בבא קמא דף קב.

האם יש בעצים קדושת שביעית, ומדוע? [תוד"ה ה"ג].

עצים שהן להסקה עצים דמשחן - שהם להדלקה
לרבנן אין בהם קדושה - דהנאתן אחר ביעורן [1] אין בהן קדושה - דהם נכללים בשאר עצים [2]
לר' יוסי לפי' א' בתוס': יש בהן קדושת שביעית [3]
לפי' ב' בתוס': תלוי בסוג העצים [4]
יש בהן קדושת שביעית

האם מותר להשתמש בפירות שביעית לצרכים דלהלן?

לשרות בהן פשתן ולכביסה לרפואה, לזלף בבית לריח, להקאה
לרבנן אסור - דכתיב "לאכלה" [5]
לר' יוסי מותר - דכתיב "לכם" אסור - דכתיב "לאכלה"

בבא קמא דף קב:

הנותן מעות לשלוחו על מנת לקנות לו חטין ושיסתחר בהם ויתחלקו בריוח,
ושינה מדעתו וקנה לו שעורין, כפי מי נאמרו הברייתות דלהלן?

תני חדא: בהותירו [6] - הותירו לשליח לבד תניא אידך: בהותירו - הותירו לשניהם
לר' יוחנן כר' מאיר דשינוי קונה [7] כר' יהודה דאמר שינוי אינו קונה [8]
לר' אלעזר [9] כר' מאיר וכגון שקנה לאכילה כר' מאיר וכגון שקנה לסחורה

-------------------------------------------------

[1] כדי שיהיה הדבר בכלל פרשת שביעית צריך שיהיה דומיא דהנאת אכילה וסיכה שהנאתן וביעורן שוה, אבל סתם עצים שמיועדים להסקה - שהנאת החום משריפתן באה אחר ביעורן, כיון שזו צורת הנאתו לא נאמרה פרשת קדושת שביעית לרבנן.

[2] אף שעצים דמשחן באמת הנאתן וביעורן שוה, מ"מ לא נשתנה דינם משאר סתם עצים, ולכך אפי' שלקטם לשם אורה אין עליהם קדושת שביעית.

[3] דלא בעינן הנאתן וביעורן כאחד.

[4] הנה בתוס' כתבו שני פירושים בזה דהקשו, איך מותר לר' יוסי עצים בא"י, הרי על כל עץ עוברת שנת השביעית והוא גודל בה. ותירצו, שבטל החלק שגדל בשביעית במה שגדל בשאר שנים. ובתירוץ השני תירצו, דמה שאמרו שעצים דהסקה תנאי, ה"פ: עצים שיש בהם קדושת שביעית כגון לולב דהנאתו וביעורו שוה וכו', ע"ש. ולפ"ז עצים דהסקה שאמרנו שיש בהם קדושת שביעית לר' יוסי, הם רק עצים כלולב וכו' שהנאתן וביעורן שוה, אבל שאר עצים לא.

[5] ומה דמרבינן מ"לכם" לכל צרכיכם - הוא לרבות כל דבר שהנאתו וביעורו שוה, אבל משרה וכביסה ש"הנאתן אחר ביעורן" - זה אסור לעשות מפירות הקדושים בקדושת שביעית.

[6] אכן אם פחתו, לכו"ע ההפסד רק על השליח - כיון ששינה מדעתו של בעל הבית.

[7] דכיון ששינה השליח מדעת בעל הבית הוא נחשב גזלן על הדבר, וחייב לבעה"ב מעות, ואין החטים קנוים לבעה"ב ולכן בין פחת ובין השביח זה ברשות השליח.

[8] דהרי אמר ר' יהודה שאפי' שינה הצבע מדעת בעה"ב לא קנה את הצמר - ורק שידו על התחתונה.

[9] ר' אלעזר טוען, מנלן להעמיד את מחלוקת הברייתות במחלוקת ר' מאיר ור' יהודה, ולומר שלא אתא הברייתא השניה כר' מאיר, הרי איכא למימר דכל מה שאמר ר' מאיר ששינוי קונה זה דוקא במידי דחזי ליה לגופיה כמו בבגד - ולכן הוא מקפיד, ואם שינה מדעתו אינו רוצה שיהיה שלוחו. אבל במידי דלסחורה מודה ר' מאיר שלא קנה, דלא קפיד על זה כל כך בעל הבית.

עוד חומר לימוד על הדף