, לא פליג עליה.


Refutation: Because even Rav Yosef who argues with Rabah, only argues with him in connection with Yi'ush on its own, but as far as Shinuy Ma'aseh is concerned, even if it is a retractable one - about which Rabah is speaking, as Tosfos explained above (on Daf 65b DH 'Hein'), he dos not argue.



תוס' ד"ה דגזל משכב דחבריה

(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's explanation.)

משמע מתוך פ"ה שר"ל משכב גמור של חבירו אם גזלו אין מטמא משכב דגזירת הכתוב הוא.


Explanation: Rashi implies that what the Gemara means is that he stole the complete bed of his friend, it is a Gezeiras ha'Kasuv that it is not Metamei Mishkav.

וזהו תימה?


Question #1: This is very hard to understand?

ועוד קשה לרשב"ם, דבטהרות (פ"ז מ"ו) גבי 'גנבים שנכנסו לבית' תנן 'המשכבות ומושבות טהורים; ואם יש עמהם גוי או אשה, הכל טמא ... '


Question #2: Furthemore, asks the Rashbam, the Mishnah in Taharos (7:6) states, in connection with 'Ganavim who enter a house', that 'The Mishkavos and the Mishavos (in the house) are Tahor; but if they are accompanied by a Nochri or a woman, everything is Tamei' ...

כי שמא נדה היא וגוי כזב לכל דבריו...


Reason: Since the woman may be a Nidah and a Nochri is Metamei like a Zav in all circumstances ...

משמע שמטמא משכב ומושב שאין שלו?


Question #2 (cont.): Implying that one is Metamei Mishkav and Moshav even if something that belongs to somebody else?

ומיהו יש לדחות דהתם מדרבנן.


Answer: Though (regarding this question) one can answer that that is only mi'de'Rabanan.

ועוד קשה, דבתורת כהנים )פרשת מצורע) מייתי עלה פלוגתא דר"ש ורבנן ד'גנב וגזלן' דבסמוך ...


Question #3: And it is also difficult from the Toras Kohanim (in Parshas Metzora), which cites the following Machlokes between Rebbi Shimon and the Rabanan, regarding 'Ganav and Gazlan' mentioned shortly.

והכי איתא התם "משכבו," 'ולא הגזול.' יכול שאני מוציא אף הגנוב, ת"ל "טמא."


The Tana Kama: "Mishkavo", 've'Lo ha'Gazul'; "Yitma", 'to preclude one that is Ganuv'.

[ר' שמעון אומר "משכבו," 'ולא הגנוב.' יכול שאני מוציא את הגזול, ת"ל "טמא"].


Rebbi Shimon: Rebbi Shimon says "Mishkavo", 've'Lo ha'Ganuv'; "Yitma", 'to preclude one that is Gazul.

אמרו לו 'ומה ראית לרבות את זה ולהוציא את זה? אחר שריבה הכתוב ומיעט, מרבה אני את אלו שנתייאשו הבעלים ממנו . ...'


Question #3 (cont.): "Mishkavo", 've'Lo ha'Gazul'; "Yitma", 'to preclude one that is Ganuv', he replied that he includes articles that the owner has despaired of retrieving ... '.

ומדמייתי עלה פלוגתא דר"ש ורבנן, משמע דהוי טעם משום דאין מחשבה מטמאתו, כי ההיא דבסמוך...


Question #3 (concl.): Now since the Gemara cites the Machlokes Rebbi Shimon and the Rabanan, it implies that the reason is because Machshavah does not render it Tamei, like the case cite shortly ...

דאין יחוד של גזלן יחוד?


Reason: Because the designation of a Gazlan is not considered designation.

ומפרש ר"י' 'דגזל משכב דחבריה' -שגזל עורות של בעל הבית, שאינן מחוסרין אלא יחוד' ואין צריך שום תיקון, ואין חסר רק מחשבה ...


Explanation #2: The Ri therefore explains 'de'Gazal Mishkav de'Chavreih' to mean that he stole skins belonging to the owner which lack only designation and no other preparation; so all they need is Machshavah ...

והוי שפיר דומיא ד'גזל קרבן דחבריה' ...


Explanation #2 (cont.): In which case they are similar to the case of 'someone who steals his friend's Korban' ...

שאם היה גוזל בהמה של חולין שמחוסרת קדושה, זה היה כמו מחוסר מעשה גמור, כעין 'עמרא ועבדיה משכב;'


Reason: Because if he were to steal his friend's animal that still required sanctifying, it would be considered lacking an act, similar to 'wool which one makes into a bed'.

אבל גזל או גנב משכב גמור דחבריה, מטמא משכב לכ"ע.


Explanation #2 (concl.): But if he stole (whether Gazal or Ganav) his friend's complete bed, it would be Metamai Mishkav according to all opinions.

ואע"ג דהך "משכבו", 'ולא הגזול' איירי קודם יאוש, והך ד"קרבנו", 'ולא הגזול' איירי אף בתר יאוש?


Implied Question: And even though the case of "Mishkavo", 've'Lo ha'Gazul speaks before Yi'ush, and "Korbano", 've'Lo ha'Gazul', after Yi'ush?

