בבא קמא דף עו. א
הגונב הקדש שהקדישו בעלים, וגם טבחו או מכרו מה דין הגנב?
בקדשים שחייבים הבעלים באחריותן | בקדשים שפטורים הבעלים מאחריותן | |
לרבנן | פטור - וגונב מבית האיש ולא מבית הקדש | |
לר' שמעון | חייב - קרינן ביה וגונב מבית האיש [1] | פטור - דגונב מבית הקדש |
בבא קמא דף עו: א
בשר קדשים הנפסל בלינת לילה אחד [2], האם נפסל?
לן לפני זריקה | לן אחר זריקה | |
קודם שנראה לזריקה | אינו מטמא טומאת אוכלים [3] | ----- |
לאחר שנראה לזריקה | מטמא טומאת אוכלים | מטמא טומאת אוכלים |
[1] דס"ל דדבר הגורם לממון כממון דמי, וכיון שהבעלים חייבים באחריותם, הרי כל זמן שהקדשים עדיין נמצאים אצלם הם פוטרים את עצמם מחיוב האחריות, וכשגנב הזיקם בזה, ולכן חשוב גונב מבית האיש וחייב.
[2] פי', כגון בשר תודה וחטאות ואשמות שזמן אכילתן הוא יום ולילה, ועל כן אם עבר לילה אחד על הקרבן באופנים דלהלן, הוא נפסל.
[3] דכדי לטמא טומאת אוכלין צריך דוקא שיהיה ראוי לאכילה, וקודם זריקה - דהיינו שקודם שאפי' לא היה ראוי לזריקה לא נקרא שהוא ראוי לאכילה ולא שייך שיטמא.