BAVA KAMA 75 (9 Av) - The Daf for Tisha b'Av this year has been dedicated by Mrs. Gitti Kornfeld in memory of her father, Reb Yisrael Shimon ben Shlomo ha'Levi Turkel, whose Yahrzeit is on 10 Av.

בבא קמא דף עה.

מודה בקנס ואח"כ באו עדים, מה הדין?

כשהעידו העדים אחרי שהודה כשלבסוף חזרו העדים לאחריהם
לרב משלם רק קרן ופטור מכפל [1] משלם רק קרן ופטור מכפל
לשמואל משלם כפל משלם רק קרן ופטור מכפל

במה נחלקו התנאים דלהלן, גבי ראה עדים שממשמשים ובאם ואמר גנבתי וכו'?

לרבנן: דאינו משלם אלא קרן לראב"ש: שיבואו עדים ויעידו
לרב מודה בקנס אפי' באו עדים פטור כשהודה מפחד עדים חייב [2]
לשמואל מודה בקנס אפי' באו עדים פטור מודה בקנס ובאו עדים חייב

בבא קמא דף עה:

באו שני עדים ואמרו לגנב - גנבת, והודה הגנב ואמן שאכן גנבתי וגם טבחתי ומכרתי אבל שלא בפניכם גנבתי, ובאו עדים והזימו לעדים הראשונים דלא גנב בפניהם, ושוב הביא
בעה"ב עדים שהעידו שגנב וטבח ומכר, מה הדין?

לענין תשלומי כפל לענין תשלום שנים ושלשה
לרבנן העדים משלמים לגנב,
והגנב משלם לבעלים [3]
פטור הגנב, דהודה קודם שבאו עדים [4]
לסומכוס לימא כתנאי: חייב הגנב דלא הוי הודאה [5]
לרב אחא: פטור, דהודה קודם שבאו עדים [6]

-------------------------------------------------

[1] ס"ל מודה בקנס ואח"כ באו עדים פטור.

[2] כלומר, אף שמודה בקנס ואח"כ באו עדים פטור, היינו כשלא ראה שעדים ממשמשים ובאים, אולם אם ראה שבאים עדים ומחמת פחד רץ והודה, בזה ס"ל לראב"ש שלא אמרינן מודה בקנס פטור.

[3] העדים משלמים לגנב - כיון שזממו להפסידו, והוא צריך לשלם לבעלים את הכפל הזה, דלא חשיב הודאה, משום שהוא הודה מחמת ביעתותא דעדים.

[4] והיתה הודאתו שלא מחמתם, כי העדים הראשונים שבאו והעידו - העידו

[5] דכיון שבאו עדים קודם - אמרינן שמחמתם הודה, ואף שלא העידו עליו אלא על הגניבה בכל אופן אמרינן שכל הודאתו היא מחמתם.

[6] ס"ל לרב אחא שלא נחלקו בזה, אלא לכו"ע אמרינן שפטור משום שהודה על הטביחה קודם שבאו עדים. ולכן מעמיד רב אחא את מחלוקתם בהנ"ל אבל שהוסיף הגנב ואמר לעדים הראשונים שלא בפניכם גנבתי אלא גנבתי וטבחתי בפני פלוני ופלוני, והביא עדים שהזימו את העדים הראשונים, ואז באו הפלוני ופלוני שאמר הגנב והעידו בו שגנב וטבח. ובזה נחלקו דרבנן סברי דהיות שהוי עדות השניים עדות שאי אתה יכול להזימה - דהרי כיון שהודה הגנב שגנב וטבח בפניהם, אפי' אם יבואו עדים אחרים ויזימו אותם, א"א לקיים בהם כאשר זמם ולחייבם דהרי הגנב הודה שעשה בפניהם ושאין הם חייבים לו. וסומכוס סובר שעדות שאי אתה יכול להזימה כן הוי עדות. ומקשה הגמ' על זה, הא קיי"ל שעדות שאי אתה יכול להזימה לא הוי עדות, ואיך יכול להיות שסומכוס חולק בזה. ומתרצת, דמה שהלכה שעדות שאי אתה יכול להזימה אינה עדות, הוא היכא דלא ידעי העדים באיזה יום ובאיזה שעה נעשה המעשה שהם מעידים עליו - שאז אי אפשר להזימם כיון שאין שעה מסוימת שעליה אפשר לומר להם עמנו הייתם. משא"כ כאן מה שאי אפשר להזימם הוא משום שהגנב מסייעם ומודה בזה - ובזה אדרבה יש לנו לומר שעדים נאמנים הם, והוי עדות.

עוד חומר לימוד על הדף