אין להקפיד אע"ג דאין דומה זה לזה.


Answer: One doesn't need to worry if the two cases are not (totally) compatible.



תוס' ד"ה דגזל קרבן דחבריה

(Summary: Tosfos discusses the case that justifies the need of a Pasuk.)

תימה, ל"ל קרא? דאי בחטאת, הא אפי' הוא עצמו אם אכל חלב אתמול והפריש קרבן, אין מתכפר באותו קרבן על חלב שאכל היום?


Question: Why does one need aa Pasuk if it is speaking about a Chatas, then even if he himself ate Cheilev yesterday and set aside a Korban, he cannot attain atonement with that Korban for Cheilev that he ate today?

ואי בעולה ושלמים, הא אמרי' בפסחים (דף פט:) 'המוכר עולתו ושלמיו, לא עשה ולא כלום'?


Question (cont.): Whereas if it speaking about an Olah or a Shelamim, the Gemara says in Pesachim (Daf 89b) that if someone sells his Olah or his Shelamim, his sale is invalid?

והיה נראה לאוקמי בפסח, שיכול למנות אחרים עמו על פסחו ולמוכרו , כדמוכח התם.


Answer: It would therefore seem correct to estaablish the case by a Korban Pesach, which the owner is able to appoint others to share with him and to sell, as is evident there ...

אבל קשה, דהאי קרא בעולה כתיב?


Question: Only the Pasuk under discussion is talking about an Olah?

אם לא שנעמיד בפסח ב'אם אינו ענין'.


Answer: Unless we establish the Pasuk by a Pesach, by eans of the principle 'Im Eino Inyan' (If the Pasuk is not needed for itself, apply it to where it is needed).

ואין לומר שבא הכתוב לפסול הקרבן ...


Refuted Answer: We cannot answer that the Pasuk is coming to invalidate the Korban ...

דהא אמרינן לקמן (דף עו.) גבי גנב - ש'אם שחט תמימים לפנים לשם בעלים, חזרה קרן לבעלים.


Refutation: Since the Gemara says later (Daf 76a) in connection with a Ganav - that 'If one Shechts un-blemished animals inside the Azarah) in the name of the owner, the animal returns the animal (i.e. the owner is Yotzei)'.



תוס' ד"ה כגון שקיצען

(Summary: Tosfos clarifies the Gemara's answer.)

ומועיל עם היאוש, אבל לחודיה לא קני


Clarification: And it is effective combined with Yi'ush, but not on its own ...

דלאו שינוי מעשה הוא.


Reason: Since it is not a Shinuy Ma'aseh.



תוס' ד"ה ועיצבא אינה צריכה קיצוע

(Summary: Tosfos reconciles this Sugya with the Sugya in Zevachim.)

ומיהו היכא דחשיב עליה לקוצעה, אמרינן בפ' דם חטאת (זבחים דף צד.) ד'טהורה עד שיקציענה'.


Qualification: However, there where he had initially in mind to cut it, the Gemara says in Perek Dam Chatas (Zevachim, Daf 94a) that 'It remains Tahor until he actually cuts it'.

ומ"מ דייק הכא שפיר דכיון דראויה להשתמש בלא קיצוע, אין קיצוע שלה חשוב שינוי מעשה כלל.


Conclusion: Nevertheless, the Gemara extrapolates here that since it is fit to use without cutting it, cutting it is not considered a Shinuy Ma'aseh at all.



תוס' ד"ה כל שאין בו חסרון מלאכה מחשבה מטמאתו

(Summary: Tosfos explains why, if not for the case of Itzba, the Gemara could not prove from here that Yi'ush is Koneh.)

וא"ת, בלאו ההוא דעיצבא', אמאי לא פריך ליה מהכא ד'מחשבה מועלת' ,אלמא יאוש קני?


Question: Without thd case of Itzba, why does the Gemara not ask from here, from the fact that Machshavah is effective, a proof that Yi'ush is Koneh?

וי"ל, דלמא הך דהכא איירי בבעל הבית.


Answer: Perhaps the Gemara is speaking here about the owner himself (and not about the Ganav).



תוס' ד"ה שינוי השם כשינוי מעשה דמי

(Summary: Tosfos qualifies the statement.)

לאו כשינוי מעשה ממש - דשינוי מעשה לחודיה קני...


Clarification: It is not completely like Shinuy Ma'aseh - since Shinuy Ma'aseh acquires by itself ...

כדמוכח לעיל ולקמן (דף סח.) גבי 'גנב וטבח ובא אחר וגנבו' ...


Source: As is evident above and later (on Daf 68a) in connection with 'Ganav ve'Tavach u'Ba Acher ve'Ganvo?' ...

דפריך 'ושינוי מעשה מי איכא למ"ד דלא קני.'


Source (cont.): Where the Gemara asks 'Is there anyone who holds that Shinuy is not Koneh?' ...

אבל שינוי השם גרידא לא קני בלא יאוש או שינוי מעשה.


Clarification (concl.): Whilst Shinuy ha'Shem on its own is not Koneh without Yi'ush or Shinuy Ma'aseh.